בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת להורות על מעצרו של המשיב, מר _________ ת.ז. _________, עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו בתיק פלילי _______, וזאת בשל קיומן של ראיות לכאורה, עילות מעצר מובהקות, והיעדר חלופת מעצר הולמת. ואלו נימוקי הבקשה: ## א. הצדדים לבקשה ## 1. המבקשת: מדינת ישראל. 2. המשיב: מר _________ ת.ז. _________, הנאשם בתיק פלילי _______. ## ב. מסכת העובדות ## 1. כנגד המשיב, מר _________, הוגש כתב אישום המייחס לו, יחד עם נאשמים נוספים, עבירות חמורות של קשירת קשר לפשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הוצאת שיקים ללא כיסוי ועבירות נוספות, במסגרת פרשת "עוקץ" מתוחכמת ורחבת היקף בתחום הקוסמטיקה וניתוחי היופי. 2. על פי כתב האישום, המשיב ושותפיו קשרו קשר במטרה להונות לקוחות תמימים וספקי סחורות ושירותים, תוך הקמת חברות קש בשמות שונים, פתיחת סניפים, פרסום שירותים, פתיחת חשבונות בנק והזמנת ציוד, כל זאת ביודעם כי אין בכוונתם או ביכולתם לספק את השירותים המובטחים או לעמוד בהתחייבויותיהם הכספיות. 3. היקף העסקאות המיוחסות למשיבים ומעשי המרמה במסגרת הפרשה מגיע לכדי כ-1,000,000 ₪, אשר נגבו מלקוחות תמימים וספקים באמצעות מצגי שווא, הבטחות כוזבות ושימוש בשיקים ללא כיסוי. 4. המשיב, שהוכרז כחייב מוגבל באמצעים עוד ביום 8.1.2006, עם חובות העולים על 6 מיליון ₪, הפר לכאורה את הוראות חוק ההוצאה לפועל בכך שייסד חברות וכיהן בהן כנושא משרה, תוך הסתרת מצבו הכלכלי האמיתי מהציבור. 5. המשיב פעל באופן שיטתי ומתוחכם, תוך הקמת מספר חברות שהתערבבו זו בזו, סגירת עסקים והיעלמות עם הכספים שנגבו במרמה, והמשך פעילות במקומות אחרים ותחת שמות אחרים, כל זאת במטרה להמשיך במעשי ההונאה. 6. בידי התביעה מצוי מגוון רחב של עדויות מלקוחות, רופאים, בתי חולים, משכירי נכסים ופקידי בנק, המבססות לכאורה את מעורבותו המלאה של המשיב בפרשה ואת כוונת המרמה שמאחורי מעשיו. 7. המבקשת טוענת כי קיימות עילות מעצר מובהקות כנגד המשיב, הכוללות חשש ממסוכנות לציבור, חשש לשיבוש הליכי משפט, וחשש להימלטות מאימת הדין, וכי אין בחלופת מעצר כדי לאיין חששות אלו. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## קיומן של ראיות לכאורה ## 8. התשתית הראייתית שהוצגה בפני בית המשפט, הכוללת עדויות רבות של נפגעי העבירה, ספקים, רופאים וגורמים נוספים, מבססת לכאורה את מעורבותו הפעילה והמלאה של המשיב בפרשת ה"עוקץ" המתוחכמת, ומוכיחה את קיומו של קשר פלילי לביצוע מעשי מרמה והונאה בהיקף נרחב. 9. העדויות המפורטות בכתב האישום, אשר נתמכות במסמכים ובנתונים אובייקטיביים, מצביעות על דפוס פעולה שיטתי של הקמת חברות קש, גביית כספים במרמה מלקוחות תמימים, קבלת שירותים וסחורות מספקים ללא כוונה לשלם, והיעלמות לאחר מכן, כל זאת תוך תכנון מוקפד וביצוע מתוחכם. 