##דוגמא לכתב תביעה## ## סוג התביעה: ## ___ ## הסעד המבוקש: ## ___ ## אגרה:## ___ ## האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? ## ____[לא] ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובעת הינה גב' _________ ת.ז. _________, המתגוררת ברחוב _________, _________, אשר רכשה מקרר מהנתבעת. 2. הנתבעת הינה חברת א.ל.מ. מוצרי חשמל בע"מ ח.פ. _________, חברה פרטית הרשומה בישראל, העוסקת במכירה ושיווק של מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, ומשרדה הרשום נמצא ברחוב _________, _________. ## ב. הסעד המבוקש (באופן מפורט) ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויים לתובעת בסך כולל של 1,500 ₪, בגין הפרת התחייבותה, הטעיה ועוגמת נפש שנגרמה לתובעת. 4. הסכום המבוקש מורכב מ-800 ₪ בגין פער הנפח בין המקררים שסופק לבין המקרר שהוזמן ושולם עבורו, ו-700 ₪ נוספים בגין עוגמת נפש, טרחה, בזבוז זמן והוצאות נלוות שנגרמו לתובעת עקב התנהלות הנתבעת. 5. בנוסף, כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 6. בתאריך 25.02.07, רכשה התובעת מקרר מתוצרת סמסונג, דגם R.T.62, מהנתבעת, כאשר בהזמנה ובקבלה צוין כי נפח המקרר הינו 505 ליטר. 7. בפועל, סופק לתובעת מקרר בעל נפח של 490 ליטר, קטן יותר מהדגם שהוזמן ושולם עבורו, וזאת בניגוד מוחלט למצגים שהוצגו לתובעת בעת הרכישה. 8. לאחר קבלת המקרר וגילוי הפער בנפח, התובעת פנתה לנתבעת פעמים רבות, הן בשיחות טלפון והן בביקורים פיזיים, בדרישה להחלפת המקרר או לפיצוי הולם, אך דרישותיה לא נענו באופן מספק. 9. עילת התביעה נולדה במועד גילוי הפער בנפח המקרר שסופק, ולאחר שהתובעת מיצתה את ניסיונותיה מול הנתבעת לפתור את המחלוקת בדרכי נועם וללא הועיל. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 10. עניינה של תביעה זו בסכום כספי שאינו עולה על 75,000 ₪, ועל כן הסמכות העניינית לדון בה נתונה לבית משפט השלום. 11. מקום מגוריה של התובעת, _________, ומקום עסקה של הנתבעת, _________, נמצאים בתחום השיפוט של בית משפט השלום ב_________, ועל כן הסמכות המקומית לדון בתביעה נתונה לבית משפט נכבד זה. ## ה. פירוט הטענות ## ## הפרת חובת גילוי נאות והטעיה צרכנית ## 12. הנתבעת, כעוסק, הפרה את חובתה על פי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, בכך שלא גילתה לתובעת את מלוא המידע המהותי אודות נפח המקרר, ובכך הטעתה אותה לחשוב שהיא רוכשת מקרר בנפח 505 ליטר. 13. העובדה שהנתבעת הציגה לתובעת הזמנה וקבלה המציינות נפח של 505 ליטר, בעוד שבפועל סופק מקרר בנפח 490 ליטר, מהווה הטעיה מובהקת של הצרכן בעניין מהותי בעסקה, בניגוד לסעיף 2 לחוק הגנת הצרכן. 14. הנתבעת הייתה מודעת או למצער הייתה צריכה להיות מודעת לפערי המדידה בין שיטות המדידה השונות, ובכל זאת בחרה להציג לתובעת את הנתון הגבוה יותר, ובכך יצרה מצג שווא שהשפיע על החלטת הרכישה של התובעת. 