להלן פסק דין בתביעת לקוח נגד אורנג': 1. א. א) התובע תאם עם סוכן מכירות של הנתבעת להגיע לביתו ביום 19.11.08 ואכן ביום זה הגיע הסוכן והציע לתובע הטבות מיוחדות, המפורטות ברישא לכתב התביעה, היות והיה בדעת התובע לרכוש 2 מכשירים ובאותו יום אף נכרת חוזה - אם כי חוזה כזה לא ניתן לתובע, אך הובטח לשלוח העתק הימנו לביתו. למחרת, התקשר התובע על מנת לברר תנאי החוזה ועל מנת לבדוק אם ההטבות שהובטחו אכן כלולות בחוזה ולאחר שקיבל תשובות שליליות, חזר התובע והתקשר שוב ושוב וכל פעם הובטח לו שהכל יהיה בסדר. כך נמשך המהלך במשך חודשיים ולאחר חודשיים הגיע החוזה. התובע עיין בחוזה ומצא שחתימתו זוייפה על ידי אותו סוכן ופרטיו שונים מאלה שהוסכמו. מאותו יום מנסה התובע להתנתק, אך נציגי הנתבעת מנסים לשכנע אותו שלא לעשות כן ואף הוצע לו להגיע לתחנת השירות, אך כאשר הגיע אליהם, סירבו לבטל את ההתקשרות ואף היתנו תנאים שאם יבטל - יהיה עליו לשלם קנסות גבוהים בסך של 6,817 ₪. התובע המשיך להתקשר עם השירות, עבר מנציג לנציג ואף אחד לא ידע לתת לו מענה וגם זיכויים שהובטחו לו - לא קיבל. ב) בתאריך 26.4.09 קיבל התובע מכתב מהשירות המתנה תנאים לפיהם יצטרך התובע לדבר 240 דקות זמן אוויר בשני המכשירים יחד ואז יוכל לקבל זיכוי של 60 ₪ למשך 12 חודשים. התובע הבין מכך, שלמעשה, תנאי זה מחייב אותו לדבר על מנת שיוכל לקבל החזר אשר בלאו הכי מגיע לו. עוד הובטחו לתובע הבטחות שונות וזיכויים - אך את הזיכויים לא קיבל. עוד טוען התובע, שלא רק שלא מקבל זיכויים, אלא שהוא מחוייב על הטבות ולכן הוא התקשר אל השירות וביקש לבטל ההטבה ונאמר לו שההטבה בוטלה. אחרי השתלשלות העניינים הנ"ל, קיבל התובע כמתנה מכשיר "ספיריט" לרכב (דיבורית לרכב), אך בסופו של יום הודיעו לו שהוא מחוייב על הספיריט בסכום של 7.59 ₪ לא כולל מע"מ. התובע ניסה לברר מדוע הוא מחוייב עבור הספיריט שהובטח כמתנה ואף ביקש להתנתק ולקבל החזר כספי, אך נציגת הנתבעת סירבה להשיב לו הסכום שנלקח בטענה שהוא השתמש בספיריט. לאחר מכן, התקשרה אל התובע מנהלת השירות והציגה את השירות של אורנג' 2 כשירות חובה ואמרה שלא ניתן לבטל את השירות וכי עליו לשלם בעדו כל חודש בחודשו, משום שהספיריט אצלו וכפתרון מהיר ציין התובע, שאינו מעוניין לא בשירות ולא במכשיר ונאמר לו שאם יחזיר את המכשיר הוא יחוייב בסכום של 1,300 ₪. ג) לתובע הובטח גם ביטוח מורחב, אך הבטחה זו לא קויימה. כאשר המכשיר הפסיק לעבוד והתובע פנה אל נציגי השירות, הם התעקשו שעליו לשלוח המכשיר לבדיקה ולראות מה עלות התיקון. כאשר התובע הגיע לקבל המכשיר ולאחר שלא הסכים לשלם עבור התיקון ואז קיבל את המכשיר כשהוא מתוקן ומוחלף במכשיר אחר ישן במקום לקבל חדש. גם לגבי יתר ההבטחות מלין התובע וטען, שהוא מחוייב על דברים שהוא כלל לא צריך לשלם ועד