##דוגמא לכתב תביעה ## ## סוג התביעה: ## ## הסעד המבוקש: ## ## אגרה: ## ## האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? ## לא ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובעת, גב' _________ ת.ז. _________, הינה אזרחית ישראל המתגוררת ברחוב _________, _________. התובעת הינה בעלת הזכויות בקוטג' המצוי ברחוב _________, _________ (להלן: "הנכס"). 2. הנתבע, מר _________ ת.ז. _________, הינו קבלן בניין רשום, בעל עסק בשם "_________ בנייה ושיפוצים", העוסק בביצוע עבודות בנייה ושיפוצים. כתובתו של הנתבע לצורך המצאת כתבי בי-דין הינה רחוב _________, _________. ## ב. הסעד המבוקש (באופן מפורט) ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבע לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: א. סך של 105,250 ₪ בגין עלויות תיקון ליקויי הבנייה, כפי שפורטו בחוות דעת המהנדס _________, בתוספת פיקוח הנדסי ומע"מ. ב. סך של 25,000 ₪ בגין עוגמת נפש, טרחה והוצאות נלוות שנגרמו לתובעת עקב התנהלותו הרשלנית והמפרה של הנתבע. ג. סך של 10,000 ₪ בגין עלויות פינוי המבנה לצורך ביצוע התיקונים הנדרשים, אשר לא נכללו בחוות הדעת ההנדסית. ד. ריבית והצמדה על הסכומים הנ"ל מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. ה. הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בתוספת מע"מ. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 4. במועד שאינו ידוע במדויק לתובעת, אך בסמוך לשנת _________, שכרה התובעת את שירותיו של הנתבע לביצוע עבודות בנייה מקיפות בנכס שבבעלותה, המצוי ברחוב _________, _________. 5. עבודות הבנייה כללו, בין היתר, הריסה כמעט מוחלטת של בית קיים ובנייתו מחדש, ביצוע עבודות צנרת ותשתית (אינסטלציה, חשמל, תקשורת וריצוף), בניית שני חדרים נוספים בחצר הבית ובניית גדר חומה סביב הנכס. 6. התובעת שילמה לנתבע במזומן סכום כולל של 340,000 ₪ עבור העבודות שבוצעו על ידו. 7. עם סיום העבודות, התגלו ליקויי בנייה רבים ומהותיים בנכס, אשר פוגעים באיכות החיים של התובעת ובשווי הנכס. 8. התובעת פנתה לנתבע פעמים רבות בבקשה לתקן את הליקויים, והנתבע אף הבטיח לעשות כן, אך בפועל לא תיקן את הליקויים באופן מספק. 9. עילת התביעה נולדה עם גילוי ליקויי הבנייה וסירובו של הנתבע לתקנם, ובוססה על חוות דעת הנדסית מקצועית שהוגשה לתובעת ביום _________. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 10. סכום התביעה הכספית, העולה על 75,000 ₪, מקנה סמכות עניינית לבית משפט נכבד זה לדון בתביעה. 11. מקום מגוריה של התובעת ומקום ביצוע העבודות, המצויים בתחום השיפוט של בית משפט נכבד זה, מקנים סמכות מקומית לבית משפט זה לדון בתביעה. ## ה. פירוט הטענות ## ## הפרת הסכם בנייה ואי עמידה בהתחייבויות ## 12. הנתבע, בהיותו קבלן בניין רשום, התחייב לבצע עבודות בנייה מקצועיות ואיכותיות בנכס התובעת, תוך עמידה בסטנדרטים הנדרשים ובדרישות התובעת, אך הפר התחייבויות אלו באופן יסודי וגרם לליקויים חמורים. 