להלן החלטה בסוגיית בקשה לשינוי הסדרי ראייה: החלטה 1. בפני תובענה ל"שינוי הסדרי חזקה וביקור" אותה הגישו אם ובנה כנגד האב - הנתבע. 2. א. התובעת 2 (להלן: "האם") והנתבע (להלן : "האב") הינם הוריו של התובע 1 - קטין כבן שנה ושמונה חודשים (להלן: "הקטין"; "הורי הקטין". ) ב. הורי הקטין התגרשו זמ"ז בג"פ כדמו"י באפריל 1990. ג. בשנת 1993 נישא האב בשנית, לאם לבת מנישואין קודמים. 3. בהסכם הגירושין נקבעו לאב הסדרי ביקור עם הקטין - 3 פעמים בשבוע בשעות הערב וכל סוף שבוע שני כולל לינה. כן נקבעו הסדרים לחופשות ולחגים. (ס' 10 להסכם הגירושין נספח 11 לכתב ההגנה של האב). 4. מאז הגירושין ניהלה האם הליכים משפטיים כנגד האב בכל הנוגע להסדרי הראיה שלו עם הקטין עד ייצובם לביקור אחד באמצע השבוע ואחת לשבועיים כולל לינה. 5. בספטמבר 1991 פתחה האם בסיבוב נוסף. היא הגישה בשמה ובשם הקטין תובענה זו שבפני בה היא עתרה שלא לאפשר את ביקורי הקטין בדירת אביו ולהתיר את המפגשים ביניהם מחוץ לדירה ושלא בנוכחות אישתו החדשה של האב. 6. בתביעה מפרטת האם מספר אירועים בהם היתה מעורבת אשת האב, אירועים אשר מצדיקים לטענתה קביעת מתכונת חדשה לביקורי הקטין את אביו - כאמור לעיל. לטענתה, התנהגותה של אשת האב באותם אירועים ובכלל בעת ביקורי הקטין בדירת האב ואשתו, גרמו לשינוי קיצוני בהתנהגותו של הקטין עד כדי חרדה ומצוקה קשה. האם מוסיפה וטוענת כי האב אינו תומך בקטין. להפך , מצדד הוא באישתו ובונה את מערכת היחסים שלו עם בנו הקטין על טרור והפחדה. 7. בכתב הגנתו מגולל הנתבע את יחסיו עם האם ואת מסכת ההטרדות וההצקות שעברו עליו מאז גירושיו ממנה. לטענתו, משמש הקטין כלי בידיה של האם להפריע לו במהלך חייו התקין בפרט אחרי ששיקם את חייו ונישא מחדש ונולדו לו אף שני ילדים משותפים. לדבריו, כל ההליכים בהם פתחה האם כנגדו בנושא הסדרי הראיה באו כדי להציק לו מבלי לחשוב בכלל על הנזק שהיא גורמת לקטין במהלכיה אלה. האב מכחיש את טענות האם בנוגע ליחס גרוע או מפלה לרעה שמקבל הקטין בביתו. הוא טוען למערכת יחסים חמה, אוהבת ותומכת בינו ובין הקטין וגם בין אשתו ובין בנו. האב גם טוען להפרות חוזרות ונישנות של האם את הסדרי הביקור שנקבעו ו/או שהוסכמו ביניהם. 8. במסגרת בקשה למתן סעד זמני בעניין הסדרי הראיה הוזמן תסקיר סעד משרות הרווחה במקום מגורי הצדדים. תסקיר הסעד הוגש לביהמ"ש ביום 19.1.99 ובקשה לקביעת מועד לדיון הוגשה ע"י ב"כ האם ביום 27.4.99. הדיון נקבע ליום 3.6.99. 9. התסקיר א. ניכר מהתסקיר כי פקיד הסעד שערך אותו השקיע מאמץ וזמן בבדיקה מעמיקה של כל היבטי הסכסוך נשוא התובענה. התסקיר העמיק חקר בבדיקה של כל אחד מההורים על הרקע ההיסטורי ממנה צמח, לרבות התייחסות למשפחות המוצא, ההיסטוריה של הסכסוך והשלכותיה על הקטין ומבחינת תפקידה ותפקודה של אשת האב במערכת. לצורך קביעת הממצאים שוחח פקיד הסעד עם המחנכת של הקטין ובחן את מערכת היחסים בין הנפשות הפועלות בתא המשפטי בצורה יסודית ומעמיקה. ב. מקריאה