עסקינן בתביעת ליקויי בנייה שהוגשה על ידי שלושה תובעים, כמיופי הכוח של 25 דיירים (להלן: "הנציגות") בבניין מגורים ברחוב פרלוק 7, תל אביב (להלן: "הבניין"), ביחס לליקויים ברכוש המשותף. הנציגות טוענת, כי בבניין נתגלו ליקויי חיפוי חמורים ביותר, המעמידים את הדיירים ואת המשתמשים בבניין בסכנת חיים, לאחר מספר אירועים של נפילת אריחי חיפוי מהמעטפת החיצונית של הבניין. הנציגות פעלה במהלכי חירום, לביצוע 85% מהיקף העבודה במהלך חיי התיק. מומחה מטעם בית המשפט נוכח אופיו המקצועי המובהק של הסכסוך, הוריתי על מינויו של המומחה, המהנדס עמי בוך (להלן: "המומחה/בוך") (ראה פרוטוקול יום 24/01/08). בוך ערך מספר מסמכים מקצועיים, בנושא תקינות החיפוי בבניין, כפי שיפורט להלן: דו"ח בדיקה מיום 17/12/06 בו פרט המומחה את הכשלים שהתגלו בעבודות החיפוי. המומחה מצא, כי ממספר קומות בבניין נפלו אבנים, כאשר ישנם מקומות בתחתית קורות דקורטיביות במפלס הגג, בהם בוצע חיזוק בברגים. המומחה ציין, כי מערכת קיבוע האבן מורכבת ממספר מרכיבים ולכל אחד מהם נתן את הערותיו (זויתן, ווים, מישקים, רשת הזיון, עובי האבן, טיט, כיסוי הגרירה). אופן הטיפול בממצאים, כולל חיזוק כל האבנים והתקנת מקשי הרפייה גמישים. דו"ח מיום 10/02/08 בו פירט המומחה את הפעולות שנעשו ואלה העומדות להתבצע. דו"ח מיום 11/02/08 הכולל ממצאים בעניין החיפוי, דרכי חיזוק ודרכי בדיקת כמויות. מכתב מיום 30/03/08 הכולל את אומדן העלויות לחיזוק חיפוי האבן. המומחה העריך, כי שטח המעטפת הינו 3,000 מ"ר. בכל 1 מ"ר של חיפוי יהיו 10 ברגים, כארשר מחיר החדרת כל בורג כולל פיגום שיגרתי הוא בערך 17 ₪. סה"כ עלות משוערת (לא כולל מע"מ) 510,000 ₪ = 17 * 3,000. מפרט טכני מיוחד לחיזוק חיפוי אבן בקירות המבנה מחודש מרץ 2008. המומחה תיאר את העבודה וקבע, כי חיזוק אבני החיפוי יעשה ע"י ברגיםשיוחדרו ע"י קידוח דרך האבן אל תוך קירות הבניין. המומחה פרט את המפרטים והתקנים לפיהם תבוצענה העבודות. שלבי העבודות כוללים, הכנת דוגמא לחיזוק החיפוי, חיזוק החיפוי, טיפול במשקי הרפייה, חיוזק אבן בגליפים, חיזוק אבן ליד צינורות מי גשם ובדיקות. חוות דעת מיום 05/09/08 הכוללת את חלוקת האחריות של אנשי המקצוע. המומחה הציע, כי האחריות תחולק באופן הבא: יסעור (קבלן) - 25%, ארא וכדורי (יזם) - 5%, פרו-שיא (מפקח) - 15%, מאור (אדריכל) - 5%, פרלטו (קבלן חיפוי) - 50%. בעקבות חוות הדעת של בוך, תוקנו חלק מכתבי הטענות וזה הוזמן להיחקר על חוות דעתו, חקירה שהתקיימה ביום 22/04/09. קביעותיו המקצועיות של המהנדס בוך אינן שנויות, למעשה, במחלוקת. בראש ובראשונה, משקפת קביעתו הפרה בוטה של פרקטיקה תקינה של עבודה, בנושא החיפוי. בכך קיימת הפרה של חוק המכר (דירות), תשל"ג - 1973 (להלן: "חוק המכר") והתקנים המחייבים במדינת ישראל, כולל חובת הזהירות על פי פקודת