13. הנתבע קיבל מהתובעת תמורה מלאה בסך 340,000 ₪ במזומן עבור העבודות, אך לא סיפק את התמורה המלאה והראויה לה התחייב, בכך שהותיר את הנכס עם ליקויי בנייה רבים ומהותיים. 14. התובעת פנתה לנתבע פעמים רבות בדרישה לתקן את הליקויים, והנתבע אף הבטיח לבצע תיקונים, אך הבטחותיו לא קוימו במלואן, והתיקונים שבוצעו היו חלקיים וקוסמטיים בלבד, ולא פתרו את הבעיות היסודיות. 15. התנהלות הנתבע מהווה הפרה יסודית של הסכם הבנייה שנכרת בין הצדדים, בין אם בכתב ובין אם בעל פה, ומזכה את התובעת בסעדים המבוקשים, לרבות פיצוי בגין עלויות התיקון ועוגמת נפש. 16. הנתבע, כקבלן מקצועי, היה מחויב לבצע את העבודות בזהירות, במיומנות ובמקצועיות הנדרשת, ולהבטיח כי התוצר הסופי יהיה ראוי למגורים ולשימוש, אך הוא כשל בכך באופן מובהק. ## רשלנות מקצועית בביצוע העבודות ## 17. הנתבע פעל ברשלנות מקצועית חמורה בביצוע עבודות הבנייה, בכך שלא הקפיד על סטנדרטים מקצועיים, לא השתמש בחומרים מתאימים, ולא פיקח כראוי על עבודת קבלני המשנה, כפי שהתחייב. 18. הרשלנות באה לידי ביטוי, בין היתר, בליקויי איטום בגג ובקירות, אשר גרמו לרטיבויות נרחבות בחדרים שונים בנכס, ובכך פגעו באיכות המבנה ובבריאות דייריו. 19. ליקויי הריצוף והחיפוי, לרבות שקיעות מרצפות בחצר ובחדרים, וכן אטימה לקויה של מרווחים בין צינורות המים לאריחי הקרמיקה, מעידים על חוסר מקצועיות ורשלנות בביצוע העבודות. 20. הנתבע, כקבלן ראשי, היה אחראי על כלל העבודות שבוצעו בנכס, לרבות אלו שבוצעו על ידי קבלני משנה, והיה עליו לפקח על עבודתם ולוודא עמידה בתקנים, אך הוא כשל בחובת פיקוח זו. 21. התנהלותו הרשלנית של הנתבע גרמה לתובעת נזקים כספיים ניכרים, המתבטאים בעלויות התיקון הגבוהות של הליקויים, וכן בעוגמת נפש רבה ובפגיעה באיכות חייה. ## אחריות הנתבע לליקויי בנייה ## 22. הנתבע, כקבלן ראשי שביצע את עבודות הבנייה המקיפות בנכס, נושא באחריות מלאה לכלל ליקויי הבנייה שהתגלו, בין אם בוצעו על ידו ישירות ובין אם על ידי קבלני משנה מטעמו. 23. הפסיקה קבעה כי קבלן ראשי אינו יכול להתנער מאחריותו לליקויי בנייה בטענה כי קבלני משנה הם שביצעו את העבודה, שכן חובת הפיקוח והאחריות הכוללת מוטלת עליו. 24. גם אם חלק מהעבודות בוצעו על ידי קבלנים אחרים, הנתבע היה אחראי על תיאום העבודות, פיקוח עליהן ולוודא שהן מבוצעות באופן תקין ואיכותי, והוא כשל בחובות אלו. 25. חוות הדעת ההנדסית, על אף שלא הבחינה בין מבצעי העבודות השונים, מתארת מצב קיים של ליקויים בנכס, והנתבע, כמי שהיה אחראי על הבנייה הכוללת, חייב בתיקונם ובפיצוי בגינם. 