חתימה מזוייפת על שטר 1. התובעת הגישה לביצוע שטר חוב בסך של 31,637 ₪, אשר נחתם ביום 13.3.2005 ואשר מועד פירעונו נקבע ליום 10.9.2007. שטר החוב נחתם על ידי חברת דרייבסטור דולב בע"מ (להלן: "החברה"), הנתבע ומר טל נטר, כאשר שני האחרונים היו בעלי המניות בחברה בחלקים שווים והנתבע היה מנהלה היחיד. 2. לטענת התובעת, משלא פרעה החברה את חובה בגין סחורה שסופקה לה על ידי התובעת, הוגש שטר החוב לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, ביום 25.2.2008, כנגד החברה וכנגד בעלי מניותיה, אשר חתמו אישית על השטר כערבים לחובות החברה. 3. לטענת הנתבע, הוא מעולם לא חתם על שטר החוב והחתימות המופיעות עליו והנחזות להיות חתימותיו אינן כלל חתימותיו; לטענתו, חתימת שמו על גבי שטר החוב הינה חתימה מזויפת ומשכך, טוען הוא כי אינו חב כלפי התובעת. 4. סעיף 22(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה") קובע, כי לא קמה חבות על פי שטר ללא חתימה וכאשר עולה טענה בדבר זיוף חתימה או חתימה בהעדר הרשאה, לא ניתן לרכוש מכוחה של חתימה זו זכות להחזיק בשטר או לאכוף פירעונו, כאמור בסעיף 23(א) לפקודה. ההלכה קובעת, כי כאשר מכחיש הנתבע את חתימתו על השטר, על התובע מוטל נטל השכנוע להוכיח את אמיתות החתימה, מכוח הכלל הידוע כי "המוציא מחברו עליו הראיה" [ראו: ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים בע"מ, פ"ד מז(3) 240, 261 (1993) (להלן: "פרשת רחמים") וכן שלום לרנר דיני שטרות (מהדורה שנייה, 2007) עמ' 250]. בפרשת רחמים התווה כב' הנשיא שמגר את הדרכים העיקריות, באמצעותן ניתן להוכיח כי חתימה כלשהי היא חתימתו של פלוני, כדלקמן: האחת - באמצעות עדות ישירה, היינו, עדותו של החותם על המסמך או של מי שהיה עד לחתימה; השנייה - באמצעות השוואת החתימה השנויה במחלוקת לחתימה הידועה כאמיתית, תוך התחקות אחרי נקודות הדמיון והשוני בין החתימות; והשלישית - על-ידי עדותו של מי שמכיר היטב את כתב היד או החתימה השנויים במחלוקת ומעיד על מידת התאמתן למסמך שבדיון. 5. להלן אבחן האם עלה בידה של התובעת להוכיח את אמיתות חתימתו של הנתבע על גבי שטר החוב, באחת מן הדרכים המנויות לעיל: באשר לדרך הראשונה, אין חולק כי התובעת לא הביאה מטעמה עדות בדבר אימות חתימת הנתבע על שטר החוב, על אף שהיה בידה לעשות כן, על ידי זימונו של מר וקנין אלי, החתום על גבי השטר כמי שאימת את החתימות המופיעות בו. התובעת הסתפקה בעדותה של מנהלת החשבונות מטעמה, גב' גילה לביא, אשר העידה בחקירתה, כי אינה יודעת מידיעה אישית כי הנתבע חתם על השטר, אלא אך מבדיקה של המסמכים שבפניה (עמ' 5 לפרוטוקול, ש' 1-3). בענייננו, בחרה התובעת בדרך השנייה והציגה בפני בית המשפט אגד מסמכים בנקאיים בהם מופיעה חתימתו של הנתבע, אשר סומנו יחד "ת/1", מהם ניתן ללמוד לטענתה, על הדמיון הרב לחתימות המופיעות על גבי שטר החוב. במהלך החקירה הנגדית, עימת ב"כ התובעת את הנתבע עם דף ובו 8 דוגמאות חתימה (סומן "ת/2") וכאשר נתבקש להשיב אלו מן החתימות המופיעות בדף הינן חתימותיו ואלו אינן חתימותיו, השיב כך (עמ' 11, ש' 13-23): "ת. אני יכול להגיד מה בטוח לא שלי. מספר 3, מספר 6, מספר 7 ומספר 8. יכול להיות שגם 5 לא חתימה שלי. היתר זהות לחתימה שלי. ש. אז