הנזיקין. תקינות החיפוי של בניינים משותפים, הינה בעלת חשיבות עילאית והפרתה טומנת בחובה סכנה לחיי אדם. האחרון, העריך את העלות הכוללת של ביצוע עבודות החיזוק בבניין ועיגון אבני החיפוי, בסכום כולל של 510,000 ₪, לא כולל מע"מ. יסעור אמנם מתייחסת לעלויות התיקון ואולם, היא עושה זאת בעקיפין. טענותיה מכוונות להיבט העקיף של העלויות, במובן זה שלדעתה, ניתן היה לבצע את התיקון במועד מוקדם יותר, בעלות נמוכה יותר (395,000 ₪) ואולם, טענתה זו מחוסרת כל בסיס. ניסיונה לייחס את האמרת המחיר להתנהלותה של הנציגות, אינה עולה בקנה אחד עם מהלך העניינים בתיק, כאשר מצידה של הנציגות, נעשה כל מאמץ לזירוז הטיפול בסכסוך ולקיצור ההליך המשפטי. אשר על כן, יש לצאת מהנחה ולפיה, העלות הכוללת לביצוע עבודות החיזוק, שהצורך בהן אינו מוטל בספק, הינה כפי קביעתו של המהנדס עמי בוך. חלוקת האחריות המחלוקת המרכזית ולמעשה הבלעדית בין הצדדים, מתמקדת בשאלת חלוקת האחריות. הצדדים הרלוונטיים לחלוקת האחריות הינם: הקבלן - יסעור (נתבעת מס' 1), היזמים - ארא ונגר כדורי (הנתבעים 2 ו- 3), המפקח על הפרויקט פרו-שיא, (נתבע מס' 1 בהודעת צד ג'), האדריכל מאיר (הנתבע מס' 2 בהודעת צד ג') וקבלן החיפוי פרלטו (הנתבע מס' 3 בהודעת צד ג') ומנהל הפרויקט אוזן (הנתבע מס' 4 בהודעת צד ג'). אחריותה של יסעור, הנתבעת על ידי הנציגות, מבוססת על ההסכם מיום 01/07/97, סעיף 7.1.1, שם חויבה יסעור בהוראות חוק המכר. אחריותם של ארא וכדורי, מבוססת, להשקפת הנציגות, על הגדרתם כ"מוכרים", מכוח העדויות שנשמעו. עילת התביעה כנגד יסעור, ארא וכדורי, מבוססת, אלטרנטיבית גם על פקודת הנזיקין. יסעור טוענת, כי האחריות לליקויים חלה על ארא וכדורי, הואיל ואלה קבעו את שיטת העבודה וסוג החומרים ואישרו את תקינותם והתאמתם לתכניות ולמפרטים. ארא וכדורי טוענות, לעומת זאת, כי יסעור היא האחראית לליקויים, שכן, מלאכת הבניה היתה באחריותה, תוך שהן מפנות לסעיף 5.1 להסכם מיום 01/07/97. פרו שיא טוענת, כי האחריות על הליקויים מוטלת על יסעור, מכוח היותו הקבלן האחראי, בעוד שתפקידה התמצה בביקורת טכנית, לפי האמור בהסכם מיום 01/07/97. מאיר טוען, כי האחריות מוטלת על יסעור, ארא וכדורי, מכוח חובתם לתכנון הולם של הרכבת החיפוי, לפי הוראות המפמ"כ וחובתם לספק מפרט טכני לחיפוי, לפי חוות דעתו של המומחה. עוד טוען מאיר, כי פרלטו ופרו-שיא, נושאות באחריות, כיוון שסיבת הליקוי נעוצה בביצועם הלקוי או בפיקוחם הלקוי, או בשניהם. פרלטו ואוזן טוענים, כי מדובר בכשל תכנוני, המצוי באחריותו של המתכנן מאיר, אחריות זו גם חלה על יסעור ופרו שיא, שאף הן היו אמורים לפקח על העבודה. כלפי ארא וכדורי, טוענים פרלטו ואוזן לאחריות, כיוון שלא מינו מפקח צמוד לבניה. המהנדס עמי בוך חיווה את דעתו בנושא חלוקת האחריות בין המעורבים בפרשה. חוות דעתו בעניין זה נעשתה על בסיס