מחפשים עורך דין הוצאה לפועל ברעננה ? קיבלת מכתב מלשכת ההוצאה לפועל ברעננה ?

זקוקים לעורך דין בענייני הוצאה לפועל ברעננה ? מומלץ לקבל ייעוץ משפטי באמצעות עורכי דין מומחים בהוצאה לפועל בהקדם האפשרי. באמצעות ייצוג ע"י עורך דין הוצאה לפועל, ניתן להגיע לתוצאות מהירות הפוטרות את הבעיה עמה מתמודדים תושבי רעננה, כחייבים או כנושים על ידי ניהול נכון של התיק ולאפשר להם לחזור לשגרת חיים כלכלית נורמלית. באילו מקרים פונים ללשכת הוצאה לפועל הוצאה לפועל ברעננה ?

##(1) סיוע לחייבים בתיק הוצאה לפועל ברעננה ##נעשה ע"י עורך דין הוצאה לפועל ברעננה תוך שימוש בהגנות הקבועות בחוק ההוצאה לפועל, המאפשרות במקרים מסוימים, ביטול עיקולים, ביטול עיכוב יציאה מהארץ, איחוד תיקים, ביטול הגבלת רישיון נהיגה וכן הפטר ומחיקת חובות. ##(2) סיוע לנושים בתיק הוצאה לפועל ברעננה##, לצורך ביצוע יעיל של חקירה כלכליות במטרה לבצע עיקול על חשבונות בנק ואיתור נכסים ברעננה, נעשה באמצעות עורכי דין לענייני הוצאה לפועל הנעזרים בחוקרים פרטיים ובקבלני הוצאה לפועל מוסמכים על מנת להחזיר ללקוח את כספו האבוד.

 

איך לבחור עורך דין הוצאה לפועל מומלץ ?

אנו מאמינים כי לקוח שיש לו הכרות מעמיקה עם רזי עולם ההוצאה לפועל, יגיע מוכן יותר לפגישה עם עורך דין, תוך התנהלות נכונה ויצירתית בהליך ויגדיל, לא רק את הסיכוי לבחור בעורך דין הנכון עבורו, אלא אף את סיכויי ההצלחה בתיק. לשם כך, העמדנו לרשותכם ##פלטפורמה משפטית ייחודית## בנושא הוצאה לפועל ברעננה, שבאמצעותה תוכלו לאתר (בקלות) מידע רב, באמצעות מערכת חיפוש פנימית מהמתקדמות בעולם, שתיתן לכם ראיה רחבה יותר שתאפשר לכם לסיים את תיק ההוצאה לפועל במקצועיות, ביעילות ותוך חסכון ניכר בהוצאות. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין הוצאה לפועל רעננה הליך הוצאה לפועל הוא הליך מורכב הדורש ידע רב, עיון בשלל בסוגיות בתחום הוצאה לפועל ברעננה הרלוונטיות עבורכם במדריך משפטי זה, תאפשר לכם לקטלג ולסווג את הסוגיה עמה אתם מתמודדים ובכך להתאים לכם את הטיפול המשפטי הנדרש ואף אל פי שהמידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, אין ספק כי תפיקו ממנו תועלת רבה, שתאפשר לכם לפתוח דף חדש בחייכם.