היום עוד מחייבים אותו בסכום של 36 ₪ עבור השירות - עבורו לא היה צריך לשלם. ב. התובע מביע תרעומת על התנהגות והתנהלות הנתבעת ומכנה את שיטת עבודתם כשיטת הגזל והמרמה בכל דרכי הגניבה ושיש לה שיטה שמאופיינת לה והיא, כאשר לקוח עולה על התרמית הם מתנצלים ומזכים. לכן, בשל כל אלה, מבקש התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצוי כספי בסך של 15,000 ₪ - אם כי בסיפא לכתב התביעה עולים הסכומים הנתבעים על הסך הנ"ל. 2. הנתבעת מבקשת, בכתב ההגנה, לסלק התביעה על הסף או לדחות אותה גם לגופה בשל הנימוקים הבאים: א. אין לתובע עילת תביעה נגדה, משום שהנתבעת עמדה בכל התחייבויותיה כלפיו ולכן התביעה היא תביעה קנטרנית וטורדנית, שהוגשה בחוסר תום לב ומטרתו של התובע לעשות עושר ולא במשפט על חשבון הנתבעת - דבר שעולה גם מעצם הסכום הנתבע ללא כל פירוט כיצד הגיע התובע לסכום תביעה זה. ב. הנתבעת מבקשת לראות בטענות התובע כטענות הבאות כנגד כדאיות העסקה וככזאת אינה מזכה את התובע בכל סעד כולל סעד של ביטול העסקה. לטענת הנתבעת, התקשר התובע בהסכם עם הנתבעת לרכישת 2 מכשירי טלפון סלולאריים והוא חתם על ההסכם שצלום הימנו צורף לכתב ההגנה. במסגרת הסכם זה, ביקש התובע לחייבו על פי תכנית התעריפים מוסכמת ותכנית זו גם הוצגה בפני התובע. ביום 8.12.08 פנה התובע אל הנתבעת והלין על חיוביו וטען, שהובטחו לו שלל הטבות - המוכחשות על ידי הנתבעת - ונציגי הנתבעת הבהירו לתובע, שחיוביו היו כדין ובהתאם להסכם. 3. לאחר ששמעתי את הצדדים ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוגשו במהלך הדיון, הגעתי למסקנה, שדין התביעה להידחות - זאת מן הנימוקים הבאים: א. התובע העלה עובדות שונות בכתב תביעתו, אך בפועל מלבד המלל שהעלה בכתב התביעה, לא הוכיח התובע אף עובדה מהעובדות שהועלו על ידו. התובע לא הוכיח שיחותיו או תוכן שיחותיו עם נציג זה או אחר מנציגי הנתבעת הנזכרים על ידו בכתב התביעה ולא הוכיח מה הטבות שהובטחו לו בפועל. התובע הזכיר שמות של נציגי הנתבעת, אך לא דאג להזמין אף אחד מהם או אסמכתא כלשהי על מנת לאמת ולהוכיח, שאכן מה שהובטח - לא הוענק לו. ב. תובע לא יכול לזכות בתביעתו רק אם יעלה את העובדות בכתב תביעה, שכן אין די בהעלאת עובדות, במיוחד כאשר התובע, שהוא בבחינת המוציא מחברו וככזה עליו להוכיח את טענותיו. זאת ועוד, התובע מציין שגבו ממנו סכומים אלה או אחרים ללא כל זכות, אך התובע לא רק שלא מפרט מה סכומים נגבו ממנו בפועל - סכומים שלא היו צריכים לגבות ממנו - אלא שהתובע לא צרף כל אסמכתא בכתב להראות בבית המשפט את אמיתות טענותיו. ג. גם קביעת סכום התביעה, כשלעצמו, לקבל פיצוי של 15,000 ₪, מוכיח קביעת סכום שרירותי ללא יחס לטענותיו והסכום שנקבע על ידו מוכיח את מגמת הגשת התביעה. התובע מציין בכתב התביעה כי עד היום