קיבלתם זימון למשפט תעבורה בתל מונד ? מתלבטים אם לפנות לעורך דין תעבורה ? אתם לא לבד

##האם להימנעות מלהתייעץ עם עורך דין תעבורה בתל מונד יש מחיר ? ## רבים שואלים את עצמם האם מומלץ להתמודד עם עבירות תעבורה בתל מונד ללא עורך דין ? כאשר אדם חשוד בעבירת תעבורה ונמצא לפני חקירה במשטרה או חמור מכך, אם כבר הוגש נגדו הגשת כתב אישום, השאיפה שלו, מטבע הדברים, תהיה לשכור עורך דין תעבורה "הכי טוב בארץ". מרבית הנאשמים שהחליטו לבחור באופציה של "עורך דין תעבורה זול" - כלומר לייצג את עצמם...ולא להיות מיוצגים על ידי עורך דין מומחה לתעבורה בתל מונד, מצאו את עצמם מתמודדים עם סיטואציות שהם לא מבינים כראוי.

 

באיזה שלב פונים לעורך דין תעבורה בתל מונד ?

מומלץ לפנות לעורך דין לענייני תעבורה בתל מונד בהקדם האפשרי, על מנת לקבל ייעוץ משפטי, הדרכה ובסופו של דבר ייצוג. לא כל עבירת תנועה מסתיימת בקנס כספי זניח, ישנן עבירות שהעונש עליהן הוא שלילת רישיון נהיגה לתקופה ארוכה ואף מאסר בפועל. התייצבות לדיון בבית משפט תעבורה יכולה להיות חוויה לא נעימה, הכרוכה בלחץ נפשי ומתח ועלולה להסתיים במפח נפש. ייצוג על ידי עורכי דין מומחים לדיני תעבורה בתל מונד כבר מהשלב הראשוני, ולא רק בשלב של ערעור תעבורה, יכול להוות את הגורם מכריע בין קבלת עונש חמור, עונש קל או זיכוי מוחלט.

 

איך לבחור עורך דין תעבורה בתל מונד ?

אנו מאמינים כי לקוח ש"עשה שיעורי בית" ולמד לעומק על סוג עבירת התעבורה הרלוונטית לגביו, יפיק תועלת רבה יותר מהייעוץ עם עורך הדין ואף את סיכויי ההצלחה בתיק. אי לכך, העמדנו לרשותכם פלטפורמה משפטית ייחודית בנושא דיני תעבורה בתל מונד, המורכבת מספרות מקצועית, מקבץ פסקי דין והחלטות שניתן לאתר בקלות באמצעות ##מערכת חיפוש פנימית מהמתקדמות בעולם##, שתיתן לכם מענה מלא, מקיף ומקצועי תחת קורת גג אחת. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין תעבורה תל מונד מומלץ לקרוא בעיון על שלל בסוגיות בתחום דיני תעבורה בתל מונד, הרלוונטיות עבורכם במדריך משפטי זה, ואף אל פי שהמידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, אין ספק כי תפיקו ממנו תועלת רבה. לרשימה המלאה - 🔍 נהיגה בשכרות🔍 מהירות מופרזת🔍 שלילת רישיון נהיגה🔍 זכות קדימה🔍 נהיגה ללא ביטוח🔍 נהיגה ללא רישיון🔍 נסיעה באור אדום🔍 סטיה מנתיב / עקיפה🔍 אי ציות לתמרור🔍 שמירת מרחק🔍 תאונה מאחור🔍 פניית פרסה🔍 כללי נסיעה בכיכר 