 

הוצאה לפועל ברעננה - סקירה משפטית:

##(1) שעבוד קוטג' ברעננה על ידי הבנק לפי חוק ההוצאה לפועל## בת.א 2311/06 ‏בתביעה שהוגשה לבית המשפט עמדו על הפרק יחסי בנק עם לקוחותיו. השאלה שבמוקד הסכסוך היתה האם רשאי הבנק לפרוע את החובות שהצטברו בכלל חשבונות בנק הן הפרטיים הן העסקיים, באמצעות כל אחד מהשעבודים שנרשמו במרוצת השנים על הקוטג' ברעננה. עורכי דין התובעים ביקשו עוד מבית המשפט להצהיר על בטלותו של סעיף 19 לשטר המשכנתא על הקוטג' ברעננה, מכוח סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל. התוצאה היתה שהשעבוד הרשום לטובת הבנק אינו חל על הזכויות בקוטג' ברעננה, והמשמעות היא שהבנק רשאי להיפרע רק ממחצית מהזכויות. נטען כי יש לראות בסעיף 19 לשטר המשכנתא כבטל, משום שבעת חתימתו של השטר לא נאמר מפורשות כי החותמים מוותרים על ההגנות השמורות להם מכוח סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל וסעיף 33 לחוק הגנת הדייר. עניינו של סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל הוא בזכות ל"סידור חלוף". גם סעיף זה מקים הגנה למי ששיעבד את בית מגוריו, ואולם ההסדר הוא מאוזן מזה שבסעיף 33 לחוק הגנת הדייר בהתייחס למידת הפגיעה בזכותו של הנושה להיפרע מן הנכס המשועבד. בית המשפט ציין כי, חוק ההוצאה לפועל חותר לאזן בין הגנה על קניינו של הנושה לבין הגנה על כבודו וחירותו של החייב, לרבות מניעת קריסתו הכלכלית והפיכתו לנטל על החברה מימוש הזכויות ייעשה בכפוף להגנה שבסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל, אך ללא תחולתה של ההגנה הקבועה בסעיף 33 לחוק הגנת הדייר. ##(2) המצאה אזהרה בתיק הוצאה לפועל ברעננה## בבר"ע 2141-08 המשיבה הגישה ללשכת ההוצאה לפועל כתב תביעה על סכום קצוב בהתאם להוראות סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל. עוד באותו היום אישר ראש ההוצאה לפועל את בקשת הביצוע וחתם על האזהרה. המשיבה הגישה ללשכת ההוצאה לפועל תצהיר שאומת על ידי עורך דין, של שליח שטען כי המציא את האזהרה לכתובתו של המערער ברעננה, אולם המערער סירב לחתום על אישור המסירה. המערער טען עוד כי בהתאם לצו משפטי, פינה את הדירה בה התגורר עם בני משפחתו בעיר רעננה. נטען כי מלכתחילה, הגשת התביעה על פי סדר הדין הקבוע בסעיף 81א1, היתה שגויה. עוד נטען כי עם קבלתה, היה על ראש ההוצאה לפועל להעבירה ךבחץ המשפט המוסמך, ומכאן שלא היה מקום להטלת עיקולים בגין תביעה זו. בית המשפט הסביר כי הלכה היא שראש ההוצאה לפועל מוסמך לקבוע האם התנגדות הוגשה במועד להעבירה לבית המשפט ולעכב את ההליכים בגינה, אך עליו להימנע מלהעביר התנגדות לבית המשפט המוסמך, אם הוברר לו, לאחר בדיקה, כי ההתנגדות הוגשה באיחור. בית המשפט שוכנע כי במקרה דנן, בו בוצעו הליכים ועיקולים שלא במסגרת ההליך המתאים והדיון בתובענה הועבר לבית המשפט, ללא קביעה כי ההתנגדות הוגשה באיחור - מן הראוי היה לעכב ההליכים בהוצאה לפועל עד להכרעת בית המשפט המוסמך. נקבע כי, ממועד עיכוב ההליכים ואילך, ראש ההוצאה לפועל איננו רשאי להמשיך ולעסוק בביצוע הליכים בתיק ההוצאה לפועל, והמחלוקת כולה עוברת להכרעת בית המשפט, ולו בלבד נתונה הסמכות לדון בסכסוך וליתן את הסעדים הדרושים. בסופו של דבר, הערעור התקבל, במובן זה שהליכי הביצוע בהוצאה לפועל עוכבו עד להכרעת בית משפט השלום בתביעה. ##(3) הליכי הוצאה לפועל ברעננה למכירת דירה## בתיק 26-11179-09-2 במסגרת ניהול תיק