זקוקים לעורך דין תאונות עבודה ? כיום בעידן האינטרנט בשנת 2023, מרבית העובדים כבר יודעים מה עושים אחרי תאונה עבודה, למי פונים ואפילו את מי תובעים - האם זה מספיק ? התשובה היא לא.
אנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם הלקוח ומאמינים כי הפלטפורמה המשפטית המתקדמת שבנינו עבורכם באתר - המורכבת מ-1,196 פוסטים בנושא תאונות עבודה - היא זו שתעזור לכם להגיע להחלטה הנכונה.
עו"ד רונן פרידמן, מומלץ כדרך קבע ע"י לקוחותיו, מתמחה בהשגת פיצויים מקסימליים לנפגעי תאונות עבודה, בעל הצלחות מוכחות וניסיון בניהול מו"מ ותביעות פיצויים בבית המשפט.
אז איך לבחור עורך דין לתאונות עבודה ?
בעבר הלא רחוק, לפני עידן האינטרנט, הלקוח היה מפקיד את הטיפול בענייניו החשובים ביותר בידי עורך דין לתאונות עבודה בצורה "עיוורת" מבלי ללמוד ולו באופן בסיסי את הסוגיה המשפטית עימה הוא מתמודד. במסגרת הסקירה המשפטית להלן תוכלו לקבל את כל העדכונים לשנת 2023, הצצה לעולם תאונות העבודה המתנהל בבתי המשפט ובתי הדין בישראל ולהתרשם בעצמכם כיצד מתנהל ההליך מהתחלתו ועד סופו בכל סוגי התאונות והפציעות וכך תוכלו לקבלת את ההחלטות הנכונות עבורכם.
המדריך המלא לנפגעי תאונות עבודה לשנת 2023
(א) רקע משפטי
מוות בתאונת עבודה - תביעות אלו הן מהמורכבות ביותר בתחום, שכן העובדה שהעובד נהרג מקשה על עורכי דין תאונות עבודה בבירור נסיבות התאונה והוכחת התביעה. במקרה של מוות בתאונת עבודה הפיצויים למשפחת ההרוג יהיו סכום הכנסות המנוח ב"שנים האבודות" אילולא נהרג, הפסד שירותי בעל, קבורה ומצבה, כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים, כאשר מסכומים אלו יש בדרך כלל לקזז תשלומים של קצבאות מביטוח לאומי.
תאונת עבודה בלי עדים - העובדה שאין עדים לתאונת עבודה אינה סותמת את הגולל על תביעתו של העובד ועל עורך הדין לתמוך את טענותיו בתצהיר ערוך כדין ורצוי שיצרף מסמכים לתמיכה בטענותיו.
בית המשפט רשאי לפסוק על פי עדות יחידה של העובד לאחר שנחקר על ידי עורך הדין של הצד השני, כל עוד יפרט בהחלטתו מה הניע אותו להסתפק בעדות זו (סעיף 54 לפקודת הראיות).
אשם תורם בתאונות עבודה - גישת בית המשפט היא להקפיד עם המעביד ולצמצם בייחוס הטלת רשלנות תורמת על העובד ותפקידו של עורך הדין הוא לצמצם את גובה האשם התורם. עם זאת, גם על העובד מוטלת חובה להיזהר בזמן העבודה, ואם נמצא כי תרומת העובד לקרות תאונת העבודה בולטת יש לייחס לו אשם תורם. כדי להכריע בית המשפט יציב את מעשי העובד והמעביד זה מול זה ויעריך את תרומתו של כל אחד מהם לקרות התאונה.
תאונת עבודה באשמת העובד - בידי המעביד האפשרות הכוללת לנקוט באמצעי זהירות ראויים כדי למנוע מראש סיכונים לתאונות עבודה. עם זאת עורך דינו של העובד יטען במסגרת התביעה כי המעביד מכיר את מקום העבודה, אופי העבודה ופועל מתוך חופש בחירה ובכך יש לו עדיפות על העובד המבצע לעיתים עבודה תוך התעלמות מהסיכונים אם בשל טעות ושיקול דעת מוטעה ואם מתוך מסירות ופחד לאבד את מקום עבודתו בהיותו נחות במאזן הנוחות. אי לכך דרישות הזהירות המוטלות על המעביד גבוהות מאלה הנדרשות מהעובד.
תאונת עבודה שכר טרחת עורך דין - שכר טרחת עורך דין שמייצג נפגעי עבודה מורכב לרוב מדמי פתיחת תיק ואחוזים מהסכום שנפסק לתובע בפועל בסיום התביעה. בתביעות בנושא תאונת עבודה מול ביטוח לאומי שכר הטרחה (למעט דמי פתיחת תיק) משולם רק לאחר שהנפגע התחיל לקבל את הקצבה מביטוח לאומי.
