עם מהלך ההפרטה נקבע מערך של פיקוח ממשלתי על בעלי הרישיונות וההיתרים אשר מקורו בסמכותו הכללית של השר לפקח על לשכה פרטית, בתנאי כשירות מוקדמים שנקבעו בחוק לפיהן לא יינתן רישיון למבקש לעסוק כלשכה פרטית אלא אם כן מבקש הרישיון או המנהל המועסק על ידו, הוא בעל ידע בתחומים ובהיקף שקבע שר התמ"ת.
מבקש הרישיון הוכיח, להנחת דעתו של שר התמ"ת, קיומם של תנאים פיסיים וסביבתיים נאותים המאפשרים מתן שרות תקין על ידי הלשכה הפרטית.
מבקש הרישיון הינו בעל תפקיד בכיר בעיסוקו או בעל עניין באחד מהם, לא הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין מבקש הרישיון ראוי לעסוק כלשכה פרטית.
בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה לרישיון לא הפעיל השר כלפי מבקש הרישיון סמכות אי חידוש רישיון, ביטולו או התנייתו או הוצאת צו סגירה.
חלפה שנה לפחות מיום הפעלת הסמכות כאמור, ומבקש הרישיון הוכיח, להנחת דעתו של השר, כי חדלו להתקיים הנסיבות שבשלן הופעלה הסמכות כאמור, וכי הוא נקט בצעדים מתאימים לצורך מניעת הישנותן בעתיד.
הסמכות הופעלה כלפי בעל עניין במבקש הרישיון או בבעל תפקיד בכיר בעסקו והשר סבור, מנימוקים שירשמו, כי ראוי לתת את הרישיון בשל מידת הזיקה שבין בעל העניין לבין מבקש הרישיון או לבין בעל התפקיד הבכיר בעסקו, לפי העניין.