10. העובדה שהמשיב, בהיותו חייב מוגבל באמצעים עם חובות עתק, ייסד חברות וכיהן בהן כנושא משרה בניגוד מפורש לחוק, מהווה נדבך מהותי בהוכחת חוסר תום הלב והמחשבה הפלילית שמאחורי מעשיו, ומחזקת את הטענה כי מדובר במעשי מרמה מתוכננים ולא בכשל עסקי תמים. 11. הראיות מצביעות על עירוב מכוון בין החברות השונות שהקים המשיב ושותפיו, תוך שימוש בשמות שונים ובחשבונות בנק מגוונים, במטרה לטשטש עקבות, להקשות על איתורם של הכספים שנגבו במרמה, ולהמשיך במעשי ההונאה ללא הפרעה. 12. הכחשותיו של המשיב בחקירתו לגבי קשריו עם שותפיו לפרשה, והימצאותם של מסמכים מהותיים הקשורים לפעילות העסקית בביתו ובגרביו של המשיב 1, ללא הסבר מניח את הדעת, מחזקות את החשד לקיומו של קשר פלילי מתוכנן ומוסתר. ## מסוכנות לציבור ורכושו ## 13. מעשיו של המשיב, הכוללים תכנון, התארגנות וביצוע אינטנסיבי של פעולות מרמה בהיקף נרחב, מלמדים על מסוכנות מובהקת לשלום הציבור ורכושו, וקיים חשש ממשי כי שחרורו עלול לגרום לו להמשיך במעשיו ולהונות קורבנות תמימים נוספים. 14. הפסיקה קבעה כי עבירות רכוש המבוצעות באורח שיטתי, בהיקף ניכר, תוך התארגנות של מספר עבריינים, או תוך שימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים, עלולות להקים עילת מסוכנות, והמקרה דנן עונה על כל הקריטריונים הללו באופן מובהק. 15. אטימותו המוחלטת של המשיב לזכויותיהם של אנשים תמימים העובדים בזיעת אפיהם, והותרת קורבנותיו מול שוקת שבורה, תוך גריפת רווחים קלים ומהירים, מעידה על דפוס התנהגות עברייני מסוכן המצדיק מעצר עד תום ההליכים. 16. העובדה שהמשיב פעל מתוך שחיתות מובנית או מצוקה ותחושת ייאוש מאופציות כשרות, אינה מפחיתה ממסוכנותו, שכן אותם מניעים שעמדו ביסוד מעשיו בעבר קיימים גם כיום, וקיים חשש ממשי שינצל את שחרורו להמשך מעשי ההונאה והגזילה. 17. אף על פי שלמשיב אין הרשעות קודמות, חומרת המעשים, היקפם, שיטתיותם והתחכום שבהם, יחד עם העובדה שהפרשה נחשפה תוך כדי חקירה בפרשה אחרת, מצביעים על מסוכנות גבוהה שאינה ניתנת לאיון באמצעות חלופת מעצר. ## חשש לשיבוש מהלכי משפט ## 18. שחרורו של המשיב עלול לאפשר לו לשבש הליכי משפט באופן ממשי, הן בדרך של השפעה על עדים והן בדרך של פגיעה בראיות, וזאת נוכח האינטרס המובהק שיש לו למנוע הרשעה בעבירות כה חמורות. 19. זהותם של העדים, כתובותיהם ומספרי הטלפון שלהם ידועים למשיב, ולא יהיה לו כל קושי ליצור עמם קשר ולנסות להניאם מלמסור עדות נגדו, או לשנות את עדותם, ובכך לסייע לו להיחלץ מן האישומים. 20. דברי האיום שהשמיע המשיב כלפי עד מר _________, כפי שעולה מהודעתו, מלמדים כי הוא עלול שלא לבחול באמצעים בניסיון לנקום במי שהפלילו ולנסות להניע אחרים מלהעיד נגדו, דבר המהווה חיזוק משמעותי לחשש לשיבוש. 