##בקשה לעיון בחומר חקירה והמצאת מסמכים לפי סעיפים 74 ו-108 לחוק סדר הדין הפלילי## ## א. הצדדים לבקשה ## 1. המבקשים: מר אלי כהן, ת.ז. _________, ומר דוד לוי, ת.ז. _________, נאשמים בתיק פלילי זה. 2. המשיבה: מדינת ישראל, באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים. ## ב. מסכת העובדות ## 3. כנגד המבקשים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות הקשורות לעסקה מסוימת עם גורם דתי בכיר. 4. המבקשים טוענים כי העסקה נשוא כתב האישום התנהלה על רקע התנהלות קלוקלת ובעייתית של הגורם הדתי הבכיר המנוח ושל המוסד הדתי בכללותו, ובכלל זה ביצוע עסקאות ללא אישור, התכחשות להסכמים, הפרת הסכמים ונטילת כספים לכיסו הפרטי. 5. לביסוס טענותיהם, הגישו המבקשים בקשה לעיון בחומר חקירה לפי סעיף 74(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: "החוק"), ולחילופין, למתן צו להמצאת מסמכים מכוח סעיף 108 לחוק. 6. הבקשה המקורית כללה דרישה לעיון במספר פריטים, ובהם: פרוטוקולים מישיבות של גורמים שלטוניים ונבחרי ציבור בנוגע למשא ומתן שקדם לעסקה (פריטים א'-ב'); דו"חות של מר אורי מורן ז"ל אודות המוסד הדתי ובעלי תפקידים בו (פריט ג'); תיקי חקירה הנוגעים להברחת סמים וזהב על ידי הגורם הדתי הבכיר, לזיוף חתימתו ולגניבת כספים מחשבונות המוסד הדתי על ידי אחד הכמרים (פריטים ד'-ה'); תיקי מודיעין שהתנהלו במשרדי ממשלה שונים ובעיריית ירושלים בקשר לענייני המוסד הדתי (פריט ו'); גיליון רישומים פליליים של הכומר טימוטי (פריט ז'); ותאריכי יציאה וכניסה מהארץ של נזירה בשם לקרימה (פריט ח'). 7. המשיבה הסכימה לעיון בגיליון הרישומים הפליליים של הכומר טימוטי (פריט ז') ולהמצאת תאריכי היציאה והכניסה של הנזירה לקרימה (פריט ח'), אך התנגדה ליתר הפריטים בטענה שאינם "חומר חקירה" וכי הבקשה הוגשה בשלב מאוחר של ההליך. 8. בית המשפט הנכבד, בהחלטתו מיום 15.05.2024, קבע כי יש לאפשר למבקשים לעיין בתיק החקירה הנוגע לזיוף חתימתו של הגורם הדתי הבכיר ולטענות לגניבת כספים מחשבונות המוסד הדתי על ידי הכומר קוסטאס (פריט ה'). 9. באשר לפריטים א', ב', ג' ו-ו', קבע בית המשפט הנכבד כי אלו אינם מהווים "חומר חקירה" כמשמעותו בסעיף 74 לחוק, אך אישר למבקשים לפעול לזימונם לבית המשפט במהלך פרשת ההגנה, מכוח סעיף 108 לחוק. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## היקף המונח "חומר חקירה" ## 10. הפסיקה בישראל קבעה כי המונח "חומר חקירה" בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי יפורש באופן רחב, ואינו מוגבל רק לחומר ראיות המתייחס במישרין למעשה העבירה המיוחס לנאשם, אלא כולל גם ראיות השייכות באופן הגיוני לפריפריה של האישום. פרשנות זו נועדה להבטיח לנאשם הזדמנות הוגנת להכין את הגנתו ולמנוע פגיעה בזכויותיו המהותיות. 