##בקשה לעיון מחדש בהחלטה הדוחה בקשת פטור מאגרה וערבון## בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת: לעיין מחדש בהחלטתו מיום 15.05.2024, לדחות את החיוב באגרה וערבון, ולקבל את בקשת הפטור שהוגשה על ידי המבקשת, הגב' שרה לוי, ת.ז. _________, באופן מלא, או לחלופין, להפחית באופן משמעותי את סכומי האגרה והערבון שנקבעו, ולאפשר פריסת תשלומים נוחה יותר, תוך התחשבות במצבה הכלכלי המורכב של המבקשת. ואלו נימוקי הבקשה: ##א. הצדדים לבקשה## 1. המבקשת: גב' שרה לוי, ת.ז. _________, המתגוררת ב_________, תל אביב, אשר הגישה את הבקשה המקורית לפטור מאגרה וערבון. 2. המשיבה: מדינת ישראל, באמצעות פרקליטות מחוז _________, אשר אינה צד ישיר לבקשת הפטור אך מייצגת את האינטרס הציבורי בעניין גביית אגרות וערבונות. ##ב. מסכת העובדות## 3. ביום 15.05.2024, ניתנה החלטת בית המשפט הנכבד, אשר דחתה את בקשת הפטור מאגרה וערבון שהוגשה על ידי המבקשת, וחייבה אותה בתשלום אגרה ובהפקדת ערבון בסך 7,500 ₪. 4. המבקשת הגישה בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו, בטענה כי ההחלטה המקורית ניתנה בטרם עלה בידה להגיש תגובה מפורטת, וכי היא לוקה בחסר עובדתי שפגע בזכות הטיעון שלה. 5. בהחלטה נשוא בקשה זו, מיום 20.06.2024, דחה בית המשפט הנכבד את הבקשה לעיון חוזר, תוך קביעה כי לא נפגעה זכות הטיעון של המבקשת וכי אין עילה מספקת לעיון מחדש בהחלטה. 6. בית המשפט הנכבד ציין בהחלטתו כי בקשת הפטור המקורית נדחתה בשל היעדר פירוט עובדתי מספיק, וכי גם התצהיר שהוגש במסגרת הבקשה לעיון חוזר לא סיפק מענה מספק לטענות בדבר מצבה הכלכלי של המבקשת. 7. עוד צוין בהחלטה כי המבקשת מסתייעת בבני משפחתה למימון ההליך המשפטי, וכי בני המשפחה אף סייעו לה להפקיד ערבון בסך 7,500 ₪ בבית המשפט המחוזי, אך לא הוסבר מדוע לא ניתן להסתייע באותו מקור גם לצורך תשלום האגרה והערבון בתיק זה. 8. על אף דחיית הבקשה לעיון מחדש, בית המשפט הנכבד נעתר לבקשה החלופית של המבקשת ופרס את תשלומי האגרה והערבון למספר תשלומים, תוך קביעת מועדים קשיחים לתשלום. ##ג. הטיעון המשפטי## ##פגיעה בזכות הטיעון של המבקשת## 9. זכות הטיעון היא זכות יסוד במשפט הישראלי, המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, והיא מהווה נדבך מרכזי בהליך הוגן ובמתן הזדמנות שווה לכל בעל דין להציג את עמדתו באופן מלא וממצה בפני בית המשפט. 10. על אף קביעת בית המשפט הנכבד כי אין חובה להעביר בקשת פטור לתגובת בעלי הדין שכנגד, הרי שבמקרה בו בקשה נדחית בשל היעדר פירוט עובדתי מספק, יש לאפשר למבקש להשלים את החסר ולהציג את מלוא הנתונים הרלוונטיים. 11. דחיית הבקשה המקורית לפטור מאגרה וערבון, מבלי שניתנה למבקשת הזדמנות להשלים את הפירוט הנדרש או להגיב לטענות שהועלו כנגד בקשתה, מהווה פגיעה מהותית בזכותה להישמע באופן מלא והוגן. 