15. חובת הגילוי הנאות המוטלת על עוסק אינה מסתכמת בהצגת נתונים חלקיים או מעורפלים, אלא מחייבת הצגת מידע מלא, ברור ואחיד, באופן שיאפשר לצרכן לקבל החלטה מושכלת ומבוססת על נתונים אמיתיים. 16. התנהלות הנתבעת, אשר לא סיפקה מידע אחיד ומתואם לצרכן בנוגע לנפח המקרר, ובחרה להציג נתון שאינו תואם את המוצר שסופק בפועל, מהווה הפרה יסודית של חובת הגילוי הנאות ושל עקרון תום הלב בעסקאות צרכניות. ## הפרת הסכם מכר ## 17. בין התובעת לנתבעת נכרת הסכם מכר מחייב, במסגרתו התחייבה הנתבעת לספק מקרר מדגם R.T.62 בנפח 505 ליטר, כפי שצוין במפורש בהזמנה ובקבלה שצורפו לתביעה. 18. אספקת מקרר בנפח 490 ליטר, השונה מהנפח שהוזמן ושולם עבורו, מהווה הפרה יסודית של תנאי הסכם המכר, שכן נפח המקרר הינו עניין מהותי ומרכזי בעסקה מסוג זה. 19. התובעת שילמה את מלוא התמורה עבור מקרר בנפח 505 ליטר, ועל כן הייתה זכאית לקבל את המוצר שהוזמן על ידה, ולא מוצר בעל מאפיינים שונים ופחותים. 20. הנתבעת לא עמדה בהתחייבותה החוזית לספק את המוצר שהוזמן, ובכך הפרה את ההסכם שנכרת בינה לבין התובעת, ועל כן היא חבה בפיצוי התובעת בגין נזקיה. 21. הפרת ההסכם על ידי הנתבעת גרמה לתובעת נזק כספי ישיר, המתבטא בפער בין שווי המקרר שהוזמן לבין שווי המקרר שסופק בפועל, וכן נזקים עקיפים כגון עוגמת נפש וטרחה. ## אחריות הנתבעת כעוסק ## 22. הנתבעת, כעוסק המוכר מוצרי חשמל, נושאת באחריות מלאה כלפי הצרכנים שלה לוודא שהמידע שהיא מוסרת אודות המוצרים מדויק, שלם ואינו מטעה. 23. אחריות זו כוללת את החובה לוודא כי הנתונים המפורסמים על ידה, בין אם בהזמנות, קבלות, קטלוגים או פרסומים אחרים, תואמים את המאפיינים האמיתיים של המוצרים המסופקים. 24. טענת הנתבעת בדבר שיטות מדידה שונות אינה פוטרת אותה מאחריותה כלפי הצרכן, שכן חובתה היא להציג מידע אחיד וברור, ולמנוע כל בלבול או הטעיה. 25. הפסיקה קבעה כי עוסק אינו יכול להתנער מאחריותו בטענה של אי-התאמה בין נתוני יצרן לנתוני מכון התקנים, שכן עליו מוטלת החובה להציג את המידע המהותי באופן שאינו מטעה את הצרכן. 26. הנתבעת, כגורם המקצועי בעסקה, הייתה צריכה לצפות את הפערים בנפח המקרר ולפעול למניעת הטעיה, בין אם על ידי גילוי מלא של כל שיטות המדידה או על ידי הצגת הנתון הנמוך והמחייב יותר. ## עוגמת נפש וטרחה ## 27. התנהלות הנתבעת, אשר סירבה להחליף את המקרר או לפצות את התובעת באופן הולם, גרמה לתובעת עוגמת נפש רבה, טרחה ובזבוז זמן יקר. 28. התובעת נאלצה להשקיע מאמצים רבים, לנהל שיחות טלפון רבות ולבקר בסניפי הנתבעת, כל זאת בניסיון לפתור את הבעיה שנוצרה באשמת הנתבעת, ללא הצלחה. 