בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת: להורות על עיכוב ביצוע צו ההריסה שניתן על ידי בית משפט השלום ב_________ (כב' השופט _________) מיום 15.2.00, וכן על עיכוב ביצוע ההחלטה מיום 9.3.00 המאריכה את מועד ביצוע הצו, וזאת עד למתן פסק דין בערעור שהוגש לבית משפט זה. ואלו נימוקי הבקשה: 1. ##א. הצדדים לבקשה## המבקשים, מר אלי כהן ת.ז. _________ וגב' רותי לוי ת.ז. _________, הינם בעלי הזכויות במקרקעין נשוא צו ההריסה. המשיבה הינה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה _________. 2. ##ב. מסכת העובדות## ביום 15.2.00, ניתן על ידי בית משפט השלום ב_________ (כב' השופט _________) צו הריסה כנגד המבקשים. ביום 8.3.00, הגישה המשיבה בקשה להארכת מועד לביצוע צו ההריסה ב-30 ימים נוספים. בית משפט קמא, בהחלטה מיום 9.3.00, האריך את המועד כמבוקש, וזאת בהיעדר המבקשים. בעקבות החלטה זו, פנה בא כוח המבקשים לבית משפט קמא בבקשה דחופה לעיכוב ביצוע צו ההריסה וביטול ההחלטה שניתנה בהיעדר. ביום 6.4.00, דחה בית משפט קמא בקשה זו והותיר את החלטתו מיום 9.3.00 על כנה. על החלטה זו של בית משפט קמא, הגישו המבקשים ערעור לבית משפט זה, ובנוסף, הגישו בקשה דחופה לעיכוב ביצוע צווי ההריסה עד לשמיעת הערעור, והיא הבקשה הנדונה בפני בית המשפט הנכבד. 3. ##ג. הטיעון המשפטי## ##זכות הערעור על החלטה המאריכה מועד לביצוע צו הריסה## 4. הפסיקה קבעה כי לא כל החלטה שיפוטית ניתנת לערעור באופן אוטומטי, וכי זכות הערעור אינה נמנית עם זכויות היסוד במשפטנו, אלא דורשת הוראת חוק מפורשת שתקנה אותה, ובהיעדרה, הזכות אינה קיימת. 5. על אף הגישה המצמצמת, יש לבחון כל מקרה לגופו, שכן לעיתים החלטה שאינה "פסק דין" במובנה הצר, עלולה להשפיע באופן דרמטי על זכויות הצדדים ולגרום להם נזק בלתי הפיך, ובמקרים כאלה יש מקום לבחון הרחבת הפרשנות. 6. החלטה המאריכה את מועד ביצוע צו הריסה, אף שאינה פסק דין סופי, מהווה החלטה מהותית המשפיעה באופן ישיר על זכויות הקניין של המבקשים ועלולה להביא להריסת רכושם, ועל כן יש לראות בה החלטה הניתנת לערעור. 7. יש לפרש את הוראות החוק באופן המאפשר ביקורת שיפוטית על החלטות בעלות השלכה כה דרמטית, גם אם אינן עונות להגדרה הפורמלית של "פסק דין", וזאת על מנת להבטיח צדק והגנה על זכויות יסוד. 8. מניעת זכות ערעור על החלטה כזו עלולה להותיר את המבקשים ללא סעד משפטי הולם כנגד החלטה שגויה או בלתי סבירה, ובכך לפגוע בעקרון הגישה לערכאות ובזכות להליך הוגן. ##השלכות מעשיות של ביצוע צו ההריסה## 9. ביצוע צו הריסה הינו צעד בלתי הפיך, אשר גורם נזק עצום ובלתי ניתן לתיקון למבקשים, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה רגשית, שכן מדובר באובדן ביתם ורכושם. 10. במקרה בו הערעור יתקבל, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, והמבקשים יישארו עם נזק בלתי הפיך, בעוד שעיכוב הביצוע אינו גורם נזק מהותי למשיבה. 11. האינטרס הציבורי מחייב זהירות יתרה בביצוע צווים בעלי אופי בלתי הפיך, ומתן אפשרות לביקורת שיפוטית מלאה בטרם ייגרם נזק שאין לו תקנה. 12. עיכוב ביצוע הצו עד להכרעה בערעור יאפשר לבית המשפט לבחון את כלל הטענות לעומקן, ולקבל החלטה מושכלת שתמנע עוול ופגיעה מיותרת במבקשים. 13. הנזק שייגרם למבקשים מביצוע הצו עולה עשרות מונים על כל נזק אפשרי שייגרם למשיבה כתוצאה מעיכוב קצר בביצוע הצו, ועל כן מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת המבקשים. ##מאזן הנוחות## 14. מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת המבקשים, שכן ביצוע צו ההריסה יגרום להם נזק בלתי הפיך, בעוד שעיכוב הביצוע אינו צפוי לגרום נזק משמעותי למשיבה או לאינטרס הציבורי. 