## סוג התביעה: ## ## הסעד המבוקש: ## ## אגרה: ## ## האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? ## לא ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובעת הינה גב' _________, ת.ז. _________, המתגוררת ברחוב _________, _________. 2. הנתבע הינו עורך דין _________, ת.ז. _________, בעל משרד ברחוב _________, _________. ## ב. הסעד המבוקש (באופן מפורט) ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבע להשיב לתובעת סך של 13,500 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 26.11.2001 ועד למועד התשלום המלא בפועל. 4. בנוסף, כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבע בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בתוספת מע"מ כחוק, מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 5. ביום 11.4.97, חתמה התובעת על הסכם שכר טרחה עם הנתבע, אשר ייצג אותה בתביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לה בעקבות רשלנות רפואית. 6. בהתאם להסכם, הוסכם כי הנתבע יהיה זכאי לשכר טרחה בשיעור של 20% בתוספת מע"מ, מסכום הפיצויים שיפסקו בפסק דין או בפשרה. 7. על חשבון שכר הטרחה הצפוי, נדרשה התובעת לשלם לנתבע סך של 15,000 ש"ח בתוספת מע"מ, בשמונה תשלומים. 8. התובעת שילמה לנתבע סך כולל של 13,500 ש"ח על חשבון שכר הטרחה. 9. התביעה בגין נזקי הגוף התנהלה בבית המשפט המחוזי בירושלים, ולאחר מספר רב של ישיבות ועדויות, נדחתה תביעת התובעת. 10. לאחר דחיית התביעה, פנתה התובעת לנתבע בדרישה להשבת הכספים ששילמה לו, בטענה כי מאחר והתביעה נדחתה, לא מגיע לו כל שכר טרחה. 11. הנתבע דחה את דרישת התובעת להשבת הכספים, ועל כן נולדה עילת התביעה להשבת שכר הטרחה ששולם, אשר הוגשה ביום 26.11.2001. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 12. עילת התביעה נוגעת להשבת כספים ששולמו על חשבון שכר טרחה, וסכום התביעה מצוי בגבולות סמכותו העניינית של בית משפט נכבד זה. 13. מקום מגוריה של התובעת ומקום עסקו של הנתבע מצויים בתחום סמכותו המקומית של בית משפט נכבד זה. ## ה. פירוט הטענות ## ## פרשנות הסכם שכר הטרחה ## 14. הסכם שכר הטרחה שנחתם בין הצדדים ביום 11.4.97 הינו הסכם ברור וחד משמעי, הקובע מפורשות כי שכר הטרחה ישולם לנתבע רק במקרה של זכייה בתביעה, בין אם בפסק דין ובין אם בפשרה. 15. נוסח ההסכם, כפי שהוצג בפני בית המשפט קמא, אינו מותיר מקום לספק באשר לתנאי המתלה לקבלת שכר הטרחה, והוא קבלת פיצויים בפועל על ידי התובעת. 16. העובדה שההסכם נחתם על טופס סטנדרטי ופרטיו מולאו בכתב ידו של הנתבע, מחזקת את הטענה כי הנתבע, כעורך דין מנוסה, היה מודע היטב למשמעות הסעיפים ולתנאים המפורטים בו. 17. הנתבע עצמו אישר כי לא נחתם כל הסכם נוסף או דובר על שינוי הסכם שכר הטרחה לאורך כל תקופת הייצוג, דבר המעיד על כך שההסכם המקורי נותר בתוקפו המלא והמחייב. 18. פרשנות הסכם שכר הטרחה צריכה להיעשות על פי לשונו הפשוטה והברורה, ואין מקום להוסיף לו תנאים או פרשנויות שאינן עולות ממנו במפורש, במיוחד כאשר מדובר בהסכם שנערך על ידי עורך דין. ## תנאי מתלה לקבלת שכר טרחה ## 19. התנאי המתלה לקבלת שכר טרחה על ידי הנתבע, כפי שנקבע בהסכם, היה זכייתה של התובעת בתביעתה בגין נזקי הגוף, בין אם בפסק דין ובין אם בפשרה. 20. מאחר ותביעת התובעת נדחתה במלואה על ידי בית המשפט המחוזי, הרי שהתנאי המתלה לקבלת שכר הטרחה לא התקיים, ועל כן הנתבע אינו זכאי לכל שכר טרחה. 21. הנתבע, כעורך דין העוסק בתחום הנזיקין, היה מודע היטב לסיכון הטמון בהסכמים מסוג זה, בהם שכר הטרחה מותנה בתוצאה, ונטל על עצמו סיכון זה במודע. 