21. הראיות מצביעות על כך שהמשיב ושותפיו פעלו באופן קונספירטיבי וחשאי, תוך הסתרת פעילותם האמיתית, דבר המעיד על נכונותם לנקוט בצעדים אקטיביים לשיבוש חקירה והליכים משפטיים. 22. העובדה שרכוש רב בשווי של למעלה ממיליון ₪, אשר נגזל במרמה, לא נתפס ברובו, מעלה חשש כי שחרור המשיב יקל עליו להעלים רכוש נוסף או לעשות בו שימוש, אף אם חלק מהעלמת הרכוש בוצע טרם מעצרו. ## הפרת הוראות חוק ההוצאה לפועל ## 23. המשיב, בהיותו חייב מוגבל באמצעים עם חובות של למעלה מ-6 מיליון ₪, הפר לכאורה באופן בוטה את הוראות סעיף 69ד(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, בכך שייסד תאגידים וכיהן בהם כבעל עניין או נושא משרה ללא אישור רשם ההוצאה לפועל. 24. הפרה זו אינה טכנית בלבד, אלא מהותית ביותר, ומטרתה להגן על הציבור מפני מי שכשל בתשלום חובותיו וזכה להגנה מפני נושיו, ובכך מנעה מהציבור לדעת על מצבו הכלכלי האמיתי של המשיב. 25. התעלמותו של המשיב מהאיסור החוקי, תוך הסתרתו מפני הציבור, ופתיחת חזית עסקית לכאורה שנועדה להכניס לו רווחים, שעה שנושיו עומדים מול שוקת שבורה, מהווה נדבך מרכזי בהוכחת חוסר תום הלב והמחשבה הפלילית. 26. העובדה שהמשיב המשיך לפעול באופן זה, תוך הקמת חברות נוספות וניהולן, גם לאחר שהוכרז כחייב מוגבל באמצעים, מעידה על זלזול מופגן בחוק ובמערכת המשפט, ומחזקת את הצורך במעצרו. 27. הפרת הוראות חוק ההוצאה לפועל, יחד עם העבירות הנוספות המיוחסות למשיב, מצביעה על דפוס התנהגות עברייני חוזר ונשנה, המצדיק את מעצרו עד תום ההליכים כדי למנוע הישנות עבירות דומות. ## כוונת מרמה ומחשבה פלילית ## 28. בניגוד לטענת הסנגור כי מדובר בכשל עסקי תמים, הצטרפותן של שורת נסיבות, כפי שפורטו בכתב האישום ונתמכו בראיות, שוללת כל אפשרות הגיונית כי מדובר בכשלון עסקי בתום לב, ומלמדת לכאורה על כוונת מרמה ותכנון משותף. 29. העובדה שהמשיב, השקוע בחובות של מיליוני שקלים, לא היסס להיכנס לחובות עצומים ולמשוך שיקים בהיקפים של מאות אלפי שקלים, כאשר המקור היחיד האפשרי לכיסויים הוא מהכנסות עסקים שהקים באופן מפוקפק, מעידה על כוונת מרמה מובהקת. 30. דרך פעולתו של המשיב, שכללה העברת כספים שקיבל מלקוחותיו אל הלא נודע, הפקדת חלקם בחשבון נאשמת נוספת, ומסירת רבים לניכיון תמורת עמלה, במקביל להפסקת מתן שירותים וסגירת עסקים, ממחישה באופן ברור כי לא הייתה לו כל כוונה לבסס תשתית כספית שתאפשר את פירעון השיקים ומילוי התחייבויותיו. 31. הקמת מספר חברות שהתערבבו זו בזו, הוצאת חשבוניות על ידי חברה אחת בגין תשלום שניתן לחברה אחרת, ומתן תשובות על ידי חברה אחרת כאשר נדרש החזר שיקים, כל אלו מצביעים על תכנון מוקפד לטשטוש עקבות ולהסתרת כוונת המרמה. 