12. העובדה כי ההחלטה הראשונה ניתנה בטרם עלה בידי המבקשת להגיש תגובה, מעידה על פגם פרוצדורלי שעלול להשפיע על מהות ההחלטה, ועל כן מצדיקה עיון מחדש בהחלטה על מנת לתקן את הפגם. 13. גם אם אין חובה מפורשת בתקנות להעביר בקשת פטור לתגובה, הרי שעל בית המשפט מוטלת חובה כללית לנהל הליך הוגן, ומתן הזדמנות למבקשת להשלים את הפירוט החסר היה עולה בקנה אחד עם עקרונות הצדק הטבעי. ##מעמד החלטת ביניים וסמכות לעיון מחדש## 14. הפסיקה קבעה באופן עקבי כי החלטת ביניים אינה יוצרת מעשה בית דין, ועל כן היא ניתנת לשינוי על ידי בית המשפט שנתן אותה, במיוחד כאשר מתגלים נתונים חדשים או כאשר חל שינוי בנסיבות. 15. הסמכות לעיון מחדש בהחלטת ביניים אינה מוגבלת רק למקרים של שינוי נסיבות, אלא קיימת גם כאשר בית המשפט משתכנע כי ההחלטה המקורית הייתה מוטעית, וזאת על מנת למנוע עיוות דין. 16. במקרה דנן, דחיית הבקשה המקורית בשל היעדר פירוט עובדתי מספק, ולא בשל בחינה מהותית של מצבה הכלכלי של המבקשת, מצדיקה עיון מחדש בהחלטה, שכן ייתכן שההחלטה ניתנה על בסיס תמונה חלקית. 17. על אף הזהירות הנדרשת בשינוי החלטות ביניים, הרי שבמקרים בהם מתברר כי ההחלטה המקורית ניתנה על בסיס חסר עובדתי, יש לאפשר את התיקון על מנת להבטיח שהצדק ייעשה. 18. העיון מחדש בהחלטה אינו מהווה שינוי כדבר שבשגרה, אלא תיקון של פגם מהותי שנפל בהליך, אשר מנע מהמבקשת להציג את מלוא טיעוניה באופן הולם. ##היעדר פירוט עובדתי מספק בתצהיר המבקשת## 19. בית המשפט הנכבד קבע כי גם התצהיר שהוגש על ידי המבקשת לא סיפק מענה מספק לטענות בדבר מצבה הכלכלי, וכי הוא לוקה בחסר בכל הנוגע למימון ההליך על ידי בני משפחתה. 20. יש לזכור כי המבקשת אינה בקיאה ברזי המשפט ובהליכים הפרוצדורליים, וייתכן כי הפירוט החסר נבע מחוסר הבנה ולא מניסיון להסתיר מידע או להטעות את בית המשפט. 21. במקרים של בקשות פטור, יש לנקוט בגישה מקלה יותר כלפי מבקשים שאינם מיוצגים או שאינם בקיאים בהליכים, ולאפשר להם להשלים את הפירוט הנדרש, במיוחד כאשר מדובר בזכות גישה לערכאות. 22. דחיית בקשת פטור בשל חוסר פירוט, מבלי שניתנה הזדמנות ממשית להשלים את הנדרש, עלולה לפגוע בזכות הגישה לערכאות של אזרחים מעוטי יכולת, אשר אינם יכולים לממן ייצוג משפטי יקר. 23. יש לאפשר למבקשת להגיש תצהיר משלים ומפורט יותר, אשר יתייחס באופן ספציפי לטענות שהועלו בהחלטה, ויספק הסברים מפורטים אודות מצבה הכלכלי ואופן הסיוע שהיא מקבלת מבני משפחתה. ##סיוע מבני משפחה ומימון ההליך## 24. בית המשפט הנכבד ציין כי המבקשת מסתייעת בבני משפחתה למימון ההליך המשפטי, וכי בני המשפחה אף סייעו לה להפקיד ערבון בבית המשפט המחוזי. 25. סיוע מבני משפחה, במיוחד במקרים של קשיי נזילות זמניים, אינו מעיד בהכרח על יכולת כלכלית עצמאית של המבקשת לשאת בעלויות ההליך המשפטי באופן שוטף. 26. ייתכן כי הסיוע שניתן על ידי בני המשפחה היה חד פעמי או מוגבל בהיקפו, ואינו מספיק לכיסוי מלוא עלויות האגרה והערבון בתיק זה, בנוסף להוצאות משפטיות אחרות. 