עיון בכתבי הטענות והכרה יסודית של הפרקטיקה הנכונה של כללי העבודה בפרויקטים מסוג זה. עם זאת, החלטתי, לבחון את שאלת האחריות קודם כל, בבסיסה ההסכמי המשפטי ולעשות שימוש בקביעותיו של המהנדס, רק במעגל המישני, המערב שיקולים של פרקטיקה נכונה, מעבר לבסיס ההסכמי הצר. אני מעריכה ומכבדת מאוד את ניסיונו ויושרו האינטלקטואלי של המהנדס עמי בוך, עם זאת לא הרגשתי את עצמי מחוייבת טוטאלית לקביעותיו בנושא. ככל שהדברים מצויים בהתאמה לקביעותיו, אין הדבר נעשה, אלא מתוך השיקלול הרחב של הנתונים. שאלת חלוקת האחריות, צריכה להיבחן בראש ובראשונה, על פי המערכת ההסכמית שהתקיימה בין הצדדים והוראות החוק החלות על מערכת הסכמית זו. כדורי וארא, התקשרו עם דיירי הבניין בהסכמי המכר (סעיף 6 בכתב התביעה המתוקן), עובדה זו איננה שנויה במחלוקת ומכוח זאת, אחריותן על פי חוק המכר הינה מלאה. דברים אלה אושרו על ידי מנכ"ל ארא, מר מרדכי רזניק, בחקירתו (פרוטוקול יום 23/06/10, עמוד 11): "ש: אני מראה לך מוצג 23, (מציג לעד) המהווה חוזה מכר של כדורי וארא למול אחד הדיירים ועליו מופיע מפרט שנושא כותרת כמו שכתוב. אתם מכרתם את הדירות לדיירים? ת: נכון". הקבלן, הנתבע מס' 1 - יסעור - הינו האחראי הראשי לתקינות הבניין כלפי הנציגות, לצידן של ארא וכדורי, מכוח פקודת הנזיקין. ברור שאם החיפוי איננו עומד בסטנדרטים מקצועיים, מדובר בהפרת חוק המכר (ארא וכדורי) וודאי הוא שקיימת כאן אחריות בנזיקין, לביצוע רשלני כלפי הנציגות (יסעור). במובן זה, קיימת אחריות משותפת בשיעור של 100%, ביחד ולחוד, של כל שלוש הנתבעות כלפי הנציגות. אשר למחלוקות הפנימיות שבין יסעור, ארא וכדורי, פרו-שיא, מאיר, פרלטו ואוזן (פרלטו ואוזן ייקראו במשותף "פרלטו", לנוכח הזהות המוחלטת ביניהם): ביחסים שבין ארא וכדורי לבין יסעור (במסגרת הודעת צד ג' שנשלחה על ידי ארא וכדורי), נראה לי, כי יסעור נושאת באחריות המלאה לתקינות הבניה, בהיותה הקבלן הראשי, לפי ההסכם מיום 01/07/97 שם התחייבה לשאת בכל אחריות שתתגלה, כתוצאה מביצוע עבודה לא תקין: "הקבלן יהיה אחראי כלפי המזמין לתקן כל פגם או נזק שיתגלה ביתרת העבודות, וזאת אם פגם או ליקוי כנ"ל נבעו מעבודה מבניה לקוייה ו/או משימוש בחומרים לקויים, ו/או שלא בהתאם למפרטים ו/או לתוכניות ו/או לתקן ו/או להיתרי הבניה, וזאת למשך כל התקופה שבה תהיה למזמין אחריות עפ"י חוק המכר ו/או עפ"י חוזי הרכישה שבין המזמין לבדו, או יחד עם סנטרום, או שבין אילן גת מהנדסים בע"מ, לבין רוכשי הדירות בפרוייקט... ו/או על פי כל דין, אולם בכל מקרה לא פחות מ- 12 חודשים ממועד מסירת הדירות לרוכשי הדירות". לפיכך, זכאים ארא וכדורי לשיפוי מיסעור, בגין כל נזק בו יחויבו. ביחסים שבין יסעור לבין פרלטו, קיים הסכם (שאיננו נושא תאריך), בו התחייבה פרלטו, לבצע את עבודות החיפוי לפי תכניותיו של מאיר ובתיאום עם