32. התמונה העולה מן הראיות היא תמונה המוליכה למסקנה כי מדובר אכן בקשר שקשרו המשיבים והאחרים לביצוע מעשי המרמה המתוארים בכתב האישום, וכי מדובר במעשים שנעשו מתוך מחשבה פלילית מובהקת ובמטרה להונות את הציבור. ## היעדר תום לב בהתנהלות עסקית ## 33. התנהלותו העסקית של המשיב, כפי שהיא עולה מכתב האישום והראיות, מאופיינת בחוסר תום לב קיצוני, תוך ניצול ציני של אמון הציבור ושל ספקים תמימים, והצגת מצגי שווא מכוונים לגבי יכולתו וכוונתו לעמוד בהתחייבויותיו. 34. העובדה שהמשיב פעל באופן שיטתי של סגירת עסקים והיעלמות עם הכספים שנגבו במרמה, ופתיחת עסקים חדשים תחת שמות אחרים ובמקומות אחרים, מעידה על דפוס פעולה מתוכנן של הונאה ולא על כשל עסקי לגיטימי. 35. המשיב, שהיה שקוע בחובות עתק, לא היסס למשוך שיקים בהיקפים גדולים ללא כיסוי, ביודעו כי לא יוכל לפרוע אותם, ובכך גרם נזק כלכלי כבד לספקים וללקוחות, תוך התעשרות שלא כדין על חשבונם. 36. השימוש בחברות קש ובשמות שונים, יחד עם העירוב בין החברות, נועד ליצור מצג שווא של לגיטימיות עסקית, בעוד שבפועל מדובר היה במנגנון מתוחכם לגביית כספים במרמה והיעלמות. 37. התנהלותו של המשיב, אשר כללה הבטחות שווא ללקוחות וספקים, אי-עמידה בהתחייבויות, והיעלמות עם הכספים, מהווה הפרה בוטה של עקרונות תום הלב המסחרי והאתיקה העסקית, ומצדיקה את מעצרו. ## היקף הנזק וההתעשרות שלא כדין ## 38. היקף העסקאות המיוחסות למשיבים ומעשי המרמה האחרים במסגרת הפרשה מגיע לכ-1,000,000 ₪, סכום המעיד על נזק כלכלי עצום שנגרם לציבור ולספקים, ועל התעשרות שלא כדין של המשיב ושותפיו. 39. העובדה שכמעט דבר מן הרכוש והכספים שנגזלו במרמה לא נתפס, למעט רכוש מועט שנמצא בביתה של נאשמת נוספת, מחזקת את החשש כי המשיב פעל באופן מתוכנן להעלמת רכוש והתעשרות אישית. 40. הנזק שנגרם לקורבנות, אשר שילמו ממיטב כספם עבור טיפולים ושירותים שלא קיבלו, או ספקים שסיפקו סחורות ושירותים ללא תמורה, הוא נזק ממשי ומשמעותי, המצדיק את מעצרו של המשיב. 41. הפיתוי הכלכלי לחזור על מעשים מסוג זה, המניבים רווחים כספיים עצומים בדרך קלה ומהירה, הוא רב, וקיים חשש ממשי כי שחרור המשיב יאפשר לו להמשיך במעשי ההונאה ולהתעשר שלא כדין על חשבון הציבור. 42. חומרת העבירות והיקף הנזק הכלכלי שנגרם, יחד עם העובדה שהמשיב היה שקוע בחובות עתק, מצביעים על מניע ברור להתעשרות שלא כדין, ומחזקים את הצורך במעצרו כדי למנוע הישנות עבירות דומות. ## חשש להימלטות מאימת הדין ## 43. החשש להימלטות מאימת הדין טבוע בעבירות המיוחסות למשיב, שכן מדובר בעבירות המניבות רווחים כספיים עצומים, המאפשרים את אותה הימלטות, וכן מדובר במי שלא היסס בעבר לשקר, לרמות ולהונות להשגת מטרותיו. 44. אף על פי שהמשיב היה מודע ככל הנראה לחקירה סמויה שהתנהלה נגדו במשך מספר חודשים טרם מעצרו ולא ניצל את האפשרות להימלט, אין בכך כדי לאיין את החשש להימלטות, שכן כעת, עם הגשת כתב האישום, החשש מתעצם. 