במקרה של העסקת עובדים בדרך של 'מיקור חוץ'. הדגיש בית הדין הארצי, כי השאלה אותה יש לבחון היא האם מדובר במיקור חוץ אותנטי ולגיטימי. השופטת ארד הציגה את אפשרויות 'מיקור החוץ', כדלהלן: מיקור חוץ של פונקציות, בו מוצאים בשלמותם תחומים מוגדרים מן המסגרת הארגונית של המזמין, ומיקור חוץ של כוח אדם בו עושה הארגון המזמין שימוש בעובדי חברת כוח אדם אותם מעמיד לרשותו הקבלן [ראה: ע"ע 116/03 מדינת ישראל משרד החינוך - משה חג'בי ואח' (פסה"ד מיום 2/2/06); ע"ע 766/07 לימור בן חיים לעיל], כאשר בשני המקרים, העובדים הם עובדי הקבלן. כל אלו, במובחן ממיקור חוץ לא לגיטימי בו משמשת חברת כח האדם כ"צינור לתשלום השכר" בלבד, עת המשתמש קולט או מגייס את העובד למפעלו באופן בו מתקבלים עובדיו שלו לעבודה והעובד מבצע עבודה זהה לעובדי המשתמש ולצידם, ורק שכרו משולם על ידי חברת כח האדם [ראה: ע"ע 766/07 בן חיים לעיל]. באשר למיקור חוץ של פונקציות- שירותים נקבע, כי: "כלי זה הינו מקובל ואף מחויב המציאות במשק שנות האלפיים. בתבנית זו, מתחייבת החברה החיצונית לספק מוצר או שירות או לבצע חלק מפעולות המפעל, על ידי עובד שלה, כאשר בדרך כלל אותה חברה מתמחה באספקת השירות או בייצור המוצר אותם העביר המפעל לביצועה. במיקור חוץ אפשר שהחברה החיצונית תייצר במפעל שלה את המוצר שהוזמן על ידי המפעל ותספקו למפעל המזמין. במקרים אחרים של מיקור חוץ, החברה "החיצונית" מספקת שירות או מוצר בתוך מפעלו של המזמין. גם במקרים אלה, החברה מספקת השירות היא הקולטת את העובדים לשורותיה, היא שכורתת עמם חוזי עבודה ומדווחת עליהם לרשויות השונות כעובדיה. חברה כאמור אחראית לביצוע עבודה או למתן שירות ובמסגרת זו היא המכשירה את עובדיה לביצוע התפקיד ש"אצל" לה המפעל והיא האחראית לשיבוץ העובדים ולהחלפתם לפי ראות עינייה. כללם של דברים: החברה החיצונית מספקת למפעלו של הלקוח את השירות או המוצר המוגמר ואינה מספקת עובדים למפעלו". ( ראה ס"ע 5860-12-08 ודים ברודסקי נ' אבטחה מבצעית א.מ. סקיוריטי בע"מ (חיפה), 04/07/2011) לסיכום, אין עוד תוקף לחזקה שנקבעה בהלכת כפר רות לפיה העובד והמשתמש בעבודתו הם הצדדים האמיתיים משני צדי המתרס של חוזה העבודה, אך דרך הבדיקה נותרה כשהיתה - קרי, מבחני הלכת כפר רות. כאשר מטרת הבדיקה, בין היתר, לבחון האם עסקינן ב'מיקור חוץ' אותנטי ולגיטימי. בהסדרי העסקה בהם מעורב צד שלישי, באופן תדיר מתעוררת שאלת זיהוי המעביד "המשפטי". סימני ההיכר המלמדים על מעסיק זה לא תמיד יהיו מובהקים, חד משמעיים ונחרצים, על כן בהצטבר כל המאפיינים ניתן יהיה לקבוע מיהו המעסיק שעמו נתקיימו יחסי עובד-מעביד והוא הנושא בחובות המוטלות עליו כלפי העובד. פסה"ד המנחה בסוגיה זו הינו פסק דין בהלכת כפר רות, בו נקבע: "בדרך הטבע תהא הנחת המוצא כי העובד והמשתמש בעבודתו הם הצדדים האמיתיים הניצבים משני עברי המתרס של חוזה העבודה, ועל המבקש להפריך הנחה זו ולטעון כי הצד השלישי הינו המעביד הנכון להוכיח את טענתו. הוא יוכיחה אם ישכיל להראות כי בשני מישורים קיימת התקשרות משפטית (במפורש או מכללא) למתן עבודה בתמורה: בין הצד השלישי לעובד ובין הצד השלישי למשתמש בעבודה. עוד על הטוען להראות כי ההתקשרות המשפטית בין המשתמש בעבודה לבין הצד השלישי לא נועדה לעקוף או להתחמק מחובות המעביד, על פי חוק, על פי הסכם קיבוצי או צו הרחבה וכי אינה מנוגדת לתקנות הציבור או נגועה בחוסר תום לב או בפגם אחר הפוסל אותה ומאיין את תוקפה. (סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - 1973)." תוקפה של החזקה שנקבע בהלכת כפר רות בדבר היות המשתמש המעסיק נחלש במצב המשפטי הנוכחי. בפרשת חסידים נקבע כי "...גם אם אין עוד תוקף לחזקה - אין משמעות הדבר כי קיימת חזקה הפוכה (למעט במצבים של העסקה אותנטית באמצעות קבלן כוח אדם לתקופה שאינה עולה על תשעה חודשים, כפי שהובהר בעניין גולן)... בנוסף, גם אם אין עוד תוקף לחזקה, עדיין נותרה על כנה דרך הבדיקה - המהותית והזהירה - שהותוותה על ידי בית הדין בעניין כפר רות". (ראה: ע"ע (ארצי) 478/09 יצחק חסידים - עיריית ירושלים (13.1.2011) (להלן - 'פרשת חסידים') עוד בעניין חסידים, בית הדין הארצי חזר על מבחני העזר שנקבעו בעניין כפר רות לקביעת זהות המעסיק (מי קיבל את העובד לעבודה ומי הסדיר את תנאי קבלתו אליה; מי משבץ את העובד במקום העבודה; מי קובע את מכלול תנאי עבודתו לרבות תנאי שכרו והתנאים הנלווים; מי חייב לשאת בתשלום שכרו של העובד; בידי מי הכוח לפטרו ועוד). בית הדין הוסיף על מבחני כפר רות מבחני עזר נוספים: האם העובד מפסיד ייצוג ארגוני כתוצאה ממיקור החוץ; האם משמעותו של מיקור החוץ היא הדרה של העובד מתחולה של צווי הרחבה או הסכמים קיבוציים; האם מיקור החוץ פוגע בכבודו של העובד על ידי בידודו ופגיעה בתחושת השייכות שלו; האם מיקור החוץ פוגע באפשרויות קידומו והתפתחותו המקצועית של העובד; האם מיקור החוץ פוגע באפשרות העובד לקיים מערכת יחסים אישית ואנושית מול מעסיקו, באופן סביר בהתאם לסוג העיסוק בו מדובר." נציין, כי עדיין חובת ההוכחה מוטלת על כתפי התובע - זאת, הן בשל היעדר החזקה והן בשל היותו התובע, וכמקובל בשיטתנו, המוציא מחברו ועליו הראיה. חברות כוח אדםמיקור חוץ (אאוטסורסינג)