(1) רשלנות רפואית בניתוח קיסרי - הקדמה:
במסגרת תביעת רשלנות רפואית בניתוח קיסרי יש להוכיח כי הניתוח לא נעשה על פי הסטנדרטים הרפואיים המקובלים או שהייתה התרשלות בכך שכלל לא נעשה ניתוח קיסרי וכי קיים קשר סיבתי בין התרשלות זו לבין התוצאה המצערת של נזקים לאם או לתינוק.
בית המשפט בודק אם קיימת התוויה רפואית מוחלטת לביצוע ניתוח קיסרי והאם פעולות הצוות הרפואי של בית החולים, לרבות העמדת חלופות הלידה בפני היולדת, נעשו כראוי.
(2) מהן הסיבות לניתוח קיסרי ?
בטרם נדון בסוגיית תביעות רשלנות רפואית בניתוח קיסרי, חשוב להבין באילו מקרים מקובל לבצע ניתוח קיסרי:
ככלל, הדילמה הרפואית בהתוויה רפואית יחסית לניתוח קיסרי, היא לרוב בין "טובת הילוד" שלידתו כביכול בטוחה יותר בניתוח קיסרי, לבין היולדת שהיא זו שמסתכנת בניתוח גדול וסיבוכיו האפשריים.
את הסיבות לניתוחים קיסריים ניתן לחלקן ל-3 קבוצות:
(א) ניתוח קיסרי ללא התוויה רפואית, היינו לבקשתה של היולדת.
(ב) ניתוח קיסרי בהתוויה רפואית מוחלטת, היינו במצבים שבהם לידה נרתיקית מסכנת מאוד את בריאותה או את חייה של היולדת או של העובר או של שניהם.
(ג) ניתוח קיסרי בהתוויה רפואית יחסית, היינו מצבים שיש להפעיל בהם שיקול דעת באשר ליתרונות והחסרונות של הניתוח הקיסרי אל מול היתרונות והחסרונות של לידה נרתיקית, לגופו של עניין ובהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, כאשר כל חלופה טומנת בחובה סיכונים וסיבוכים, והרופאים לא יודעים לנבא מראש מהי הדרך העדיפה. במצבים כאלה של קבלת החלטה בתנאים של אי ודאות כאמור, מקובל להציג את החלופות האפשרויות גם לשיקול דעתה של היולדת.
(3) הבחירה בין לידה ווגינאלית לבין ניתוח קיסרי:
בעולם הרפואה קיימת תמימות דעים כי בהעדר גורמי סיכון כגון גודל העובר או אינדיקציה למצוקה עוברית, יש עדיפות ללידה וגינאלית (רגילה) וזאת נוכח הסיכונים הכרוכים בניתוח קיסרי (קיימים מקרים בהם היולדת נפטרה בשל הסיבוכים שאירעו בניתוח קיסרי).
עם זאת, במקרים מסוימים, גם כאשר מדובר בגורמי סיכון כגון גילה המתקדם של היולדת, משקל גבוה או נמוך מאד של הילוד, היולדת בוחרת להודיע כי היא מעדיפה ניתוח קיסרי כדי לא להיקלע ללידה מכשירנית.
במסגרת תביעות רשלנות רפואית עקב אי ביצוע ניתוח קיסרי לבקשת היולדת, בית המשפט יבחן בין היתר האם ההחלטה לכבד את רצונה של היולדת ללידה עצמונית היתה החלטה סבירה בנסיבות העניין.
(4) רשלנות רפואית בניתוח קיסרי - עובר גדול:
ביצוע ניתוח קיסרי ליולדת שעוברה גדול נעשה בעיקר בשל חשש לקושי ביציאת העובר בלידה רגילה ואפשרות של 'כליאת כתפיים'.
לעיתים אם לא מצליחים לשלוף את התינוק יש לבצע ניתוח קיסרי (לדוגמא במצב שיש קרע של החיץ של היולדת). על הצוות הרפואי לשקול מה יותר טוב ליולדת האם לידה רגילה, לידה מכשירנית או ניתוח קיסרי.
על הצוות הרפואי להסביר להורים את הסיכונים והסיכויים במצבו של העובר בשלבים השונים של מהלך הלידה, ואת תוצאות הטיפול הרפואי במהלך הלידה.
(5) רשלנות רפואית באי ביצוע ניתוח קיסרי:
במקרים מסויימים ביצוע לידתו של תינוק ע"י לידה לדנית ואי-ביצוע ניתוח קיסרי עלולה לגרום לנכות ממנה הוא יסבול כל ימי חייו.
בתביעות רשלנות רפואית עקב אי ביצוע ניתוח קיסרי יש להוכיח כי אי ביצוע הניתוח תרם לנזק ממנו התובעת סובל.