11. על בית המשפט לשקול את חשיבות החומר להגנת הנאשם, גם כאשר הרלוונטיות לאישום היא גבולית בלבד והחומר מצוי בפריפריה שלו, וזאת מתוך הבנה כי חומר כזה יכול להשפיע על יכולת הנאשם להציג תמונה מלאה בפני בית המשפט ולעורר ספק סביר. 12. הגישה המקובלת בפסיקה מדגישה כי אין לפרש את סעיף 74 לחוק באופן דווקני ומצמצם, שכן פרשנות כזו עלולה לפגוע בזכותו של הנאשם להליך הוגן ולמנוע ממנו גישה למידע חיוני שעשוי לתמוך בקו הגנתו, גם אם אינו נוגע ישירות לליבת האישום. 13. חשיבות החומר להגנת הנאשם היא המבחן המרכזי, ועל כן, גם חומר שאינו נכלל בגדר "חומר חקירה" מובהק, אך יש לו פוטנציאל להשפיע על תוצאות המשפט, צריך להיות נגיש להגנה, בכפוף לאיזונים הנדרשים. 14. יש לזכור כי זכות העיון בחומר חקירה היא זכות יסוד של הנאשם, הנגזרת מעקרונות הצדק הטבעי וההליך ההוגן, ועל כן יש לנקוט בגישה ליברלית ככל הניתן במתן אפשרות לעיון בחומר, גם אם הוא אינו "חומר חקירה" קלאסי. ## חשיבות החומר להגנת המבקשים ## 15. החומר המבוקש, ובפרט תיק החקירה הנוגע לזיוף חתימת הגורם הדתי הבכיר ולמעילה בכספי המוסד הדתי על ידי הכומר קוסטאס, יכולה להיות לו נגיעה ישירה לתיזה קונקרטית של ההגנה, שתכליתה להצביע על השתלשלות עניינים אחרת לזיוף המסמכים המיוחס למבקשים. 16. טענת המבקשים בדבר התנהלות קלוקלת של הגורם הדתי הבכיר והמוסד הדתי, ובכלל זה ביצוע עסקאות ללא אישור, התכחשות להסכמים ונטילת כספים לכיסו הפרטי, מהווה קו הגנה מהותי שיש בו כדי לעורר ספק סביר באשמתם. 17. החומר המבוקש עשוי להצביע על דפוס פעולה שיטתי של הגורם הדתי הבכיר, אשר פעל באופן לא תקין בעסקאות קודמות, ובכך לחזק את טענת ההגנה כי גם בעסקה נשוא כתב האישום התנהלות דומה מצדו היא אפשרות סבירה. 18. בתיק נסיבתי זה, שבו המאשימה מציגה תיזה אחת, חיוני לאפשר להגנה להציג "אפשרויות סבירות נוספות מלבד תיזת המאשימה", והחומר המבוקש הוא כלי הכרחי לשם כך, בין אם על דרך של הוכחת שיטה ובין אם אחרת. 19. מניעת גישה לחומר זה עלולה לפגוע באופן מהותי ביכולתם של המבקשים להציג הגנה אפקטיבית, שכן הוא עשוי לספק הקשר רחב יותר להתנהלות הגורמים המעורבים ולערער את אמינותם של עדי התביעה. ## עיתוי הגשת הבקשה ## 20. אף שהבקשה הוגשה בשלב מתקדם של ההליך, על סף סיום פרשת התביעה, אין בכך כדי להוות מחסום דיוני מפני פגיעה מהותית בזכויות המבקשים, במיוחד כאשר מדובר בחומר חיוני להגנתם. 21. הפסיקה הכירה בכך שזכות העיון בחומר חקירה היא זכות מהותית, וכי מועד הגשת הבקשה, מאוחר ככל שיהא, אינו יכול לשלול זכות זו אם החומר חיוני להגנה ואינו מהווה "מסע דיג" בלתי ממוקד. 22. חילופי סנגורים בתיק, כפי שאירע במקרה דנן, מהווים נסיבה מיוחדת שיכולה להצדיק הגשת בקשה לעיון בחומר חקירה גם בשלב מאוחר, שכן הסנגורים החדשים נדרשים ללמוד את התיק לעומקו ולהבטיח הגנה מיטבית. 