בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת להורות לבנק "השחר המאוחד" בע"מ להציג את פרטי בעל חשבון מספר _________, את פרטי בעלי זכות החתימה בחשבון, ואת דפי החשבון לשנים 1993 עד 1995, וכן להמציא כ-70 שיקים שנמשכו על חשבון זה, כמסומן על ידי אנשי החקירות. ואלו נימוקי הבקשה: ## א. הצדדים לבקשה ## 1. המבקשת: מחלקת החקירות של המכס והמע"מ ב_________, באמצעות בא כוחה, המייצגת את האינטרס הציבורי באכיפת דיני המס וגילוי עבירות מס, ופועלת מכוח הסמכויות המוקנות לה בחוק. 2. המשיב: בנק "השחר המאוחד" בע"מ, תאגיד בנקאי הרשום בישראל, המנהל חשבונות בנק עבור לקוחותיו, ובידיו מצויים המסמכים והפרטים המבוקשים לצורך החקירה המתנהלת. ## ב. מסכת העובדות ## 3. מחלקת החקירות של המכס והמע"מ ב_________, מנהלת חקירה בדבר חשד להעלמות מס על ידי מר _________, ת.ז. _________, המתגורר ב_________. 4. במסגרת חקירה זו, התעורר צורך מהותי בקבלת מידע ומסמכים הנוגעים לחשבון בנק מספר _________, המתנהל בסניף _________ של בנק "השחר המאוחד" בע"מ. 5. המידע המבוקש כולל את פרטי בעל החשבון, פרטי בעלי זכות החתימה בחשבון, דפי חשבון לשנים 1993 עד 1995, וכן כ-70 שיקים ספציפיים שנמשכו על חשבון זה. 6. המידע והמסמכים הללו חיוניים לצורך השלמת החקירה, איסוף ראיות, וגיבוש תשתית עובדתית מספקת להגשת כתב אישום, ככל שיימצא לנכון. 7. פנייה לבנק "השחר המאוחד" בע"מ בבקשה להמצאת המסמכים והפרטים האמורים, נעשתה בהתאם לסמכות המוקנית למבקשת בחוק, וזאת על מנת לייעל את הליך החקירה ולמנוע צורך בנקיטת הליכים דרסטיים יותר. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## סמכות בית המשפט להוצאת צו ## 8. סעיף 43 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969, מקנה לבית המשפט סמכות מפורשת להזמין כל אדם שחפץ נמצא בחזקתו או ברשותו, להתייצב ולהציג את החפץ, אם הצגתו נחוצה או רצויה לצורכי חקירה או משפט. 9. הסמכות להוצאת צו לפי סעיף 43 היא סמכות רחבה, המאפשרת לבית המשפט להורות על הצגת כל חפץ, לרבות מסמכים, אשר יש בהם כדי לסייע לרשויות החקירה בביצוע תפקידן החיוני. 10. הפסיקה קבעה כי סמכות זו נועדה לאפשר לרשויות האכיפה לאסוף ראיות ביעילות, תוך שמירה על איזון ראוי בין הצורך הציבורי בחשיפת עבירות לבין זכויות הפרט, וכי היא מהווה כלי חיוני במאבק בפשיעה. 11. הצורך בהצגת המסמכים במקרה דנן הוא מובהק, שכן מדובר במידע פיננסי קריטי לחקירה בדבר חשד להעלמות מס, אשר בלעדיו לא ניתן יהיה להשלים את איסוף הראיות ולהגיע לחקר האמת. 12. בית המשפט, בהיותו שומר הסף על זכויות הפרט מחד ועל האינטרס הציבורי מאידך, מוסמך ונדרש להפעיל את שיקול דעתו ולהוציא צו כאמור, כאשר מתקיימים התנאים הקבועים בחוק. ## הצורך בחפצים ובמסמכים לצורכי חקירה ## 13. המסמכים המבוקשים, ובכללם פרטי בעל החשבון, בעלי זכות החתימה, דפי החשבון והשיקים, הם בעלי חשיבות מכרעת להבנת הפעילות הפיננסית של החשוד ולקביעת היקף העלמות המס הנטענות. 