טופס בל 250 תאונת עבודה - טופס בל 250 שכותרתו "טופס למתן טיפול רפואי לנפגע בעבודה" הינו טופס אשר באמצעותו מודיע המעסיק לביטוח לאומי על תאונת עבודה שארעה לעובד. חשוב להקפיד למלא את בטופס (בסעיף תיאור התאונה) באופן נכון, באמצעות עורך דין המתמחה בתאונות עבודה, שכן בעתיד יכולה להיות חשיבות מכרעת לפרטים שנרשמו או לחילופין לפרטים שנשמטו מתיאור תאונת העבודה.
תיאור מדויק של נסיבות התאונה יכול למנוע טענות שסותרות את גרסת הנפגע בעתיד, באשר לאופן התרחשות התאונה ואף להעלות את סיכויי הצלחת התביעה.
תאונת עבודה מטעמי צדק - ביטוח לאומי רשאי, לפי שיקול דעתו, לאחר ששמע את טענות עורך הדין של הנפגע, לתת הענקות לאדם בכסף ובעין על פי מבחנים וכללים ובשיעורים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה מטעמי צדק.
המקרים בהם בחוק מאפשר זאת הם מקרים שהעובד לא זכאי להענקות עקב אי-הזדקקות לאשפוז, פיגור בתשלום דמי ביטוח, אי-מילוי חובת רישום או אי-השלמת תקופת אכשרה.
תאונת עבודה החמרת מצב - לפי סעיף 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, אם עברו 6 חודשים מאז נקבעה לאחרונה דרגת נכותו של נפגע בתאונת עבודה, אף אם נקבעה לתקופה קצובה ורופא שאושר במיוחד לכך על ידי שירות רפואי אישר בכתב כי הפגימה שבקשר אליה נקבעה דרגת הנכות הוחמרה או כי נתגלתה פגימה חדשה, רשאי הנפגע לפנות לעורך דין תאונות עבודה ולבקש קביעת דרגת נכותו מחדש. הדיון בקביעת דרגת נכותו מחדש של הנפגע ייעשה רק אם ההחמרה או הפגימה החדשה הן תוצאה מהפגיעה בעבודה שבקשר אליה נקבעה דרגת הנכות.
חובת המעסיק בתאונת עבודה - על המעסיק החובה לנקוט באמצעים סבירים כדי להגן על העובד מפני סיכונים המצויים במקום או בתהליך העבודה. זוהי חובה המוטלת על המעסיק באופן ישיר ואישי, והיא אינה ניתנת להעברה. הרציונל לטענה זו, הנטענת על ידי עורכי הדין בבית המשפט, הוא בהנחה, שהמעסיק הינו האחראי על התנאים וסיכונים הקשורים לסביבת עבודתו של העובד.
אחריות מזמין העבודה - על מזמין עבודה מוטלת חובת זהירות להבטיח תנאי עבודה בטוחים ולספק אמצעי בטיחות נאותים לכל העובדים במקום, בין אם הם עובדים ישירים שלו ובין אם הם עובדי קבלני משנה. אחריותו של המזמין אינה מותנית בקיומם של יחסי עובד ומעביד בין הצדדים, ומהעדרם לא נובעת, בהכרח, המסקנה שלא קיימת חובת זהירות בין צד למשנהו.
עורך דין מחלת מקצוע - חשוב להבין את ההבחנה בין "מחלת מקצוע", "מיקרוטראומה" ותאונת עבודה "רגילה".
חקירת תאונת עבודה - על המעביד מוטלת חובת גילוי שהיא הנגזרת מחובת האמון שנרקמת בינו לבין העובד. עם זאת בית המשפט הכיר בטענות עורכי דין לעניין חיסיון לגבי מסמכים שהוכנו לקראת משפט.
תאונת עבודה התיישנות – יש לשים לב להבדל בין התיישנות בתביעות נזיקין על תאונת עבודה לבין תביעות ביטוח על תאונת עבודה ולא להשתהות יותר מדי לפני שפונים לעורך דין, בעוד שבתביעות נזיקין ההתיישנות היא 7 שנים מיום התאונה (אצל קטינים ההתיישנות מתחילה עם הגיעם לגיל 18 כלומר מסתיימת בגיל 25) בתביעות לקבלת תגמולי ביטוח לפי פוליסת ביטוח תקופת ההתיישנות היא רק 3 שנים מיום התאונה.
(ב) סוגי תאונת עבודה
תאונת עבודה באתר בניה - על קבלנים חלה אחריות כלפי סביבת העבודה ועליהם לנקוט באמצעי זהירות למניעת פגיעה הן בעובדים והן בכל מי שיימצא בסביבת אתר העבודה. החובה להבטיח שלומם וביטחונם של העובדים חלה הן כלפי עובד שכיר והן כלפי קבלן עצמאי.