26. הנתבע לא הוכיח כי הליקויים נגרמו כתוצאה ממעשה או מחדל של צד שלישי שאינו קשור אליו, ולכן האחריות המלאה לתיקונם מוטלת עליו. ## נזקים כספיים והוצאות תיקון ## 27. כתוצאה מליקויי הבנייה שבאחריות הנתבע, נגרמו לתובעת נזקים כספיים ישירים ועקיפים, המתבטאים בעלויות התיקון הנדרשות להשבת הנכס למצבו התקין והראוי. 28. חוות דעת המהנדס _________ קבעה כי עלויות התיקון של ליקויי הבנייה מגיעות לסך של 105,250 ₪, סכום הכולל פיקוח הנדסי ומע"מ, ומשקף את הנזק הישיר שנגרם לתובעת. 29. בנוסף לעלויות התיקון הישירות, נדרשת התובעת לשאת בהוצאות נוספות, כגון פינוי המבנה לצורך ביצוע התיקונים, אשר לא נכללו בחוות הדעת, ואשר נאמדים בסך של 10,000 ₪. 30. התובעת נאלצה להשקיע זמן רב, מאמץ ומשאבים בטיפול בליקויים, בפניות לנתבע, בהזמנת מומחים ובניהול ההליך המשפטי, ועלויות אלו מהוות נזק בר פיצוי. 31. הנזקים הכספיים שנגרמו לתובעת הינם תוצאה ישירה של הפרת ההסכם והרשלנות של הנתבע, ועל כן הוא חייב בפיצוי מלא בגינם, לרבות ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה. ## עוגמת נפש וטרחה ## 32. ליקויי הבנייה הרבים והמהותיים, יחד עם התנהלותו המתחמקת של הנתבע, גרמו לתובעת עוגמת נפש רבה, סבל, טרחה והוצאות בלתי ממוניות ניכרות. 33. התובעת נאלצה להתמודד עם מגורים בבית פגום, חשש לבטיחותה ולבריאותה, וכן עם חוסר וודאות ומתח נפשי מתמשך עקב אי תיקון הליקויים. 34. הטרחה הכרוכה בפניות חוזרות ונשנות לנתבע, בהזמנת מומחים, בתיאום תיקונים חלקיים ובניהול ההליך המשפטי, מהווה נזק בלתי ממוני בר פיצוי. 35. הפסיקה הכירה בזכותם של נפגעי ליקויי בנייה לפיצוי בגין עוגמת נפש, במיוחד כאשר מדובר בליקויים מהותיים הפוגעים באיכות החיים ובשימוש בנכס, כפי שאירע במקרה דנן. 36. כבוד בית המשפט מתבקש לפסוק לתובעת פיצוי הולם בגין עוגמת הנפש והטרחה שנגרמו לה, בסך של 25,000 ₪, המשקף את חומרת המצב ואת הסבל שחוותה. ## חובת הנתבע לתקן ליקויים ## 37. חובתו של הנתבע לתקן את ליקויי הבנייה נובעת מהסכם הבנייה, מחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 (בשינויים המחויבים), ומעקרונות דיני החוזים והנזיקין. 38. גם אם הנתבע ביצע תיקונים מסוימים לאחר קבלת חוות הדעת, תיקונים אלו לא היו מספקים ולא פתרו את הבעיות היסודיות, ולכן אין בהם כדי לפטור אותו מאחריותו המלאה. 39. הנתבע לא הוכיח כי התיקונים שביצע היו מהותיים וכי הם שיקפו את מלוא הליקויים שפורטו בחוות הדעת, ועל כן חוות הדעת נותרה רלוונטית ומשקפת את הנזק. 40. חובת הנתבע לתקן את הליקויים קיימת גם אם התובעת שילמה לקבלני משנה באופן ישיר, שכן הנתבע היה אחראי על הפיקוח הכולל ועל איכות העבודה הסופית. 41. כבוד בית המשפט מתבקש להורות לנתבע לבצע את התיקונים הנדרשים על פי חוות הדעת ההנדסית, או לחילופין, לחייבו בתשלום עלות התיקונים, כפי שפורט בסעד המבוקש. ## אי עמידה בנטל ההוכחה מצד הנתבע ## 42. הנתבע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח כי לא הוא האחראי לליקויי הבנייה, או כי הליקויים תוקנו באופן מלא ומספק. 