1. משרד התשתיות הלאומיות פרסם מכרז לקבלת שירותי בקרה טכנולוגית - רגולטורית על ההקמה, ההפעלה התחזוקה ותכניות לשעת חרום של מערכות ומתקני גז טבעי, וייעוץ בתחומי הגז הטבעי, עבור רשות הגז הטבעי. למכרז נגשו שתי מציעות: העותרת, ומשיבה 4 (להלן: הזוכה). במכרז נקבע כי למרכיב האיכות ינתן משקל של 25% מן הציון הכולל, אולם כתנאי סף, על המציע לזכות בציון של 70% בפרמטר זה. לפיכך נקבע, כי פרמטר האיכות יבדק בשלב א', ורק הצעות שיזכו בציון של 70% ומעלה יעברו לשלב ב', היינו לבחינת דרוגן לפי המחיר. העותרת זכתה בציון של 72% במרכיב האיכות, ועברה את תנאי הסף. הזוכה זכתה בציון של 98%, ומובן שעברה את תנאי הסף. לאחר מכן עברה ועדת המכרזים (להלן: המשיבה), לבחינת הצעות המחיר. על פי הוראות המכרז, ההצעה הזולה ביותר אמורה הייתה לקבל ציון של 100% במרכיב המחיר, וכל יתר ההצעות אמורות היו להיות מדורגות ביחס אליה. לאחר בחינת מרכיב המחיר, שקלול מרכיבי האיכות והמחיר העמיד את הציון בו זכתה העותרת על 93% ואילו הציון המשוקלל של הזוכה הגיע ל- 84%. אלא שעל פי תנאי המכרז רשאית הייתה המשיבה לשוב למציעים ולבצע "הליך תחרותי נוסף", ובמילים אחרות, לנהל עימם מו"מ על המחיר, ולאפשר להם להגיש הצעה משופרת. כך נהגה המשיבה, לאחר שמצאה כי שתי הצעות המחיר גבוהות יותר מהסכום המשולם היום עבור אותה עבודה (המבוצעת על ידי הזוכה, מכוח זכייתה במכרז קודם). בעקבות המו"מ, הפכה הצעתה המשופרת של הזוכה זולה כמעט במחצית מזו של העותרת, אשר כמעט ולא ערכה שינויים בהצעתה המקורית. שקלול מחדש של ציון האיכות עם ציון המחיר המשופר הביא לכך שהזוכה זכתה בציון 99.52%, ואילו ציונה של העותרת הועמד על 49.30%. לטענת העותרת, נפלו פגמים מפגמים שונים בהצעת הזוכה. לטעמה, פגמים אלה חייבים היו להוביל לפסילת ההצעה הזוכה ולהכרזה על ההצעה שלה כהצעה הזוכה. מכאן העתירה. 2. אף שהעתירה כללה טענות רבות ומגוונות, במהלך הדיון בעל פה צמצמה העותרת את עתירתה לשלושה עניינים הקשורים בחלק מרכיבי המחיר. האחד, כי ברכיב השכר החודשי עבור מנהל הפרויקט (רכיב A6), הציעה הזוכה שכר הסוטה מהוראות החשב הכללי הרלבנטיות. לטענת העותרת מחייבות הוראות אלה מתן הנחה של 20% מגובה התעריף המרבי המאושר על ידי החשכ"ל, בעוד שהזוכה העניקה הנחה של 10% בלבד. השני, כי ברכיב שכר שעת עבודה של מומחה ישראלי (רכיב A7), חישבה הזוכה את שכרו באותו אופן שגוי כמו ברכיב הקודם, ובנוסף, למרות שעל פי הוראות המכרז היה עליה לחשב רכיב זה לפי 8 שעות עבודה ליום, הרי שהזוכה חישבה אותו לפי 9 שעות עבודה ביום. והטענה השלישית היא כי הצעתה המשופרת של