15. עיכוב ביצוע הצו למשך תקופת הערעור אינו פוגע באופן מהותי באינטרס התכנוני, שכן המבנה עומד על תילו כבר תקופה ארוכה, ודחייה קצרה נוספת לא תשנה את המצב באופן דרמטי. 16. מנגד, אי-עיכוב הביצוע עלול להביא להריסת המבנה עוד בטרם נשמע הערעור לגופו, ובכך לסכל את מטרת הערעור ולגרום למבקשים נזק בלתי הפיך. 17. יש לשקול את הפגיעה הקשה בזכות הקניין של המבקשים אל מול האינטרס הציבורי, ובמקרה זה, הפגיעה במבקשים גדולה בהרבה מכל אינטרס ציבורי דחוף. 18. בית המשפט נדרש לאזן בין האינטרסים השונים, ובהתחשב באופי הבלתי הפיך של צו ההריסה, יש להעדיף את הגנת זכויות המבקשים על פני דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע. ##סיכויי הערעור## 19. על אף קביעת בית משפט קמא בדבר היעדר זכות ערעור, קיימים סיכויים טובים שהערעור יתקבל, שכן ישנם נימוקים משפטיים כבדי משקל המצדיקים בחינה מחודשת של הסוגיה. 20. ייתכן שבית המשפט שלערעור יפרש את המונח "פסק דין" באופן רחב יותר, או ימצא עילה אחרת המאפשרת ערעור על החלטה כה מהותית, גם אם אינה פסק דין סופי. 21. קיימת אפשרות שבית המשפט שלערעור יבחן את ההחלטה לגופה, וימצא כי נפלו בה פגמים המצדיקים את ביטולה, ובכך יתקבל הערעור. 22. עצם הגשת הערעור מעידה על כך שהמבקשים סבורים כי יש להם עילה טובה, ואין לשלול מהם את האפשרות לממש את זכותם לביקורת שיפוטית. 23. גם אם סיכויי הערעור אינם גבוהים במיוחד, הנזק הבלתי הפיך שייגרם למבקשים מצדיק עיכוב ביצוע, שכן עדיף למנוע נזק ודאי ובלתי הפיך, גם אם סיכויי הערעור אינם ודאיים. ##החלטה בהיעדר צד## 24. החלטת בית משפט קמא מיום 9.3.00, אשר האריכה את מועד ביצוע צו ההריסה, ניתנה בהיעדר המבקשים, ובכך נפגעה זכותם לטיעון ולהליך הוגן. 25. מתן החלטה כה מהותית, המשפיעה באופן ישיר על זכויות קניין, ללא מתן הזדמנות לצד הנפגע להשמיע את טענותיו, מהווה פגם מהותי בהליך. 26. עקרון הצדק הטבעי מחייב מתן זכות שימוע לכל צד שנפגע מהחלטה שיפוטית, ובמקרה זה, זכות זו נשללה מהמבקשים. 27. יש לבחון האם ההחלטה בהיעדר ניתנה כדין, והאם לא היה מקום לזמן את המבקשים לדיון בבקשה להארכת מועד, במיוחד לאור השלכותיה הדרמטיות. 28. פגם בהליך קבלת ההחלטה, כגון מתן החלטה בהיעדר צד, יכול להוות עילה לביטול ההחלטה, ובכך להצדיק את קבלת הערעור. ##היעדר פסול בהחלטת בית משפט קמא לגופה## 29. טענת בית משפט קמא כי גם אם היה דן בבקשה לגופה היה דוחה אותה, אינה גורעת מזכותם של המבקשים לערער על ההחלטה הפורמלית בדבר היעדר זכות ערעור. 30. קביעה זו של בית משפט קמא ניתנה כהערת אגב, ואינה מהווה הכרעה שיפוטית מחייבת לגופו של עניין, שכן בית המשפט לא דן בבקשה לגופה. 31. למבקשים עומדת הזכות להציג את טענותיהם לגופו של עניין בפני ערכאת הערעור, ואין לקבל את קביעת בית משפט קמא כסוף פסוק. 32. ייתכן שבית המשפט שלערעור ימצא כי נפלו פגמים בהחלטת בית משפט קמא, גם אם בית משפט קמא עצמו לא ראה בהם פסול. 33. יש לאפשר למבקשים למצות את זכותם לביקורת שיפוטית מלאה, ולא להסתפק בקביעה מקדמית של בית משפט קמא בדבר היעדר פסול. ##האינטרס הציבורי## 34. האינטרס הציבורי מחייב שמירה על שלטון החוק ועל תקינות ההליכים המשפטיים, ובכלל זה מתן אפשרות לביקורת שיפוטית על החלטות בעלות השלכה מהותית. 35. מניעת זכות ערעור על החלטה המאריכה מועד לביצוע צו הריסה עלולה ליצור תקדים מסוכן, שיפגע באמון הציבור במערכת המשפטית. 36. יש להבטיח כי כל אזרח יוכל למצות את זכויותיו המשפטיות, ובמיוחד כאשר מדובר בפגיעה בזכויות קניין יסודיות. 