אתה אומר שחתימות 3-5-6-8 לא שלך? ת. גם 4 יכול להיות שאיננה שלי, אני לא בטוח. ש. אני אומר לך שחתימות 4 ו-6 הן חתימות מהבנק שמופיעות פה במסמכים שסומנו ת/1? ת. 4 יכול להיות שזו חתימה שלי, לגבי 6 בטוח שזה לא שלי. ש. אני מציג לך את ת/1, תסתכל על חתימה 6? ת. 6 לא חתימה שלי. 4 זו כנראה חתימה שלי. אם יראו לי את המסמך בגדול יותר, אולי אדע יותר. ש. אני מציג לך את חתימה מס' 4 כפי שהיא מופיעה ע"ג על נספח לבקשה לפתיחת חשבון? ת. זו אכן חתימה שלי. אני מאשר". ייאמר כבר עתה, כי התובעת לא עשתה את מלאכתה כראוי בעניין זה, שעה שהותירה לבית המשפט את מלאכת ברירת המוץ מן התבן, על ידי איתור כל אחת ואחת מן החתימות המופיעות במוצג "ת/2" במסמכים השונים שהוגשו לבית המשפט. על התובעת היה לציין מהיכן נלקחה כל חתימה וחתימה במוצג "ת/2" ולטעון בדבר הדמיון/ השונות בין החתימות השונות. ברם, היא לא עשתה כן; עניין זה מן הראוי כי ימצא ביטוי בפסיקת הוצאות. 6. לגופו של עניין, מהצלבת דוגמאות החתימה במוצג "ת/2" למסמכים שהוגשו בתיק, עולה כדלקמן: חתימות 4 ו- 5 מופיעות במסמכי פתיחת חשבון מבנק הפועלים (מוצג ת/1). חתימה 3 - נלקחה משטר החוב נשוא התביעה (תחת עושה שטר מס' 2). חתימה 6 - מופיעה על גבי השיק שחזר ואשר גם לגביו טען הנתבע כי חתימתו שם זויפה. חתימה 7 - לקוחה מתצהירו של הנתבע, אשר צורף להתנגדות לביצוע שטר. חתימה 8 - נלקחה אף היא משטר החוב נשוא התביעה (תחת עושה שטר מס' 3). מן הקטע המצוטט לעיל עולה, כי הנתבע חולק על אמיתות חתימותיו בשטר החוב נשוא דיוננו ובשיק שחזר, אך גם על החתימה הלקוחה מתצהירו, שעה שבתחילת חקירתו אישר את חתימתו שלו על התצהיר (עמ' 8 ש' 5). לגבי חתימה מס' 5 הנתבע לא השיב באופן חד משמעי, כאשר חתימה זו מופיעה אף היא במסמכי הבנק של הנתבע. 7. מהשוואת החתימות של הנתבע במסמכים חיצוניים למחלוקת דנן לאלה המופיעות בשטר החוב, ניתן לראות שונות מסוימת בחלק מהחתימות ביחס לאות ה' בחתימת הנתבע, אלא שגם חתימות הנתבע שאושרו על ידו במסגרת החקירה הנגדית, כמו גם דוגמאות החתימה של הנתבע ממסמכי הבנק, המופיעות בזו אחר זו, נבדלות אף הן זו מזו בנקודה הנ"ל; הבדל אשר יכול ונובע ממהירות הכתיבה. באשר לחתימה מס' 7, לגביה טען הנתבע באופן חד משמעי כי זו אינה חתימתו, כאשר חתימה זו נלקחה מתצהירו שלו, ניתן לראות בעין בלתי מזוינת, כי חתימה זו דומה עד מאוד לחתימותיו בשטר החוב, לרבות ביחס לאות ה' בחתימה. גם בנוגע לחתימות נוספות אותן אישר הנתבע מתוך אלה המופיעות במוצג "ת/2" וחתימות הנתבע המוצגות בדף דוגמאות החתימה מטעם הבנק (המופיע כחלק מ"ת/1"), ניתן לראות דמיון רב לאלה המופיעות על שטר החוב. בית המשפט העליון בפרשת רחמים הנ"ל, קבע כי בית המשפט רשאי לבצע בעצמו אנאלוגיה בין החתימות שבפניו ואינו חייב להיזקק למומחה לכתב יד לצורך זה (ראו עמ' 262-263 לפסק הדין). הגם שחוות דעת מומחה לכתב יד, אילו הוגשה, היה בה כדי להאיר את עיני בית המשפט ולסייע בסוגיית אמיתות החתימות, בנסיבותיו של עניין זה ולאור ריבוי הדוגמאות שהובאו בפני בית המשפט, די בבדיקה מדוקדקת של חתימות הנתבע כדי להוביל למסקנה כי חתימותיו של הנתבע על שטר החוב הינן חתימותיו ואינן מזויפות. 