חיפוש מתקדם
קטגוריה

תחומים ראשיים

תאונת עבודה אירוע מוחי | שבץ מוחי בעבודה | עו"ד רונן פרידמן

מהו שבץ מוחי ? מה מהווה "טריגר" לשבץ מוחי בעבודה ? האם אירוע מוחי נחשב "תאונת עבודה" ? באילו מקרים יוכר אירוע מוחי בעבודה כ"תאונת עבודה" ?

(1) הקדמה - מהו שבץ מוחי ?

המונח "שבץ מוחי" כולל בתוכו מגוון רב של מצבים. מרבית מקרי השבץ המוחי הם ביטוי של חסימת כלי דם במערכת כלי הדם של המח, ונזק לאותו איזור מוחי שאליו מגיע כלי הדם. קבוצה אחרת של מקרי שבץ מוחי היא השבץ המוחי הדימומי. מדובר ב-15% -10 מארועי השבץ. גם פה מעורבת מחלת כלי דם של המוח, אך הביטוי פה הוא דימום מוחי. גורמי הסיכון לכל מקרי השבץ (הן מקרים של חסימה והן מקרים של דימום), דומים.

(2) מהו "טריגר" לשבץ מוחי ?

יש להפריד בין גורמי סיכון לשבץ מוחי או לאירוע קרדיווסקולרי בכלל לבין טריגר (TRIGGER). גורמי סיכון הם קבוצה של משתנים שהימצאותם בנפרד או ביחד מעלה את הסיכון להתפתחות מחלה. במקרה של מחלות של כלי הדם ידועים מספר גורמי סיכון ברורים אשר הימצאותם מעלה את הסיכון לאירוע ווסקולרי (הן אירוע לבבי והן שבץ מוחי).

הצטברות גורמי הסיכון בצורה ממושכת גורמת ומאיצה תהליכים טרשתיים בדופן כלי הדם. בנוסף נגרמים שינויים המביאים לקרישתיות יתר. שני תהליכים כרוניים אלו יכולים להביא להיווצרות רובד טרשתי היכול להשתחרר ולחסום עורק במורד הזרם ולגרום לאירוע ווסקולרי. מדובר כאמור בתהליכים כרוניים ממושכים.

לעומת זאת טריגר לאירוע ווסקולרי הוא אירוע או מצב שבעקבותיו, בשעות הסמוכות לו, מופיע אירוע ווסקולרי. הטריגר הוא אירוע חד, שבעיתו נקרע רובד טרשתי או נוצר קריש דם אשר גורמים לחסימה אקוטית של עורק ולאירוע ווסקולרי.

נושא הטריגרים לאירועים ווסקולריים הוא נושא מחקר ידוע בתחום השבץ המוחי. ראה מספר מאמרים גדולים שדנו בנושא בתחום הווסקולרי הכללי, וכן עבודות יותר מכוונות לשבץ מוחי כדוגמת או סקירת ספרות נרחבת בנושא שבץ מוחי.

(3) האם אירוע מוחי (שבץ מוחי) בעבודה נחשב "תאונת עבודה" ?

בהתאם להלכה הפסוקה, על מנת שאירוע מוחי (CVA) יוכר כתאונת עבודה, יש להוכיח קיומו של "אירוע חריג" בעבודת המבוטח, אשר התרחש בסמוך לקרות האירוע המוחי, היינו מתח נפשי יוצא דופן או מאמץ גופני בלתי רגיל (דב"ע מו/0-139 דן יצחק - המוסד לביטוח לאומי; עב"ל (ארצי) 51252-09-11 ורד לוי - המוסד לביטוח לאומי). על התובע מוטל הנטל להביא ראשית ראיה לכך שאירע לו אירוע מוחי בעבודה, אשר היה חריג למאמץ הרגיל בעבודה, סמוך לפני האירוע המוחי.

יובהר כי בית הדין לעבודה בוחן את האירועים במבחן סובייקטיבי, מנקודת מבט הנפגע, ולא מנקודת מבט אובייקטיבית (דב"ע נו/0-11 נורית חזאם - המוסד לביטוח לאומי; עב"ל 148/03 מאיר ארג'ואן - המוסד לביטוח לאומי; עב"ל 307/07 עמליה יאזמה - המוסד לביטוח לאומי.

עוד נפסק כי אירוע חריג יכול לגרום או לתרום לבואו של אירוע מוחי בעבודה, הכוונה למאמץ פיזי בלתי רגיל או מתח נפשי (התרגזות או התרגשות) יוצא דופן אשר משמשים " trigger" להופעת אירוע מוחי. (ראו- עב"ל 208/09 יהושע לב -המוסד לביטוח לאומי).

(4) מהן התנאים להכרה באירוע מוחי כ"תאונת עבודה" ?