הזוכה היא הצעה "תכסיסנית", שכן הזוכה הפחיתה את התמחור של שעת עבודה של מומחה זר במשרדו ב- 80% מן התמחור שבהצעה המקורית, מה שגרם להפחתת הצעתה הכוללת בשיעור של 70%, שכן לרכיב זה (A5) משקל ניכר בנוסחת חישוב המחיר. עינינו הרואות, כי אין בידי העותרת טענות ביחס לציון שזכתה לו במרכיב האיכות, וטענותיה נסובות על שלושה מרכיבי המחיר בהצעתה של הזוכה. 3. בטרם אדרש לטענות אחת לאחת, יש להבהיר כי לנוכח מורכבות המכרז דרש עורכו, כי הצוות המקצועי של כל מציע יכלול מנהל פרויקט ישראלי בעל כישורים שפורטו; מומחה בינלאומי מוביל אשר יהיה זמין לביקורים בישראל ובנוסף יבצע עבודה עבור הפרויקט במשרדו בחו"ל; ומאגר מומחים בתחומים שפורטו, ואשר המומחים הזרים מביניהם יהיו זמינים לביקורים בישראל ויבצעו עבודה גם במשרדיהם בחו"ל. הצעת המחיר אמורה הייתה לכלול 7 רכיבים, שסומנו A1 - A7 בהתאמה. כמפורט לעיל, הרכיבים נשוא העתירה הם A5, A6 ו- A7. A5 הוא הרכיב של שכר שעת עבודה של מומחה זר במשרדו, ומשקלו בנוסחת החישוב הוא 34% מציון המחיר הכולל. A6 הוא רכיב השכר החודשי של מנהל הפרויקט, ומשקלו בנוסחת החישוב הוא 8% מציון המחיר הכולל. A7 הוא רכיב שכר שעת עבודת מומחה ישראלי, ומשקלו בציון המחיר הכולל הוא 2%. שכר חודשי למנהל הפרויקט (A6): 4. המכרז הגדיר רכיב זה במילים אלה: "שכר חודשי עבור 170 שעות העסקתו של מנהל הפרויקט (תעריף שעתי) בהתאם להוראות החשכ"ל (כמפורט בסעיף הצעת המחיר) שיוכפל ב- 170 שעות עבודה חודשיות". העותרת טוענת בעתירתה, כי על פי "הוראות החשב הכללי - תעריפי התקשרות עם נותני שירותים", התשלום עבור שעת עבודה עבור יועץ בכיר שותף הוא עד 285 ₪ לשעה, ומכוח הוראת סעיף 33 לתנאי המכרז היה על המציע ליתן הנחה של 20%. מכאן שמחירה של שעת עבודה של מנהל פרויקט יכול היה להיות לכל היותר 228 ₪ (285 X 0.8), ואילו העותרת תמחרה שעת עבודה זו ב- 256 ₪, היינו בהנחה של 10% בלבד (285 X 0.9). טענה זו בטעות יסודה. 5. הוראת סעיף 33 למכרז קובעת כך: "המציע יציין אחוז הנחה מתעריף שעת ייעוץ לעבודה מתמשכת בהתאם לחוזרי השכר של אגף החשב הכללי - משרד האוצר, לעניין תעריפים ליועצים לניהול (מקצועות שונים) כפי תוקפו מעת לעת ... מודגש בזאת כי על פי חוזר הוראת שעה משקי עבור שירות המבוצע בידי משרד/חברה של נותני שירות חיצוניים יהיה התעריף המרבי 90% מגובה התעריף הקבוע בחוזר האמור בתוספת מע"מ וכי על סכום זה מתבקשת ההנחה ועל פי הוראת שעה 13.9.2.1 תעריפים לתשלום יועצים". על אף שסעיף 33 קובע מפורשות כי ההנחה תהיה 10% מן התעריף המרבי של שעת ייעוץ לעבודה מתמשכת, טוענת העותרת כי ההנחה אמורה