22. טענת הנתבע כי לא היה לו ספק שהתובעת תזכה בתביעתה אינה רלוונטית לפרשנות ההסכם, שכן ההסכם קובע תנאי אובייקטיבי של זכייה בפועל ולא הערכה סובייקטיבית של סיכויי הצלחה. 23. אי התקיימות התנאי המתלה מבטלת את זכאותו של הנתבע לשכר טרחה, ומחייבת אותו להשיב את הכספים ששולמו לו על חשבון שכר טרחה זה. ## השבת כספים ששולמו על חשבון שכר טרחה ## 24. הסך של 13,500 ש"ח ששולם לנתבע על ידי התובעת שולם כמקדמה על חשבון שכר טרחה עתידי, אשר היה צפוי להתקבל רק במקרה של זכייה בתביעה. 25. משלא התקיים התנאי לזכאות לשכר טרחה, הרי שהכספים ששולמו כמקדמה הפכו לכספים ששולמו ללא עילה, והנתבע מחויב להשיבם לתובעת. 26. אין כל בסיס חוקי או חוזי להחזקת הכספים על ידי הנתבע, שכן מטרת התשלום – תשלום על חשבון שכר טרחה בגין זכייה – לא התממשה. 27. השבת הכספים נובעת מעקרונות דיני עשיית עושר ולא במשפט, שכן הנתבע מחזיק בכספים שאינם מגיעים לו על פי ההסכם, ועל חשבון התובעת. 28. דחיית דרישת התובעת להשבת הכספים על ידי הנתבע מהווה התעשרות שלא כדין על חשבונה של התובעת, ועל כן יש לחייבו בהשבתם המלאה. ## שכר ראוי והוצאות ## 29. הנתבע טען כי השקיע עבודה רבה בטיפול בתביעה וכי השכר הראוי המגיע לו עולה על הסכום ששולם לו, אולם טענה זו אינה עומדת בקנה אחד עם הוראות ההסכם. 30. הסכם שכר הטרחה לא כלל סעיף המבטיח לנתבע שכר טרחה מינימלי או שכר ראוי במקרה של דחיית התביעה, ועל כן אין הוא זכאי לשכר כזה. 31. הנתבע, כעורך דין מנוסה, היה יכול לדאוג להכללת סעיף כזה בהסכם, אך בחר שלא לעשות כן, ועל כן אין לו להלין אלא על עצמו. 32. באשר להוצאות, לא נטען ולא הוכח בפני בית המשפט קמא מהו סכום ההוצאות בהן נשא הנתבע מכיסו, והאם התובעת לא השיבה לו הוצאות אלו. 33. בהיעדר הוראה מפורשת בהסכם בדבר החזר הוצאות במקרה של דחיית התביעה, ובהיעדר הוכחה לסכום ההוצאות, אין מקום לחייב את התובעת בתשלום הוצאות נוספות לנתבע. ## אחריות מקצועית של עורך דין ## 34. על עורך דין מוטלת חובה מקצועית לדאוג לאינטרסים של לקוחו, ובכלל זה לערוך הסכם שכר טרחה ברור ומקיף, המגן על זכויות שני הצדדים. 35. במקרה דנן, הנתבע, כעורך דין, היה צריך לצפות את האפשרות שהתביעה תידחה, ולדאוג להכללת סעיף המבטיח לו שכר טרחה מינימלי או שכר ראוי במקרה כזה. 36. אי הכללת סעיף כזה בהסכם, במיוחד כאשר מדובר בהסכם סטנדרטי שנערך על ידו, מהווה מחדל מצדו של הנתבע, אשר פועל לחובתו. 37. הנתבע, כמי שעסק בתחום הנזיקין במשך 22 שנה, היה אמור להיות בקיא בהסכמים מסוג זה ובסיכונים הכרוכים בהם, ועל כן אחריותו גדולה יותר. 38. התנהלות הנתבע, אשר לא דאג להבטיח לעצמו שכר במקרה של דחיית התביעה, אינה יכולה לבוא על חשבון התובעת, אשר פעלה בתום לב ובהתאם להסכם. ## עקרון הסיכון בהסכמי הצלחה ## 39. בהסכמי שכר טרחה המותנים בתוצאה, כגון הסכמי הצלחה בתחום הנזיקין, עורך הדין נוטל על עצמו את הסיכון כי למרות העבודה הרבה שהשקיע, לא יקבל כל תמורה אם התביעה תידחה. 40. עקרון זה מקובל בפסיקה ובהלכה המשפטית, ונועד להגן על לקוחות מפני חיובים בשכר טרחה במקרים בהם לא הושגה התוצאה המבוקשת. 41. הנתבע, כעורך דין מנוסה, היה מודע לעקרון זה וקיבל על עצמו את הסיכון המובנה בהסכם שכר הטרחה שחתם עם התובעת. 42. אין מקום לסטות מעקרון זה במקרה דנן, שכן הדבר ירוקן מתוכן את מהות הסכם שכר הטרחה ויפגע באמון הציבור במערכת המשפטית. 