צו ביניים לאסור התקשרות בהסכם

דוגמא להחלטה בנושא צו ביניים לאסור התקשרות בהסכם: בקשה למתן צו ביניים שיאסור על המשיבה 1 ("המועצה המקומית") להתקשר עם המשיבה 3 ("המשיבה") בהסכם מכוחו של מכרז 9/2012 - מתן שירותי הסעות לתלמידי החינוך המיוחד והרווחה במועצה, שאותו פרסמה המועצה המקומית ("המכרז"). לאחר עיון בכתבי הטענות שהגישו הצדדים ולאחר שמיעת טענות באי כוחם בדיון שהתקיים ביום 31.10.12, החלטתי לדחות את הבקשה ולבטל את הצו הארעי שניתן ביום 10.10.12. המבקשת והמשיבה הגישו הצעות במכרז, וביום 20.9.12 התכנסה ועדת המכרזים של המועצה המקומית והחליטה להעביר את מסמכי ההצעות לבדיקה ולמתן חוות דעת על ידי היועצים המשפטיים של המועצה המקומית (נספח 1 לתשובת המועצה המקומית). חוות דעתם של אלה נמסרה ביום 24.9.12 (נספח 2 לתשובת המועצה המקומית) ובגדרה הם המליצו שוועדת המכרזים תשתמש בסמכותה לפי סעיף 10 של תנאי המכרז ותורה למציעות להגיש מסמכים נוספים כדי לבחון את עמידתן בתנאי הסף של המכרז. המלצה זו ניתנה על רקע מסקנתם שבהצעות שתי המשתתפות במכרז חסרו מסמכים, אשר הגשתם הייתה דרושה על מנת לבחון את עמידתה של כל אחת מהמציעות בתנאי הסף ואת התאמת הצעתה לתנאי המכרז. ועדת המכרזים התכנסה פעם נוספת בתאריך 27.9.12 והחליטה לפסול את הצעתה של המבקשת, כיוון שגם לאחר שניתנה לה ההזדמנות לכך, היא לא הגישה את כל המסמכים שנדרשו בהתאם לסעיף 6.7 של תנאי המכרז, שעניינו הוכחת התאמתם של הנהגים שהמבקשת תקצה להסעות. בפרוטוקול הדיון של ועדת המכרזים (נספח 4 לתשובת המועצה המקומית) צוין כי לאחר שנבדקו המסמכים שהגישה המבקשת בגדר השלמת המסמכים, נמצא כי עדיין חסרים בהם מסמכים מהותיים (כגון: אישורי משטרה, אישורי משרד הבריאות וכדומה), וכי על כן לא עמדה המבקשת בתנאי סף הקבוע בתנאי המכרז ויש לפסול את הצעתה. ביום 9.10.12 התכנסה מליאת המועצה המקומית והחליטה לאמץ את החלטת ועדת המכרזים (נספח 3 לתשובת המועצה המקומית). עיקר טענותיה של המבקשת הן שהצעתה הייתה הזולה ביותר, ושפרק הזמן שנקצב לה להגשת השלמת המסמכים היה קצר במידה בלתי סבירה ולא אפשר לה לעמוד בדרישה. עוד טוענת המבקשת כי הצעת המשיבה שהוכרזה כהצעה הזוכה אינה עומדת גם היא בתנאי המכרז, וכי בוועדת המכרזים מכהן גם ראש הרשימה הפוליטית-מקומית התומכת בראש המועצה המקומית (המשיב מס' 2). נטען גם כי מועמדה של אותה הרשימה למועצה המקומית נזכר בהצעת המשיבה במכרז כאחד מקבלני המשנה שבאמצעותם היא תיתן למועצה את השירות על פי ההסכם שמכוח המכרז. המבקשת טענה כי לאור כל זאת מתקיימות הנסיבות המקימות חשש לניגוד עניינים, ומשום כך היה על ועדת המכרזים להימנע מלקבל את הצעתה של המשיבה. מושכלות ראשונים הם ש"בית המשפט הבוחן החלטה מנהלית, אינו נכנס בנעלי הרשות ואינו מחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתה. בית המשפט לא ישים עצמו "כועדת מכרזים עליונה", אלא יבחן אך זאת - האם החלטתה נתקבלה כדין ומשיקולים ענייניים, והאם מצויה היא במתחם הסבירות" (עע"מ 2126/10 מטאור מערכת טכנולוגיה וארגון בע"מ נ' מנהלת אורות לתעסוקה - ועדת המכרזים הבין משרדית (טרם פורסם,8.12.10)) ("עניין מטאור"). וגם זאת נאמר, ש"מעקרון השוויון והתחרות ההוגנת נגזרת ההקפדה היתרה על קיומם של תנאי הסף, כמו