קבלנים חבים בחובת זהירות מושגית כלפי הסביבה העלולה להיות בסיכון במהלך ביצוע עבודות הבנייה. בנוסף קיימת גם חובת ההדרכה, האזהרה והפיקוח על העובד ועל המעסיק החובה גם לפקח באופן יעיל על ביצוע כראוי של כל ההנחיות על-ידי העובדים.
תאונת עבודה נפילה מפיגום - תקנות הבטיחות בעבודה קובעות, בין היתר, הוראות מפורטות בדבר אופן התקנת פיגומים, בדיקתם פירוקם. החובות הנוגעות לאופן הקמת הפיגומים ובדיקתם מוטלות, באופן רגיל, על מנהל העבודה. תפקידו של מנהל עבודה באתר בניה הוא תפקיד מהותי וחשוב הטומן בחובו אחריות רבה.
תאונת עבודה קריסת פיגום - תקנה 21 לתקנות הבטיחות בעבודה קובעת כי כל פיגום יותקן כיאות למטרה שלה הוא מיועד ובאופן המונע התמוטטותו או נפילת אדם או חפץ מעליו.
מעביד שלא מנחה ומדריך את העובד בנוגע לשיטת עבודה בטוחה מתרשל כלפיו. כמו כן יש להקפיד בהקשר זה למלא אחר פקודת הבטיחות בעבודה ותקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי) התשנ"ז – 1997.
תאונת עבודה תפסן - גישת בית המשפט היא כי פועל רגיל וממוצע שעובד בעבודה מסוכנת, יודע להיזהר, וחייב להיזהר אף ללא אזהרה מיוחדת מצד המעביד, עם זאת עורכי דין דיני עבודה יטענו כי על המעסיק החובה גם לפקח באופן יעיל על ביצוע כראוי של כל ההנחיות על-ידי העובדים.
תאונת עבודה נפילה מגובה - תקנה 168 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה) תשמ"ח-1988 העוסקת במקרים של נפילה מגובה בעבודה מחייבות התקנת אמצעי בטיחות למניעת נפילת אדם לעומק העולה על 2 מטרים ואם אין זה מעשי בנסיבות העניין לעשות כן, יותקנו רשתות או יריעות מתוחות או יסופקו חגורות בטיחות אשר ימנעו נפילה חופשית לעומק העולה על 1.3 מטרים או רתמות בטיחות.
עורכי דין מטעם העובד יטענו בדרך כלל כי חובת השמירה על הוראות הבטיחות בעבודה, לרבות הדרכת העובד על-ידי המעביד בשיטת עבודה בטוחה, נגזרת מחובת הזהירות שלו כלפי עובדו.
תאונת עבודה נפילה מסולם - בפסיקה לאורך השנים נקבעו מספר 'כללי אצבע' לגבי אחריות מעביד כלפי עובדו המטפס על סולם, כגון חובת המעביד באספקת סולם תקין ורצפה ישרה, חובת המעביד לשנן מפעם לפעם הוראות בטיחות לעובד, התקנת הגנות מיוחדות המיועדות לשמור על העובדים מפני נפילה העולה על שני מטרים.
נפילה מכיסא בעבודה - סוגית הנפילה מפאת "חולשה פנימית" ידועה מאז הונהגו חוקים לפיצויים לעובדים. אם העובד נפל מפאת מום או מחלה שאינה קשורה בעבודה (אוטם שריר הלב, התקף אפילפטי, עלפון) - קרי: נפילה אידיופטית - ונחבל בגופו, יש להכיר בתאונה כפגיעה בעבודה רק אם הוכח שמשהו באתר העבודה או בנסיבותיו, הגדיל את הסיכון להיפגע בנפילה, כגון: גובה, קירבה למכונות או לבליטה ("פינה") חדה או נסיעה ברכב. חפצים ורהיטים עשויים מעץ מהווים אף הם מקור לסכנה שכן גם להם "פינות" מחודדות.
תאונת עבודה עם מלגזה - תאונה עם מלגזה מהווה ברוב המקרים תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה ועל עורך הדין מוטלת המשימה להוכיח זאת, גם תאונה כתוצאה מהתנתקות חלק מהמלגזה, הוכרה בפסיקה כהתנתקות לצורך הגדרת תאונת דרכים.
תאונת עבודה מערבל בטון - בתאונות עבודה עם מערבל בטון עורכי הדין יבדקו בין היתר את השאלות האם היה פגם במערבל בטון, האם המערבל בטון עמד בתקנים והאם המעביד הקפיד על נהלי עבודה תקינים.