ההוצאה לפועל, לביצוע פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה, מונה כונס נכסים למכירת נכס ברעננה וזאת על מנת לבצע הצו לפירוק שיתוף. מהדו"ח שהוגש עלה כי יתרת הכספים שיוותרו יחולקו בין חמשת היורשים, כאשר נקבע כי חלקו של "החייב" יועבר לטובת תשלום חובות בתיקי הוצאה לפועל שונים. הוגשה בקשה של כונסת הנכסים לשחרורה מתפקידה ונמסר הדו"ח הנ"ל וההחלטה לידי עורך דין "החייב" ובחלוף המועד למסירת התגובה, היתרה חולקה בהתאם להוראות רשם ההוצאה לפועל ומשלא נותר כסף בקופה, הזכויות הועברו על שם הרוכש ותפקיד הכונסת נסתיים. החייב מסר תגובתו וטען למחלוקת בדבר אופן חלוקת כספי התמורה בין הצדדים לתיק, שהינם יורשים ביחס לנכס מושא הליך הכינוס, כאשר לדבריו אין המדובר ב"חייב" במובנו של חוק ההוצאה לפועל ואת הכספים היה לחלק בין כלל היורשים באופן שווה, וכך גם לגבי החובות. טענות עורך דין "החייב" נדחו על ידי רשמי ההוצאה לפועל ובערכאות שונות ובכל מקרה, חלוקת הכספים במתווה שהוצג על ידי כונסת הנכסים, אושרה ו"החייב" לא ניצל זכותו ליתן תגובה במועד ולפיכך, נטען כי תגובת "החייב" יש בה משום "ערעור" על החלטות חלוטות ואין זו הדרך להשיג עליהן, בעיקר עת חלפו ארבע שנים. בית המשפט ציין כי, הזוכים אשר קיבלו לידיהם תמורת המכר, מבלי שנוכה חלקם בשכר הטרחה, ישיבו לתיק ההוצאה לפועל הסכום שיקבע וזאת לאחר שתוגש הבהרה על ידי כונסת הנכסים, באשר לחלקם היחסי בשכר הטרחה והכל כפי שיפורט מטה וכך גם בהתייחס לחוב לחברת החשמל ועיריית רעננה. בדו"ח, שהוגש על ידי הכונסת, לעיון רשמת ההוצאה לפועל, נטען ונכתב כי החוב לעיריית רעננה אושר לתשלום לאחר שהודע כי כונסת הנכסים ועיריית רעננה הגיעו להסכמות, לפיה קופת הכינוס תשלם את החוב לעיריה מחלקו של "החייב". בסופו של דבר נפסק כי הזוכים אשר קיבלו לידיהם תמורת המכר, מבלי שנוכה חלקם בשכר הטרחה, ישיבו לתיק ההוצאה לפועל הסכום שיקבע וזאת לאחר שתוגש הבהרה על ידי כונסת הנכסים, באשר לחלקם היחסי בשכר הטרחה והכל כפי שיפורט מטה וכך גם בהתייחס לחוב לחברת החשמל ועיריית רעננה. ##(4) הוצאה לפועל ברעננה - תביעה נגד בנק## בת.א 18439-06 הוגשה תביעה אשר הגישה התובעת נגד בנק ברעננה בטענה, שפעל שלא כדין, בין היתר בכך שמכר את דירתה על סמך תצהיר שקרי שהוגש לראש הוצאה לפועל וגרם לה נזקים כספיים גבוהים. תמצית טענות התביעה בעלה של התובעת, ביחד עם שותפו העסקי, החליטו להקים ולבנות בית מכרזים בן חמש קומות. נטען כי, טרם כניסת ההלוואה לפיגור, הגיש הבנק בקשה למימוש המשכנתא על הבית וזאת שלא כדין, תוך הפרת חוק ההוצאה לפועל ומבלי לפרט את סכום ההלוואה ואת התשלומים שבוצעו על חשבונה. מנהל המחלקה המסחרית בסניף רעננה הצהיר כי נחתם הסכם תנאי ניהול החשבון ועל הסכם תנאים כלליים לפתיחת החשבון וכי המשכנתא שנרשמה על דירתם הייתה להבטחת כל החוב לבנק. אל התובעת ובעלה נשלח מכתב התראה ממשרד עורך דין בגין אי הפקדת כספים בחשבון ובו נכתב כך: "הננו פונים אליכם בשם בנק...