29. תחושת התסכול והאכזבה של התובעת, ששילמה ממיטב כספה עבור מוצר מסוים וקיבלה מוצר שונה ופחות טוב, מהווה נזק בלתי ממוני המצדיק פיצוי בגין עוגמת נפש. 30. הפסיקה הכירה בזכותו של צרכן לפיצוי בגין עוגמת נפש במקרים של הפרת חובות עוסק והטעיה, במיוחד כאשר מדובר במוצר מהותי ויקר ערך כמו מקרר. 31. הפיצוי המבוקש בגין עוגמת נפש משקף את הטרחה, אי הנוחות והתסכול שנגרמו לתובעת כתוצאה מהתנהלות הנתבעת, ונועד להשיב לה, ולו במעט, את הנזק הבלתי ממוני שנגרם. ## חוק הגנת הצרכן ## 32. סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, קובע במפורש כי עוסק לא יעשה דבר, במעשה או במחדל, העלול להטעות צרכן בכל עניין מהותי בעסקה, לרבות תכונותיו של הנכס. 33. נפח המקרר הינו ללא ספק עניין מהותי בעסקה לרכישת מקרר, שכן הוא משפיע באופן ישיר על יכולת האחסון ועל התאמתו לצרכי הצרכן. 34. הנתבעת, בכך שסיפקה מקרר בנפח שונה מהמוצהר, הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן, ועל כן חבה בפיצוי התובעת בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהטעיה זו. 35. מטרת חוק הגנת הצרכן היא להגן על הצרכן מפני עוסקים המנצלים את פערי המידע והכוח, ולוודא כי עסקאות צרכניות יתנהלו בשקיפות, בהגינות ובתום לב. 36. במקרה דנן, התנהלות הנתבעת עומדת בניגוד מוחלט לעקרונות אלו, ומצדיקה את הפעלת הסעדים הקבועים בחוק הגנת הצרכן לטובת התובעת. ## פער בנפח המקרר כנזק ממשי ## 37. התובעת שילמה מחיר מלא עבור מקרר בנפח 505 ליטר, כאשר בפועל קיבלה מקרר בנפח 490 ליטר, קרי, מוצר בעל ערך נמוך יותר ופחות שימושי עבורה. 38. פער של 15 ליטר בנפח המקרר אינו זניח, אלא מהווה הבדל מהותי המשפיע על יכולת האחסון ועל התאמת המקרר לצרכים היומיומיים של משק הבית. 39. הפיצוי בסך 800 ₪ בגין פער הנפח משקף את ההפרש בשווי בין המקרר שהוזמן לבין המקרר שסופק, ונועד להשיב לתובעת את ההפרש הכספי ששילמה ביתר. 40. הנתבעת לא הציעה לתובעת כל פיצוי הולם בגין פער זה, ובכך המשיכה להתעלם מהנזק הממשי שנגרם לתובעת כתוצאה מהפרת התחייבותה. 41. על הנתבעת לשאת בעלות הפער בנפח, שכן היא זו שיצרה את המצב בו התובעת שילמה עבור מוצר אחד וקיבלה מוצר אחר, פחות טוב. ## חובת תום הלב בעסקאות ## 42. על הנתבעת, כצד לעסקה, חלה חובת תום לב מוגברת כלפי התובעת, כצרכנית, המחייבת אותה לנהוג בהגינות, בשקיפות ובאמינות לאורך כל שלבי העסקה. 43. אי-גילוי מלא של נתוני הנפח והצגת נתון מטעה מהווים הפרה של חובת תום הלב, שכן הם פוגעים באמון שבין הצדדים וביכולתה של התובעת לקבל החלטה מושכלת. 44. הפסיקה קבעה כי חובת תום הלב חלה לא רק בשלב המשא ומתן אלא גם בשלב ביצוע ההסכם, ומחייבת את הצדדים לנהוג בהגינות ובשיתוף פעולה. 45. התנהלות הנתבעת, אשר התעלמה מפניותיה החוזרות ונשנות של התובעת וסירבה לפתור את הבעיה, מהווה חוסר תום לב בביצוע ההסכם ובטיפול בתלונת הצרכן. 46. הפרת חובת תום הלב מצדיקה הטלת פיצויים על הנתבעת, הן בגין הנזק הישיר והן בגין הנזק הבלתי ממוני שנגרם לתובעת. ## אחריות לטיב המוצר ## 47. הנתבעת, כמוכרת, אחראית לטיב המוצר שהיא מספקת, ולוודא כי הוא תואם את התיאור והמפרט שהוצגו לצרכן בעת הרכישה. 