קראו דוגמא מהפסיקה בנושא גביית דמי מנוי למרות הוראת ביטול: בפניי תביעה כספית על סך 5,500 ₪. התובעים הינם גרושים אחד מהשני, ולשניים בת משותפת. התובעים טוענים כי בכל הזמנים הרלוונטיים היו לקוחות של חברת בזק בינלאומי. התובעים טוענים כי, לאור נסיעתו של האב להלן תובע מס' 1 לתקופה ממושכת בחו"ל, הוא ביקש להעביר את המנוי אשר היה על שמו לרשת האינטרנט לרשות ביתו אשר מגוררת עם אמה להלן הת' מס' 2, התובעים טוענים כי מיד לאחר מכן בחודש מרץ של אותה שנה, שידרגה הנתבעת מס' 2 את המנוי שברשותה למס' מגה גבוהה יותר ושינתה את אמצעי התשלום שברשות הנתבעת לסניף 511 בבנק פועלים. התובע מס' 1 השיב את המנוי לרשותו עם חזרתו מחו"ל, התובעים טוענים כי בתחילת 2011, לאחר שהבחין תובע מס' 1 כי עודו משלם בעבור המנוי של תובעת מס' 2 פנו בשיחת ועידה לחברת בזק בינלאומי ובשיחה נאמר להם כי יפוצו וכי המנוי הנוסף יבוטל. התובעים טוענים כי בפרק זמן זה התמודדו עם מחלת האם במחלת הסרטן ולכן לא נתנו את תשומת ליבם לחיובים של הנתבעים. לטענתה, למרות הוראת הביטול, המשיכה בזק בינלאומי, בגבייתה מחשבונות שני התובעים. התובעים יטענו כי בפניה שלהן לנתבעת, נטען ע"י הנתבעת כי תובע מס' 1 משלם בעבור שני מנויים אשר שניהם נמצאים בביתו. התובע מס' 1 חי עם אביו הקשיש אשר לו אין גישה למחשב ולכן לא ברורה טענת הנתבעת כי רכש להנאתו 2 חשבונות משתמש. התובעים יטענו כי למרות בקשותיו החוזרות ונשנות של תובע מס' 1 לניתוק המנוי ולמרות כי ניתנו לו הבטחות מנציגים שונים כי המנוי ינותק, הבקשות טרם נענו ונכון לעכשיו לתובע יש עדיין שירותי אינטרנט מאת הנתבעת. הנתבעת טענה, שהסכומים נגבו כדין. לטענת הנתבעת התובעים היו לקוחות של בזק בינלאומי החל משנת 2009, במהלך השנים הוקמו לתובעים שני מנויים שונים לבקשתם. ביום 10.9.09 ביקש התובע 1 להצטרף לחבילת גלישה לרשת האינטרנט, בהמשך ביום 25.10.10 החליטה התובעת לעדכן את פרטי החבילה האמורה בעלות חודשית קבועה בסך 60.16 ₪ כולל מע"מ לחודש למשך 18 חודשי השירות הראשונים. ביום 9.1.11 בחר התובע 1 להצטרף לחבילת גלישה נוספת בעלות חודשית בסך 29.77 ₪ כולל מע"מ למשך 18 חודשי השירות הראשונים ולאחר מכן בעלות חודשית קבועה בסך 75.57 ₪ כולל מע"מ לחודש. יודגש כי התובע לא ביקש לבטל את המנוי הקיים ואף הבהיר לנציג השירות של בזק בינלאומי, כי הוא מעוניין בשני מנויים נפרדים. נציג השירות אף ציין בתיעוד השיחה המהווה כאמור רשומה מוסדית כי: "הלקוח רכש יוזר חדש". התובעים קיבלו מידי חודש חשבונית לכתובת המייל שהנפיקה עבורם בזק בינלאומי וכן יכלו התובעים לראות את החיובים בפירוט כרטיס האשראי שנשלח אליהם, מדי חודש בחודשו. רק ביום 14.8.12, ביטלו התובעים את אמצעי התשלום שלהם. יודגש, כי התובעים לא ביקשו לנתק את המנוי אלא רק ביטלו את אמצעי התשלום. נוכח זאת ומאחר שהיא אינה רשאית לנתק לקוח ללא בקשה ממנו, המשיכה הנתבעת לספק את השירות, ובגין כך נוצרה יתרת חוב חשבון התובעים. השאלה המרכזית , העולה מהמחלוקת בין הצדדים והיא: האם הודיעו התובעים על ביטול המנוי והנתבעת לא שהתה לבקשה זו והמשיכה לחייב למרות הודעת הביטול, או שמא לא הייתה בקשה לבטל אלא להקפיא או להעביר את המנוי על שם אחר. הנטל להוכיח את התביעה מוטל על התובעים שהם מבחינת "המוציא מחברו". התובעים לא הרימו את הנטל המוטל עליו ולא הוכיחו כי הודיעו בשלב כלשהו לנתבעת על רצונם להתנתק. התובעים לא צירפו כל מסמך המאשר את גרסתם כי פנו אל הנתבעת ואף לא ציינו את שם נציגת הנתבעת . יתרה מכך, היה שימוש בשני היוזרים , דבר שמחזק את טענות הנתבעת כי התובעים עשו שימוש בשני הקווים. לאור האמור, אני דוחה את התביעה. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים שרשאים להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום. ביטול מנוי