סניף רעננה בעניין כדלקמן...". בית המשפט קיבל את טענת התובעת בכתב התביעה, לפיה היה על הבנק להעביר לתובעת את הכספים שהגיעו לה בגין מכירת הדירה, לאחר שכוסתה יתרת החובה בחשבון העו"ש, ובחשבון ההלוואה. נקבע כי, הבנק החזיק בכספים אלו שלא כדין, עד אשר הורה לו ראש ההוצאה לפועל להשיבם לתובעת. ##(5) תביעה לסכום קצוב בהוצאה לפועל של עיריית רעננה## בתא"מ 52855-02-11 הוגשה בקשה שהוכתרה כבקשה לדחיית טענות המשיב בשל השתק פלוגתא שהגישה המשיבה בהליך העיקרי, היא עיריית רעננה. העירייה הגישה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל, בגין יתרת חוב נטענת שמקורה בתשלום עבור גני ילדים וכן בגין יתרת שכר לימוד בגין חוג. נטען כי, התביעה הוגשה בעילות שאינן ראויות לביצוע כתביעה לסכום קצוב לפי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל. בית המשפט ציין כי ועדת ההנחות העירונית ברעננה משוללת סמכות חוקית ופעילותה חסרת תוקף. נפסק כי מאחר שההליך התייחס לאחת מבין שתי תובענות שאוחדו, ומאחר שההליכים היו קבועים לשמיעת הוכחות, לא היה מקום לתת בשלב זה פסק דין חלקי. ##(6) ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בנושא עיקולים ברעננה## בבר"ע 1427/06 הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בתל-אביב ולפיה נדחתה בקשת צד ג', המבקשת לצמצום העיקולים. לאחר עיון בבקשה, בית המשפט החליט ליתן רשות ערעור ולדון בבקשה כבערעור עצמו. המשיבה לא שילמה את סכום פסק הדין, אף לא מקצתו, ומשכך נפתח כנגדה תיק ההוצאה לפועל, במסגרתו עוקלו חשבונות בנקים וכן נכסי מקרקעין. במסגרת תיק ההוצאה לפועל עיקל המשיב את חשבון הבנק של המשיבה בבנק בסניף רעננה. בנוסף לכך, הטיל עורך דין המשיב עיקול על דירה ברעננה המצויה בבעלות המשיבה וכן על מגרש בבעלותה ואשר היווה נשוא הטיפול המשפטי שנעשה על ידי המשיב, ושימש לב הסכסוך בתובענת שכר הטרחה. בית המשפט הבהיר כי, חוק ההוצאה לפועל מאפשר פניית צדדים שלישיים לראש ההוצאה לפועל , בבקשות עיכוב ו/או אחרות, על מנת לאפשר להם לפנות לבית המשפט המוסמך לצורך הגנה על זכויותיהם, כגון: סעיף 28 (ג), 40, 52 וכן הלאה לחוק ההוצאה לפועל. נפסק כי המבקשת תהא רשאית לעשות ביתרת הכספים כרצונה, כמו גם בכל הכספים אשר יכנסו לחשבון אם כתשלומי רנטה מגרמניה ואם מכל מקור אחר. ##(א) פסיקה בנושא עורכי דין ברעננה:## ##(1) טענת העדר סמכות עניינית:## הקדמה: הסמכות המקומית קמה מכוח מקום יצירת ההתחייבות במשרדי ##עורך דין ברעננה## והן מכוח מקום מגוריה של הנתבעת. תקציר: בת.א 17204/05 הוגשה תביעה לחיוב הנתבעת בסך 537,300 ש"ח על פי הסכם שכר טרחה שנכרת בין הצדדים. הנתבעת טענה כטענה מקדמית להעדר סמכות מקומית ועותרת היא להעברת הדיון לבית המשפט אחר המוסמך. הנתבעת טענה כי כעולה מכתב התביעה - מקום חתימת הסכם שכר הטרחה ברעננה, ומקום מגוריה של הנתבעת במושב חרוצים. לטענת התובעים בהסכם שכר הטרחה נקבע "מלוא שכר הטרחה ישולם לא יאוחר ממועד סיום הטיפול בעניין. סיום הטיפול בעניין משמעו קבלת פסק דין בבית המשפט המחוזי". בית המשפט ציין כי נפסקה ההלכה ברע"א 6920/94 לוי נ פולג פד"י מ"ט (2) 732 - "הדיבור התחייבות בתקנה 3 (א) (3) לתקנות סדר הדין הוא דיבור עמום המחייב פרשנות, ואם אך הדבר ניתן, יש להתאימו מבחינת סדרי הדין להוראות הדין המהותי". בית המשפט הדגיש התובעים לא הביאו כל טענה לעניין סמכות בית המשפט. בית המשפט קבע כי אין סמכות מקומית לבית משפט השלום בת"א וכך אף לנוכח טענת ב"כ התובעים. ##(2) תביעה לביטול הסכם ויתור על תביעות:## הקדמה: במסגרת המשפט התובעת העידה כי , התייעצה גם עם ##עו"ד ברעננה##, ונאמר לה שעדיף ציפור אחת ביד מאשר לקבל "0 בריבוע" והיא חתמתה על ההסכם וקיבלה את ההמחאות. תקציר: בת.