א. על התובע להוכיח קרות מאורע אובייקטיבי הקשור לעבודה שניתן לאיתור בזמן ובמקום, כך שניתן יהיה לקבוע שביום מסוים בשעה מסוימת אירע אירוע מסוים.

ב. על התובע להוכיח כי האירוע מהווה אירוע חריג לגביו. אירוע חריג כאמור יכול למצוא ביטוי בדחק נפשי בלתי רגיל או במאמץ גופני יוצא דופן.

ג. על התובע להוכיח כי אותו מאורע חיצוני אובייקטיבי גרם לו לדחק הנפשי הבלתי רגיל.

ד. על התובע להוכיח את גרסתו לדחק נפשי בלתי רגיל הנגרם לו בעטיו של מאורע בעבודתו בסבירות העולה על 50%.

(5) אירוע או מאמץ "מיוחד" בעבודה לצורך הכרה באירוע מוחי כתאונת עבודה:

בעב"ל 208/09 יהושע לב - המוסד לביטוח לאומי, נקבע כי: "פרופ' רכס קבע בחוות דעתו, כי אירוע של דחק נפשי בלתי רגיל יכול לשמש כגורם הדק לפרוץ אירוע מוחי, הן איסכמי והן דימומי, והסביר את המנגנונים המדוייקים המובילים לכך. לדעתו של פרופ' רכס, יש לבחון בכל מקרה על פי נסיבותיו, את סמיכות הזמנים בין ארוע הדחק הנפשי לבין הופעת סימני האוטם...... פרופ' רכס הסביר, כי גם במסגרת זמן זו, יש לשקול בכל מקרה ומקרה את עוצמת הדחק הנפשי, ואת השפעת הדחק מול השפעה אפשרית של גורמי הסיכון הטבעיים שיש במבוטח לחלות בארוע מוחי".

בית הדין הארצי, קיבל את עמדתו של פרופ' רכס וקבע כי מדובר באסכולה הרפואית העדכנית ביותר.

מכאן, שלאור ההלכה הפסוקה, על מנת להכיר באירוע מוחי כתאונת עבודה יש צורך באירוע או מאמץ מיוחד, כאשר גם ויכוח קשה או התרגזות, אם הם יוצאי דופן, מספקים את דרישות ההלכה.

הוכר בפסיקה כי חריגותו של אירוע תיבחן באופן סובייקטיבי.

(6) אירוע חריג" פיזי או נפשי בסמוך לקרות אירוע מוחי:

על מנת להכיר באירוע מוחי כ"תאונת עבודה" יש להוכיח כי התרחש "אירוע חריג" פיזי או נפשי בסמוך לקרות האירוע (בג"צ 1197/92 אסתר לוסקי - בית הדין הארצי לעבודה).

בהתאם להלכה הפסוקה "תנאי מקדמי לקביעה כי אירוע מוחי היווה תאונה בעבודה הוא התרחשות אירוע חריג בעבודה בסמוך לקרות האירוע המוחי" (עב"ל 51252-09-11 ורד לוי - המוסד). אירוע חריג יכול למצוא ביטוי בדחק נפשי בלתי רגיל, אשר יכול לשמש גורם הדק לפרוץ אירוע מוחי, או במאמץ גופני יוצא דופן (עב"ל 502/09 משה סידה - המוסד, 21.10.10, להלן: "פרשת סידה"; עב"ל 208/09 יהושע לב - המוסד, 13.12.11).

(7) עבודה מאומצת או מתח נפשי כגורם לאירוע מוחי בעבודה:

מה הדין בסוגיית תאונת עבודה אירוע מוחי ? ככלל, אין צורך בהוכחה גורפת לעצם קיומו של אירוע חריג ודי בהוכחה המלמדת במידה מספקת של סבירות על קיומו של אירוע חריג (עב"ל 1285/04 בנרויה בן ציון - המוסד). חריגות האירוע תבחן באופן סובייקטיבי, ביחס למבוטח הספציפי, קרי באיזה אופן השפיע האירוע בעבודה על אותו מבוטח מסוים ולא כיצד ראוי היה כי האירוע ישפיע עליו (דב"ע נו/0-11 נורית חזאם - המוסד). בחינה סובייקטיבית כזו מצריכה גם היא עיגון בראיות אובייקטיביות, כל שעל המבוטח להוכיח קיומו של אירוע שיכול להיחשב לגביו כאירוע חריג, ואין די באמירה שלו עצמו כדי להוכיח את קיומו של אירוע חריג (עב"ל 34697-06-12 אלי פסח לאופולד - המוסד, 11.2.14 ; עב"ל 18386-12-10 קונסטנטין ז'ירנובסקי - המוסד).