מדוקדקת של התסקיר והצלבת המידע הטמון בו עם החומר הנוסף שצורף לכתב ההגנה שהגיש האב ותוך התייחסות לדברי הצדדים בישיבת ביום 3.6.99 בפני, עולים הממצאים הבאים: הקטין ילד בן 12 ו - 9 חודשים כיום. אינו נהנה מביטחון עצמי גבוה. הוא שקט ומופנם. מתלבט ומתחבט עם עצמו. יש לו בעיה בתחום הרגשי אשר באה לידי ביטוי כל אימת שמשוחחים עמו על מערכת היחסים שלו עם הוריו. הוא נמצא במצוקה ומפגין חרדה. ניכר שהוא מוטרד. אינו שקט. הוא נתון במצב קשה. ממצאים אלה עולים הן מהתסקיר והן מדברי האב עצמו בישיבת בית המשפט כי בנו אכן נמצא במצוקה. האם סוחבת מטענים קשים משנות חייה המשותפות עם האב. לא הצליחה להתנתק מהעבר המשותף ומשקיעה מאמץ ומשאבים נפשיים וכספיים במאבק בלתי מתפשר עימו . לא מן הנמנע שהקטין משמש בידה אמצעי במאבק זה. במשך השנים מאז הגירושין ניהלה האם, במרץ בלתי נדלה, מאבק לצמצום הסדרי הראיה וההתרשמות היא שלא הייתה מצטערת (בלשון המעטה) אילו לא היו מתקיימים ביקורים כלל. המאבק שלה לצמצום הסדרי הראיה התחיל עוד קודם לנישואיו של האב לאישתו הנוכחית ונראה שההליך שננקט כיום על ידי האם הנו המשך להליכים קודמים בהם נקטה לצמצום ביקורי האב עם בנו. האב החלק הדומיננטי והחזק יותר בתא המשפחתי. דומה שרצונו העז לבנות לעצמו משפחה וחיים חדשים יוצר אצלו התנגדות לכל מה או מי שנחזה בעיניו כמפריע לכך. התייצבותו לצד אישתו החדשה כל אימת שיש ריב בינה ובין הקטין מלמדת על חוסר רגישות כלפי הבן וחוסר התייחסות ופגיעה בו. מבחינתו האם היא פגע רע אשר מנסה בכל דרך ל 'קלקל לו' קשה לו לאב להפריד בין "השולח" ל"שליח" ולעתים הוא רואה בקטין את זרועה הארוכה והמקלקלת של האם, דבר הגורם לו להוציא את כעסיו ותסכוליו על בנו הקטין ולא להגן עליו עת נחשף הבן להתנהגותה הפוגענית של אישתו החדשה. אשת האב אף היא כמו האב מבקשת לבנות לעצמה משפחה וחיים חדשים. אף היא כמו האב רואה באם מטרד שיש להיפטר ממנו ולא שיש לחיות אתו. על אף שטרחה לציין בפני בישיבת יום 3.6.99, כי הקטין הנו חלק מהמשפחה וכי הם מתפקדים כמשפחה לתפארת יחד עמו לא התרשמתי שאכן כך הם פני הדברים. אשת האב הודתה כי היא כועסת לעתים על הקטין ואף אומרת לו מילים לא יפות על אמו. אין ספק שיש כאן חוסר רגישות כלפי הקטין שנמצא במילא במצב קשה, מתלבט בין שתי נאמנויות לאמו ולאביו. דווקא היא, "האם החורגת" צריכה להתייחס אליו אחרת מאשר לילדיה שלה ולקולא. הדברים קשים לה לביצוע ויתכן שאפשר לגלות הבנה למצב בו היא נמצאת מרדף בלתי פוסק ובלתי מתפשר של האישה לשעבר אחרי בעלה ויעידו על כך דברי פקיד הסעד בתסקיר כי כל אימת שעלה שמה של רות מתמלאים הם חימה וכעס עד כדי שהתקשו לשתף פעולה. הבן יונתן הוא חלק מאותה אם טורדנית ואין ספק שזה משפיע ומכתיב התנהגות לא נאותה בלשון המעטה של אשת האב כלפיו. ג. בדברי הסיכום בתסקיר מציינת פקידת הסעד כי מחד מערכת היחסים בין הורי הקטין מלאה כעס, קינאה ושנאה הדדית. מנגד, כל אחד מהם אוהב את הקטין ודואג לו דאגת אמת וכל