דוגמאות

##(1) אי מתן זכות קדימה בתל מונד## הנאשם הואשם בעבירה של אי מתן זכות קדימה בפנייה שמאלה לרכב הבא מלפנים, של נהיגה פזיזה ונהיגה בכביש שהביאה לתאונת דרכים בה נפצע אדם קשה ורכוש פגום. הנאשם כלל לא הבחין ברוכב, החל מפנייה שמאלה, חסם את נתיב הנסיעה של הרוכב וגרם להתנגשות בין חזית האופנוע לחלק הקדמי של צד ימין של הרכב. ביום 17.9.96, בשעה 18:18 (על פי דו"ח הפעולה שהוגש בהסכמה), נסע הנאשם פיג'ו בתל מונד בכביש המוביל למושב חרות ונעצר בצומת עם סנט 'איריס, כאשר הוא מתכוון לפנות שמאלה לרחוב איריס. ##הכרעת בית המשפט:## סיכום הדברים, הוכח לי, מעבר לכל ספק סביר, כי הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום ולכן אין לי ברירה אלא להרשיעו בכך שלא נתן זכות קדימה לרכב הבא ממול. , בניגוד לתקנה 64 (א) (2) לתקנות התעבורה משנת 1961, נהיגה בפזיזות והתנהגות באופן שגורם נזק ונזק, בניגוד לתקנות 21 (ג) ו- 21 (ב) (2) לתקנות ו נגרם נזק ממשי, בניגוד לסעיף 38 (3) לתקנות התעבורה ##(2) נהיגה רשלנית בתל מונד## הנאשם הואשם בנהיגה בפזיזות שהביאה לתאונת דרכים, עקיפה בכביש סואן, עקיפת רכב שעצר לפני צומת ואי מסירת פרטים. ביום 15.3.99, בשעה 18:20 לערך, נהג הנאשם בטרקטורון, בכביש 553, ממזרח למערב והתקרב לצומת עם רחוב הדקל, בכניסה לתל מונד. באותה עת נהג בפורד פרטי ועמד ברחוב הדקל, ביציאה מתל מונד, בנתיב הימני, כאשר התכוון לפנות ימינה בצומת. העד לא זכר שאמר בהצהרתו: "כשהגענו לצומת תל מונד אוהד נכנס לכביש ולימיננו שני כלי רכב שהתכוונו לפנות שמאלה לתל מונד. אוהד רצה לפנות מול הרכבים ולעבור את הצומת. באלכסון כשאנחנו מאחוריהם. " ##הכרעת בית המשפט:## לסיכום הדברים, בהתבסס על כל הראיות בתיק, כולל הצהרות הנאשם, אני מרשיע את הנאשם בכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. ##(3) אי ציות לתמרור בנסיעה ליד תל מונד## הנאשם שלפני מואשם כי ביום 1.12.98 בשעה 14.30 נהג ברכבו ונסע בכביש היציאה מבני ציון. כתוצאה מההתנגשות בין הרכבים נגרם נזק לרכוש הנאשם על ידי נהג הונדה - והוא נפצע. הטענה העיקרית של הנאשם היא שהוא הגיע מתל מונד ולכן אין תמרור עצירה לכיוון המסע שלו. ##הכרעת בית המשפט:## שוכנעתי כי התביעה הרימה את מלוא נטל ההוכחה המוטל עליה. המתלונן היה זכאי לזכות קדימה וזכות זו נשללה על ידי הנאשם. ##(4) נסיעה באור אדום באזור תל מונד## הנאשם מואשם כי בתאריך 8 בינואר 2008, בתל מונד, בסביבות השעה 6:30, הוא נסע בכביש 553 ממזרח למערב והתקרב לצומת עם כביש 561, המהווה צומת רמזור. לכיוון מסע הנאשם, לנוסעים משמאל נורה אדומה. העד הוא תושב תל מונד. לדבריו: ".. עזבתי את תל מונד עמדתי ברמזור, היה לי רמזור אדום, רמזור, אני עומד באדום והתנועה שהייתה ירוקה היא התנועה העיקרית של הכביש, משמאל ל מימין ומימין לשמאל כשהרמזור התחלף, התנועה מכפר יעבץ מקבל אור ירוק לכיוון תל מונד "רכב עבר, המכונית של אלון עברה עם הפרסום, אני לא זוכר אם הוא עבר מכונית לפני כן, היה איזה ערפל, שם לא היה גשם, אך הריני כה מעורפל קובע כי התביעה הרימה את מלוא נטל ההוכחה המוטל עליה. " ##הכרעת בית המשפט:## הריני מצהיר כי הנאשם לא ציית להוראות הרמזור ונכנס לצומת באור אדום. ##(5) זיכוי מעבירת נהיגה על אופנוע בלי רישיון## הנאשם מואשם כי ביום 22.9.2010 בשעה 17:25 נהג בקטנוע בתל מונד, ברחוב הדקל, סמוך לכיכר הפועלים מצפון, ללא רישיון נהיגה תקף לנהיגת אופנוע, וללא ביטוח תקף. . כפירת הנאשם התייחסה למעשה הנהיגה. בהליך פלילי שאנו עוסקים בו, על התביעה לשאת בנטל להוכיח את האשמה מעבר לכל ספק סביר, אך התביעה לא עמדה בנטל זה במקרה זה. ##הכרעת בית המשפט:## נוכח כל האמור לעיל, נותר בלבי לפקפק האם הנאשם אכן נהג באופנוע ולכן, בשל ספק זה, הנתבע זכאי.