14. ללא גישה למידע זה, תתקשה מחלקת החקירות לבסס את החשדות, לאתר את מקורות ההכנסה וההוצאות הבלתי מדווחות, ולגבש תמונה מלאה ואמינה של המצב הפיננסי של החשוד. 15. הפסיקה הכירה בחשיבותם של מסמכים בנקאיים כראיה מרכזית בעבירות כלכליות, וקבעה כי הם מהווים כלי חיוני לחשיפת עבירות מס והלבנת הון, וכי יש לאפשר לרשויות החקירה גישה אליהם. 16. הצגת המסמכים תאפשר למבקשת לבצע ניתוח מעמיק של הנתונים, להצליב מידע עם מקורות אחרים, ולבנות תיק ראיות מוצק, דבר שיקצר את משך החקירה ויחסוך משאבים ציבוריים יקרים. 17. אי-הצגת המסמכים עלולה לסכל את החקירה, למנוע את גילוי האמת, ולאפשר לעברייני מס לחמוק מעונש, ובכך לפגוע קשות באמון הציבור במערכת אכיפת החוק ובשלטון החוק. ## מעמד הבנק כצד שלישי ## 18. הבנק, במקרה זה, אינו חשוד בעבירה, אלא משמש כצד שלישי המחזיק במידע חיוני לחקירה, ועל כן חלה עליו חובה לסייע לרשויות האכיפה במילוי תפקידן, בכפוף להוראות החוק. 19. הפסיקה קבעה כי על מוסדות פיננסיים, ובנקים בפרט, מוטלת חובה ציבורית לסייע לרשויות החקירה במאבק בפשיעה הכלכלית, וכי חובה זו גוברת על שיקולים אחרים, למעט חסיון מפורש בחוק. 20. הצו המבוקש אינו מכוון לפגוע בפרטיות לקוחות הבנק מעבר לנדרש, אלא נועד לאפשר גישה ממוקדת למידע ספציפי וחיוני, תוך שמירה על עקרונות המידתיות והסבירות. 21. הבנק, כגוף בעל אופי ציבורי, מחויב לשתף פעולה עם רשויות החוק, ואינו יכול להתנער מחובה זו בטענות של עלויות תפעוליות, שכן מדובר בחלק אינטגרלי מתפקידו כגורם מוסדר במשק. 22. שיתוף הפעולה של הבנק עם רשויות החקירה הוא אינטרס ציבורי מובהק, שכן הוא תורם לשמירה על טוהר המידות, למאבק בהעלמות מס, ולחיזוק היציבות הכלכלית של המדינה. ## איזון בין זכויות ואינטרסים ## 23. בית המשפט נדרש לאזן בין זכותו של הפרט לפרטיות ולשמירה על סודיות בנקאית, לבין האינטרס הציבורי החיוני בגילוי עבירות ובאכיפת החוק, ובמקרה זה, האינטרס הציבורי גובר. 24. הפסיקה קבעה כי סודיות בנקאית אינה חסיון מוחלט, וכי היא נסוגה מפני הצורך בגילוי האמת ובאכיפת החוק, במיוחד כאשר מדובר בעבירות חמורות כגון העלמות מס. 25. הצו המבוקש מוגבל בהיקפו ובזמנו, ומתייחס למסמכים ספציפיים ורלוונטיים לחקירה בלבד, ובכך הוא עומד במבחן המידתיות ואינו פוגע בזכויות הפרט מעבר לנדרש. 26. אי-הוצאת הצו עלולה להביא לפגיעה חמורה יותר באינטרס הציבורי, שכן היא תסכל את החקירה ותאפשר לעבריינים לחמוק מעונש, דבר שיפגע באמון הציבור במערכת המשפט. 