א 12814/06 הוגשה תביעה לפסק דין הצהרתי, בה עתרה התובעת, כי ביהמ"ש יקבע שהסכם לויתור על תביעות הדדי, נחתם בכפייה. לכתחילה הגישה התובעת תביעה לתשלום סכום כספי בסך של 425,000 ₪. במסגרת כתב ההגנה, הגיש הנתבע, הסכם החתום על ידי התובעת, במסגרתו הגיעו הצדדים להסכמה על ויתור הדדי של תביעות. התובעת טענה, כי היא והנתבע היו קשורים יחדיו בחיים משותפים וכן טענה, כי היו בינה לבין הנתבע, קשרים עסקיים. התובעת טענה כי בבעלות גרושתו של הנתבע היה מחצית בית. בית המשפט ציין כי על-פי ההלכה שנפסקה בע"א 1569/03 מאיה נ' פנפורד (ישראל) בע"מ, פ"ד מח(705 (5, לא בנקל עשוי בית-המשפט להכיר בכפייה כלכלית כעילה מוצדקת לביטול חוזה. כן נקבע, בפרשת מאיה, שאם הצד התם קיבל ייעוץ משפטי, קודם שהסכים להתקשר בחוזה, הרי שככלל יהיה בכך כדי לשלול, ולפחות להחליש, טענה שהתקשר בחוזה עקב כפייה. בנסיבות אלה, בית המשפט סבר כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי חתמה על הסכם הויתור מחמת מצוקה כלשהי, או כי המדובר בהסכם שיש בו אלמנטים של עושק, וחוסר הגינות. נפסק כי אין להיעתר לתובענה המבוקשת, וכי אין להורות על בטלותו של הסכם לויתור על תביעות שנחתם בין הצדדים והתביעה נדחתה. ##(3) תביעה לתשלום שכר טרחה:## הקדמה: התובע הינו בעל משרד ##עורכי דין ברעננה## שטיפל בפרויקטים רבים במקרקעין וזו התמחותו. תקציר: בת"א 4346-01-13 הוגשה תביעת עו"ד כנגד לקוחותיו לתשלום שכר טרחה בסך של 120,810 ₪ וזאת לאחר שנתן להם שירותים משפטיים במשך כשבע שנים ביחס למקרקעין. התובע טען כי הנתבעים הבהירו את כוונתם לממש את הקרקע באופן היעיל ביותר מבחינתם אם ע"י מכר במזומן, אם ע"י עסקת קומבינציה ואם בדרך של בניה עצמית או בדרך משולבת כלשהי לפי מה שיומלץ להם. עוד טען התובע כי מאז פגישתם הראשונה ובמשך 7 שנים נתן שירותים משפטיים נרחבים לנתבעים ובניהם: מתן חוות דעת וייעוץ בענייני מס שבח, מע"מ, מס מכירה, היטל השבחה. לטענת התובע, בפגישות נדונו אפשרויות שונות של עריכת עסקאות מקרקעין, נבדקו סוגי עסקאות שונות כגון: מכר, בניה עצמית, קומבינציה או שילוב ביניהן ונבחנו היבטי המיסוי של העסקאות השונות. להשלמת תמונת מכלול השירותים המשפטיים יצוין כי לא היתה מחלוקת בין הצדדים כי התובע ייצג את הנתבע 1 בהסכם למכירת חלקה שהייתה בבעלותו לקבלן. בית המשפט ציין כי בפסיקה מוקדמת עוד בשנות ה- 90 בעניין ע"א 136/92 בייניש עדיאל עורכי דין נגד דניה סיבוס חברה לבניין בע"מ, פ"ד מז(5) 114 דובר בלקוח שלא היה מעוניין עוד בפרויקט שלשמו שכר את שירותיו של עוה"ד ולא היה זקוק עוד לייצוג משפטי. מכל מקום, יש לזכור כי ביהמ"ש הורה כי יש לחייב בשכר ראוי בגין הפעולות שבוצעו על ידי עוה"ד. בפסיקה מאוחרת יותר נקבע כי אין לאפשר ללקוח להשתחרר מההסכם עם עוה"ד בחוסר תום לב, רק משום שהגיעה אליו הצעה מפתה מעו"ד אחר (ע"א 8854/06 קורפו נגד סורוצקי). לאור האמור, התביעה התקבלה באופן שהנתבעים חויבו לשלם לתובע שכרו בסך 100,315 ₪ כשסכום זה כולל את המע"מ. ##(4) תביעה נגד מושב:## הקדמה: התובעים חתמו על הודעה בדבר עזיבת משק ועל כתב וויתור בו נאמר כי ברצונם של התובעים להעביר את משק. שני המסמכים היוו למעשה, תצהירים, והם אושרו בחתימתו של ##עורך דין מרעננה##. תקציר: בת"א 9311-07 התובעים הגישו תביעה נגד מושב שהוא מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית. התובעים טענו כי מספר שנים לאחר שעלו ארצה מצרפת, ביקשו להצטרף לאגודה. המושב הגיש כתב הגנה, ובמסגרתו התברר, כי מכתב התביעה הוחסרה עובדה מהותית