על התובעים להוכיח כי המצב הרפואי נגרם עקב רשלנותם של רופאי בית החולים אשר בין היתר, נמנעו מליילד את האם בניתוח קיסרי ועשו זאת בלידה וגינאלית או בלידה מכשירנית.
חשוב לזכור כי לעיתים קיימים מקרים של העדר יכולת מדעית לקבוע את גורם הנזק ושיעור הנזק שכל אחד מהסיבוכים בלידה תרם לנכות.
(6) רשלנות רפואית בניתוח קיסרי בשלב השני של הלידה:
בשנים האחרונות קיימת עליה במודעות לגבי התחלואה העוברית והאימהית הקשורה ליילוד המיכשרני, אולם ניתוח קיסרי בשלב השני של הלידה כרוך בתחלואה משמעותית לאם ולילוד ובהשלכות להריונות וללידות הבאים. לכן יש צורך לשמר את האפשרות לבצע יילוד מכשירני, האפשרי באמצעות שולפן ריק (וואקום) או מלקחיים. לכל אחד מהמכשירים יתרונות, חסרונות וסכנות שאותם יש לקחת בחשבון.
(7) ניתוח קיסרי לאחר לידה מכשירנית:
ניתוח קיסרי לאחר וואקום הוא יותר מסובך, יש יותר חשש לפגיעה בשלפוחית השתן, קושי בחילוץ הראש, קרעים של הרחם, דימום מוגבר בניתוח הקיסרי.
עם זאת, במקרים מסויימים גובה הראש של התינוק נמצא בעמדה שבה עדיף וואקום על פני ניתוח קיסרי.
במסגרת תביעות רשלנות רפואית בניתוח קיסרי, בית המשפט בוחן האם הטיפול שניתן היה בהתאם לפרקטיקה הרפואית והאם היתה אינדיקציה קלינית לסיום הלידה בניתוח קיסרי והאם ההחלטות במהלך הלידה היו נכונות מבחינה קלינית.
(8) האם מות עובר בהריון קודם מחייב ניתוח קיסרי ?
בעשור האחרון עמדו הגישות הרפואיות כלפי לידה רגילה לאחר ניתוח קיסרי במרכז הדיונים של איגודים מקצועיים רבים בעולם.
קיימת אסכולה רפואית לפיה, מות עובר בהיריון קודם וביצוע ניתוח קיסרי קודם, אינם מהווים התוויה רפואית מוחלטת לביצוע ניתוח קיסרי בהריון עוקב, וכי בגודל עובר ממוצע וניטור עוברי ואימהי תקינים, אין כל חובה או הכרח רפואי, על פי הספרות הרפואית, לבצע ניתוח קיסרי רק עקב ניתוח קיסרי קודם ומות עובר באחד ההריונות הקודמים.
(9) רשלנות רפואית בניתוח קיסרי - מהו סטנדרט הזהירות של בית החולים ?
אחת השאלות שבית המשפט צריך לבחון היא האם בהחלה של סטנדרט זהירות התואם את הפרקטיקה שנהגה בבית-החולים בפועל יש כדי לשבש את מהלך פעילותו התקין של בית-החולים, ולהטיל עליו מעמסה בלתי ראויה.
גישת בית המשפט היא כי משבחר בית-החולים בפרקטיקה רפואית מתקדמת, אין בהטלת חובה עליו לנהוג בהתאם לאותה פרקטיקה כדי לשבש את פעילותו. כאשר מאמץ בית-החולים פרקטיקה חדשה, אין הוא משתחרר מן החובה להמשיך ולהביא בחשבון, בכל הכרעה טיפולית העלולה לגוע במטופל, את מכלול השיקולים המקצועיים העומדים לרשותו. המידע החדש, שעליו מתבססת הפרקטיקה שאומצה, הינו מידע רלוואנטי שהרופאים באותו בית-חולים נדרשים לכלול במניין שיקוליהם. בכך שבבתי-חולים אחרים רמת הטיפול נמוכה יותר אין כדי להעניק לרופאים המטפלים פטור משקילה מושכלת של השלכות הטיפול הניתן על-ידיהם, בהתבסס על הידע המצוי ברשותם.
(10) רשלנות רפואית בניתוח קיסרי - סיכום:
ניתן לאבחן סימנים שונים, שמעידים על סיבוך צפוי בתהליך הלידה, ויש בהם כדי להוביל להגדרתה כ"לידה בסיכון"כאשר העיקריים שבהם היא תנוחתו של העובר ב"מצג עכוז", משקל גבוהה מדי או נמוך מדי, מצוקה נשימתית ועוד.
בתביעות רשלנות רפואית בניתוח קיסרי מוגשות חוות דעת של מומחים רפואיים שעוזרים לבית המשפט להכריע על טיב הפרקטיקה הרפואית שנהגה בעת הלידה, בעיקר ביחס לביצועם של ניתוחים קיסריים בנסיבות דומות.