לעמוד על 20% מתעריף זה. את טענתה מבססת העותרת על הפניה לסעיף 4.4.3.3.1 שבהוראת חשכ"ל 13.9.2. על פי הוראה זו, יש להפחית הפחתה נוספת של 10% מן התעריף החל על תעריף שעתי לנותן שירותים חיצוני המועסק למעלה מ- 180 שעות בחודש בממוצע, או לחילופין, לתקופת התקשרות למתן השירות העולה על שנתיים. מאחר שההתקשרות נשוא המכרז היא לתקופה בת 4 שנים, סבורה העותרת כי הוראה זו חלה, וכי על כן היה על המציע ליתן הנחה של 20% על התעריף המרבי הרלבנטי ולא 10%, כפי שנהגה הזוכה. 6. אין חולק, כי התעריף המרבי עבור שעת עבודה של יועץ מן הסוג הנדון הוא 285 ₪ (הוראת שעה 13.9.2.1, נספח ב' לתשובת המשיבה). אולם סעיף 33 לתנאי המכרז קובע מפורשות, כי על המציע ליתן הנחה של 10% מן התעריף המרבי הקבוע בהוראת שעה 13.9.2.1, הא ותו לא. רוצה לומר, עורך המכרז לא הפנה את המציעים לאותה הוראת חשכ"ל ממנה ציטטה העותרת, אלא לתעריף המרבי עבור שעת יעוץ על פי הוראת חשכ"ל 13.9.2.1, תוך שהוא קובע כי עבור שירות המבוצע בידי משרד/חברה של נותני שירות חיצוניים (וזה המצב בענייננו), יהיה התעריף המרבי 90% מגובה התעריף האמור. זהו, למעשה, ציטוט של סעיף 4.4.3.1 להוראת חשכ"ל 13.9.2, אותו אימץ וכלל עורך המכרז בסעיף 33 לתנאי המכרז. ואילו הוראת סעיף 4.4.3.3.1 אליו הפנתה העותרת, אינה מצויה, כאמור לעיל, בהוראת שעה 13.9.2.1, אשר אוזכרה במכרז, כי אם בהוראה 13.9.2, שלא אוזכרה בו, והאמור בה לא צוטט ולא נכלל בתנאים המפורטים בסעיף 33 הנ"ל. משכך, לא הייתה מוטלת על הזוכה כל חובה לפשפש בהוראות חשכ"ל אחרות מאלה שעורך המכרז הפנה אליהן, וליתן הנחות שלא נתבקשו בתנאי המכרז כפי שהם. במילים אחרות, לו נכתבה הוראת סעיף 33 לתנאי המכרז על דרך ההפנייה, היינו, לו עורך המכרז היה מפנה להוראת חשכ"ל 13.9.2 ודורש מן המציעים ללמוד ממנה מהו שיעור ההנחה שעליהם לתת על התעריף המרבי, הייתה העותרת צודקת בטענתה כי יש להסיק מצרוף סעיפים 4.4.3.1 ו- 4.4.3.3.1, שעל המציע ליתן הנחה בשיעור 20%. אלא שעורך המכרז לא הפנה לאותה הוראת חשכ"ל, ובחר ממנה, מסיבותיו הוא, אך ורק את האמור בסעיף 4.4.3.1, אותו ציטט בגוף סעיף 33 לתנאי המכרז. משכך, לא נדרשה ממשתתפי המכרז הנחה של 20% מן התעריף המרבי, כי אם 10% בלבד. בתנאי זה עמדה הזוכה. לו סברה העותרת כי עורך המכרז טעה בכך שהסתפק בדרישה להנחה בשיעור 10% מן התעריף המרבי, וכי היה עליו להורות על הנחה נוספת מכוח האמור בסעיף 4.4.3.3.1 להוראה 13.9.2, היה עליה לפנות בשאלת הבהרה בעניין זה. לא למותר להוסיף, שכיוון שהתחרות היא על המחיר הזול ביותר, הרי שהצעתה היקרה יותר של הזוכה ברכיב