43. טענות הנתבע בדבר אי-הסכמתו לבצע עבודות מסוימות או בדבר אחריות קבלנים אחרים, לא הוכחו כדבעי, ואינן פוטרות אותו מאחריותו הכוללת כקבלן ראשי. 44. הנתבע לא הציג חוות דעת נגדית מטעמו, אשר תסתור את ממצאי חוות הדעת ההנדסית שהוגשה על ידי התובעת, ובכך נמנע מלהרים את נטל ההוכחה. 45. טענת הנתבע בדבר חוב כספי של התובעת כלפיו בגין עבודות שבוצעו בבית אמה, הינה טענת קיזוז שאין לה כל קשר לליקויי הבנייה בנכס התובעת, ולא הוכחה כדבעי. 46. הנתבע לא הציג כל ראיה מהימנה לתמיכה בטענותיו, ובכך נכשל בהוכחת גרסתו העובדתית והמשפטית. ## חוסר תום לב והתנהלות פסולה ## 47. התנהלות הנתבע, אשר כללה התחמקות מתיקון הליקויים, מתן הבטחות שלא קוימו, וניסיון להתנער מאחריותו, מהווה חוסר תום לב מובהק בביצוע ההסכם. 48. הנתבע ניסה להטיל את האחריות לליקויים על קבלנים אחרים, מבלי להציג כל ראיה לכך, ובכך פעל בחוסר תום לב ובניסיון להתחמק מחובותיו. 49. טענת הנתבע בדבר חוב כספי של התובעת כלפיו, אשר הועלתה רק בשלב מאוחר של ההליך, מהווה ניסיון ציני להתחמק מאחריותו לליקויים ואינה עולה בקנה אחד עם עקרון תום הלב. 50. הנתבע ניצל את מעמדו כקבלן מקצועי ואת חוסר הידע של התובעת בתחום הבנייה, על מנת להתחמק מאחריותו ולגרום לה נזקים. 51. כבוד בית המשפט מתבקש לראות בהתנהלות הנתבע חוסר תום לב, אשר מצדיק פסיקת פיצויים מוגברים לתובעת, לרבות פיצוי בגין עוגמת נפש. ## אחריות חוזית ונזיקית ## 52. הנתבע נושא באחריות חוזית כלפי התובעת בגין הפרת הסכם הבנייה, בכך שלא ביצע את העבודות באופן מקצועי ואיכותי, והותיר את הנכס עם ליקויי בנייה. 53. בנוסף לאחריות החוזית, הנתבע נושא גם באחריות נזיקית כלפי התובעת, בגין רשלנותו המקצועית בביצוע העבודות, אשר גרמה לנזקים כספיים ועוגמת נפש. 54. חובת הזהירות של הנתבע כקבלן בניין כלפי התובעת, כבעלת הנכס, הופרה באופן מובהק, והפרה זו גרמה לנזקים ברי פיצוי. 55. הפסיקה קבעה כי קבלן בניין חב חובת זהירות כלפי מזמין העבודה, וכי הפרת חובה זו מזכה את המזמין בפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו. 56. התובעת זכאית לפיצויים הן מכוח דיני החוזים והן מכוח דיני הנזיקין, ואין בכך כפל פיצוי, אלא סעדים משלימים בגין אותה מסכת עובדתית. ## משקל חוות הדעת ההנדסית ## 57. חוות הדעת ההנדסית שהוגשה על ידי התובעת, על אף שלא הבחינה בין מבצעי העבודות השונים, מהווה ראיה מהימנה למצב הליקויים בנכס ולעלות תיקונם. 58. העובדה שהמהנדס התייחס ל"מוצר המוגמר" ולא לזהות המבצעים, אינה מפחיתה ממשקלה של חוות הדעת, שכן היא משקפת את הנזק הקיים בפועל. 59. הנתבע לא הציג חוות דעת נגדית מטעמו, ובכך לא סתר את ממצאי חוות הדעת של התובעת, אשר נותרה הראיה המקצועית היחידה לעניין היקף הליקויים ועלותם. 