מחייבים אותו מידי חודש בסכום של 36 ₪ עבור שירות, שלא היה עליו לשלם עבורו. גם כאן, לא הראה התובע ממתי מורידים לו סכום זה, מה סכום שהצטבר עקב הורדת סכום זה וגם לא הציג אף מסמך להראות לבית המשפט, שאכן מחייבים אותו בסכום זה. כך גם לגבי יתר הסכומים הנטענים על ידו בבית המשפט. עם כל הכבוד לתובע, הוא לא יכול לבוא לבית המשפט ולצאת מתוך הנחה שבמלל בלבד יזכה בכל סכום שינקוב בכתב תביעה. לעומתו, המציאה הנתבעת שתי חשבוניות, אחת על חיוב בחשבון חודשי והשנייה על זיכוי בו זוכה התובע. ד. הנתבעת מאשרת כי אכן אותו מכשיר הספיריט ניתן לתובע ללא כל עלות, אך זאת להבדיל משירות אורנג' 2 אשר מאפשר סנכרון בין טלפון נייד של התובע ובין מכשיר הספיריט ושירות זה כרוך בתשלום בהתאם לתנאי ההסכם. ה. א) טענה נוספת שהעלה התובע, היא טענה חשובה, כשלעצמה, אך היא גם טענה חמורה והיא: שלאחר חודשים הגיע אליו החוזה ואז ראה שחתימתו זויפה על ידי הסוכן, ירון ופרטי החוזה שונים ממה שהובטח לו. הנתבעת מכחישה מכל וכל את טענת התובע לפיה חתימתו המופיעה על הסכמי ההתקשרות זויפה ואינה חתימתו. ב) כפי שציינתי לעיל, טענת זיוף היא טענה חמורה ורצינית ביותר, שכן היא חושפת את האדם שנגדו היא נטענת להליך פלילי ולכן - גם אם בהליך אזרחי עסקינן - יש לבחון את הראיות שהובאו להוכחת הטענה בזהירות רבה (ראה ע"א 69/75 פלונית נ' אלמוני, פ"ד לא(1),203, 215- 216 וע"א 475/81 זיקרי יעקב נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ(1) 589, 604- 606). במקרה שבפני, טען התובע טענת זיוף בעלמא - כמו הטענות האחרות שלא הוכחו - מבלי שהביא לה ביסוס הוכחתי בדרך כלשהי. כאשר תובע טוען טענת זיוף והנתבעת מכחישה הטענה, על התובע להוכיח טענתו, שכן נטל השכנוע לגבי הטענות העובדתיות המרכיבות את עילת תביעתו רובץ עליו - כשם שנטל זה רבץ עליו בקשר ליתר טענותיו. להוכחת זיוף החתימה, המציא התובע הזמנה לחתונתו שנערכה ביום 24.11.08 - הוא היום המופיע כיום חתימתו על ההסכם עם הנתבעת ולטענתו, לא יכול להיות שביום החתונה חתם גם על ההסכם. טענה זו, עם כל הכבוד, אין בה כדי לשלול את קיום חתימתו של התובע על ההסכם. גם אם עסקינן במשפט אזרחי בו נוטה בית המשפט להכריע על פי מאזן ההסתברויות, גם אז על תובע להמציא כמות ראיות סבירה והנדרשת כדי לשכנע את בית המשפט בנטייתה של הסתברות זאת ובמקרה זה לא שכנע התובע את בית המשפט, כאשר למעט העובדות שרשם בכתב התביעה - לא הביא אף ראיה התומכת באותן עובדות. 4. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה לעיל, אני קובע, שהתובע לא הוכיח תביעתו ולכן אני מחליט לדחות את התביעה. אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 300 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. סלולר (תביעות)אורנג' (פרטנר)לקוחות