הנהלת העבודה של יסעור. עבודה זו כללה את אספקת החומרים, חיתוך האבן, הספקת הרשת המגלוונת, התקנת הזוויתנים וחוטי הקשירה, חיבור הפלטות, ההדבקה, כולל אחריות מלאה לביצוע העבודה, למשך שבע שנים. לפי קביעותיו המקצועיות של המהנדס עמי בוך, לקוי ביצוע החיפוי בנושא מידות הזוויתן, התקנת הווים, קוטר הווים, החדרת הווים, סוג הווים, מיקומם, העדרם של משקי הרפיה גמישים, ריחוק הזויתן מהקיר, איכות ירודה של הברגים, מספר מופחת של הברגים, קוטרי חוט הרשת, כשלים בדרך התקנת רשת הזיון שבטיט, חוסר עקביות במילוי הטיט (דוח מיום 17/12/06). יסעור טוענת, במסגרת הודעת צד ג', שנשלחה מטעמה לפרלטו ואוזן, כי לא היתה מעורבת בביצוע תקין של עבודות החיפוי, נוכח קיומו של מנגנון פיקוח הדוק מטעמם של ארא וכדורי ולכן, הינה זכאית להשתתפות של 100% בעלויות, מאת פרלטו. פרלטו טוענת, באמצעות עדותו של טל אוזן, כי פעלה לביצוע חיפוי, על-פי מפמ"כ 378, שהיה בתוקף בעת הבניה. טענה זו מופרכת, מעצם קביעתו של המהנדס עמי בוך, לפיה לא בוצע החיפוי, לא בהתאם למפמ"כ ואף לא בהתאם לתקן. מכאן, כי שאלת אספקתו של המפרט הטכני הינה שולית, שהרי בכל מקרה, לא בוצע החיפוי בהתאם למפמ"כ, שתוקפו אינו שנוי במחלוקת. כך או אחרת, יסעור אינה יכולה, במעמדה כקבלן האחראי לטיב המבנה, לרחוץ בניקיון כפיה ולהטיל את האחריות במלואה על פרלטו, הגם שאחריותה של האחרונה אכן נרחבת ואינה שנויה במחלוקת. זיקתה של יסעור למסירתו של מפרט טכני – אינה יכולה לעמוד לה, על-פי פרקטיקות של עבודה נכונה, כמאיינת את אחריותה הכוללת. לפיכך, ולאחר ששקלתי את הדברים, מצאתי כי אחריותה של פרלטו כלפי יסעור תועמד על שיעור של 65% בלבד. באשר לדרישתה של יסעור, להשתתפותו של מאיר באחריות. האחרון טען בעדותו, כי אין הוא כופר בפרקטיקה, המצויינת בחוות דעתו של המהנדס עמי בוך, בנושא זה של תכנון החיפוי החיצוני, כגוררת את קביעת גדרי האחריות השיתופית. עם זאת, חולק הוא על קביעתו בעניין שיעורה (5%), וטוען, כי לא היה מעורב בקביעת שיטת הנחת חיפוי האבן ואף לא הפיק הנחיות בעניין זה. אחריותו מצטמצמת, לפי דבריו, במחדלו מלציין את דבר קיומו של המפמ"כ, לצורך קביעת תכנית העבודה. וכך נשמעו דבריו לפרוטוקול בעניין זה, ביום 01.07.10, עמ' 45: "ש: ולא הנחית את קבלן האבן לפעול לפי הוראות המפמ"כ לביצוע הוראות החיפוי? ת: זה לא מתפקידי, זה תפקידו של המפקח. ש: המפקח אמור להנחות אותו?". לעומתו, טענו פרלטו ואוזן בעדותם, כי מאיר היה מעורב בנושא אופן קשירת האבנים וכך נשמעו דבריו של אוזן בעניין זה, בעמ' 53 לפרוטוקול: "ש: האם האדריכל נתן לך הנחיות, תכניות, מפרטים שנוגעים לחיפוי החיצוני ולאופן הביצוע של החיפוי החיצוני בבניין? ת: מלבד התכניות שקיבלתי עם חתימת ההסכם שלי עם חב' יסעור, במהלך כל העבודה היו לי איתו פגישות בשטח וכשהיו בעיות ספציפיות, מסובכות