27. בית המשפט, בהפעלת שיקול דעתו, יבחן את כלל הנסיבות ויקבע כי במקרה זה, הצורך הציבורי בגילוי האמת ובאכיפת החוק גובר על הפגיעה המינימלית בפרטיות ובסודיות הבנקאית. ## חלופות לצו לפי סעיף 43 ## 28. הוצאת צו לפי סעיף 43 מהווה חלופה פחות דרסטית לחיפוש ותפיסה פיזיים של מסמכים, והיא מאפשרת השגת המידע הנדרש באופן יעיל ומכבד יותר כלפי הבנק ולקוחותיו. 29. הפסיקה הכירה בכך שהזמנה להצגת חפץ לפי סעיף 43 עדיפה על פני צו חיפוש, במיוחד כאשר מדובר בגוף ציבורי או מעין ציבורי כדוגמת בנק, ואין חשש להעלמת ראיות. 30. ביצוע חיפוש פיזי בסניף הבנק עלול לגרום להכבדה משמעותית על פעילותו, לפגיעה במוניטין שלו, ולחשיפת מידע רב שאינו רלוונטי לחקירה, ובכך לפגוע בזכויות צדדים שלישיים. 31. הצו המבוקש מאפשר לבנק להמציא את המסמכים באופן מסודר ומבוקר, תוך שמירה על סודיות ועל פרטיות לקוחותיו, ובכך הוא משרת את האינטרסים של כל הצדדים המעורבים. 32. אי-הוצאת הצו תאלץ את רשויות החקירה לנקוט בהליכים דרסטיים יותר, כגון צו חיפוש, דבר שיגרור הוצאות מיותרות, יאריך את משך החקירה, ויפגע ביעילותה. ## חובת הבנק לשתף פעולה ## 33. על הבנק, כגוף מוסדר וכשומר סף במערכת הפיננסית, מוטלת חובה מוגברת לשתף פעולה עם רשויות האכיפה במאבק בפשיעה הכלכלית, ובכלל זה להמציא מסמכים כנדרש. 34. הפסיקה קבעה כי עובדי בנק נחשבים לעובדי ציבור לעניין חובת נאמנות לציבור, וכי עליהם למלא אחר צווים שיפוטיים להצגת מסמכים, גם אם הדבר כרוך בעלויות מסוימות. 35. שיתוף הפעולה של הבנק עם רשויות החקירה הוא אינטרס ציבורי מובהק, שכן הוא תורם לשמירה על טוהר המידות, למאבק בהעלמות מס, ולחיזוק היציבות הכלכלית של המדינה. 36. סירוב הבנק להמציא את המסמכים עלול להתפרש כהפרת חובה חוקית, ואף עלול לגרור סנקציות משפטיות, כפי שנקבע בפסיקה במקרים דומים. 37. הבנק, בהיותו גוף בעל משאבים ויכולות טכנולוגיות מתקדמות, מסוגל להפיק את המסמכים המבוקשים בקלות יחסית, ועל כן אין מקום לטענות בדבר הכבדה בלתי סבירה. ## עלויות המצאת המסמכים ## 38. ככלל, על צד שלישי, ובכלל זה בנק, לשאת בעלויות הכרוכות במילוי צו להצגת מסמכים, שכן מדובר בחלק אינטגרלי מחובתו האזרחית והציבורית לסייע לאכיפת החוק. 39. הפסיקה קבעה כי במקרים רגילים, עלויות אלו הן צנועות ואינן מצדיקות הטלתן על המדינה, אלא אם כן מדובר במקרה חריג של הכבדה בלתי סבירה. 40. במקרה דנן, מדובר בהפקת דפי חשבון וצילומי שיקים, פעולות שגרתיות עבור בנק, ועל כן אין מקום לטענה בדבר הכבדה חריגה המצדיקה פיצוי מהמדינה. 41. קבלת טענת הבנק בדבר פיצוי על עלויות אלו עלולה ליצור תקדים מסוכן, שיטיל נטל כלכלי כבד על רשויות האכיפה ויפגע ביכולתן לבצע חקירות ביעילות. 