אחד מהם רוצה ומאמין שהוא ממלא את חובתו כהורה. בפועל, מערכת היחסים העכורה ביניהם, התנהגותם ומעשיהם פוגעת בקטין פגיעה קשה. שני ההורים גם יחד אחראים למצוקה אליה נקלע הקטין ואני מוכן להסתכן ולומר שבראש ובראשונה אשמה האם אשר לא הצליחה להפנים את עובדת גירושיה מהאב וכעסיה על האב ("אני סבלתי קשות במערכת הנישואין שלי עם האב. אני קיבלתי מכות. אני נאלצתי לוותר על חצי דירה שהיתה שלי מלפני הנישואין כדי לקבל גט ממנו") הובילו אותה במהלך השנים לנסות ולקחת מהאב את הבן שנמסר למשמורתה תוך החדרת מסרים שליליים לגביו בעיני הקטין. ד. הקטין נמצא במצוקה. הוא מגלה סימני חרדה. פקידת הסעד מציינת כי בשיחתה עמו סיפר על יחס מתנכר ומשפיל של אשת האב כלפיו, יחס שיש בו גם פגיעה בביטחונו העצמי שלו וגם "השללה" של דמות האם. "לאחר בירור ובדיקה יסודית ובראיה רטרוספקטיבית של העניין ...", כך בלשון התסקיר, התרשם פקיד הסעד כי קיימת אם כן התנהגות בעייתית ופוגעת מצד אשת האב בקטין אם כי אין בהתנהגות זו כדי להציב אותו במצב של סכנה. 10. בנסיבות הנ"ל ברור לי כי מצוקתו של הקטין נובעת משהותו בדירת האב. יתכן כי המצוקה גוברת בשל מסרים שליליים שהאם משדרת לו ומחדירה בו כלפי אביו ומשפחתו החדשה והשאלה היא האם לאמץ את התסקיר ולאפשר לקטין להמשיך וללון בבית אביו (חרף המצוקה בה הוא נמצא) או להימנע בשלב זה מלהתיר ביקור בבית האב הכולל לינה כדי להקל על מצוקתו של הקטין (ולתת אולי בכך 'פרס' לאם). 11. מאחר ובטובת הקטין עסקינן סבור אני כי בנסיבות שנוצרו ההמלצה הנכונה היתה צריכה להיות לא לאפשר לינה של הקטין בדירת האב, לפחות באופן זמני ולהורות להורי הקטין, אשת האב ולקטין לקבל טיפול במטרה להביא להפרשת מערכת היחסים ביניהם ולשיפור התקשורת ביניהם. כל אחד מהם וכולם ביחד חייבים לקבל יעוץ וטיפול במגמה לשפר את היכולת ההורית שלהם תוך הפרדה בין מערכת היחסים האישית ביניהם ובין מחויבותם ותפקודם כהורים טובים יותר לקטין. 10. סוף דבר א. הסדרי הביקור של האב עם בנו הקטין יהיו כדלקמן: - אחת לשבוע ביום ג' בין השעות 21:30 - 18:30. - כל סוף שבוע שני החל מיום שישי בשעה 15:00 ועד שעה 22:00. בשעה זו יחזור הקטין לישון בבית אמו. הקטין ישוב לבית אביו ביום השבת שעה 10:00 עד מוצ"ש בשעה 21:00. אם יבחר הקטין לישון בבית אביו חרף ההחלטה יוכל הוא לעשות כן. - בחופשת הקיץ ישהה הקטין עם אביו למשך 4 ימים ושלושה לילות רצופים בחודש יולי וכך גם בחודש אוגוסט 1999. אני מסמיך את פקיד הסעד לקבוע בדחיפות את הימים הללו. ב. אני מורה להורי הקטין, ולאשת האב לקבל טיפול משפחתי בכל הקשור למערכת היחסים והשפעותיה על הקטין. להן שתי הצעות למטפלים משפחתיים: - אבנר שלזינגר - כפסיכולוג בירושלים. - עידית הוניגמן - מכבים (עובדת סוציאלית + פקידת סעד) ג. אני קובע ישיבת מעקב בנוכחות הצדדים ליום 14.10.99 שעה 9:30. ד. עד למועד זה מתבקש פקיד הסעד להמציא לבית המשפט תסקיר משלים. ה. החלטתי זו תשלח לצדדים ולפקיד הסעד. הסדרי ראיה