 

שחרור לחלופת מעצר בתל מונד ללא תסקיר

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא שחרור לחלופת מעצר ללא תסקיר: בפני בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו, לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) תשנ"ו- 1996. יחד עם בקשה זו, הוגש כנגד המבקש כתב אישום המייחס לו עבירות כדלקמן: נהיגה ללא רישיון נהיגה/בלתי מורשה, עבירה על סעיף 10 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א- 1961. נהיגה בשכרות, עבירה על סעיף 62(3), 39(א) בקשר עם סעיף 38(1) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א- 1961 בקשר עם תקנה 26(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961. נהיגה בקלות ראש, עבירה על סעיף 62(2) בקשר עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א- 1961. אי ציות להוראות שוטר, עבירה על תקנה 23(א)(1) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961. נהיגה ללא פוליסת ביטוח, עבירה על סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי. גרימת תאונה בה נגרם נזק, עבירה על תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961. נטען בכתב האישום כי ביום 13.9.13 בשעה 02:10 לערך נהג המשיב באופנוע בכביש הגישה לגן האירועים "הגן הקסום", סמוך ליישוב בני דרור. נטען כי המשיב נהג בהיותו שיכור כאשר נמצא ריכוז אלכוהול של 630 מק"ג בליטר אחד של אוויר נשוף. המשיב נהג כאשר אין הוא מורשה כלל לנהיגה, ללא תעודת ביטוח, לא ציית להוראת השוטרים שהורו לו לעצור בצד הדרך, האיץ את מהירות נסיעתו והחל להימלט ליישוב בני דרור. המשיב נהג ברכב בקלות ראש, נהג במהירות פרועה, איבד שליטה על רכבו והחליק עם האופנוע על הכביש. עוד נטען כי המשיב ניסה להרים את האופנוע מן הכביש כאשר חזית ניידת המשטרה פגעה עם חזיתה בחלקו האחורי של האופנוע. המשיב החל להימלט רגלית מהמקום כאשר השוטרים דולקים אחריו והוא נעצר בחצר בית בסמוך למקום התאונה. הסנגורית הסכימה לקיומן של ראיות לכאורה. עילת מעצר- ב"כ המבקשת טוען כי מדובר במשיב שאינו מורשה לנהיגה, כמות האלכוהול שנמדדה הינה כמעט פי- 3 מהכמות המותרת עפ"י חוק. ב"כ המבקשת מציין את חומרתן הרבה של העבירות בהן מואשם המשיב, את העובדה כי המשיב ניסה להימלט מהדין ואת עברו הפלילי כאשר לחובתו הרשעה פלילית בגין תקיפה וחבלה ממשית ע"י שניים או יותר ותקיפה הגורמת חבלה של ממש בגינה ריצה המשיב 8 חודשי מאסר. כנגד המשיב הרשעה מביה"ד הצבאי בגין העדר מן השירות שלא ברשות, בגינה ריצה 88 ימי מאסר. הסנגורית טוענת כי לא קיימת עילת מעצר. היא אישרה כי המשיב נחקר במשטרה והודה כי שתה משקה אלכוהולי ואף כי אינו מחזיק ברישיון נהיגה ואולם, לשיטתה, אין המדובר במסוכנות כזו שלא ניתן ליתן בו אמון. הסנגורית ציינה כי מדובר בכביש עפר ואירוע הבריחה נמשך שניות ספורות בלבד. עוד מציינת הסנגורית כי זוהי עבירת התעבורה הראשונה לחובתו של המשיב ואין לחובתו הרשעות תעבורתיות מלבד 2 דוחות של חגורת בטיחות שניתנו לו כנוסע. לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים הנני סבורה כי קיימת עילת מעצר כנגד