ביותר. משבצת הקרקע של המושב הוחכרה על ידי המינהל לסוכנות על מנת שתקים בו יישוב חקלאי, וזו מסרה את המשבצת לאגודה על מנת שזו תיישם, כבת רשות, את התכלית לשמה נמסרה הקרקע. העולה מן המקובץ, כי ככלל, על מנת שאדם יזכה בנחלה באגודה, עליו להיות חבר בה ולקבל את המלצתה, אולם בכך לא די וההקצאה טעונה הסכמת הסוכנות והמינהל. עוד לא היה חולק, כי במהלך ארבע שנות מגוריהם במושב, לא התגוררו התובעים בנחלה אלא במגורים זמניים, בשכירות. יצוין, כי עובדה זו עמדה בניגוד לנטען בכתב התביעה המתוקן, ולפיו החל ממועד קבלתם כמועמדים לחברות במושב, התגוררו התובעים בנחלה שהוקצתה להם. לאור האמור לעיל התביעה נדחתה ונפסק כי התובעים ישלמו למושב הוצאות משפט בסכום כולל של 10,000 ₪. למינהל מקרקעי ישראל ישלמו התובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בסכום כולל של 50,000 ₪, וסכום זהה ישלמו לסוכנות היהודית (סה"כ 100,000 ₪ לשני גופים אלה גם יחד). התובעים ישלמו לנתבעים 4-5 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 100,000 ₪. ##(5) תביעה להצהיר כי חוזה תקף:## הקדמה: במסגרת המשפט נמסרה עדות כי כי היתה ##עו"ד ברעננה## שהיה לה רעיון של תכנון מס לבצע חלוקת עזבון. העד הבהיר בעדותו כי לדעתו לא היה ניתן לעשות את החלוקה שכן העזבון כבר חולק. תקציר: בת"א 2007/04 בכתב התביעה התבקש בית משפט להצהיר כי ההסכם תקף וכי על הצדדים לפעול על פי הוראותיו ולהוציא לפועל את הפרוייקט כפי שיוגדר להלן תוך הארכה מתאימה של תנאי ההסכם. כמו כן התבקש בית משפט להצהיר כי חוב נטען של 13.5 מיליון ₪ כלפי הנתבע יכול להיפרע אך ורק בהתאם להוראות ההסכם ולא ניתן לפרוע אותו בדרך אחרת, לרבות בדרך של מימוש המשכנתאות המפורטות בכתב התביעה. עוד התבקש בית משפט להצהיר כי אין תוקף למשכנתאות הרשומות על המקרקעין. התובעים טענו כי על פי ההסכם התחייב הנתבע לקחת על עצמו ולהיות אחראי באופן בלעדי למימון פרוייקט בנייה אשר ייבנה על גבי המקרקעין. התובעים טענו כי על פי ההסכם תבוצע החזרת החוב אך ורק מתוך הפרוייקט. התובעים טענו כי במקום לקיים את ההסכם קיצר הנתבע את ההליכים ופנה ישר למימוש ואכיפת המשכנתאות כאילו לא היה הסכם מעולם. בית המשפט לא רוה כל מקום להעתר לבקשה לביטול פסק הדין והתביעה נדחתה. ##(6) המרצת פתיחה להצהיר עי שעבוד לא ניתן למימוש:## הקדמה: מעדויותיהם של התובעים עלה כי חתימת שטר המשכנתא לא נעשתה בפני נציג הבנק אלא בפני ##עורך דין ברעננה## שלא הכירו. תקציר: בת"א 2311-06 התובעים הגישו המרצת פתיחה, בה התבקש בית המשפט המחוזי להצהיר כי השעבוד על חלקה וכן השעבוד על קוטג' ברעננה אינם ניתנים למימוש כנגד יתרת החוב בחשבון המשותף. טענות הצדדים השאלה שבמוקד הסכסוך היתה אם רשאי הבנק לפרוע את החובות שהצטברו בכלל החשבונות הן הפרטיים הן העסקיים, באמצעות כל אחד מהשעבודים שנרשמו לטובתו במרוצת השנים. אולם הבנק לא ביטל את רישום השעבוד במרשם המשכונות, ועל כן התובעים מבקשים מבית המשפט ליתן צו המורה על ביטול כאמור. התובעים ביקשו עוד מבית המשפט להצהיר על בטלותו של סעיף בשטר המשכנתא על הקוטג' ברעננה – שלפיו ויתרו לכאורה על הזכויות המוקנות להם מכוח סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז-1967 וסעיף 33 לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב) תשל"ב-1972, לדיור חלוף ולדיירות מוגנת. טענתם העיקרית היתה כי הבנק לא היה רשאי לממש בטוחה זו – משום שהיא ניתנה להבטחת חובות בחשבונות השותפות בלבד, ואילו במועד המימוש לא היה עוד כל חוב כזה. מנגד, טען הבנק, כי הדרישה לפעול להקטנת אשראי ולנקוט באמצעים שיגבירו את קצב מכירת הקוטג'ים בפרויקט היתה דרישה עסקית לגיטימית מצידו, כמי שהעמיד את המימון לפרויקט; וכך במיוחד לנוכח כשלונה של השותפות לפרוע את החוב בחשבון העסקי באמצעות תקבולי מכירת הקוטג'ים. בית המשפט ציין כי כבר נפסק, כי "על כל פנים, ודאי שאין הכוונה כי כל ספק לגיטימי שמעלה הלקוח בדבר חלק כלשהו בדרישת התשלום של הבנק, יכול להצדיק הימנעות מכל חוב." (כבוד המשנה לנשיא א' ריבלין ב-דנ"א 9538/11 כתבן נ' בנק ירושלים, בפסקה 5 (285.2012)).. סוף דבר התוצאה היתה שהתביעה התקבלה בחלקה ונפסק כי הבנק אינו רשאי לפרוע את החוב בחשבון המשותף על ידי מימוש זכויות בקוטג'. ## (7) שכר טרחת עורך דין ראוי בתביעה לפי סעיף 197:## הוגשה תביעה ע"ס 346,913 ₪, לתשלום שכר טרחת עו"ד בהתאם להסכם שנכרת בין התובע לנתבע ולחילופין, לתשלום שכר ראוי. סלע המחלוקת נגע לפרשנות ההסכם, במצב דברים בו הלקוח מכר את המגרש ברעננה, שנים בטרם שונה ייעודו של המגרש, מבלי לשלם לעורך הדין שכר טרחה כלשהו. לטענת התובע, הוא ייצג חלק לא מבוטל מבעלי החלקות במתחם וחלק מבעלי חלקה 45, במסגרת האירועים נשוא התביעה. לטענת הנתבע, אף נערכה, בשלב זה או בסמוך, ישיבה בהשתתפות מספר בעלי מקרקעין כאמור, בה הוצגו הן התוכנית והן משרד התובע כמי שמייצג חלק גדול מבעלי חלקות במתחם בעניין. לטענת התובע, ביום הגשת תביעת הפיצויים, פנה הנתבע אל התובע והשניים סיכמו טלפונית, על הגשת התביעה גם בשמו, למרות שטרם חתם על ייפוי כוח והסכם שכר-טרחה. ביום 27.5.02 הגיש התובע ערר כנגד החלטת ההקפאה, מהטעם שעל-פי חוק על הוועדה ליתן החלטה בתביעת הפיצויים תוך שלושה חודשים ועל רקע הפגיעה האמורה במקרקעין. הנתבע דיבר בחקירתו על העדר קשר ככלל וקשר אישי בפרט בינו ובין התובע. בית המשפט פסק כי התביעה התקבלה בחלקה, באופן שהנתבע ישלם לתובע סך של 39,675 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין. כמו כן, נפסק כי הנתבע ישלם לתובע 10% מסכומי האגרות בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד תשלום האגרות על ידי התובע ועד לתשלום בפועל על ידי הנתבע ושכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪. ##(ב) שכר טרחת עורכי דין ברעננה:## ##(8) שכר טרחת עורך דין רשלנות רפואית ברעננה:## מהו שכר הטרחה (מומלץ) של עורכי דין מומחים לרשלנות רפואית ברעננה ? (על כך נדון בהרחבה בהמשך) מקובל לחלק עלות עורך דין נזיקין ברעננה ל - 2 קבוצות - (א) רשימת עורכי דין נזקי רכוש ברעננה (נזק לרכב, ליקויי בניה, שריפה, הצפה, נזילות וכו') (ב) עורך דין נזקי גוף ברעננה (פציעות ספורט, תביעה אזרחית על תקיפה, תאונות תלמידים, פציעות בצבא, תאונות אישיות וכו'. ##(9) מה שכר הטרחה של עורך דין תאונות דרכים ברעננה ?