תאונת עבודה טרקטור - בתאונות עבודה עם טרקטור מוטלת על עורך דין תאונות עבודה המשימה לבדוק באילו מקרים ניתן לקבל פיצויים מחברת הביטוח של הטרקטור ובאילו מקרים יש להגיש תביעת נזיקין ולנסות להוכיח רשלנות של הגורם שאחראי לתאונה.
תאונת עבודה עגורן - בתאונות עבודה עם עגורנים עורך הדין יבדוק בין היתר השאלות ההאם היה פגם בעגורן, האם העגורן עמד בתקנים של עגורנים של מכון התקנים, האם הסולם שבאמצעותו ירד הנפגע מן העגורן היה תקין והאם המעביד הקפיד על נהלי עבודה תקינים.
תאונת עבודה משאית - בתאונות עבודה של נהג משאית, עורך דין תאונות עבודה יבדוק באילו מקרים ניתן לקבל פיצויים מחברת הביטוח של המשאית ובאילו מקרים יש להגיש תביעת נזיקין ולנסות להוכיח רשלנות של הגורם שאחראי לתאונה.
תאונת עבודה עם מסור - חובה על המעביד עליו לנקוט באמצעים, שימנעו מהעובד סיכונים אפשריים כתוצאה משימוש במסור. פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), תש"ל-1970 מורה על גידור כל חלק מסוכן במכונה חשמלית כגטו מסור. הוראות הפקודה מטילות על המעביד חובה מוחלטת להתקין אמצעי גידור לבטח, במובן זה שעל אמצעי ההגנה לתת ביטחון מלא לעובד הבא במגע עם המכונה המסוכנת.
עם זאת, אין לדרוש מהמעביד לנקוט אמצעים כה מרחיקי לכת, שימנעו לחלוטין כל סיכון אפשרי ותיאורטי, שאינו עולה על הדעת, אך בכל זאת עלול להתהוות.
תאונת עבודה עם סכין - גישת בית המשפט היא כי בעוד שעבודת חיתוך ירקות הינה פעולה שגרתית יום-יומית ש"כל עקרת בית אמונה עליה", אך לא הרי עבודה במטבח הביתי לעבודה במטבח תעשייתי המתפקד בלחץ תחת לוח זמנים צפוף. עורכי דין תאונות עבודה יטענו בדרך כלל כי כל עבודה במטבח טומנת בחובה סכנות של פציעה לאור טיבה והצורך להשתמש בכלים חדים, על כן, יש להדריך את העובדים כיצד לבצע את העבודות השונות, לרבות עבודות החיתוך, ובאלו כלים, ובכלל זה סכינים, יש להשתמש לביצוע כל פעולה.
תאונת עבודה מחלת מקצוע - מחלת מקצוע הינה מחלה שנגרמת בעקבות תנאי עבודה מסוכנים בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד- 1954 קיימת רשימה של מחלות אשר מוכרות כמחלות מקצוע. על מנת לתבוע את מקום העבודה אשר בו נגרמה מחלת המקצוע יש להוכיח כי המעביד התרשל, כלומר לא סיפק אמצעי הגנה מתאימים כנגד החומרים המסוכנים במקום העבודה, כגון חליפת הגנה מסיכה כפפות וכדומה.
תאונת עבודה מיקרוטראומה - מיקרוטראומה הינה שם כולל לסוג של פגיעה אשר הוכרה ע"י בתי הדין בארץ, המשמעות של מיקרוטראומה היא נזק שנגרם עקב סדרה של פגיעות קטנות וכביכול לא משמעותיות כשלעצמן אשר חוזרות ונשנות כך שלאחר תקופה ארוכה כל אחת מהפגיעות הקטנות תורמת להתהוות במצטבר של נזק ממשי. מטרת תורת המיקרוטראומה היא לפצות את המבוטחים בגין פגיעה מהעבודה, שמחד - אינה מחלת מקצוע, ומאידך - אינה תאונת עבודה במובנה הרגיל.
התנאים הדרושים ליישום תורת המיקרוטראומה לגבי ליקוי של עובד, כוללים ראשית כל, קיום ארוע תאונתי שיש בו פגיע זעירה שאין בה ממש, אך במצטבר לאירועים זעירי נוספים חוזרים וזהים או דומים, באה הפגיעה.
תאונת עבודה קטין - חוקי עבודות נוער נחקקו על מנת להגן על בני נוער בעת עבודתם.
בית המשפט קבע לעניין תאונות עבודה של קטינים כי על המעסיק לספק את המכשירים המתאימים לעבודה הנדרשת, מכשירים שהשימוש בהם בטוח ומתאים למטרתם (ולגיל העובד). אזהרה כללית וסתמית בדבר קיום סיכון אינה פותרת את המעביד מחובת ההדרכה המקצועית באשר לאופן ביצוע העבודה והשימוש בכלי העבודה. כמו כן היא אינה פותרת את המעביד מחובת הפיקוח בדבר השימוש הנכון והראוי בכלי העבודה הנאותים ובאמצעי הבטיחות המסופקים על ידו.
