"הדוקטרינה של "מעשה בית-דין" מושתתת על עקרון סופיות הדיון, ובמסגרתה אפשר להבחין בשני כללים עיקריים - "השתק עילה" ו"השתק פלוגתא". השתק עילה מקים מחסום דיוני בפני כל תביעה נוספת בשל אותה עילה, מקום שהתביעה נדונה לגופה והוכרעה על-ידי בית-משפט מוסמך. בין היתר, צריך הטוען "השתק עילה
עקרון סופיות הדיון אינו מוחלט ולבית משפט מסור שיקול דעת להימנע מלהפעילו, מקום ששיקולי צדק יחייבו זאת. כך למשל, כאשר לבעל דין לא הייתה הזדמנות ראויה לשטוח טענותיו בבית המשפט. (ראו: ע"א 5610/93 זלסקי נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה, ראשון לציון פ"ד נא(1) 68 (1997)). כלל
א. בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ בת"א (כב' הרשם א' צכנוביץ) מיום 28.11.2005, אשר אישר את מכירתו של מבנה בן 4 קומות הידוע כגוש 10910 חלקה 158, ברח' מוריה 46 בחיפה (להלן: "הנכס"), למשיבה 2, חברת ב.ד.ס.י. השקעות בע"מ (להלן
מהו עקרון סופיות הדיון ?
כי תקנת הציבור מחייבת, כי סכסוכים משפטיים צריכים להסתיים (Interest reipublicae ut sit finis litium).
תפיסה זו משתלבת בעיקרון סופיות הדיון שמטרתו לשים קץ להליך השיפוטי ולחסוך בזמן ובהוצאות למערכת המשפטית ומצד שני להפחית ככל האפשר מעוצמת העוול שנגרם לצד השני, שמוצא את עצמו נגרר
מערערות מלינות על האיחור הרב שבין שמיעת העדויות ובין מתן פסק הדין, ועל כך שבית משפט קמא לא עמד בהוראת תקנה 190(ד) של תקנות סדר הדין האזרחי, ולטעמן האיחור הניכר במתן פסק הדין, והריחוק בזמן בין שמיעת העדויות וההתרשמות מן העדים לבין מתן פסק הדין, גרמו ככל הנראה לבית
המגמה כי ההכרעה הניתנת לגבי סכסוך קיים תסיים את המחלוקת בתוצאה ברורה באמצעות פיצוי בשיעור מוגדר, ובלא שהצדדים יאלצו להיגרר למערכת יריבות נוספת לאחר סיום ההליך השיפוטי או מעין שיפוטי, עולה גם כאשר מדובר בהליך שיפוטי (ראה: ע"א 9085/00 שטרית אברהם ואח' נ' אחים שרבט חברה לבניין בע
האם אפשר לבטל פסק דין חלוט ?
כאשר עסקינן בפסק דין חלוט יש להתייחס לעקרונות יסוד בדבר סופיות הדיון ותורת מעשה בית דין. הגם שלבית המשפט נתונה סמכות טבועה לבטל פסק דין חלוט בהתקיים נסיבות שבהן שיקולי צדק עדיפים על פני שיקולים דיוניים של מעשה בית דין (ראו: ש' לוין, תורת
החריגים לעקרון סופיות הדיון מוסדרים בדין, ותכליתם תיקון טעות, בין אם זו טעות טכנית בנוסח פסק דין למשל, ובין אם זו טעות כזו שמכוחה הורשע אדם חף מפשע בפלילים.
עקרון סופיות הדיון הינו עקרון יסוד בשיטת המשפט בישראל, ומכוחו נגזרים לדוגמה, הכללים של "מעשה בית דין" בהליך האזרחי, ו"סיכון
אחריות השופטים לסיים תיק במהירות
בת.א 58858-05 נפסק כדלקמן:
גישתו של ב"כ התובעת על כי האינטרס של סופיות הדיון וסיום התיק הוא קודם כל של התובעת איננה מקובלת עלי.
בספרי, "סדר דין מהיר בבתי משפט השלום" [בהוצאת "נבו" מהדורה שנייה, שנת 2009] בעמ' 10, ציינתי את הגישה
קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מעשה בית דין סופיות הדיון:
1. מרקיט מוצרי ייעול בע"מ (להלן - מרקיט) הגישה תביעה כנגד גלינצמן עבודות עפר וחציבה בע"מ וכנגד מר חיים גלינצמן (להלן שניהם או כל אחד מהם - גלינצמן) בבית-משפט השלום בהרצליה, וניתן לטובתה