8. לממצאים אלה מתווספת העובדה שהנתבע לא סיפק הסבר סביר והגיוני לטענותיו בדבר זיוף חתימתו, מיהם הגורמים אשר היו עשויים לבצע זאת ומאלו טעמים, שעה שהוא היה שותף בחברה החבה כלפי התובעת. בנוסף, עדותו של הנתבע לא הותירה רושם אמין ולחוסר מהימנותו זה יש ליתן משקל בכל הנוגע להכרעה בטענת הזיוף. בבחינת מהימנותו של עד או צד לדיון, בית המשפט בוחן את התרשמותו הישירה מהתנהגות העד על דוכן העדים, מדברים שאמר במקום אחר ומהעמדת דבריו במבחן של היגיון ושכל ישר (יעקב קדמי על הראיות חלק רביעי (מהדורה משולבת ומעודכנת, 2009) עמ' 1833). כבר בשלב המקדמי בו ניתנה לנתבע בקשת רשות להתגונן, על ידי כב' הרשמת ש' פומרנץ, ניתן היה להתרשם כי התנהלות הנתבע אינה אמינה; כך, למשל, הנתבע טען, כי שטר החוב פגום מן הטעם שהחברה החתומה על השטר והלקוחה המופיעה בו הנם שני גורמים שונים (מ.ז. דולב פרויקטים בע"מ לעומת דרייבסטור דולב בע"מ), אולם ממסמכי רשם החברות, אשר הוגשו לבית המשפט, עולה בבירור כי הלקוחה בשטר החוב הייתה למעשה אותה חברה עצמה המצויה בבעלות הנתבע ושמה שונה לשם הנוכחי. גם במהלך עדותו בבית המשפט ובהעדר הסברים משכנעים לטענת הזיוף, המהווה את כל הגנתו, התרשמתי כי הנתבע אינו דובר אמת. יצוין, כי איני מייחס חשיבות של ממש לכך שהתובע לא התלונן במשטרה על זיוף חתימתו, כמו גם לעובדה שהשיק חזר מהבנק מסיבה של העדר כיסוי מספיק ולא מחמת בעיה בזיהוי החתימה. אין בעובדות אלה, כשלעצמן, כדי לשמוט את הקרקע תחת טענה בדבר אמיתות חתימה. דא עקא; מכלול העדויות והנסיבות מצביעות על כך שהנתבע חתם על שטר החוב כערב באופן אישי לחובות החברה כלפי התובעת. 9. לעניין גובה החוב, טען הנתבע כי מאחר והמסמך בדבר הערכת עלות שווי המקררים לא מוען אל המצהירה מטעם התובעת, אזי אין ליתן לו משקל, וכי בהעדר תעודת משלוח ביחס לחשבונית על סך 4,678 ₪ בעבור סחורה שסופקה לחברה, אין לחייבו בסכום זה. אין בידי לקבל טענות אלה; אין חולק כי המקררים אשר שוויים הוערך על ידי מי מטעם התובעת, הוא הציוד אשר ניתן לחברה ואין לייחס משמעות לעובדה שמסמך שווי הציוד לא מוען ספציפית אל המצהירה מטעם התובעת. גם טענת הנתבע בדבר אי צירוף תעודות משלוח, דינה להידחות. סעיף 29(א) לפקודה מקים חזקת תמורה ועל כן נטל ההוכחה להעדר תמורה או לכישלונה רובץ על הנתבע. התובעת צירפה חשבונית בגין עלות הסחורה שסופקה לחברה, כמו גם העתק מכרטיס הנהלת חשבונות של החברה אצל התובעת ובה פירוט חיובי החברה; הנתבע, לעומת זאת, לא הציג כרטסת הנהלת חשבונות נגדית אשר התנהלה בחברה או מסמכים אחרים כלשהם להשמטת הבסיס מתחת לראיות התובעת ומשכך לא עמד בנטל המוטל עליו. 10. סוף דבר - התביעה מתקבלת. עיכוב הליכי הוצאה לפועל - מבוטל. התובעת רשאית להמשיך בפעולות לגביית השטר נשוא התביעה בתיק הוצל"פ מס' 02-13461-08-7. לאור דברי הביקורת דלעיל בעניין אופן התנהלותה של התובעת, אינני רואה מקום לפסיקת הוצאות בגין ההליך שבפניי. עם זאת, ובהמשך להחלטת כב' הרשמת ש' פומרנץ מיום 11.10.09, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את הוצאות הדיון בבקשת ה רשות להתגונן בסכום כולל של 1,500 ₪, בצירוף מע"מ. התובעת רשאית לצרף סכום זה לתיק ההוצל"פ האמור בדרך של הגשת בקשה מתאימה ללשכת ההוצל"פ. מסמכיםזיוף חתימהזיוףשטר