תאונת עבודה של נער - תקנות עבודת הנוער (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות), תשנ"ו-1995, אוסרות העסקת נוער (למטה מגיל 18) בעבודות מסוימות, לדוגמא מכונות מכבש. על פי תקנות עבודות הנוער (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות) תשי"ד – 1954 המשקל המירבי המותר לנשיאה ע"י נער שטרם מלאו לו 18 נע בין 16 ל- 20 ק"ג ולגבי ילד בין 10 ל- 12.5 ק"ג.
מעביד חייב להזהיר את עובדו על הסכנות הצפויות לו בעבודה ולהדריכו בדרכי עבודה נאותות, בייחוד כשהוא צעיר, חדש בעבודה ובלתי מנוסה. חוסר אזהרה והדרכה מהווה רשלנות מצד המעביד.
תאונת עבודה קבלן משנה - סעיף 15 לפקודת הנזיקין קובע כי מי שמעסיק קבלן עצמאי לא יישא באחריות לעוולה שצמחה ממעשיו של הקבלן, למעט במקרים החריגים המפורטים בסעיף. הפסיקה החילה עקרון זה גם על מי שמתקשר עם קבלן עצמאי לצורך ביצוע פעולות בניה. במקרים מסוימים החבות כלפי העובד תהיה של הקבלן הראשי וקבלן המשנה ביחד ולחוד והם ישאו באחריות משותפת.
תקיפה בעבודה תאונת עבודה - הטלת אחריות שילוחית על מעביד בגין תקיפה בעבודה מצד עובדו אינה עניין של מה בכך באשר תקיפה אינה חלק ממהלך העבודה הרגיל.
המבחנים שעל שלאורם תיעשה הבדיקה הם האם היה הנתבע מודע להתרחשות הקרבה של אלימות בעבודה הם, האם התרחשו בעבר במקום האירוע אירועים דומים, האם שכיחים באותה סביבה מעשים פליליים, האם המעשה העברייני שאירע הינו מעשה שיגרתי או שמא היה חריג באופיו; האם היה הנתבע בעל השליטה והפיקוח על העבריין או על מקום הביצוע, האם, בהתחשב במהות היחסים בין בעלי־הדין, היה התובע יכול להסתמך באופן סביר על כך שהנתבע ינקוט באמצעי זהירות סבירים לשמירת ביטחונו מפני עבריינים והאם ניתן ללמוד על קיומה של החובה מכלל הנסיבות האחרות של המקרה. משנשקלו כל אלה ונשמעו טענות עורכי הדין, ייבחנו בנסיבות המתאימות גם שיקולים של מדיניות ציבורית אשר בגינם עשוי בית המשפט להימנע מלקבוע כי בין הצדדים קיימת חובת זהירות.
תאונת עבודה ירי - המבחן העיקרי להכרעה בשאלה האם תקיפה של עובד נחשבת כ"תאונת עבודה", היא מידת הזיקה שבין האירוע לבין העבודה. החלטה בעניין זה חייבת להיות מבוססת על אופי הפגיעה ועל מהותה.
תאונת עבודה עובד זר - עובד זר שנפגע בתאונת עבודה זכאי לסל שירותים וטיפולים מכוח חוק הביטוח הלאומי. בפועל עובד שהגיש תביעה להכיר בו כנפגע עבודה אך טרם הוכר ככזה, מקבל שירות מקופות החולים. השוהים שלא כדין (עובדים זרים לא חוקיים) יקבלו את מלוא זכויותיהם, למעט גמלאות שוטפות בכסף (בהבדל מגמלאות בעין וממענקי כסף חד פעמיים) בעד תקופת שהייתם הבלתי חוקית בישראל.
אין בהוראות סעיף 324ב לחוק הביטוח הלאומי כדי לשחרר את המעסיקים של שוהים שלא כדין, מתשלום דמי ביטוח. העובדים ממשיכים להיות מבוטחים וזכאים לקבל את שאר הגמלאות, כאמור.
תאונת עבודה עובד שטחים - עובד פלסטיני שעובד בארץ ונפגע בתאונת עבודה יכול להגיש תביעת נזיקין באמצעות עורך דין תאונות עבודה ככל עובד אחר.
תאונת עבודה בעבודות שירות - ניתן לראות בריצוי עבודות שירות שהינו סוג של מאסר, פעילות המקימה יחסי עובד מעביד לעניין פגיעות בעבודה ועל ביטוח לאומי להוות כתובת לאסיר שנפגע במהלך עבודות השירות, בדיוק באותה המידה שהיה מהווה כתובת לפניותיו של עובד ביחסי עובד מעביד רגילים, כך גם בתביעות נזיקין.