מעל פתחים ולא המפקח ולא חב' יסעור נתנו לי תשובה, הייתי צריך להרים אליו טלפון והוא הוציא לי פרט ספציפי לזה. ש: מה זה פרט ספציפי. כשכתוב במוצג 8, סעיף 3, (מציג לעד) כשהוא אומר (מקריא את הסעיף) מה אומרת ההנחיה הזו? ת: בפרט הראשי הזה, זה מכלול של פרטים לגבי גודל האבן ומספר הקשירות שלו. בחזית רגילה, מעל פתחים, מעל קופינגים, מעל קורות, כי לכל חלק אחר בבניין יש צורת חיבור שונה, לפי הפרטים הללו. ש: ז"א, בתכניות שהוא העביר לך מלכתחילה לחיפוי החיצוני, זה לא היה עיצובי גרידא, אלא היו שם הנחיות שנראות לאופן ההרכבה שלהם? ת: נכון. ובהמשך ש: זה מה שקיבלת? ת: קיבלתי מפרט לגבי כמה קשירות, באיזה עובי החוטים, איזה זוויות, איזה סוג רשת ופעלתי לפי זה ועיינתי על כל החומר של כולכם ולא מצאתי עד לרגע זה ולפי מה שחתמתי עם חב' יסעור שפעלתי לא לפי ההנחיות. קיבלתי ממר דוד עמר שהוא המנהל של חב' יסעור, קיבלתי כפעמיים בשבוע כשאמנון היה והיתה הערה, הוא רשם את ההערות שלו כדבר נורמאלי וכך נוהגים עד היום. אין בזה משהו מיוחד. ובהמשך ש: אם סברת שמאן דהוא הכין תכנית והוא אדריכל, אילו זכרת שהאדריכל ולא המהנדס הוא נתן לך את המפרטים, היית מציין את זה בתצהיר שלך? ת: אני זוכר מי נתן לי, זה היה אדריכל". עדותו של אוזן בחקירה, עומדת בסתירה לעדותו הראשית, בסעיף 8, בה ציין כי המפרט הוכן בידי נגר וכדורי ולא בידיו של מאיר, למעט הערות שנעשו תוך כדי עבודה. לפיכך, סבורני, כי יש להעדיף בנקודה זו את גרסתו של מאיר ומסקנתי על פיה הינה, כי אחריותו לכשל שנפל, הינה מינורית בלבד ויש להעמידה על שיעור של 4%. אשר לאחריותה של פרו שיא כלפי יסעור, זו התחייבה לביצוע מעקב התקדמות הביצוע ובדיקת החשבונות החודשיים של הקבלן המבצע לפי מסמך הזמנת העבודה מיום 12/02/97. פרו שיא טענה, כי לא נדרשה לשמש כמפקחת ותפקידה הוגבל לעניינים טכניים בלבד, כאמור בעדותם של אמנון גולדנברג ואדי זלינגר. ואולם, בחקירה אישר אמנון גולדנברג, את מעורבותה של פרו שיא בפרטי הביצוע וכך נשמעו דבריו לפרוטוקול, בעמ' 35:   "ש: האם האדריכל העביר בפרויקט תכניות לחיפוי החיצוני? ת: כן, בוודאי. לפי זה עובדים. ש: האדריכל העביר מפרטים לחיפוי אבן חיצוני? ת: כן. העברתי גם לאיש אבן ולעודד. יש מסמכים בעניין הזה. כל המסמכים הועברו. ש: אתה טוען שאתה היית בקר או מפקח, אני מפנה אותך למוצגים 12-14, נתחיל עם מוצג 11. אני עובר על המוצגים 11-14 ואני רואה שנתת כאן הערות. זה דוח שאתה כתבת? ת: כן. ש: את מוצג 12 אתה כתבת? ת: כן. ש: את מוצג 13 אתה כתבת? ת: כן. ש: את הטבלאות של מוצג 14 אתה ערכת? ת: כן. ש: במוצגים האלה אני רואה ירידה לפרטי פרטים. ת: זה התפקיד שלי. ש: וזה הליקויים הקטנים, שבדקת, והעברת לארא? ת: כן, התפקיד שלי היה לצלם וזה מה שעשיתי. ש: אני מניח שבמהלך חיי הפרויקט היו ליקויים שהערת עליהם, הם תוקנו ואחר