המשיב. מדובר בעבירות חמורות ומסוכנות כאשר התנהגותו של המשיב מקימה עילת מעצר כנגדו. אף בית המשפט השלום, בדיון שהתקיים בפניו ביום 13.9.13, בבקשת מעצר הימים קבע כי מסוכנותו של המשיב מעלה עילת מעצר. לא זו אף זו, המשיב ניסה להימלט מהדין, ברח מהשוטרים הן ברכיבה על האופנוע ואף ניסה לאחר שנפל, לברוח מהמקום באופן רגלי. בדו"ח השוטר קובי שלום מצוין כי המשיב "רץ לכיוון שטח של בית ומאחורי קרוואן ניסה לעבור מעל מנוע מזגן". המשיב לא עצר ורק אחרי שהשוטר תפס אותו, הוא נעצר על ידי השוטר. בהתנהגות שכזו מעלה המשיב חשש להימלטותו מהדין המהווה עילת מעצר נוספת. חלופת מעצר- הסנגורית מבקשת לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בבית אימו בתל מונד בפיקוחה ובבפיקוח גיסתו. וכך עמדה הפסיקה על עוצמתן של הראיות בשלב דיוני זה: "ואכן, הפסיקה עמדה זה מכבר על הזיקה בין עוצמת הראיות לבין חלופת מעצר. בהשאלה מתורת הסעדים הזמניים במשפט האזרחי, קיימת "מקבילית כוחות" בין עוצמת הראיות לכאורה לבין מידת ההגבלה על חירותו של הנאשם. ככל שעוצמת הראיות קטנה יותר ובחינת חומר החקירה, אפילו בשלב הלכאורי, מעוררת ספקות וסתירות, כך תגדל הנכונות לשחרר לחלופת מעצר. ולהיפך, ככל שהראיות לכאורה חזקות וחד-משמעיות יותר, ובהתקיים שאר התנאים להורות על מעצר, כך תקטן הנכונות להסתפק בחלופת מעצר (למקרים בהם שוחרר נאשם לחלופת מעצר בשל עוצמה חלשה של הראיות לכאורה, ראו בש"פ 5140/98 בורקוש נ' מדינת ישראל (8.9.1998); בש"פ 5837/00 חטואל נ' מדינת ישראל (28.8.2000); בש"פ 8320/00 אשואל נ' מדינת ישראל (30.11.2000); בש"פ 1918/01 מדינת ישראל נ' אבו כף (8.3.2001); בש"פ 10191/02 שוקרון נ' מדינת ישראל (22.1.2002); בש"פ 5280/02 מירפולסקי נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(5) 361, 363 (2002); בש"פ 125/03 אבו שחאדה נ' מדינת ישראל (14.1.2003); בש"פ 6233/03 נאשף נ' מדינת ישראל (17.7.2003); בש"פ 8922/04 אבו ראס נ' מדינת ישראל (12.10.2004); בש"פ 3138/05 חסיד נ' מדינת ישראל (3.5.2005) בפסקה ט (7) והאסמכתאות שם; בש"פ 8402/07 בהלקר נ' מדינת ישראל (24.10.2007); בש"פ 6458/08 פלוני נ' מדינת ישראל (31.7.2008) בפסקה 36; בש"פ 4584/11 ג'בארין נ' מדינת ישראל (5.7.2011). עוד לקשר בין עוצמת הראיות לחלופת מעצר ולהחלטות נוספות בהן שוחררו נאשמים לחלופת מעצר בגין בעייתיות בראיות לכאורה, ראו מאמרו המאלף ורחב היריעה של מרדכי לוי "הראיות לכאורה הנדרשות למעצר עד תום ההליכים - בחינה נוספת" משפטים לד 549 (תשס"ה) (להלן: לוי)). " [בש"פ 5564/11 פלוני נ' מדינת ישראל (8.8.11) פסקה 4 להחלטת כב' השופט עמית]. המשיב הודה בחקירתו במשטרה במיוחס לו, אישור כי האופנוע שייך לו וטען כי החל לברוח מתוך "לחץ". חובה על בית המשפט חובה לבחון חלופת מעצר: "האיזון הראוי בין זכות האדם לחירותו לבין הצורך להגן על שלום הציבור, המעוגן בסעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, מחייב שלא לעצור נאשם - על אף קיומה של עילת מעצר, לרבות חששות לשיבוש הליכי משפט ולסיכון שלום הציבור - אם ניתן להסיר חששות אלה בדרך של שחרור