23. הטענה בדבר נטל כבד על רשויות התביעה לאיתור חומר שספק אם קיים, אינה יכולה לגבור על זכותו של נאשם להליך הוגן ועל הצורך להבטיח לו גישה לחומר חיוני להגנתו, במיוחד כאשר מדובר בחומר המצוי בידי רשויות שלטוניות. 24. שיקולי יעילות וזמן, חשובים ככל שיהיו, אינם יכולים לבוא על חשבון עשיית צדק ופגיעה בזכויות יסוד של נאשם, במיוחד כאשר מדובר בחומר שיש לו פוטנציאל ממשי לסייע להגנה. ## מחדלי חקירה מצד המשיבה ## 25. המבקשים טוענים כי אי-הימצאותו של חלק מהחומר בידי רשויות התביעה נובע ממחדלי חקירה מצד המשיבה, אשר נמנעה מלחקור בכיוון זה עקב הנחת המבוקש בדבר אשמתם של המבקשים. 26. המשיבה נמנעה מלזמן את הגורם הדתי הבכיר המתלונן למתן עדות מוקדמת, אף על פי שהיה ידוע כי הוא חולה מאוד ועל אף היותו עד מפתח, ובכך פגעה ביכולת ההגנה לחקור אותו ולברר פרטים מהותיים. 27. כבישת התלונה מצד המשיבה, והימנעותה מלחקור לעומק את הטענות בדבר התנהלות קלוקלת של המוסד הדתי ואנשיו, מחזקת את הטענה למחדלי חקירה שיש בהם כדי להצדיק את העיון בחומר המבוקש. 28. זכותם של המבקשים לקבלת החומר המבוקש מקבלת משנה תוקף לנוכח מחדלה של המשיבה לחקור את הכיוון שלפיו דווקא המוסד הדתי ואנשיו הם אלה שביקשו לגנוב את תמורת העסקה, כיוון חקירה שהיה על הפרק. 29. מחדלי חקירה אלו יצרו נזק ראייתי למבקשים, שכן הם מנעו מהם גישה למידע חיוני שיכול היה לתמוך בקו הגנתם, ועל כן יש לאפשר להם כעת לעיין בחומר המבוקש כדי לתקן את העוול שנגרם. ## זיקה רופפת של החומר המבוקש ## 30. טענת המשיבה לזיקה רופפת של החומר המבוקש אל הסוגיות שבמחלוקת אינה עומדת במבחן הפסיקה הרחב של "חומר חקירה", שכן גם חומר הנמצא בפריפריה של האישום יכול להיות חיוני להגנה. 31. גם אם חלק מהחומר הוא כללי ואינו נוגע באופן ספציפי לתיק דנן, או שמבוסס על עדויות שמועה וסברה, אין בכך כדי לשלול את חשיבותו הפוטנציאלית להגנה, במיוחד כאשר הוא עשוי להצביע על דפוס פעולה או מוטיבציה. 32. העובדה שעיקר תוכן החומר כבר מצוי בידי הסנגוריה במסגרת חומר החקירה שנאסף והודעות העדים, אינה שוללת את הצורך בעיון בחומר המקורי, שכן ייתכנו בו פרטים נוספים או ניואנסים שלא נחשפו במלואם. 33. בית המשפט הנכבד קבע כי תיק החקירה הנוגע לזיוף חתימת הגורם הדתי הבכיר ומעילה בכספי המוסד הדתי על ידי הכומר קוסטאס, יכולה להיות לו נגיעה ישירה לתיזה קונקרטית של ההגנה, ובכך דחה את טענת הזיקה הרופפת לגבי פריט זה. 34. יש לזכור כי בחינת הרלוונטיות של החומר צריכה להיעשות מנקודת מבטה של ההגנה, ואין לדרוש מההגנה להוכיח מראש את חשיבותו המוחלטת של כל מסמך, אלא די בפוטנציאל הסביר לסייע להגנה. ## חומר שאינו מצוי בידי התביעה ## 35. אי-הימצאותו של חומר מסוים בידי הרשות החוקרת או הרשות המאשימה אינה שוללת בהכרח את האפשרות לנקוט בהליך לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, כפי שנפסק בפסיקה. 