הרמת משקל כבד בעבודה - הפסיקה דנה רבות בפגיעות בגב עקב הרמת משאות או חפצים. קו הגבול בין מקרים בהם הערכאות מצאו שהעבודה מסוכנת, בלתי סבירה ומקימה אחריות לבין המקרים בהם נקבע שהמדובר בהתממשות סיכון רגיל וטבעי, הינו קו גבול שאינו תמיד מוגדר מראש אלא שנמתח על ידי בהמ"ש כנגזרת מהנסיבות שהוכחו.
תאונות עבודה במות הרמה - גישת בית המשפט היא כי עבודת חשמל בגובה עם במת הרמה לעבודה בגובה היא יותר בטיחותית ובטוחה.
המעביד מתרשל כלפי העובד ומפר חובות חקוקות שנועדו לטובתו במידה שהוא לא מספק לו ציוד מגן אישי וכלי עבודה תקינים ותקניים שבכוחם להגן עליו מפני הסכנות הצפויות לו באתר העבודה, במיוחד בביצוע עבודות חשמל בגובה, ובכלל זה במת הרמה ניידת לעבודות חשמל בגובה, חגורת בטיחות וכיוצא באלה.
תאונת עבודה ביום כיף - בית המשפט יבחן את מהותו של האירוע בו השתתף העובד כפעולה נלווית לעבודה, כאשר הדיבור "עבודה" יפורש בהקשר ל"מפעל" ולפעולתו של המפעל. במסגרת זו משקיף בית המשפט על מערכת יחסי העבודה במפעל ובמיוחד על זיקתו של האירוע לעבודה ומידת ה"עניין" שמגלה בו המעביד - בין אם המדובר בפעולות ספורט, או בהשתלמות, או בנופש - אלה ייבחנו לפי מבחן הסבירות, על פי מכלול הנסיבות של כל מקרה ומקרה.
תאונת עבודה עם מכונה - חובת המעביד לגדר ולדאוג לבטיחות מכונות מסוכנות הינה חובה מוחלטת אשר לא נועדה להגן רק על העובד הזהיר, אלא אף על הרשלן והבלתי זהיר. בית המשפט כבר הטיל בעבר אחריות ברשלנות על מעביד שהפר את חובתו לגדר חלקים ממכונה ממונעת ולפקח על שיטות העבודה של העובד.
תאונת עבודה בחו"ל - סעיף 76 לחוק הביטוח הלאומי, קובע כי עובד בחוץ לארץ מבוטח אם הוא ומעבידו הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, או אף אם חוזה העבודה לא נקשר בישראל ובמקום העבודה אין ביטוח נפגעי עבודה חובה לפי החוק ונמסרה הודעה על קיומו של החוזה כפי שנקבע בתקנות.
עם זאת אם שהה העובד בחוץ לארץ, תקופה העולה על חמש שנים רצופות, לא יהיה מבוטח אם לא התיר השר או מי שהשר הסמיך לכך את ביטוחו בתקופת עבודתו בחוץ לארץ שלאחר חמש השנים.
תאונת עבודה בדרך לגן - לפי סעיף 81(ב)(1) ו-(ג) לחוק לחוק הביטוח הלאומי לא יראו כהפסקה או כסטיה של ממש מהדרך לעבודה אם עשה זאת המבוטח כדי ללוות ילדו לגן ילדים או למעון ילדים או למקום אחר שהשר קבע כמקום שבו נמצא ילד לפי הסדר קבע או להשיבו משם.
תאונת עבודה התחשמלות - תאונת עבודה של עוזר חשמלאי שארעה במפעל תוך כדי ביצוע עבודות חשמל, מבדיקה שנערכה ידי מהנדס חשמל מייד לאחר תאונת התחשמלות בעבודה התברר כי מערכת ההארקה לא היתה תקינה ונמדדו על-ידו ערכי התנגדות גבוהים מן המותר.
תאונת עבודה מורה - תאונת עבודה שבגינה נגרמו למורה נזקי גוף בעקבות החלקתה על רצפת בית הספר בו לימדה.
תאונת עבודה בבית ספר - עובד ניקיון בבית ספר נפגע בעבודתו עת החליק במדרגות מרטיבות ונפגע בעיקר בברכו השמאלית וביתר חלקי גופו.
תאונת עבודה גננת - בעת הניסיוניות להוריד משחק בעזרת המטאטא, השולחן נטה הצידה ונפל, הגננת איבדה את שיווי משקלה ונפלה על השולחן ועל הרצפה, קיבלה מכה חזקה בצד שמאל בכתף וביד.
תאונת עבודה בגן ילדים - סייעת בגן ילדים ניגשה לפתוח חלון, כאשר לפתע ותוך כדי פתיחת החלון, נשברה הזכוכית בחלון ונפלה על ידה הימנית.