45. המשיב, אשר הוכיח יכולת תמרון והיעלמות עם כספים בעבר, עלול לנסות להימלט מן הארץ או להסתתר כדי שלא לתת את הדין על מעשיו, במיוחד נוכח חומרת העונש הצפוי לו באם יורשע. 46. העובדה שהמשיב פעל באופן שיטתי של סגירת עסקים והיעלמות, והקמת עסקים חדשים תחת שמות אחרים, מעידה על יכולתו לשנות את זהותו ולפעול במחתרת, דבר המגביר את החשש להימלטות. 47. נוכח חומרת העבירות, היקף הנזק, והפיתוי הכלכלי הרב, קיים חשש ממשי כי המשיב ינסה להימלט מאימת הדין, וכי חלופת מעצר לא תהיה יעילה מספיק כדי למנוע זאת. ## היעדר חלופת מעצר הולמת ## 48. אף על פי ששירות המבחן המליץ על שחרור המשיב לחלופת מעצר בבית הוריו, המבקשת סבורה כי חלופה זו אינה הולמת ואינה מסוגלת לאיין את המסוכנות והחשש לשיבוש הליכי משפט. 49. המעשים המיוחסים למשיב ניתנים לביצוע בכל מקום, ואין בהרחקתו מאזור מגוריו כדי להקטין את הסכנה הנובעת מפניו, שכן פעילותו העבריינית אינה מוגבלת למיקום גיאוגרפי ספציפי. 50. העובדה שהמשיב מתקשה להסתגל למסגרות תעסוקתיות ולגלות יציבות, ופונה לתחומים בהם הוא עצמאי, מעידה על דפוס התנהגות שעלול להישנות גם תחת פיקוח, במיוחד נוכח הפיתוי הכלכלי הרב. 51. אף על פי שהוריו של המשיב הם אנשים חיוביים ונורמטיביים, קצינת המבחן עצמה התרשמה מקשר תלותי בינם לבין המשיב, וקיים חשש כי לא יוכלו להציב גבולות אפקטיביים שימנעו ממנו להמשיך בפעילות עבריינית. 52. התנאים שהוצעו בחלופת המעצר, כגון איסור על פעילות עסקית, קשים לאכיפה ולפיקוח יעיל, וקיים חשש ממשי כי המשיב ימצא דרכים לעקוף אותם ולהמשיך במעשיו, במיוחד נוכח התחכום שאפיין את פעילותו בעבר. ## דפוס פעולה שיטתי ומתוחכם ## 53. הראיות מצביעות על דפוס פעולה שיטתי ומתוחכם של המשיב ושותפיו, אשר כלל הקמת חברות קש, פתיחת סניפים, פרסום שירותים, פתיחת חשבונות בנק, הזמנת ציוד, ויצירת קשר עם רופאים ובתי חולים, כל זאת במטרה לבצע הונאה רחבת היקף. 54. השימוש בשיקים ללא כיסוי, העברת כספים לחשבונות שונים, וסגירת עסקים והיעלמות, מעידים על תכנון מוקפד וביצוע מתוחכם של מעשי המרמה, ולא על כשל עסקי תמים. 55. העובדה שהמשיב המשיך לפעול במקומות אחרים ותחת שמות אחרים, גם לאחר סגירת עסקים קודמים, מעידה על דפוס פעולה עברייני חוזר ונשנה, המצביע על מסוכנות גבוהה. 56. התחכום שבהתנהלות המשיב, אשר כללה עירוב בין חברות שונות וטשטוש עקבות, מקשה על איתורו ועל אכיפת תנאי חלופת מעצר, ומחזק את הצורך במעצר עד תום ההליכים. 57. דפוס הפעולה השיטתי והמתוחכם, יחד עם היקף הנזק והמסוכנות לציבור, מצדיקים את מעצרו של המשיב כדי למנוע הישנות עבירות דומות וכדי להגן על שלום הציבור ורכושו. ## עבר פלילי וחקירות קודמות ## 58. אף על פי שלמשיב אין הרשעות קודמות, בעברו 9 תיקי חקירה שנפתחו נגדו בגין עבירות מרמה בשנת 2000, אשר אף שלא הבשילו לכדי כתב אישום, מלמדים על נטייה קודמת למעורבות בעבירות דומות. 