43. הטלת הסיכון על התובעת, לאחר שהתביעה נדחתה, תהווה עיוות דין ותפגע בעקרונות הצדק וההגינות. ## תום לב ומוסר מקצועי ## 44. דרישת הנתבע להחזיק בכספים ששולמו לו, למרות דחיית התביעה ואי התקיימות התנאי לשכר טרחה, עומדת בניגוד לעקרון תום הלב ולמוסר המקצועי של עורכי דין. 45. על עורך דין לפעול בהגינות ובשקיפות מול לקוחותיו, ולכבד את ההסכמים שנחתמו עמם, גם כאשר התוצאה אינה רצויה מבחינתו. 46. התעקשות הנתבע שלא להשיב את הכספים, למרות שהיה ברור כי אינו זכאי להם על פי ההסכם, מהווה התנהלות שאינה הולמת עורך דין. 47. התובעת פעלה בתום לב ושילמה את המקדמה על בסיס ההנחה כי ההסכם יכובד, וכי במקרה של דחיית התביעה, הכספים יושבו לה. 48. כבוד בית המשפט מתבקש להגן על עקרונות תום הלב והמוסר המקצועי, ולחייב את הנתבע בהשבת הכספים. ## מועד הגשת התביעה והפרשי הצמדה וריבית ## 49. התביעה הוגשה ביום 26.11.2001, ועל כן התובעת זכאית להפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד זה ועד התשלום המלא בפועל. 50. אין מקום לדרישת התובעת להפרשי הצמדה בגין התקופה שקדמה למועד הגשת התביעה, שכן תביעה זו הוגשה במועד הנ"ל. 51. חיוב הנתבע בהפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל, יבטיח את שמירת ערך הכסף וימנע התעשרות שלא כדין מצד הנתבע. 52. אי חיוב בהפרשי הצמדה וריבית יפגע בתובעת ויגרום לה נזק כלכלי, שכן ערך הכסף נשחק עם הזמן. 53. כבוד בית המשפט מתבקש לפסוק את הפרשי ההצמדה והריבית בהתאם להוראות החוק, על מנת להשיב את המצב לקדמותו. ## הוצאות משפט ## 54. התובעת נאלצה להגיש תביעה זו על מנת לקבל את הכספים המגיעים לה, ועל כן היא זכאית להחזר מלא של הוצאות המשפט שנגרמו לה. 55. הוצאות המשפט כוללות את האגרה ששולמה לבית המשפט, וכן שכר טרחת עורך דין בגין ייצוגה בהליך זה. 56. חיוב הנתבע בהוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין יבטיח כי התובעת לא תישא בעלויות מיותרות שנכפו עליה עקב סירובו של הנתבע להשיב את הכספים. 57. אי חיוב הנתבע בהוצאות המשפט יהווה תמריץ שלילי לנתבעים שלא לכבד הסכמים ולגרור את התובעים להליכים משפטיים מיותרים. 58. כבוד בית המשפט מתבקש לפסוק הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין ריאליים, המשקפים את העבודה שהושקעה בהליך זה. ## דחיית תביעת נזקי הגוף ## 59. העובדה שתביעת התובעת בגין נזקי הגוף נדחתה, אינה משנה את העובדה שהנתבע אינו זכאי לשכר טרחה על פי ההסכם. 60. דחיית התביעה רק מחזקת את הטענה כי התנאי המתלה לקבלת שכר טרחה לא התקיים, ועל כן יש להשיב את הכספים. 61. אין קשר בין מומחיותו של הנתבע, אשר לא נטען עליה דבר, לבין זכאותו לשכר טרחה, אשר נקבעה בהסכם באופן מפורש. 62. התובעת נשאה בהוצאות בגין חוות דעת מומחים רפואיים והוצאות נוספות, ואין מקום להטיל עליה גם את נטל שכר הטרחה במקרה של דחיית התביעה. 63. דחיית התביעה מדגישה את הצורך בכיבוד הסכמי שכר טרחה המותנים בתוצאה, ואת חובתו של עורך הדין לשאת בסיכון הכרוך בהם. ## עשיית עושר ולא במשפט ## 64. הנתבע מחזיק בסך של 13,500 ש"ח אשר שולם לו על ידי התובעת, ללא כל עילה חוקית או חוזית, ועל כן הוא מתעשר שלא כדין על חשבונה. 65. עקרונות דיני עשיית עושר ולא במשפט מחייבים את הנתבע להשיב את הכספים שקיבל, שכן הוא אינו זכאי להם על פי ההסכם. 66. התעשרות הנתבע נובעת ישירות מאי התקיימות התנאי המתלה לקבלת שכר טרחה, ועל כן יש להורות על השבת הכספים. 67. אי השבת הכספים תפגע בעקרונות הצדק וההגינות, ותאפשר לנתבע להפיק רווח שלא כדין על חשבון התובעת. 68. כבוד בית המשפט מתבקש להפעיל את סמכותו על פי דיני עשיית עושר ולא במשפט, ולחייב את הנתבע בהשבת הכספים. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה.עורך דיןכתב תביעהתביעה נגד עורך דיןמסמכיםשכר טרחה