42. האינטרס הציבורי בגילוי עבירות מס ובאכיפת החוק גובר על שיקולי עלות תפעולית של הבנק, במיוחד כאשר מדובר בעלויות סבירות ורגילות. ## מניעת התעשרות שלא כדין ## 43. טענת הבנק בדבר התעשרות שלא כדין של המדינה על חשבונו אינה רלוונטית במקרה זה, שכן המדינה פועלת מכוח סמכות חוקית ובאינטרס ציבורי מובהק, ולא למטרות רווח. 44. הפסיקה קבעה כי עקרון מניעת התעשרות שלא כדין אינו חל כאשר צד פועל מכוח חובה חוקית או סמכות שלטונית, וכי אין לראות בפעולה כזו משום התעשרות אסורה. 45. המדינה, באמצעות מחלקת החקירות, מבקשת את המסמכים לצורך מילוי תפקידה החוקי באכיפת דיני המס, ולא לצורך הפקת רווח כלכלי על חשבון הבנק. 46. הטלת עלויות המצאת המסמכים על המדינה תהווה למעשה הטלת מס נוסף על הציבור, שכן כספי המדינה הם כספי משלם המיסים, ובכך תיפגע היעילות הכלכלית של אכיפת החוק. 47. יש לדחות את טענת הבנק בדבר התעשרות שלא כדין, שכן היא אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות המשפט הציבורי ועם האינטרס הציבורי הרחב. ## יעילות ההליך וחיסכון במשאבים ## 48. הוצאת צו לפי סעיף 43 היא הדרך היעילה והחסכונית ביותר להשגת המסמכים הנדרשים, בהשוואה לחלופות אחרות כגון צו חיפוש פיזי. 49. הליך זה מאפשר למבקשת לקבל את המידע במהירות יחסית, ללא צורך בהפעלת כוח אדם רב ובמשאבים לוגיסטיים מורכבים הכרוכים בחיפוש. 50. חיסכון במשאבים ציבוריים הוא אינטרס חשוב, ובית המשפט נדרש לשקול אותו בעת מתן החלטותיו, במיוחד כאשר קיימת חלופה יעילה ופחות פולשנית. 51. אי-הוצאת הצו תגרור בזבוז משאבים ציבוריים יקרים, תאריך את משך החקירה, ותפגע ביכולת רשויות האכיפה להתמודד עם עומס התיקים. 52. יש להעדיף את הדרך היעילה והחסכונית ביותר להשגת המידע, וזאת על מנת לשרת את האינטרס הציבורי הרחב באכיפת החוק ביעילות. ## חשיבות אכיפת דיני המס ## 53. אכיפת דיני המס היא אבן יסוד במדינה מתוקנת, והיא חיונית לשמירה על קופת המדינה, למימון שירותים ציבוריים, ולשמירה על שוויון בנטל המס. 54. העלמות מס פוגעות קשות בכלכלת המדינה ובאמון הציבור, ועל כן יש להעניק לרשויות האכיפה את הכלים הנדרשים למאבק בתופעה זו. 55. הוצאת הצו המבוקש תתרום באופן ישיר למאבק בהעלמות מס, תסייע בחשיפת עבריינים, ותחזק את המסר כי עבירות מס אינן משתלמות. 56. בית המשפט, בהיותו שומר הסף על שלטון החוק, נדרש לתת משקל רב לחשיבות אכיפת דיני המס, ולאפשר לרשויות האכיפה לבצע את תפקידן ביעילות. 57. אי-הוצאת הצו עלולה לשדר מסר שגוי לעברייני מס, לפיו ניתן לחמוק מעונש, ובכך לפגוע קשות במאמצי המדינה לאכיפת דיני המס. ## ד. סיכום הסעד ## לאור האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על הוצאת צו להצגת חפצים ומסמכים, כמפורט בבקשה, ולהורות לבנק "השחר המאוחד" בע"מ להמציא את כל המסמכים והפרטים המבוקשים למחלקת החקירות של המכס והמע"מ ב_________, בתוך פרק זמן סביר שיקבע בית המשפט. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.משפט פלילימסמכיםסדר דין פלילי