48. אי-התאמה בנפח המקרר מהווה פגם בטיב המוצר, שכן הוא אינו עומד בציפיות הסבירות של הצרכן ואינו תואם את המצגים שהוצגו לו. 49. גם אם מכון התקנים מאפשר סטייה מסוימת, אין בכך כדי לפטור את הנתבעת מאחריותה כלפי התובעת, שכן הצרכן רכש מוצר על בסיס נתון ספציפי שהוצג לו. 50. הנתבעת הייתה צריכה לספק מקרר התואם באופן מלא את המפרט שהוצג לתובעת, ובכך למנוע כל אי-התאמה או פגם במוצר. 51. אחריות הנתבעת לטיב המוצר כוללת את החובה לוודא כי כל הנתונים המהותיים אודות המוצר מדויקים ואינם מטעים, וכי המוצר המסופק תואם את המוצר שהוזמן. ## נזקים עקיפים והוצאות ## 52. בנוסף לנזק הישיר בגין פער הנפח ועוגמת הנפש, נגרמו לתובעת נזקים עקיפים והוצאות שונות כתוצאה מהתנהלות הנתבעת. 53. נזקים אלו כוללים, בין היתר, בזבוז זמן יקר, הוצאות נסיעה לפניות חוזרות ונשנות לנתבעת, וכן הוצאות משפטיות הכרוכות בהגשת תביעה זו. 54. התובעת נאלצה להשקיע משאבים רבים בניסיון לפתור את הבעיה, וזאת בשל התנהלות הנתבעת שסירבה לשתף פעולה ולספק פתרון הולם. 55. הפסיקה הכירה בזכותו של ניזוק לפיצוי בגין נזקים עקיפים והוצאות שנגרמו לו כתוצאה מהפרת הסכם או עוולה. 56. על הנתבעת לשאת בהוצאות אלו, שכן הן נגרמו ישירות כתוצאה מהפרת חובותיה כלפי התובעת ומהתנהלותה הבלתי הולמת. ## חובת הוכחה ונטל השכנוע ## 57. התובעת עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה, והוכיחה באמצעות מסמכים ועדויות כי רכשה מקרר בנפח 505 ליטר וקיבלה מקרר בנפח 490 ליטר. 58. הנתבעת לא הצליחה לסתור את טענות התובעת, ולא הציגה כל ראיה המעידה כי סופק לתובעת מקרר התואם את הזמנתה. 59. טענת הנתבעת בדבר שיטות מדידה שונות אינה פוטרת אותה מנטל השכנוע כי פעלה כדין וכי לא הטעתה את התובעת. 60. במקרים של הטעיה צרכנית, נטל השכנוע עובר לעיתים קרובות לעוסק להוכיח כי לא הטעה את הצרכן, וכי פעל בתום לב ובשקיפות. 61. במקרה דנן, הנתבעת לא עמדה בנטל זה, ועל כן יש לקבל את טענות התובעת במלואן. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. ##דוגמא לפסק דין בנושא תביעה נגד א.ל.מ. חשמל ואלקטרוניקה על עוגמת נפש## עובדות וטענות הצדדים: זוהי תביעה על סך 1,500 ₪ לפיצויים בטענת הפרת התחייבותה של הנתבעת ועוגמת נפש בשל סיפוק מקרר עם נפח לא תואם לזה שהוזמן על ידי הנתבעת. למען הסר ספק, אין התובעת מבקשת לבטל את החוזה מול הנתבעת. מכתב התביעה עולה כי בתאריך 25.02.07, רכשה התובעת מקרר מתוצרת סמסונג, דגם R.T.62עם נפח של 505 ליטר מהנתבעת. התובעת טוענת שסופק לה מקרר עם נפח של 490 ליטר, קטן יותר מהדגם שהוזמן על ידה. לטענת התובעת,לאחר שקיבלה את המקרר, התנהלו מספר רב של שיחות טלפוניות וביקורים שלה אל מול הנתבעת שבמהלכם היא ביקשה כי המקרר יוחלף בהתאם להזמנתה והסבירה כי המחיר ששילמה הוא עבור