27. יש לבחון את מצבה הכלכלי של המבקשת באופן כוללני, ולא רק להתמקד בסיוע נקודתי שקיבלה מבני משפחתה, שכן ייתכן שהיא עדיין נזקקת לפטור על מנת לממש את זכותה לגישה לערכאות. 28. העובדה שבני המשפחה סייעו בהפקדת ערבון בבית המשפט המחוזי אינה מלמדת בהכרח על יכולתם לממן את מלוא ההליך המשפטי הנוכחי, וייתכן כי מדובר במאמץ חד פעמי שאינו בר קיימא. ##השלכות דחיית הבקשה על זכות הגישה לערכאות## 29. דחיית בקשת הפטור מאגרה וערבון, במיוחד כאשר מדובר באדם מעוט יכולת, עלולה לפגוע באופן קשה בזכות הגישה לערכאות, שהיא זכות חוקתית מהותית המאפשרת לאזרחים לממש את זכויותיהם. 30. מטרת הפטור מאגרה וערבון היא להבטיח שגם אזרחים שאין ידם משגת יוכלו לממש את זכותם לפנות לבית המשפט, ולא ייחסמו מלהגיש תביעות או להתגונן מפניהן בשל חוסר אמצעים. 31. חיוב המבקשת בתשלום אגרה וערבון בסכומים משמעותיים, עלול להוביל למחיקת ההליך או לדחייתו, ובכך למנוע ממנה את יומה בבית המשפט ואת האפשרות להגן על זכויותיה. 32. יש לאזן בין הצורך בגביית אגרות וערבונות לבין זכות הגישה לערכאות, ובמקרים של קושי כלכלי אמיתי, יש להעדיף את זכות הגישה על פני שיקולי גבייה. 33. מניעת גישה לערכאות בשל חוסר יכולת כלכלית עלולה ליצור אפליה בין אזרחים עשירים לעניים, ולפגוע בעקרון השוויון בפני החוק ובזכות למשפט הוגן. ##היעדר מניעה להיעתר לבקשה החלופית## 34. בית המשפט הנכבד נעתר לבקשה החלופית של המבקשת ופרס את תשלומי האגרה והערבון, דבר המעיד על הכרה מסוימת במצבה הכלכלי המורכב. 35. העובדה שבית המשפט הנכבד מצא לנכון לפרוס את התשלומים, מחזקת את הטענה כי המבקשת אכן מתקשה לעמוד בתשלום מלוא הסכומים באופן מיידי. 36. פריסת התשלומים, על אף שהיא מקלה במידת מה, עדיין מטילה נטל כלכלי כבד על המבקשת, וייתכן כי גם פריסה זו לא תספיק על מנת לאפשר לה לעמוד בתשלומים. 37. יש לבחון מחדש את תנאי הפריסה, ולהתאימם באופן טוב יותר ליכולותיה הכלכליות של המבקשת, תוך התחשבות בהוצאותיה השוטפות ובמקורות הכנסתה. 38. אם בית המשפט הנכבד הכיר בצורך בפריסת תשלומים, הרי שיש מקום לבחון מחדש גם את עצם החיוב באגרה וערבון, או לפחות להפחית את סכומיהם באופן משמעותי. ##התחשבות במצבה הכלכלי של המבקשת## 39. יש לבחון את מצבה הכלכלי של המבקשת באופן רחב ומעמיק יותר, תוך התחשבות בכלל הכנסותיה והוצאותיה, ולא רק בסיוע נקודתי שהיא מקבלת מבני משפחתה. 40. ייתכן כי המבקשת מתמודדת עם קשיים כלכליים נוספים שאינם באים לידי ביטוי בתצהיר, וכי היא נזקקת לפטור מלא או חלקי על מנת למנוע קריסה כלכלית. 41. על בית המשפט מוטלת חובה לבחון את בקשות הפטור ברגישות ובאמפתיה, תוך הבנה כי מדובר באנשים הנמצאים במצוקה כלכלית וזקוקים לסיוע. 42. יש לאפשר למבקשת להציג נתונים נוספים אודות מצבה הכלכלי, לרבות מסמכים המעידים על הכנסותיה, הוצאותיה, חובותיה ונכסיה, על מנת שבית המשפט יוכל לקבל החלטה מושכלת. 