זה ודאי לא עמדה לעותרת לרועץ. שכר שעת עבודת מומחה ישראלי (A7): 7. הגדרת רכיב זה הינה כך: "שכר שעתי עבור העסקתו של מומחה ישראלי בישראל (תעריף שעתי בהתאם להוראות החשכ"ל (כמפורט בס' הצעת המחיר)". בשאלות ההבהרה נשאל עורך המכרז האם המחיר ביחס למומחים ישראלים הינו יומי או שעתי, והתשובה הייתה זו: "בהצעת המחיר יש לרשום מחיר יומי המחושב לפי שמונה שעות עבודה ביום על פי התעריף של החשב הכללי. כלומר, אם מחיר שעת עבודה הוא X, בהצעת המחיר יופיע מחיר של X כפול 8". יוער, כי בעניין אחרון זה של מספר שעות העבודה ביום חל שינוי. במקור נאמר כי יש להתייחס ליום עבודה ככולל 9 שעות, ולאחר מכן תוקן המכרז ונקבע כי החישוב ייערך לפי 8 שעות עבודה ביום (עמ' 26 למסמכי המכרז). 8. לטענת העותרת, ברכיב זה נפלו שני פגמים בהצעת הזוכה. הפגם האחד, שהזוכה קבעה כי מחיר שעת עבודה הוא 285 ₪ (על פי התעריף המרבי בהוראת חשכ"ל 13.9.2.1), ולא העניקה את ההנחה המתחייבת, כמפורט בטענותיה לגבי הרכיב הקודם. בעניינו של רכיב זה חל, לטענת העותרת, סעיף 4.4.2.1 להוראת חשכ"ל 13.9.2, ולפיו מאחר שההערכה לפי נתוני המכרז היא, כי כל אחד מן המומחים יועסק למעלה מ- 200 שעות במהלך תקופת הפרויקט, הרי שאין המדובר בתעריף של "התקשרות אקראית" (סעיף 4.4.1 לאותה הוראה), אלא בתעריף של "התקשרות מתמשכת" (סעיף 4.4.2.1), ועליו חלות ההוראות בדבר הנחה בשיעור 20%. הפגם האחר עליו מצביעה העותרת הינו, שהחישוב בהצעת הזוכה נערך לפי 9 שעות עבודה ביום, להבדיל מ- 8 שעות, ובניגוד למה שדרש המכרז. 9. אסיר תחילה מן הפרק את הטענה השנייה. כעולה מן האמור במכרז, התחרות ברכיב הנדון היא על בסיס מחיר שעת עבודה ולא על בסיס יומי. לפיכך, בצדק טענה המשיבה כי מאחר שבהצעת הזוכה הופיע המחיר עבור שעת יעוץ בצורה בולטת, ולא צריך היה לחלץ אותו ממחיר גלובאלי, הרי שאין המדובר בפגם של ממש, מה גם שהמקור לתקלה הוא בשינוי שחל בתנאי המכרז בשלב כלשהו שלאחר פרסומו. 10. אשר לטענה הראשונה, בהנחה שהמדובר ב"התקשרות אקראית", היינו פחות מ- 200 שעות למומחה בתקופת ההתקשרות, אין חולק כי מותר היה לעותרת לנקוב בתעריף המרבי שמתיר החשכ"ל, 285 ₪ לשעה, כפי שהפנו אליו עורכי המכרז. לא מצאתי יסוד לטענת העותרת לפיה המדובר ב"התקשרות נמשכת". עיון פשוט בנוסחת החישוב של מרכיב המחיר במכרז מעלה, כי נקודת המוצא של המשיבה הייתה שיהיה צורך בהעסקת מומחים ישראלים בהיקף כולל של 5 שעות עבודה בחודש ((A7x5)x0.02), ובחישוב ל-4 שנים (תקופת ההתקשרות), המדובר ב- 240 שעות. מאחר שהמדובר במאגר מומחים, הרי שממילא כל מומחה לא יועסק יותר מ- 200 שעות בתקופת