36. המבחן אינו נעוץ ביכולתה של התביעה לאתר ולתפוס את החומר, אלא בחומר אשר צריך ואמור להיות בידיה, ועל כן, אם החומר חיוני להגנה, יש לאפשר גישה אליו גם אם הוא אינו מצוי פיזית בידי התביעה. 37. במקרים בהם החומר המבוקש מצוי בידי גורמים מחוץ לרשויות התביעה, גם אם מדובר ברשויות שלטוניות, אין להטיל על המבקשים את הנטל הבלעדי להשיגו, במיוחד כאשר מדובר בחומר בעל חשיבות מהותית להגנה. 38. העובדה שהחומר המבוקש אינו מצוי בשליטתה של התביעה במובן הרחב, אינה פוטרת את המערכת המשפטית מלהבטיח את זכותו של הנאשם להליך הוגן ולגישה למידע רלוונטי, ועל כן יש למצוא דרכים לאפשר גישה זו. 39. במקרים כאלה, הפסיקה הכירה באפשרות ליתן צו לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי, המאפשר להגנה לזמן עדים ולהציג ראיות שאינן בגדר חומר חקירה, ובכך להתגבר על הקושי של אי-הימצאות החומר בידי התביעה. ## צו להמצאת מסמכים לפי סעיף 108 לחוק ## 40. בית המשפט הנכבד רשאי ליתן צו להמצאת מסמכים מכוח סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי, גם אם החומר אינו נחשב "חומר חקירה" לפי סעיף 74, וזאת במסגרת שיקול דעתו הרחב בשלב הבאת הראיות. 41. נקיטת הליך חלופי זה מאפשרת להתגבר על הקושי העלול להיות מוטל לפתחן של רשויות התביעה, כתוצאה מחיובן למסור לידי המבקשים היקף בלתי מבוטל של חומר שאינו מצוי בידיהן, ובכך לאזן בין האינטרסים השונים. 42. זכותה של הסנגוריה לזמן את חומר הראיות המפורט בפריטים א'-ג' ו-ו' לצירוף א' לבקשה, מכוח סעיף 108 לחוק, תשתרע גם על תיקי המודיעין אודות המוסד הדתי המצויים במשטרת ישראל ובמשרד המשפטים. 43. מתן צו לפי סעיף 108 לחוק, אף שאינו נוח להגנה כצו לפי סעיף 74, הוא תוצאה של האיזונים הנדרשים בסוגיה זו, ומאפשר להגנה לבחון את נושאי הפרשיה כדי לעמוד על אפשרויות ההגנה של הנאשם. 44. כאשר העד עולה על דוכן העדים וההגנה מבקשת שיציג את החומר שנצטווה להביאו, ניתן יהיה לברר בו במקום טענה של חיסיון, אם תועלה, ובכך להבטיח שקיפות ובקרה שיפוטית על החומר. ## הגנה מפני "מסע דיג" ## 45. בית המשפט אינו צריך ליתן ידו ל"מסע דיג" שאין תכלית מעשית בצדו, ועל כן, בבואו לבחון את הרלוונטיות של החומר לאישום, אין הוא צריך להביא בחשבון אפשרויות של הגנה ערטילאית. 46. במקרה דנן, הבקשה אינה מהווה "מסע דיג", שכן היא ממוקדת בפריטים ספציפיים שיש להם פוטנציאל ממשי לתמוך בתיזת הגנה קונקרטית בדבר התנהלות קלוקלת של הגורם הדתי הבכיר והמוסד הדתי. 47. המבקשים הציגו טענה מפורטת ומנומקת בדבר חשיבות החומר המבוקש להגנתם, ועל כן אין לראות בבקשתם ניסיון בלתי ממוקד לאיתור מידע שאינו רלוונטי. 