גם על הכלל שלפיו אין לנהל משא ומתן עם מציע או לערוך שינוי בהצעה או בתנאי המכרז לאחר שהוגשו ההצעות" (עניין מטאור והאסמכתאות הנזכרות בפסקה כ"א שם). את טענות המבקשת יש לשקול, אפוא, על רקע על הכללים המובאים לעיל, ולדעתי לא עלה בידי המבקשת להראות שיש להתערב בהחלטתה של ועדת המכרזים. הנימוק העיקרי העומד ביסוד מסקנה זו הוא שכטענת המועצה המקומית, המבקשת לא עמדה בתנאי הסף הקבוע בסעיף 6.7 של המכרז, ומשום כך אין דופי בהחלטת ועדת המכרזים לפסול את הצעתה. סעיף 6.7 של תנאי המכרז מונה דרישות שצריך לעמוד בהן כל אחד מן הנהגים אשר יוקצו להסעות, ובכללן רישיון להסעת ילדים, ניסיון של שנתיים בהסעת תלמידים באותו סוג רכב, אישור רפואי, אישור לפי החוק למניעת העסקת עברייני מין במוסדות מסוימים תשס"א-2001 והעדר הרשעות בעבירות חמורות. לפי אותו סעיף, על המשתתף במכרז לצרף מסמכים התומכים בכך שהנהג עומד בדרישות אלה. היועצים המשפטיים של המועצה המקומית הגיעו למסקנה, שהמבקשת לא חלקה על נכונותה, שבעת הגשת הצעתה של המבקשת לא נכללו בה כל המסמכים הנדרשים לפי סעיף 6.7. לכאורה, יכלה ועדת המכרזים לפסול את ההצעה כבר בשלב זה, נוכח הוראתה של פסקת הסיפא של סעיף 6 שלפיה "אי עמידה בתנאי הסף המצוינים לעיל באופן מצטבר תביא לפסילת הצעת המציע". אלא שכאמור, ועדת המכרזים החליטה להשתמש בסמכות הנתונה לה לפי סעיף 10.1 של תנאי המכרז ולהורות כי המציעות ישלימו פרטים ויגישו מסמכים בהשלמה להצעותיהן. גם בשלב זה לא עמדה המבקשת בתנאי המכרז, ואת טענתה שפרק הזמן שנקצב לה לשם ההשלמה הוא בלתי סביר לא ניתן לקבל. ראשית, מפני שהמבקשת עצמה טוענת כי על אף פרק הזמן הקצר שעמד לרשותה היא הגישה את המסמכים שלטענתה התבקשו ממנה (סעיף (ג)(18) של הבקשה), ומכאן שלא ברור מה היסוד לטענה שפרק הזמן שהוקצב על ידי ועדת המכרזים הוא בלתי סביר במידה המצדיקה התערבות בשיקול דעתה של הוועדה. שנית, בהשאלה מן ההלכה המחייבת משתתף במכרז להעלות את טענותיו כנגד פגמים שלטענתו נפלו בו בהקדם האפשרי, ולא רק לאחר שנודע לו על תוצאותיו (עע"מ 8610/03 אמנון מסילות מעלות את מרכז שוש סלע נ' המועצה המקומית מג'אר, פ"ד נח(6) 755) (2004) ("עניין אמנון מסילות"), ניתן לומר גם במקרה זה כי היה על המבקשת להקדים את פנייתה לבית המשפט, אם סברה שהתנהלות ועדת המכרזים מצדיקה התערבות שיפוטית. במילים אחרות, היה על המבקשת לפנות לבית המשפט מיד לאחר שוועדת המכרזים החליטה על הגשת המסמכים הנוספים, והיה עליה להצביע על כך שפרק הזמן שנקצב לה הוא קצר במידה בלתי סבירה, הפוגעת בזכויותיה. המבקשת נמנעה מלעשות כן והיא פנתה לבית המשפט רק לאחר שנודעו תוצאותיו של המכרז, ומשום כך לא ניתן לקבל עתה את טענותיה בעניין זה. שלישית, מפני שעניין זה של אופן ניהול המכרז מסור לשיקול דעתה של ועדת המכרזים, ובית המשפט אינו מתערב בשיקול דעת זה זולת אם ההחלטה היא בלתי סבירה במידה המצריכה ומצדיקה התערבות שיפוטית (עע"מ 3499/08 רון עבודות עפר ייזום ופיתוח מ.