60. גם אם בוצעו תיקונים חלקיים לאחר הגשת חוות הדעת, הנתבע לא הוכיח כי תיקונים אלו שינו באופן מהותי את מצב הליקויים, ועל כן חוות הדעת עדיין רלוונטית. 61. כבוד בית המשפט מתבקש לאמץ את ממצאי חוות הדעת ההנדסית כבסיס לקביעת היקף הנזקים ועלות התיקונים. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. ##פסק דין ## 1. הנתבע הינו קבלן בנין רשום. התובעת שכרה את שירותיו לביצוע עבודות בניה בקוטג' ברח' הערמון 22 , באר יהודה. 2. לטענת התובעת בית שהיה קיים באותה כתובת נהרס כמעט במלואו והנתבע הופקד על בנייתו מחדש ועל ביצוע עבודות צנרת ותשתית של אינסטלציה, חשמל, תקשורת וריצוף וכן על בניית שני חדרים נוספים בחצר הבית וגדר חומה סביבה. 3. לטענתה, שילמה התובעת לנתבע במזומן סכום של 340,000 ₪ אך בסיומה של העבודה לא תיקן הנתבע את ליקויי הבניה הרבים בבית, חרף בקשותיה החוזרות ונשנות וחרף הבטחותיו לעשות כן . 4. התובעת פנתה לחב' שניר ביקורת מבנים והגישה חוות דעת של המהנדס קליסברג יעקב לפיה עלויות התיקון של ליקויי הבניה באותו בית מגיעות לסך 105,250 ₪ (כולל פיקוח הנדסי ומע"מ בשיעור של 18% ) , כשסכום זה אינו כולל פינוי המבנה לצורך התיקון ותוספות הנדרשות כאשר המבצע הינו קבלן מזדמן . 5. הנתבע הודה כי ביצע עבודות בניה לתובעת, לטענתו הגיש הצעת מחיר להריסת המבנה הישן ובנייתו מחדש לרבות גדר מבלוקים . לגירסתו, ביצע עבודה זו ואף קיבל התמורה בגינה. לאחר מכן פנתה אליו התובעת ובקשה כי יבצע עבורה עבודות נוספות, הכוללות בין היתר בניית 2 קומות מעל מבנה קיים . הנתבע טען כי לא הסכים לבצע עבודה זו במלואה בהעדר תכניות מהנדס מפורטות, וכי קבלן גגות אחר, יצהרי ציון , בנה את גג הרעפים ושתי קומות עץ מעליו . ככל שניתן היה להבין, בנה הנתבע שני חדרים בחצר שאף לגביהם נטען כי הם זקוקים לתיקונים מרובים. 6. הנתבע חלק על חוות דעת מטעם התובעת אשר התייחסה למכלול העבודות בבית התובעת, מבלי שניתנה התייחסות המהנדס למבצעיהן השונים . עוד נטען כי הנתבע ביצע תיקונים בבית התובעת לאחר קבלת חוות דעת, ומשום כך אין היא משקפת את מצב הבית לאשורו . 7. הנתבע אף טען כי בשל יחסים אישיים קרובים ששררו בינו לבין התובעת, ביצע עבור אמה עבודות בניה מבלי שקיבל התמורה בגינן, ולפיכך נותרה התובעת חייבת לו סכומים ניכרים (ששעורם כסכום התביעה) , עבור העבודה שביצע בביתה ובדירת אמה. 8. התובעת לא היתה מיוצגת . תצהיריה ותצהירי עדיה אומתו על ידי עו"ד פרנק קהאן מרח' קפלן 5/5, רעננה. עד התביעה דואק אליהו טען שתצהירו נחתם במשרד עו"ד קהאן באור יהודה, העד אחיאל מנחם הודה שלא חתם בפני עורך הדין , ואילו שמחה מלמד, ביתה של התובעת טענה כי פגשה את עורך הדין קהאן באזור הקניון באור יהודה. בא כח הנתבע טען כי בדק וברר עם עו"ד קהאן שכתובתו ברעננה. לטענתו, לא אישר האחרון חתימות העדים הללו. לנוכח האמור לעיל הוגשה על ידו תלונה למשטרת ישראל על זיוף חותמתו ושימוש בשמו . 