48. האיזון בין זכות הנאשם להליך הוגן לבין מניעת "מסע דיג" מחייב בחינה פרטנית של כל פריט מבוקש, וקביעה כי החומר המבוקש אכן חיוני להגנה ולא נועד רק לחיפוש אקראי של מידע. 49. במקרה זה, החומר המבוקש מצוי בפריפריה הקרובה של האישום, ועל כן מתחזקת ההנחה בדבר חיוניותו להגנת הנאשם, ואין לראות בכך "מסע דיג" בלתי לגיטימי. ## פגיעה בעדים, קורבנות העבירה והציבור ## 50. ככל שהחומר המבוקש נמצא בפריפריה הקרובה יותר לכתב האישום, כך תתחזק ההנחה בדבר חיוניותו להגנת הנאשם, ובהתאם לכך גם תתחזק נטיית בית המשפט להיעתר לבקשת הסנגוריה לעיין בו, תוך מתן משקל פחות לשיקולים של פגיעה בעדים או בציבור. 51. בקביעה שלפיה מדובר בחומר חקירה אשר הסנגוריה רשאית לעיין בו, אין כדי להוביל לפתיחתו של משפט משני במסגרתו יתבררו האירועים העולים מתיק החקירה הנדון וייקבעו ממצאים לגופם של החשדות. 52. זכות העיון בחומר אינה מחייבת בהכרח את הגשתו כראיה, ולא כל מסמך שהנאשם הורשה לעיין בו הופך לקביל ולרלוונטי, ועל כן החשש מפני פגיעה בעדים או בציבור הוא מוגזם. 53. אין בבחינת נושאי הפרשיה על ידי ההגנה, כדי לעמוד על אפשרויות ההגנה של הנאשם, כדי לפגוע באופן בלתי מידתי בעדים, בקורבנות העבירה או בציבור בכללותו, שכן מדובר בבדיקה פנימית של ההגנה. 54. האיזון בין זכות הנאשם להליך הוגן לבין הגנה על אינטרסים אחרים, מחייב מתן עדיפות לזכות הנאשם כאשר החומר חיוני להגנתו, ואין חשש ממשי לפגיעה בלתי הפיכה או בלתי מידתית. ## נטל ההוכחה ויכולת ההגנה ## 55. השאלה האם בהתנהגות הגוף החוקר היה כדי לגרום לנזק ראייתי אם לאו, אינה יכולה ואף אינה צריכה להיות מוכרעת בשלב זה של הדיון, אלא עולה בשלהי ההליכים כחלק משיקול דעת בית המשפט באשר לנטלי ההוכחה. 56. אין להטיל על המאשימה נטל נוסף בהשגת החומר האמור רק מכיוון שעולה טענה לנזק ראייתי, אך אין בכך כדי לשלול את זכות ההגנה לנסות ולהשיג את החומר בדרכים אחרות, כגון באמצעות סעיף 108 לחוק. 57. אין להטיל על המאשימה מעמסה נוספת רק מכיוון שהסנגורים סבורים כי הנושאים חשובים להגנת הנאשם, אך יש לאפשר לסנגורים לפעול להשגת החומר בעצמם, אם הוא חיוני להגנה. 58. יכולת הנאשם להתגונן כראוי היא שיקול מרכזי, ועל כן יש לאפשר לו גישה לכל חומר שיש בו כדי לסייע לו להציג הגנה אפקטיבית ולעורר ספק סביר באשמתו. 59. זכותה של ההגנה לבחון את נושאי הפרשיה, כדי לעמוד על אפשרויות ההגנה של הנאשם, היא זכות יסוד, ואין לשלול אותה בטענות כלליות בדבר נטל או יעילות. ## ד. סיכום הסעד ## 60. לאור האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על: א. לאפשר למבקשים לעיין בחומר החקירה המתואר בפריטים ה', ז' ו-ח' לצירוף א' לבקשה, בהתאם לסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי. ב. לאפשר למבקשים לפעול לזימונו לבית המשפט, במהלך פרשת ההגנה, של החומר המפורט בסעיפים א'-ג' ו-ו' לצירוף א' לבקשה, מכוח סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי, לרבות תיקי המודיעין אודות המוסד הדתי המצויים במשטרת ישראל ובמשרד המשפטים. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.מסמכיםפרוטוקולחומר חקירהעיון בחומר חקירה