59. העובדה שהפרשה הנוכחית נחשפה תוך כדי חקירתו של המשיב 1 בפרשה אחרת, מצביעה על מעורבותם של המשיבים בדפוסי פעולה עברייניים חוזרים ונשנים, ועל קיומו של "עבר" עברייני שאינו בא לידי ביטוי בהרשעות פורמליות. 60. היעדר הרשעות קודמות אינו שולל בהכרח את קיומה של מסוכנות, במיוחד כאשר מדובר בעבירות מתוחכמות ושיטתיות המבוצעות בהיקף נרחב, כפי שקורה במקרה דנן. 61. התיקים הקודמים, יחד עם הפרשה הנוכחית, מצביעים על דפוס התנהגות עברייני מתמשך, ועל כך שהמשיב אינו "עבריין מזדמן" אלא בעל נטייה למעורבות בעבירות מרמה. 62. בחינת מכלול הנסיבות, לרבות התיקים הקודמים, מחזקת את הטענה כי המשיב מהווה סכנה לציבור, וכי יש להורות על מעצרו עד תום ההליכים כדי למנוע הישנות עבירות דומות. ## איומים על עדים ## 63. דברי האיום שהשמיע המשיב כלפי עד מר _________, כפי שעולה מהודעתו, מהווים אינדיקציה ברורה לכך שהמשיב עלול לנסות להשפיע על עדים ולשבש הליכי משפט. 64. איומים אלו מלמדים כי המשיב אינו בוחל באמצעים בניסיון לנקום במי שהפלילו ולנסות להניע אחרים מלהעיד נגדו, דבר המהווה חיזוק משמעותי לחשש לשיבוש. 65. שחרורו של המשיב מהמעצר יקל עליו כל ניסיון כזה, שכן זהותם של העדים ופרטיהם ידועים לו, ולא יהיה לו כל קושי ליצור עמם קשר ולנסות להשפיע עליהם. 66. חומרת האיומים וההשלכות הפוטנציאליות שלהם על מהלך המשפט מחייבות את מעצרו של המשיב כדי להגן על העדים ועל טוהר ההליך המשפטי. 67. העובדה שהמשיב נקט באיומים, גם אם מדובר במקרה בודד, מצביעה על נכונותו לנקוט בצעדים אקטיביים לשיבוש הליכי משפט, ומחזקת את הצורך במעצרו. ## פגיעה באמון הציבור ## 68. מעשיו של המשיב, אשר כללו הונאה שיטתית של לקוחות תמימים וספקים, פוגעים באופן חמור באמון הציבור במערכת העסקית ובמוסדותיה. 69. התנהלותו של המשיב, אשר ניצל את תמימותם של אנשים ואת רצונם לשפר את מראם, תוך גריפת רווחים קלים ומהירים, מהווה פגיעה חמורה בערכים חברתיים בסיסיים. 70. מעצר המשיב עד תום ההליכים ישדר מסר ברור לציבור כי מערכת המשפט אינה מקלה ראש בעבירות מסוג זה, וכי היא פועלת להגן על האזרחים מפני עבריינים מתוחכמים. 71. שחרור המשיב עלול לפגוע באמון הציבור במערכת המשפט ובתחושת הביטחון האישי והכלכלי של האזרחים, שכן הוא עלול להתפרש כהקלה בעונש על מעשים חמורים. 72. הגנה על אמון הציבור ועל שלמות המערכת העסקית מחייבת את מעצרו של המשיב, כדי להבטיח כי צדק ייעשה וכי עבריינים מסוג זה יבואו על עונשם. ## ד. סיכום הסעד ## לאור האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על מעצרו של המשיב, מר _________ ת.ז. _________, עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו בתיק פלילי _______. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.מעצרבקשת מעצרמעצר עד תום ההליכים