9. תצהירי העדים לא נפסלו, על אף הפגמים דלעיל, ונותניהם נחקרו עליהם. לאחר שנשמעו עדויות התובעת מצאתי כי משקלן מועט כמשקל נוצה. העדים לא נכחו בעת ביצוע העבודות, ואף לא אישרו מתן התשלומים בידי הנתבע. כך לגבי חברה לחיים של התובעת, וכך לגבי בן משפחתה. 10. העד דואק אליהו מתגורר באחד מחדרי הבית. העד לא היה נוכח בעת בניית הבית, ולא ראה את הנתבע מבצע בו איזה מן העבודות: "ש ממה הרטיבות אתה יודע? ת הקבלן הגיע אלינו באיזה שלב לראות את הבית, ראיתי אותו בחדר שלי. ש זה קרה בגלל דליפות מהגג? ת לא, בגלל שהקיר לא אטום . ש מה שאתה אומר לי, שאין נזילות מלמעלה אלא מהצד איכשהו באה רטיבות? ת נכון , הרטיבות היא על פני כל הקיר" 11. כך גם העד הנוסף: אחיאל, חברה לחיים של התובעת. על פי עדותו "לא הייתי במהלך כל הבניה, אני לא קבלן בנין ואני לא קבלן משנה, אבל על הליקויים ידעתי וראיתי ונוכחתי, לא הייתי צמוד שם כל היום ". 12. התובעת שיפצה ביתה ללא היתר: "אני הייתי צריכה אישור לטאבו, הדירה הייתה רשומה במינהל כדי לרשום אותה בטאבו, יש להם תרשים והם לא מוכנים לרשום את הדירה בטאבו עם חריגה מהתרשים . החריגה הייתה הבניה של התוספת, לכן הורדנו את החזית בלבד, נשאר מבנה בצורת ח' , ואז זה הוצג למינהל וקיבלנו אישור הטאבו, בשבילי זו הייתה הזדמנות טובה כי בלאו הכי לא הייתי מרוצה מלכתחילה ואז הזמנתי שיגדעו את העץ". 13. שיטת בניה זו, כחומה ומגדל, הניבה ככל הנראה את הפירות הרצויים וכך נהרס הקוטג' כמעט לחלוטין ובמקומו קם בית בן שבעה חדרים . ביום 19.4.02 קיבלה התובעת מהמהנדס גבריאל עופר אישור כדלקמן: "במקום בנין קיים +תוספת בניה, קומת הקרקע של תוספת הבניה עשויה בניה קונבנציונלית (בטון + בלוקים ) כולל רצפה ותיקרת בטון . קומה א' + עלית גג עשויה מעץ. על פי בדיקה שערכתי ועל פי מיטב ידיעתי ונסיוני המקצועי, המבנה ראוי למגורים ואין בו סיכון בטיחותי" (מוצג 8 למוצגי התובעת). 14. גם אם אין בבית סיכון בטיחותי, נטען לגביו כי קיימים בו ליקויי בניה מרובים . ואולם , המחלוקת העובדתית שבין הצדדים איננה מצטמצמת לטיבה של הבניה. בגדר המחלוקת יש לברר עוד: א. האם אכן שילמה התובעת לנתבע את מלוא התמורה. ב. מהם חלקי הבנין שבנה הנתבע. ג. מהם ליקויי הבניה בחלקים אלו, ומהי עלות תיקונם . 15. אקדים ואומר, כי התובעת לא הרימה הנטל המוטל עליה להוכיח הפלוגתאות האחרונות. לגבי דידי, לא שוכנעתי כי אכן שילמה כפי שטענה. דפי חשבון הבנק של בתה אינם מעידים אלא לסכומים גדולים שנמשכו ממנו. אין בהם כדי להראות למי נמשך הכסף . התשלומים בוצעו על פי הנטען במזומן , ובהעדר כל קבלה או אישור, לא ניתן ליחסם לקבלן זה או אחר. 16. לא זו אף זו , במהלך העדויות הסתבר כי התובעת שילמה לקבלני המשנה (אם אומנם יוגדרו כך), בעצמה: "במקום אחר כתבת שבעלי המקצוע הובאו על ידי הנתבע אולם את שילמת להם. נכון . אנחנו יודעים שבינם לבינך הסתדרת עצמאית. נכון , כספית, הנתבע היה אמור לפקח על טיב העבודה של בעלי המקצוע הללו". 