מקרר עם נפח של 505 ליטר, כפי שמופיע בקבלה, ולא עבור מקרר עם נפח קטן יותר. לטענת הנתבעת, המקרר שקיבלה התובעת הוא אותו מקרר שהיא רכשה אך קיימות מספר שיטות למדידת נפח פנימי של מקררים המסבירות את ההפרשים בין הרישומים, כך שהמדובר הוא באותו מקרר. לטענת הנתבעת, לפי מדידת היצרן נפח המקרר הינו 505 ליטר. מכון התקנים, אשר בודק נפח של מקררים המיובאים לארץ, משתמש בשיטת מדידה שונה וקבע כי נפח מקרר זה הינו 490 ליטר למרות שמדובר באותו מקרר. על פי התקן הישראלי (תקן 721 ג"ת 4) מכון התקנים, מאפשר סטייה של 3% ולפיכך אושר המקרר על ידי מכון התקנים. התובעת צירפה לתביעתה הזמנה/קבלה עבור מקרר עם נפח של 505 ליטר וצילום חוברת פרסום של היבואן בה נראה אותו דגם שהיא רכשה כשבאותה חוברת מופיע כי קיבולת המקרר הינה של 505 ליטר. הנתבעת צירפה להגנתה את ההזמנה, חשבונית המס ותעודת המשלוח של המקרר, אישור היבואן כי מדובר באותו מקרר, צילום מקטלוג היצרן לשנת 2007, צילום התקן הישראלי, ותעודת בדיקה של מכון התקנים. דיון: סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 קובע כי עוסק לא יעשה דבר, במעשה או במחדל, העלול להטעות צרכן בכל עניין מהותי בעסקה. בזמן רכישת מקרר, הנפח הינו עניין מהותי. העובדה שקיימות מספר שיטות מדידה לא פוטרת את העוסק לפרסם מידע אחיד ומתואם לצרכן, ולספק מלוא המידע החיוני אודות אותו מוצר שהעוסק מוכר ליצרן. במקרה דנן, התובעת הזמינה ושילמה עבור מקרר עם נפח של 505 ליטר. העובדה שמכון התקנים מאשר סטייה של 3% בין מדידת הנפח על ידי היצרן לבין המדידה של מכון התקנים איננה גוברת על חוק הגנת הצרכן ועל חובת העוסק לא לעשות דבר שעלול להביא צרכן לטעות בכל עניין מהותי בעסקה. התובעת הוכיחה כי היא רכשה ושילמה עבור מקרר עם נפח של 505 ליטר והוכיחה גם כן כי סופק לה מקרר עם נפח של 490 ליטר. על הנתבעת להתאים את הנתונים שבהם היא משתמשת בעת שיווק המוצר על מנת למנוע הטעיה או מצב שעל הקבלה נרשמת מדידה אחת ועל המוצר מדידה אחרת. קיבולת המקרר הינה מסוג הנתונים המהותיים החשובים לצרכן בעת בא הוא לרכוש מוצר זה, נתון זה בשילוב עם נתונים נוספים של מחיר, צורה, פונקציות למיניהן, משפיע על החלטת הצרכן איזה מקרר הוא ירכוש, ועת נמסר מידע חסר, זה עלול לגרום להטעיית הצרכן ולהשפיע עליו בקבלת ההחלטה באם לרכוש מוצר זה או מוצר אחר. במקרה דנן, הפרה הנתבעת חובתה כעוסק כלפי התובעת, ובהתנהגותה לרבות אי מסירת מלוא המידע הדרוש גרמה להטעיית התובעת ועל כן עליה לפצותה על כך. גובה הנזק: התובעת שילמה עבור המקרר 5177 ₪ אחרי הנחה כאשר המחיר המקורי היה 5990 ₪. הנתבעת תשלם 800 ₪ עבור פער הנפח בין המקררים. בנוסף, על הנתבעת לשאת בהוצאות התובעת בגין הליך זה בסך 200 ₪ להיום. הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן ניתן יהיה לנקוט הליכי הוצל"פ לשם גבייתם. כתב תביעהמסמכיםעוגמת נפש / נזק לא ממוניחשמל