בתנאים מגבילים, שפגיעתם בחירותו של הנאשם חמורה פחות. ודוקו: מדובר בבדיקה אינדווידואלית בעניינו של כל נאשם ונאשם ולא בהסקת מסקנה כללית על-פי סוג העבירות המיוחס לו. יחד עם זאת, חומר הראיות שביסוד כתב-האישום משמש גם כראיה עיקרית, שעל פיה על בית-המשפט להחליט אם ניתן להסתפק בחלופת מעצר." [בש"פ 4414/97 מדינת ישראל נ' סעדה ואח' (טרם פורסם, ניתן ביום 17.7.97)]. בית המשפט שמע את המפקחות המוצעות. הגב' חן X, נוכח גילה הצעיר, העובדה כי היא מטפלת בתינוקת בת 6 חודשים ונוכח העובדה כי אמנם תיקי המב"ד נסגרו אך נבדק החשד כי היא סייעה לבריחה ממשמורת חוקית ושיבשה מהלכי משפט, אין בית המשפט סבור כי היא סמכותית דיה להיות מפקחת מספקת עבור המשיב. כל שכן, לא מפקחת יחידה. אמו של המשיב, הגב' X, הינה כבדת שמיעה. אף אם תמצא כסמכותית דיה, בית המשפט התרשם כי נוכח לקותה היה ותאלץ ליצור קשר טלפוני עם המשטרה, כדי למלא תפקידה כמפקחת, לא ניתן יהיה להבינה בטלפון. משכך, אין היא יכולה לשמש כמפקחת. וכך נקבע בפסיקה: "שאלת השחרור לחלופת מעצר תלויה, במידה מרובה, ביכולת ליתן בנאשם אמון. זו מוסקת, בין היתר, מעברו של הנאשם, מהתנהגותו של הנאשם במהלך האירועים נושא כתב האישום ולאחריהם; ומנסיבותיו הפרטניות של המקרה המובא לפתחו של בית המשפט (ראו: בש"פ 2737/10 שטרית נ' מדינת ישראל (15.4.10); בש"פ 1352/07 פאחל נ' מדינת ישראל (22.2.07))." [בש"פ 352/11 ארז איאסי ברי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 25.1.11), פסקה 13]. "כידוע, שחרורו של נאשם לחלופת מעצר מבוססת על היכולת ליתן אמון בנאשם (ראו למשל: בש"פ 1352/07 פאחל נ' מדינת ישראל (22.2.2007); בש"פ 4574/07 מדינת ישראל נ' אבוקיעאן (28.5.2007)). עברו הפלילי של העורר מלמד כי לא ניתן לתת בו אמון כי לא יפר את תנאי מעצר הבית. לכך יש לצרף את העובדה שחלופת המעצר שהוצעה אינה נראית לי כזו שיש בה כדי להשיג את מטרת המעצר, בין היתר לאור העובדה כי אחת הערבות הינה אחותו הצעירה של העורר, אשר שירות המבחן עצמו העריך כי "לא יהיה נכון להטיל עליה תפקיד סמכותי ואחראי כלפי אחיה הבכור"." [בש"פ 2911/08 שוקרון נ' מדינת ישראל, (10.4.08) פסקה 16]. "בבסיסו, שחרור בערובה הוא מעין חוזה אמון בין המשוחרר לבין בית המשפט. המשוחרר מתחייב לכך שיעמוד בתנאים ובית המשפט, בהנחה שהוא נותן בו אמון- מורה על שחרורו. כל האמצעים הנוספים, יהיו אלו מפקחים בשר ודם או איזוק אלקטרוני, אינם אלא חישוקים שנועדו להבטיח את קיומו של החוזה, אולם אינם יכולים להוות את בסיסו" [בבש"פ 9854/06 עאטיאס נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 13.12.06), פסקה 16]. עיינתי בהחלטה מיום 4.4.05 מתיק ב"ש (מחוזי ת"א) 90714/05 אותה המציאה הסנגורית. מדובר בהחלטה שהורתה, לאחר התלבטות נוכח הספקות שנמצאו בעניין הראיות בתיק, לשחרר את אחיו של המשיב כאשר האחות אושרה כמפקחת הדומיננטית לצד האם. שונה הדבר בעניינינו, נוכח עוצמתן של הראיות, החשש מהמלטות מהדין והתרשמותו של בית המשפט. סוף דבר לאור האמור לעיל, כדי לאפשר למשיב להמציא חלופות נוספות, הנני מפנה אותו לקבלת תסקיר מעצר. משפט תעבורה