ההתקשרות. לא למותר להוסיף בהקשר זה, כי המשקל שניתן לרכיב הנדון בנוסחת החישוב הינו של 2% מתוך סך כל המחיר. המשקל האמור מתיישב לחלוטין עם טענת המשיבה לפיה ההערכה כי מספר השעות החודשיות בהן יועסקו המומחים הישראלים לא יעלה על 5 שעות חודשיות לכלל המומחים. אין בידי לקבל את טענת העותרת לפיה חישוב זה אינו סביר. מכל מקום, הטענה - ככל שיש בה ממש - אינה יכולה להיות מופנית כלפי ההצעה הזוכה, אשר הבנתה את מסמכי המכרז נשענת על הנתונים המפורשים שפורטו לעיל, וכפי שמאשרת זאת המשיבה. ככל שסברה העותרת כי הערכה זו אינה סבירה, היה עליה לפנות בשאלת הבהרה לעורך המכרז. הצעת הזוכה לוקה בתכסיסנות: 11. על פי הטענה, לאחר שנוהל מו"מ עם המציעות כפי שהוסמכה המשיבה לעשות על פי כללי המכרז, הפחיתה הזוכה את הצעתה ברכיב A5, הוא רכיב שכר שעת עבודה של מומחה זר במשרדו, בשיעור של כ- 80%. הפחתה זו הביאה, לטענת העותרת, להוזלת הצעת הזוכה באופן כולל ב- 70%. עוד על פי הטענה, התכסיסנות בהתנהלות זו בולטת משום שברכיבי ההצעה של הזוכה, המתייחסים לביקוריו של המומחה הזר המוביל ולביקוריהם של מומחים זרים מתוך המאגר (רכיבים A2 ו- A4), לא חל בהצעת הזוכה כל שינוי. לשיטתה, ההוזלה המשמעותית בתעריף שעות העבודה של מומחה זר במשרדו צריכה היתה להוביל להוזלה מקבילה ברכיבי הביקורים. העותרת סבורה עוד, כי ההפחתה הדרמטית בשכר עבודתו של המומחה הזר במשרדו הופכת את הצעת הזוכה ברכיב זה להצעה הפסדית, שכן "המדובר במחיר מופרך וחסר שחר שאינו קיים בשוק המומחים הזרים" (סעיף 95 לעתירה). ובהקשר זה מסבירה העותרת כי התכסיסנות, או ה- shifting, הינו מצב בו מציע המתמודד הצעה נמוכה במידה בלתי סבירה מן האומדן, כשחלק מן הרכיבים מתומחר באופן נמוך במיוחד וחלקם האחר מתומחר באופן גבוה במיוחד, כך שבסופו של דבר עלולה ההצעה להיות יקרה יותר מן המחיר שהוצע בה. בענייננו, החשד ל- shifting מתבטא בכך שאת ההפסד בגין הפחתת שכרו של המומחה הזר "תעמיס" הזוכה על המומחים הישראלים, שאין כל הגבלה בכל הנוגע לכמות שעות העסקתם. גם בטענה זו לא מצאתי ממש. 12. ראשית, המשיבה סברה, כי שכרו של המומחה הזר ברכיב A5, כפי שהוצע בהצעת הזוכה המקורית, גבוה מדי, כעולה מפרוטוקול הדיון מיום 5.10.10 (נספח 11(7) לעתירה). רוצה לומר, אין לקבל את ההנחה המובלעת בטיעוניה של העותרת, לפיה דווקא הצעת המחיר המקורית הייתה הצעה המשקפת מחירי שוק. לאחר שהוצעה ההצעה המשופרת, בחנה אותה המשיבה, ומומחיה סברו כי המדובר בהצעה סבירה שאינה הפסדית, כעולה מפרוטוקול הדיון מיום 6.10.10 (נספח 11(8) לעתירה). טענתה של העותרת כאילו המדובר בהצעה הפסדית, שאינה