מה ההבדל בין השתק עילה לבין השתק פלוגתא ?

מעשה בית דין - הכלל תורת ההשתק הדיוני מכח מעשה בית דין מבוססת על מספר רציונאלים. בראש ובראשונה עומדים הרציונאלים של סופיות הדיון ומניעת כפל התדיינויות. פסק הדין שניתן מחייב את הצדדים לו ביחס לכל קביעה עובדתית או משפטית הכלולה בו כך שלא יוכלו להעלות שנית במסגרת התדיינות אחרת ביניהם, טענה העומדת בסתירה לקביעה זאת. (ראה זלצמן, "מעשה בית דין בהליך אזרחי" ( 1991) 3-4) . הדוקטרינה של מעשה בית דין נחלקת לשתי טענות השתק, השונות ביסודותיהן אך זהות בתכליתן: השתק עילה והשתק פלוגתא. מה ההבדל בין השתק עילה לבין השתק פלוגתא ? היסודות להבחנה בין הטענה של השתק עילה לבין טענה של השתק פלוגתא הונחו בפסק הדין בעניין קלוז'נר נ. שמעוני (ע"א 246/66, פ"ד כב(2) 561) בדברי כב' הנשיא דאז, השופט אגרנט: "כידוע, תורת ה- Res Judicata של המשפט המקובל מושתתת על שני כללים עיקריים. הכלל האחד הוא: מקום שהתביעה נדונה לגופה, והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך, שוב אסור להיזקק לתביעה נוספת בין אותם הצדדים או חליפיהם אם זו מבוססת על עילה זהה. הכלל העיקרי האחר הוא: אם במשפט הראשון הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסוימת, שהיתה חיונית לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה שם, בפירוש או מכללא, כי אז יהיו בעלי הדין וחליפיהם מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט השני חרף אי הזהות בין העילות של שתי התביעות" . (שם, בעמ' 583-584) . לצידו של התנאי בדבר זהות העילה ניצבים תנאים נוספים חיוניים , להקמתו של המחסום הדיוני: א. הדרישה שפסק הדין ניתן על ידי בית משפט בעל סמכות עניינית ופרסונלית לפסוק בתובענה . ב. תנאי שפסק הדין הינו סופי ומוחלט, במובן זה שאינו ניתן עוד לשינוי או לביטול על ידי בית המשפט שנתנו. ג. שההכרעה ניתנה "לגופו של ענין" או "לגופה של מחלוקת" (זלצמן , שם, עמ' 32). בהתאם להלכה שנפסקה בע"א 87 / 457 ט. קרטין ושות' (1981) בע"מ נ' מדינת ישראל פ"ד מד (4) 643, עמוד 644 : "המבחן לזהות "עילת תביעה" לעניין מעשה-בית-דין הוא, אם יכול וחייב היה התובע לרכז את כל טענותיו הנוגעות למעשה שבגינו הוא תובע בתובענה אחת. אם התשובה לכך היא חיובית קיים השתק עילה. כך למשל, אם מדובר בשתי תביעות נזיקין המבוססות על אותו מעשה, המהווה שתי רשלנויות נפרדות, חובה היא לכלול את שתי הרשלנויות בתביעה אחת, ולא ניתן לפצלן על פני שתי תביעות נפרדות. המדובר באותה עילה ראשית - עילת נזיקין המבוססת על רשלנות" ( שם 650 עמודים כ-ד).