תאונת עבודה באוטובוס - נהג אוטובוס טען, באמצעות עורך דין תאונות עבודה, לפגיעת גב בגלל כל הנסיעות שביצע שהיו בין היתר בכבישים משובשים, שגרמו לקפיצות ולטלטלות רבות באוטובוס. במשך חלק נכבד מן התקופה נהג באוטובוסים בטכנולוגיה מיושנת שבהם ההגה היה מכאני והכסא היה ללא בולמי זעזועים. כיסא הנהג לא בלם תזוזות ומשענת הגב הייתה עשויה מרשת ולא סיפקה כל תמיכה לגב.
תאונת עבודה בחקלאות - בתקנות הבטיחות בעבודה (בטיחות במכונות חקלאיות), תשמ"ח-1988 מוגדרת גם "מכונה חקלאית" כטרקטור או מכונה המשמשת בחקלאות, לרבות התקן מיכני המשמש להנעה ולרבות גל מעביר כח, ממסרת ורצועת הנעה של התקן חשמלי, כימי או אחר. תקנה 2 לתקנות אוסרת על הפעלת מכונה חקלאית ועל החזקתה לשם הפעלה, אלא אם התקיימו בה הוראות תקנות אלה. תקנה 3(3) לתקנות המכונות מחייבת גידור לבטח של כל חלק בממסרת של מכונה חקלאית.
תקנה 4 לתקנות המכונות קובעת שכל גידור בהתאם לתקנות אלה יהיה מבנה של ממש ויוחזק במקומות למעט בעת תיקון, הכנה לתיקון או פעולת אחזקה ובלבד שהסרת הגידור הכרחית לשם הפעולה האמורה.
תאונות עבודה בבתי הזיקוק - העובד עבד עם מכשיר המיועד לצביעה, כשלידיו כפפות, בעת שניסה לנקות את המכשיר, הותז ממנו צבע, בלחץ, על אצבע כף ידו, חדר אליה, גרם לזיהומה ומאוחר יותר לקטיעתה.
חשיפה לחומרים מסוכנים בעבודה - חשיפה לאבק מזיק בעבודה חשיפה לאסבסט בעבודה, חשיפה לשמש בעבודה ואפילו חשיפה לרעש בעבודה יכולים לגרום לעובד לנזקים שמתגלים רק לאחר מספר שנים. במקרים כאלו יש להוכיח את הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לנזק.
תאונה בדרך לעבודה - נפילה בדרך לעבודה בבית, נפילה ברחוב בדרך לעבודה, נפילה במדרגות בדרך לעבודה, הן רק חלק מסוגי התאונות שעלולות לקרות לעובד ובמקרה כזה יש להוכיח שלא נגרמה סטייה של ממש בדרך לעבודה.
(ג) סוגי נזקי גוף
עמוד השדרה:
(1) פגיעה בגב תאונת עבודה - תביעה להכיר בפגיעה בגב כתאונת עבודה.
(2) תאונת עבודה פריצת דיסק - הוכחת קשר סיבתי בין תאונת עבודה לבין פריצת דיסק.
(3) תאונת עבודה בלט דיסק - תביעה להכיר בארוע תאונתי כתאונת עבודה.
(4) תאונת עבודה שבר בחוליה - כמה אחוזי נכות מקבלים על שבר בחוליה ?
(5) תאונת עבודה גב תפוס - תביעה להכיר בכאבים בגב כ"תאונת עבודה".
(6) תאונת עבודה צוואר - ערעור על דרגת נכות בגין פגיעה בצוואר.
פגיעות בגפיים:
(7) תאונת עבודה שבר ברגל - כמה אחוזי נכות מקבלים על פגיעה ברגל ?
(8) תאונת עבודה קרסול - תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין פגיעת קרסול לאחר נפילה בעבודה.
(9) תאונת עבודה שבר בברך - כמה אחוזי נכות מקבלים על שבר בברך ?
(10) תאונת עבודה קרע במיניסקוס - תוך כדי עבודתו, התובע איבד התובע שיווי משקלו, נפל ו"סובב" את רגלו.
(11) שבר בקרסול תאונת עבודה - במהלך העבודה החליק מתקן ופגע ברגל שמאל של התובע וגרם לשבר מרוסק בקרסולו.
(12) תאונת עבודה פריקת כתף - תוך כדי עבודה, החליק התובע ועקב כך נמתחה ידו בצורה קשה ונגרמה פריקה של הכתף השמאלית.
(13) תאונת עבודה קטיעת אצבע - כמה אחוזי נכות מקבלים על קטיעת אצבע ?
(14) תאונת עבודה אצבע הדק - נטען כי עומס מתמשך האצבע של העובד זירז את תופעת "אצבע הדק".