כך בדקת? ת: כן. ש: הליקויים שהראיתי לך במוצגים 11-14, אתה יודע אם תוקנו? ת: לא. יש ליקויים שאי אפשר לדעת. אם שמים אבן, אתה לא יודע אם קשרו אותה עם ווים או לא קשרו אותה עם ווים. ובהמשך ש: אמקד את השאלה. האם אתה בדקת את התאמת הביצוע למפרט? ת: כן. ש: בדקת את התאמת המפרטים לתקנים? ת: כן. ש: האם מצאת סטיות? ת: כן. ש: הערת על הסטיות האלה? ת: כן. ש: למי? ת: הוצאתי דוח לחב' ארא מה התקלות החדשות או הישנות שלא תוקנו. הייתי עושה את זה פעם בחודש... ובהמשך ש: כלומר, בדקת את טיב הביצוע? ת: בדקתי את טיב הביצוע ולפי זה החלטתי כמה כסף לשלם לקבלן בסוף החודש. בעניין זה העיד גם מנכ"ל ארא, כי שכר את שירותיה של פרו שיא לשם פיקוח (פרוטוקול יום 23/06/10, עמוד 15): "ש: תסכים איתי שבהסכם הביצוע החדש מול יסעור, לא מיניתם מפקח? ת.        אני חושב שכן מונה מפקח.         ש.       מי המפקח שמונה? ת.        מחב' פרושיא. ש.       מה התפקיד שלשמו שכרתם את שירותה של חב' פרושיא? ת.        לשם פיקוח".       מסקנתי, אם כן הינה, כי פרו שיא נכשלה אף היא, בביצוע חובותיה על-פי כללי העבודה הנאותה. הרחבים מהכללים ההסכמיים המצומצמים לביצוע חיפוי האבן, על-פי המפרט הכללי או מפמ"כ ואישרו את העבודה, הגם שבדיעבד, מסתבר כי זו נעשתה באופן לא תקין. את אחריותה כלפי יסעור בעניין זה, יש להעמיד על 16%. התיישנות יסעור, פרלטו ואוזן מעלים טענות התיישנות. טענת ההתיישנות, להשקפתי, איננה רלוונטית, כיוון שמדובר בפגם נסתר, שנחשף רק עם נשירת אבני החיפוי, כך שמועד ההתיישנות אינו יכול להימנות, אלא מנקודה זו וביחס אליה, אין לה תוקף. היעדר יריבות טענתם של פרו שיא, פרלטו ואוזן להיעדרם של יריבות איננה ברורה לי, שכן, יריבותם נוצרה באופן טבעי, מתוך משלוח הודעות צד ג' והזיקה המקצועית ההדדית הקיימת בין כל המעורבים ולא מצאתי בה ממש. סוף דבר התביעה התקבלה בחלקה. הנתבעות מספר 1, 2 ו- 3 תישאנה, ביחד ולחוד, כלפי התובעים בסך של 510,000 ₪ בתוספת מע"מ, הפרשי הצמדה ממועד מתן חוות הדעת ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל. הוצאות התובעים מבקשים, כי תיפסקנה להם הוצאות בסך של 45,615 ₪, לנוכח העלויות שנגרמו בניהול התיק. סבורני, כי אכן, נגרמו לתובעים הוצאות כבדות ביותר, בשל ניהול הליך שבסיומו הוכחה צדקתם ולכן, הנני לזכותם בסכום המבוקש. בנוסף, יזוכו התובעים בשכ"ט עו"ד בסך של 50,000 ₪. סכום ההוצאות ושכה"ט מתווסף לחיוב שנקבע בפסק-הדין ומתוכו יחושבו שיעורי ההשתתפות של הנתבעים, בינם לבין עצמם ובהודעות צד ג', לפי השיעורים הבאים: הנתבעות מס' 2 ו- 3 זכאיות לשיפוי מלא מאת הנתבעת מס' 1. הנתבעת מס' 1 זכאית לשיפוי, בגין חיובה הנ"ל, בשיעורים כמפורט: 16% מאת צד ג'1. 4% מאת צד ג'2. 65% מאת צדדי ג'3 ו- ג'4, שניהם ביחד וכל אחד לחוד. בניהליקויי בניהרכוש משותףתל אביבבניין