43. התעלמות ממצבה הכלכלי האמיתי של המבקשת עלולה להוביל לדחיית בקשתה שלא בצדק, ולמנוע ממנה את האפשרות לממש את זכויותיה המשפטיות. ##השוואה למקרים דומים בפסיקה## 44. הפסיקה הכירה במקרים רבים בצורך להעניק פטור מאגרה וערבון לאזרחים מעוטי יכולת, תוך התחשבות בנסיבותיהם האישיות והכלכליות. 45. יש לבחון את המקרה דנן לאור עקרונות אלו, ולהשוות אותו למקרים דומים בהם בתי המשפט העניקו פטור מלא או חלקי, על מנת להבטיח אחידות ושוויון. 46. בתי המשפט נוטים לנקוט בגישה מקלה יותר כלפי מבקשי פטור, במיוחד כאשר מדובר בהליכים משפטיים חיוניים להגנה על זכויות יסוד. 47. יש להדגיש כי מטרת הפטור אינה להעניק יתרון בלתי הוגן למבקש, אלא להבטיח שזכות הגישה לערכאות תהיה נגישה לכל אזרח, ללא קשר למצבו הכלכלי. 48. הפסיקה קבעה כי יש לפרש את הוראות הפטור מאגרה וערבון באופן רחב, על מנת להגשים את תכליתן החברתית והמשפטית. ##היעדר מחדל של המבקשת## 49. בניגוד לקביעת בית המשפט הנכבד, אין לראות בהיעדר הפירוט המלא בבקשה המקורית או בתצהיר כ"מחדל" של המבקשת, אלא כחוסר הבנה או חוסר יכולת לנסח את הבקשה באופן משפטי מושלם. 50. המבקשת פעלה בתום לב וניסתה להציג את מצבה הכלכלי כמיטב יכולתה, ואין לייחס לה כוונה להטעות או להסתיר מידע. 51. במקרים של אזרחים שאינם מיוצגים, יש לנקוט בגישה סלחנית יותר כלפי פגמים פרוצדורליים, ולאפשר להם לתקן את הטעון תיקון. 52. ייחוס מחדל למבקשת, במיוחד כאשר מדובר באדם שאינו בקיא בהליכים המשפטיים, עלול להוביל לדחיית בקשתה שלא בצדק ולפגוע בזכותה לגישה לערכאות. 53. יש לאפשר למבקשת להשלים את הפירוט הנדרש, ובכך לתקן את הפגם שנפל בבקשה המקורית, מבלי שייחשב הדבר למחדל המצדיק דחייה. ##הצורך בהליך הוגן וצודק## 54. על בית המשפט מוטלת חובה לנהל הליך הוגן וצודק, אשר יאפשר לכל בעל דין להציג את עמדתו באופן מלא וממצה, ולקבל החלטה על בסיס תמונה עובדתית שלמה. 55. דחיית בקשת הפטור בשל חוסר פירוט, מבלי שניתנה הזדמנות להשלים את החסר, אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות ההליך ההוגן והצדק הטבעי. 56. יש לאפשר למבקשת להציג את מלוא הנתונים הרלוונטיים למצבה הכלכלי, ולקבל החלטה על בסיס בחינה מהותית של בקשתה, ולא על בסיס פגמים פרוצדורליים. 57. מטרת בית המשפט היא להגיע לחקר האמת ולעשות צדק, ודחיית בקשת פטור בשל חוסר פירוט עלולה למנוע את השגת מטרות אלו. 58. יש לזכור כי מדובר בזכות יסוד של אזרחים לפנות לבית המשפט, ועל בית המשפט מוטלת חובה להבטיח שזכות זו לא תיפגע בשל קשיים כלכליים. ##סיכום הסעד:## לאור האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על קבלת הבקשה לעיון מחדש, לקבל את בקשת הפטור מאגרה וערבון שהוגשה על ידי המבקשת, הגב' שרה לוי, ת.ז. _________, באופן מלא, או לחלופין, להפחית באופן משמעותי את סכומי האגרה והערבון שנקבעו, ולאפשר פריסת תשלומים נוחה יותר, תוך התחשבות במצבה הכלכלי המורכב של המבקשת, וכן לאפשר למבקשת להגיש תצהיר משלים ומפורט יותר. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.מסמכיםעיון חוזר