עולה בקנה אחד עם מחירי שוק, הינה בבחינת טענה בעלמא, שלא גובתה בכל חוות דעת כלכלית, בעוד שמומחי המשיבה סבורים, כאמור, אחרת. בעניין כגון זה אין דרכו של בית המשפט להתערב, על אחת כמה וכמה משלא הונחה בפניו ולו תחילתה של תשתית ראייתית אשר תצדיק זאת. וככל שטענתה של העותרת נשענת על חריגה בלתי סבירה מן האומדן, הרי שתנאי המכרז לא כללו כלל קיומו של אומדן. יתרה מזאת, העותרת דווקא פנתה לקבלת אומדן ופנייתה נדחתה באופן מפורש (נספחים 17(1) ו- 17(2) לעתירה). מכאן, שהזוכה לא יכולה הייתה להציע הצעה נמוכה מאומדן שלא היה. שנית, איני סבורה כי ניתן להשוות בין אותם רכיבים המתייחסים לביקורי המומחים הזרים בארץ, לבין מחיר שעת עבודה של מומחה זר במשרדו. ואם כך הוא, אין להסיק מן העובדה שברכיבים אלה לא הציעה הזוכה הפחתה, או שההפחתה המוצעת אינה גבוהה, ואילו ברכיב שעת עבודה למומחה זר במשרדו חלה אותה הפחתה דרמטית, כי המדובר בתכסיסנות. הרכיבים עוסקים בתמחור של עלויות שונות בתכלית, וממילא אין הם בני השוואה. בנוסף, המשיבה הבהירה מפורשות, במענה לשאלתה של העותרת שהוצגה במהלך המו"מ, כי אין הכרח להפחית בכל רכיבי הצעת המחיר באופן אחיד (נספח 11(7) לעתירה). שלישית, אין יסוד לטענה כאילו הרכיב בו מדובר מהווה 95% מן המחיר, כפי שטענה העותרת במהלך הדיון בעל פה. כפי שכבר הראיתי לעיל, המדובר ברכיב שמשקלו בנוסחת החישוב הוא 34%. גם מטעם זה אין יסוד לטענה בדבר התכסיסנות או חוסר הסבירות שבהפחתה. ורביעית, כפי שהסבירה הזוכה, מאחר שהיא חברה בינלאומית, המעסיקה בעצמה מומחים זרים בשלוחותיה השונות בחו"ל, אין היא נזקקת לשכירת שירותיהם של מומחים חיצוניים לה, והיא מסוגלת, על כן, להפחית באופן משמעותי את עלויות העסקתם של מומחיה במשרדיהם בחו"ל. וחמישית, כפי שהראתה הזוכה בתחשיביה, אמנם, על פניו, שיעור ההפחתה הממוצע המשוקלל בין הצעתה הראשונה לבין הצעתה המשופרת עומד על כ- 67%, אולם לנוכח הערכותיה את הכמויות שיידרשו בפועל בכל אחד מן הרכיבים, הרי שההפחתה בפועל עומדת על שיעור שבין 20%-30% (נספח יב לכתב התשובה מטעמה). לעומת זאת, ההצעה המשופרת מטעם העותרת יש בה משום הפחתה שבין 1% ל- 4%, ועל נתון אחרון זה לא חלקה העותרת. כל הטעמים הללו הינם בבחינת תוספת לנימוק הראשון והעיקרי: טענותיה של העותרת בדבר תכסיסנות לא גובו בכל ראיה שהיא, והנטל עליה להראות מדוע מהווה ההפחתה ברכיב הנדון הינה הפחתה תכסיסנית. בנטל זה לא עמדה. המסקנה היא, כי דין העתירה להדחות. העותרת תשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 75,000 ₪ למשיבים 1-3, וסכום זהה תשלם למשיבה 4. מכרז