17. הואיל והעילה הכספית איננה בגדר המחלוקת, שהרי בין אם נותרה התובעת חייבת כספים לנתבע ובין אם לאו - אחראי הוא לבניה שבנה, יש לברר יתר הנושאים . 18. בשל עמימות העדויות קשה למקד אילו תוספות ושיפוצים ביצע הנתבע. ככל שניתן היה להבין , בנה הנתבע שני חדרים בחצר, וכן השלים את הבניה של שני חדרי עץ שנבנה בקומה העליונה לאחר שקבלן אחר בנה את שילדם. התובעת טוענת לרטיבויות בחדרים אלו וכתבה בסיכומיה: "שני החדרים שבנה לי הקבלן בחצר, על הליקויים שבהם, מצויין בדו"ח המהנדס..." 19. לענין הרטיבות בחדרו של דואק, כתבה התובעת בסיכומיה: "שני החדרים שבנה לי הקבלן בחצר, על הליקויים שבהם , מצויין בדו"ח המהנדס עכשיו כבר הגיע החורף, בין הבניה הקיימת ובין תוספת הבניה של 2 חדרי העץ, במרווח שבניהם נכנס מים מהגג. מחלחל לחדר ראשון בקומה 3, ממשיך לחדר שמתחתיו בקומה 2 וממשיך למטבח שבקומה א'. פניתי לקבלן, הוא הפנה אותי ואמר שזה באחריותו של קבלן העץ. קבלן העץ טוען שעשה מה שצריך וזו אשמתו של האדם שעשה לי איטום וזיפות על הגג". 20. חוות הדעת ההנדסאית מתייחסת לרטיבויות בסעיף 2.5 : "כתמי רטיבות קיימים בקירות ובתיקרה המשותפת באזור הפינה הצפון מזרחית של החדר הדרומי בקומה ב'. לטענת המזמינה חדרו מים דרך הגג בחורף. יש לבצע תיקוני אטימה נדרשים בגג, בתפר שבין תוספת הבניה מעץ לבין קיר הבנין המקורי, לפני תיקוני הצביעה הנ"ל". 21. סעיף 2.5 לחוות הדעת מופיע בפרק "טיח וסיד". אותו פרק כולל גם תיקונים נוספים:"יש להסיר חלקי טיח חלולים וליישם מחדש תוספת בי.ג'י.בונד, לתקן הסדקים באמצעות פתיחתם, העמקתם, אטימתם בחומר אטימה אקרילי... יש לבצע תיקוני שפכטל, להחליק את פני הקירות בנייר לטש עדין ולצבוע בשתי שכבות". כן מתייחס הפרק לנזילה נוספת לאורך הקיר המערבי בסלון הקטן, שבגינה יש להדק את הפח אל הניילון ולאטום את המרווח, בין הפח לבין הקיר במרק אקרילי. המומחה העריך את עלויות כל תיקוני פרק זה בסכום של 13,600 ₪, אך לא כימת סכומו של כל תיקון בנפרד. 22. הסכום העיקרי בחוות הדעת מתייחס לפרק ריצוף וחיפוי קירות. המומחה קבע כי קיימות שקיעות של מרצפות בצמוד לתחתית מהלך המדרגות העולה מהסלון בשל ליקוי זה ואחרים נדרשה, על פי חוות הדעת החלפתן של מספר מרצפות בסלון . כן נדרשה אטימה במלט צמנטי של מרווחים מחדירי רטיבות בין צינורות המים לבין אריחי חיפוי הקרמיקה. המומחה קבע כי בריצוף הבטון בחצר קיימים ליקויים פזורים שבגינם "יש לפרק מרצפות שקועות, חלולות וחתוכות באופן לקוי, ולבצע מחדש בחיתוכים אסתטיים ומדוייקים , לאחר מילוי והידוק מצע החול (רצוי לייצב את החול בצמנט). כמו כן, יש לנקות את המרצפות המוכתמות, ובמידה שאינן ניתנות לניקוי יש להחליפן בחדשות, בגוון הכללי". 