37. האינטרס הציבורי אינו נפגע מעיכוב ביצוע קצר של צו הריסה, במיוחד כאשר מדובר במבנה קיים, וזאת אל מול הפגיעה הקשה במבקשים. 38. שמירה על עקרונות הצדק וההגינות מחייבת מתן אפשרות למבקשים להציג את טענותיהם בפני ערכאת הערעור, ובכך להבטיח הליך הוגן. ##היעדר חלופה סבירה## 39. למבקשים אין כל חלופה סבירה אחרת למניעת ביצוע צו ההריסה, למעט עיכוב ביצוע הצו עד להכרעה בערעור. 40. דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע תותיר את המבקשים ללא כל סעד, ותביא לביצוע הצו עוד בטרם נשמעו טענותיהם בערעור. 41. אין כל דרך אחרת למנוע את הנזק הבלתי הפיך שייגרם למבקשים, למעט מתן צו עיכוב ביצוע. 42. בית המשפט נדרש לשקול את העדר החלופות העומדות בפני המבקשים, ולהעניק להם את הסעד היחיד שיכול למנוע את הפגיעה בהם. 43. במצב דברים זה, כאשר אין חלופה אחרת, יש להעדיף את מתן צו עיכוב הביצוע, וזאת על מנת להבטיח את זכויות המבקשים. ##עקרון המידתיות## 44. עקרון המידתיות מחייב כי כל פעולה של רשות שלטונית, ובכלל זה החלטה שיפוטית, תהיה מידתית ותפגע בזכויות הפרט במידה המועטה ביותר האפשרית. 45. ביצוע צו הריסה ללא מתן אפשרות לערעור על החלטה מהותית, אינו עולה בקנה אחד עם עקרון המידתיות, שכן הוא גורם נזק בלתי הפיך ומונע ביקורת שיפוטית. 46. עיכוב ביצוע הצו עד להכרעה בערעור מהווה צעד מידתי יותר, שכן הוא מאפשר בחינה מעמיקה של הסוגיה, תוך צמצום הפגיעה במבקשים. 47. יש לבחון האם קיימת דרך אחרת, פחות פוגענית, להשיג את מטרת הצו, וזאת תוך שמירה על זכויות המבקשים. 48. עקרון המידתיות מחייב את בית המשפט לאזן בין האינטרסים השונים, ולבחור בדרך שתגרום את הפגיעה המינימלית בזכויות הפרט. ##הגנה על זכויות קניין## 49. זכות הקניין הינה זכות יסוד חוקתית, ופגיעה בה מחייבת זהירות יתרה ומתן אפשרות לביקורת שיפוטית מלאה. 50. צו הריסה מהווה פגיעה חמורה בזכות הקניין של המבקשים, ועל כן יש להבטיח כי כל ההליכים המשפטיים ימוצו בטרם יבוצע הצו. 51. יש לפרש את הוראות החוק באופן המגן על זכויות הקניין, ובכלל זה מתן זכות ערעור על החלטות בעלות השלכה כה דרמטית. 52. מניעת זכות ערעור על החלטה המאריכה מועד לביצוע צו הריסה פוגעת באופן בלתי מידתי בזכות הקניין של המבקשים. 53. בית המשפט נדרש להגן על זכויות הקניין של המבקשים, ולאפשר להם למצות את כל ההליכים המשפטיים העומדים לרשותם. ##עקרון הסופיות מול עקרון הצדק## 54. על אף חשיבותו של עקרון סופיות הדיון, במקרים בהם עלול להיגרם עוול חמור ובלתי הפיך, יש להעדיף את עקרון הצדק ומתן אפשרות לביקורת שיפוטית. 55. במקרה זה, ביצוע צו ההריסה עוד בטרם נשמע הערעור עלול לגרום עוול בלתי הפיך למבקשים, ועל כן יש להעדיף את עקרון הצדק. 56. עקרון סופיות הדיון אינו מוחלט, ויש לאזן אותו אל מול הצורך להבטיח צדק והגינות בהליכים המשפטיים. 57. במקרים חריגים, כאשר הפגיעה בזכויות הפרט כה חמורה, יש לסטות מעקרון סופיות הדיון ולאפשר בחינה מחודשת של ההחלטה. 58. בית המשפט נדרש לשקול את האיזון בין עקרונות אלו, ובמקרה זה, האינטרס בצדק ובמניעת עוול גובר על עקרון סופיות הדיון. 59. ##ד. סיכום הסעד:## לאור האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על עיכוב ביצוע צו ההריסה שניתן על ידי בית משפט השלום ב_________ (כב' השופט _________) מיום 15.2.00, וכן על עיכוב ביצוע ההחלטה מיום 9.3.00 המאריכה את מועד ביצוע הצו, וזאת עד למתן פסק דין בערעור שהוגש לבית משפט זה. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.עיכוב ביצועערעורהריסת מבנהצו הריסהצווים