"עבודה קשה ומאומצת המשתרעת על פני ימים שוללת את יסוד הפתאומיות שהוא חיוני להוות תאונה כתאונת עבודה" (דב"ע שן/12 –0 מוסרי – המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם) , וכן - "באשר למתח נפשי מתמשך, פסק בית הדין לעבודה, כי מתח נפשי מתמשך – כשלעצמו – אינו יכול להיות "אירוע חריג" המספק את תנאי הפתאומיות, ולפיכך הנזק הנפשי שבא בעקבות מתח נפשי ממושך ללא "אירוע חריג" בעבודה אינו בגדר "תאונת עבודה" (בג"ץ 690/97 המוסד לביטוח לאומי – בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד נג [2] 529).

הלכה זו יושמה גם מקום בו אין מדובר בנזק נפשי בלבד.

(8) השפעת מצב קודם על "אירוע מוחי" בעבודה:

לגבי אירוע מוחי כתאונת עבודה יש לבחון ניכוי "מצב קודם" לאור קיומה של נכות לפני התאונה ולגבי מחלות מקצוע ומיקרוטראומה יש לבחון את השפעת גורמי הסיכון על הנכות כך שכאשר מדובר בגורמי סיכון שהתממשו על פי נתונים מוכחים שמצאו ביטויים בנכות, באותו ליקוי אליו מתייחסת גם הפגיעה בעבודה, על הוועדה להעריך את נכותו הכוללת של המבוטח ולהפחית ממנה את הנכות שאינה קשורה לפגיעה בעבודה.

(9) התבטאויות הנפגע בסמוך לקרות האירוע המוחי בעבודה:

בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, יש לייחס משקל רב להתבטאויות תובע סמוך לאחר קרות האירוע המוחי, ולהעדיפן, ככלל, על פני התבטאויות מאוחרות יותר, במסגרת ההליך המשפטי. כך, נפסק בין היתר בעב"ל ( ארצי) 51252-09-11 ורד לוי- המוסד לביטוח לאומי, כי:

בבוא בית הדין להכריע בשאלת הוכחת האירוע המוחי בעבודה, עליו לייחס משקל רב לרישומים הרפואיים הסמוכים ביותר למועד האירוע. זאת, בהתבסס על ההנחה, שבסמוך לקרות התאונה ימסור הנפגע את העובדות הנכונות, על-מנת לזכות בטיפול הנכון והמתאים למצבו.

בעב"ל ( ארצי) 248/98 מקסים פרץ- המוסד לביטוח לאומי נפסק כי מן המפורסמות הוא, שבית הדין מייחס משקל רב להתבטאויותיו של תובע בסמוך לאחר האירוע הנטען, מועד שניתן להניח, כי האיש מסיח לפי תומו. בית הדין יעדיפן, בדרך כלל, על פני התבטאויות מאוחרות יותר של תובע בעת הגשת התביעה לבית הדין לעבודה.

מסמכים רפואיים ממועד הסמוך למועד האירוע הנטען אינם חזות הכל ואינם יוצרים חזקה חלוטה שהאמור בהם מהווה את הגרסה הנכונה. עם זאת, התיעוד הרפואי מתווסף ליתר הראיות בתיק.

(10) מקרה של ספק פועל לטובת הנפגע:

ההלכה הפסוקה כי סמיכות הזמנים בין ההתרגשות לאירוע מוחי, בתוך מספר דקות פועלת לטובת העובד. כמו כן מאחר ועסקינן בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי פועל הספק לטובת העובד( ראו-דיון (ארצי) מט/05-120 המוסד לביטוח לאומי - קרולה טישלר).

תאונת עבודה אירוע מוחי - סיכום:

הקביעה אם היה אירוע חריג בעבודתו של מבוטח, היא קביעה עובדתית משפטית, הנשענת על חומר הראיות שבפני הערכאה הדיונית. המבחן הנוהג להיותו של אירוע מוחי בגדר תאונת עבודה הינו מבחן האירוע החריג או המאמץ המיוחד. בהתאם למבחן האירוע החריג, כל שנדרש מעובד הוא להביא "ראשית ראיה" לכך שאירע בעבודה אירוע שניתן לראותו ככזה הכרוך במאמץ מיוחד, נפשי או גופני העלול לגרום לבוא האירוע המוחי או להחישו, הווה אומר אירוע חריג ביחס לנוהל ולרגיל באותו מקום עבודה, המסביר את בוא האירוע המוחי במועד זה ולא באחר.

עבודה פיזית קשה ומתמשכת כמו גם מתח ולחצים מתמשכים (srtess) אינם נחשבים כרצף של אירועים שניתן להגדירם כפגיעות זעירות ומצטברות (דב"ע תשן/42-0 משורי נ' המוסד לביטוח לאומי; דב"ע מז/89-0 אוחנה נ' המוסד לביטוח לאומי).



חיפוש לפי נושא