23. כן קבע המומחה כי אריחי הריצוף שקעו במרבית שטח החדר הדרומי בקומה ב' , עקב שקיעת הרצפה. "לטענת קבלן השיפוצים בוצעה הריצפה בתוספת הבניה, כגון מתחת לריצוף ששקע בחדר הדרומי בקומה ב', באמצעות לוחות עץ שעונים על ריילסים מברזל ורשת רביץ מתוחה על גבי הלוחות מתחת למצע החול והריצוף". 24. אין חולקין כי עבודות אלו לא בוצעו על ידי הנתבע, אלא על ידי מר יצהרי. חוות הדעת לא הבחינה בין עבודתו של קבלן אחד למישנהו: "המהנדס נתן דו"ח על מצב קיים , לא ענין אותי מי בנה או מה בנה, הוא התייחס למוצר המוגמר ולא התענין מי בנה". 25. עלותם של כל התיקונים בפרק זה 55,700 ₪ וקל להבחין , מתוך האמור לעיל כי מחוות הדעת לא ניתן לגזור אילו ליקויי בניה יש לייחס לעבודת הנתבע ומהי עלות תיקונם . 26. אם לא די בכך , לאחר שניתנה חוות הדעת, התרצה הנתבע ובא לבצע מספר תיקונים על פיה. התובעת התעלמה מתיקונים אלו, כאילו לא נעשו, ולא הזמינה את המומחה לתקן את חוות הדעת. בין אם היו אלו תיקונים קוסמטיים בלבד, כפי שטוענת התובעת, ובין אם לאו, חוות הדעת המקצועית המונחת לפני בית המשפט, איננה משקפת נכונה את הסעד הנתבע - תשלום פיצויים כספיים לצורך תיקון ליקויי בניה. 27. על מנת לתמוך בחוות הדעת, הגישה התובעת הצעת מחיר של קבלן אשר הגיש הצעתו על פיה. מסתבר כי קבלן הבנין הינו ידידה של התובעת, המתגורר בטבריה. למותר לציין כי גם למסמך זה איני מייחסת חשיבות כלשהי. 28. "בית המשפט אינו חייב לקבל חוות דעת של מומחה, אפילו היא חוות דעת יחידה, אם היא לוקה בשגיאה גסה" (ראה 409/24 מדינת ישראל נ' שגב' פ"ד מ' (3) 706 ) "בדרך כלל אין חוות דעת שניתנה על ידי מומחה או פוסק מוסכם , סופית לחלוטין שאין אחריה ולא כלום ואין לתקוף אותה בשום צורה ואופן. בית המשפט הוא הקובע סופית את העובדות על סמך הראיות שבאולפניו וחוות הדעת של המומחה או הפוסק גם היא אינה אלא ראיה שכוחה ותקפה המיוחד נובעים מהסכמת הצדדים ". 29. אם כך הדבר לגבי מומחה שמונה מטעם בית המשפט בהסכמה, על אחת כמה וכמה שניתן להסתייג מחוות דעת המוגשת מטעמו של מי מהמתדיינים: "חוות דעת של מומחה דינה כדין כל ראיה הנתונה להערכה ולביקורת של בית המשפט . אין בית המשפט מחוייב לקבל את חוות דעת המומחה על כל מרכיביה, והוא רשאי לנפות מתוכה את אותם המרכיבים שאינם מתיישבים עם הממצאים העובדתיים לפי חומר הראיות שנפרש לפניו במהלך המשפט. (ע"א 136/92 בייניש עדיאל נ' דניה סיבוס פ"ד מז' (5) 114 ). 30. הכלל הוא שנטל השכנוע הוא החובה העיקרית המוטלת על בעל דין , להוכיח את טענותיו כנגד יריבו. חובת ההוכחה היא ההוכחה הנלווית להביא ראיות להרמת נטל השכנוע. חובה לא מתייחסת לעובדות השנויות במחלוקת. ומהכלל אל הפרט: תצהירי התובעת חשודים בהיותם מזוייפים , חוות דעת המומחה שצורפה לתביעתה איננה מסייעת לה, תצהירה, כמו גם עדותה, אינם מספקים את התשתית העובדתית הנדרשת לביסוס עילות תביעתה. לנוכח האמור לעיל הנני דוחה התביעה. הוצאות הנתבע בסך 7,000 ₪ + מע"מ יחולו על התובעת. כתב תביעהבניהמסמכיםעבודות בניהקבלן