(15) תאונת עבודה שבר באצבע - אינסטלטור, נפגע בידו הימנית בתאונת עבודה ונגרם לו שבר באצבע.
(16) תאונת עבודה שבר בכתף - כמה אחוזי נכות מקבלים על פגיעה בכתף ?
(17) תאונת עבודה שבר במרפק - חישוב אחוזי נכות על שבר במרפק.
(18) תאונת עבודה שבר באגן - אחוזי נכות רפואית במקרה של שבר באגן.
(19) תאונת עבודה חתך באצבע - תביעה לתשלום דמי פגיעה על תאונת עבודה של עובד שנחתכה לו אצבע יד ימין.
(20) תאונת עבודה חתך ביד - במהלך עבודתו, נתקל העובד בשבר לוח זכוכית ונגרם לו חתך עמוק בכף היד.
פגיעה נפשית:
(21) תאונת עבודה התקף חרדה - בתביעה להכיר בהתקף חרדה, מלווה לחץ בחזה, דפיקות לב מהירות, הרגשת מחנק, רעד פנימי ועצבנות כ"תאונת עבודה".
(22) פוסט טראומה תאונת עבודה - תביעה להגרה ב"פוסט טראומה" כתאונת עבודה עקב נעילת עובדד בחדר הקירור בטעות.
(23) תאונת עבודה פגיעה נפשית - תביעה להכרה כתאונה בעבודה בהדרדרות מצב נפשי בגינו התובעת אושפזה.
נזקי גוף נוספים"
(24) תאונת עבודה בקע - כמה אחוזי נכות מקבלים על בקע ?
(25) תאונת עבודה אוטם שריר הלב - תביעה להכיר באוטם שריר הלב של התובע כתאונת עבודה.
(26) תאונת עבודה התקף לב באילו מקרים התקף לב בעבודה יוכר כ"תאונת עבודה" ? באילו מקרים ניתן להגיש תביעת נזיקין בגין אירוע לב בעבודה עקב משימה קשה שהוטלה על הנפגע ?
(27) תאונת עבודה אירוע מוחי - תביעה להכיר באוטם המוחי שאירע עקב מאמץ ומתח מתמשך כ"פגיעה בעבודה".
(28) פגיעת ראש תאונת עבודה - מנופאי נפגע במהלך עבודתו, שרשרת המנוף נקרעה ונחתה על ראשו ונגרם לו שבר דחוס בגולגולת ונזק לרקמות המוח.
(29) ורטיגו תאונת עבודה - אבחון של ורטיגו תנוחתי לאחר תאונת עבודה.
(30) תאונת עבודה עקב סחרחורת - בזמן שהתובע חזר ממקום עבודתו לביתו נפל במדרגות לפני הכניסה של הבית.
(31) אסטמה תאונת עבודה - האם התקף האסטמה בו לקה העובד אשר הוביל למותו הוא בגדר "פגיעה בעבודה ?
(32) תאונת עבודה טחורים - תביעה להכיר במחלת ה"טחורים" של התובע כ"פגיעה בעבודה".
(33) פגיעה בעין תאונת עבודה - התובע נפגע בתאונת עבודה כתוצאה מחדירת חוט תייל לאחת מעיניו.
(34) תאונת עבודה ירידה בשמיעה - ערעור על גובה אחוזי נכות בגין טינטון.
(35) טינטון תאונת עבודה - קשר סיבתי בין טינטון לבין תאונת עבודה.
(36) פסוריאזיס תאונת עבודה - ערעור על גובה אחוזי נכות בגין פסוריאזיס.
(37) תאונת עבודה כוויה - במהלך העבודה נשפכו על רגליו של התובע מי חמצן וכתוצאה מכך נגרמו לו כוויות ברגליים.
(38) מחלת הסוכרת כתאונת עבודה - קשר סיבתי בין מחלת הסכרת לבין תנאי עבודתו של התובע.
(39) תאונת עבודה בלוטת התריס - תביעה להכיר במחלת בלוטת התריס של התובעת כ"תאונת עבודה".
(ד) אחוזי נכות
(א) 5 אחוז נכות תאונת עבודה - ערעור על קביעת 5% נכות בגין תאונת עבודה.
(ב) 10 אחוז נכות תאונת עבודה - כמה מקבלים על 10% נכות מתאונת עבודה ?
(ג) 15 אחוז נכות תאונת עבודה - ערעור על 15 אחוז נכות צמיתה מתאונת עבודה.
(ד) 19 אחוז נכות תאונת עבודה - גובה הפיצויים על 19% נכות צמיתה מתאונת עבודה.
(ה) 30 אחוז נכות תאונת עבודה - כמה מקבלים על 30% נכות מתאונת עבודה ?
(ו) 100 אחוז נכות תאונת עבודה - גובה הפיצויים על פציעה אנושה שהותירה 100% נכות.