א. בע"מ נ' ועדת המכרזים - עיריית עפולה (טרם פורסם, 18.1.09)). פסילת הצעתה של המבקשת על רקע אי עמידתה בתנאי סף הופכת לבלתי רלוונטית את הטענה שהצעתה הייתה הזולה ביותר, וממילא גם את הטענה המבוססת על תקנה 21(ב) לתקנות חובת מכרזים תשנ"ג-1993, שהייתה מוטלת על המועצה המקומית חובה לאפשר לה להעלות את טענותיה קודם לקבלת החלטתה בדבר הזוכה במכרז. גם הטענה בדבר החשש לניגוד עניינים המתקיים, כביכול, בנסיבות המקרה אינה יכולה להתקבל מן הטעם שאותו הזכרתי לעיל, היינו חשייתה של המבקשת נוכח ידיעת העובדות שלטענתה משמשות בסיס לחשש לניגוד עניינים. כאמור, כבר ביום 20.9.12 התקיימה ישיבתה הראשונה של ועדת המכרזים שנועדה לשם פתיחת מעטפות ההצעות שהוגשו במכרז. בישיבה זו נכח נציג של המבקשת, כמו גם נציג המשיבה שעליו מוסבת טענת ניגוד העניינים (פרוטוקול הישיבה צורף כנספח 1 לתשובת המועצה המקומית). אין טענה שהעובדות הנטענות על ידי המבקשת בנוגע לנציג המשיבה נודעו רק לאחר זמן, ולכן גם בהקשר זה ניתן להחיל - בהשאלה מן ההלכה בעניין אמנון מסילות - את הכלל המונע מן המבקשת להעלות את טענת הפגם רק לאחר שנודעו לה תוצאות המכרז. מעבר לכך, אני סבור שיש ממש בטענותיה של המועצה המקומית בעניין זה, וכי לא נפל בהחלטתה של ועדת המכרזים פגם המקים למבקשת עילה לביטול ההחלטה. בעיקרו של דבר, דומה כי המועצה המקומית צודקת כשהיא מצביעה על כך שמי שמוסבת עליו טענת ניגוד העניינים הוא אמנם בן דוד של ראש המועצה, אולם מן העבר האחר, ההתקשרות החוזית מכוחו של המכרז אינה עתידה להיעשות עמו אלא עם המשיבה, וספק אם יש בכלל תחולה לסעיף 103א' לצו המועצות המקומיות (א) תשי"א-1950, האוסר התקשרויות של מועצה מקומית עם חבר המועצה או קרובו. סעיף 103א(א) קובע כי "חבר מועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שיש לאחד מהאמורים חלק העולה על עשרה אחוזים בהונו או ברווחיו או שאחד מהם מנהל או עובד אחראי בו, לא יהיה צד לחוזה או לעסקה עם המועצה; לענין זה, "קרוב" - בן זוג, הורה, בן או בת, אח או אחות", ונראה שיש טעם בטענת המועצה המקומית שלפיה קרבת משפחה של בן דוד אינה כלולה בהגדרת "קרוב". גם הדברים שנאמרו בבג"ץ 595/89 משה שמעון נ' הממונה על מחוז הדרום במשרד הפנים, פ"ד מד(1) 409 (1990) ושהובאו על ידי המועצה המקומית, תומכים בכך שאין להחמיר יתר על המידה ולפסול את הצעת המשיבה אך מחמת העובדה, או האפשרות, שבן דודו של ראש המועצה יהיה אחד מקבלני המשנה של המשיבה בביצוע השירותים. דומה שיש גם טעם בטענה אחרת של המועצה המקומית, כי מדובר ביישוב שמרבית תושביו משתייכים למספר קטן של משפחות גדולות, ופסילת הצעה במכרז רק על רקע זה היא בלתי מידתית ובלתי סבירה. כאן המקום גם לציין כי המועצה המקומית טענה (בסעיף 12.11 של תשובתה) שייתכן שיהיה מקום לבחון, במנותק מעניין המכרז, את העסקתו של בן דודו של ראש המועצה המקומית על ידי המשיבה, וזאת על רקע ניגוד עניינים אפשרי בנוגע לביצועה של ההתקשרות החוזית בין המשיבה לבין המועצה המקומית. עמדה זו מקובלת עליי, וככל שהנושא יעלה בעתיד יהיה אולי מקום להעמיד את החלטת המועצה המקומית לביקורת שיפוטית לגופה של ההחלטה, אולם עניין זה כשלעצמו אינו יכול לסייע למבקשת שהצעתה נפסלה בשל אי עמידה בתנאי סף. סיכומו של דבר, לא שוכנעתי שהחלטת ועדת המכרזים היא בלתי סבירה במידה המצדיקה התערבות בה, ומשום כך אני רואה לדחות את הבקשה ולבטל את הצו הארעי שניתן ביום 10.10.12. המבקשת תשלם לכל אחת מן המשיבות 1 ו-3 שכר טרחת עורכי דין בסכום של 10,000 ₪. צו בינייםחוזהצווים