## קיימת הבחנה בין שכר טרחת עורך דין המתמחה בתאונות דרכים ברעננה הקבוע בחוק (כגון: עורך דין תאונת אופנוע ברעננה, עורך דין תאונות אופניים, תאונת פגע וברח) לבין שכר טרחת עורך דין מומלץ: לדוגמא בתחומים: צו סגירה, צו מניעה, צו הריסה, רישוי עסקים (רישיון עסק), עתירה מנהלית, אכיפת חוזים - תחומים בהם הסעד הוא בד"כ לא כספי. ##(10) שכר טרחת עורך דין תביעות לביטוח לאומי:## כאשר אדם מחפש עורכי דין באזור רעננה שבו נמצא סניף ביטוח לאומי הקרוב לביתו, הוא לא ימצא בהכרח עורכי דין מובילים בתחום, לכן כדי למצוא עורך דין טוב ברעננה, רצוי לחפש עורכי דין לפי תחומים, לא כל עורך דין טוב לדיני עבודה, ביטוח סיעודי, ביטוח אובדן כושר עבודה, פוליסת ביטוח חיים, יהיה בהכרח עורך דין מומחה לייצוג מול ביטוח לאומי. ##(11) שכר טרחת עורך דין מקרקעין ברעננה:## עורך דין נדל"ן ברעננה הוא בד"כ עו"ד מומחה בתכנון ובניה ועוסק בין היתר בחריגות בניה, בניה לא חוקית, היתר בניה, התנגדות לבניה,קיבוצים, מושבים, הסכם שכירות - תחומים בהם שכר הטרחה משולם מראש ולעיתים על בסיס תוצאות, לעומת זאת שכר טרחת עורך דין קניית דירה מקבלן או מכירת דירה. ##(12) שכר טרחת עורך דין גירושין ברעננה:## עורך דין לענייני משפחה ברעננה עוסק בין היתר בענייני גירושין, מזונות ילדים, הסכם ממון, הסכם גירושין, אפוטרופסות וכו'. שכר הטרחה של משרדי עורכי דין מובילים בדיני משפחה ברעננה, במרבית המקרים יהיה גבוה משמעותית משכר הטרחה של דין טוב לגירושין ברעננה, המתמחה בדיני משפחה. ##(13) שכר טרחת עורך דין הוצאה לפועל ברעננה:## מה הדין בסוגיית שכר טרחת עורך דין בהוצאה לפועל ברעננה ? (מחיקת חובות, איחוד תיקים, ביצוע שטר) מה גובה שכר טרחת עורך דין פשיטת רגל ? (כינוס נכסים, הפטר) למי שייך שכר טרחת עורך דין שנפסק לטובת הזוכה ? למי שייך שכר טרחת עורך דין בהוצאה לפועל ? סוגיית שכר טרחה של עורך דין הוצאה לפועל, מוסדרת בסעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 הקובע כי זו כה המיוצג על ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל יהיה זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימאלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין (על כך נדון בהרחבה בהמשך). ##(14) שכר טרחת עורך דין תאונת עבודה ברעננה:## בהליך חיפוש עורך דין מומחה לתאונות עבודה ברעננה חשוב להבחין בין עורך דין דיני עבודה ברעננה (זכויות עובדים, פיצויי פיטורים בהריון, אפליה, פנסיה, התפטרות, דיני חינוך, עובדים זרים, הפרת הסכם עבודה וכו') לבין עורכי דין תאונות עבודה ברעננה, המגישים תביעות רשלנות מקצועית לקבלת פיצוי כספי בגין זכויות רפואיות של נפגעי תאונה בעבודה. ##(15) כמה עולה עורך דין פלילי ?## כמה לוקח עורך דין פלילי ברעננה ? / כמה מקבל עורך דין תעבורה ברעננה ? (על כך בהמשך) תחומים אלו (שחרור ממעצר, נהיגה בשכרות, שלילת רישיון נהיגה וכו') שייכים לקטגוריית תחומי משפט אזרחי (קניין רוחני, זכויות יוצרים, דיני אינטרנט, דיני בנקאות, חברות, עמותות, פירוק חברה, הגבלים עסקיים, משפט בינלאומי, ביטול מכרזים, משרד הפנים, הגירה, דיני ספורט, ביטול עיקולים וכו') - תחומים בהם לא מקובל לשלם לעורך דין בשיטת האחוזים. ##(16) שכר טרחה באחוזים (דין לפי הצלחה):## האם עו"ד שעובד על אחוזים נחשב "עורך דין זול"? לא בהכרח. לעיתים שכ"ט עו"ד לפי אחוזים נגזר מהפחתת תשלום: ארנונה, היטלי פיתוח, דיני מיסים, הלוואות בנקים, דיני שטרות, משפט מנהלי, מיסוי עירוני, דוחות, קנסות ולעיתים מגובה הפיצוי: לשון הרע, הפרת חוזה, תביעה ייצוגית, משרד הביטחון (עורך דין לענייני צבא). נשאלת השאלה כמה מקבל עורך דין שעובד על בסיס אחוזים במקרה שהתביעה נדחתה ? (על כך בהמשך). ##(17) שכר טרחת עורך דין צו ירושה / שכר טרחת עורך דין צוואה:## מה שכר הטרחה של עורך דין ירושות ברעננה ? מה שכר הטרחה של עורך דין צוואות ברעננה ? (על כך בהמשך).הוצאה לפועל