חושפי שחיתויות במקום העבודה בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (השופטת שרה שדיאור ונציגי הציבור מר קוגן ומר מחלב; עב' 2115/02) דחה את תביעתו של המערער לתשלומים שונים בגין פיטוריו מעבודתו במשיבות, תוך שדחה את טענותיו לפיהן פיטוריו נבעו מהתרעותיו נגד שחיתויות בהתנהלותם של בכירים במשיבות. נגד פסיקתו זו של בית הדין האזורי מכוון הערעור שלפנינו. תמצית העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין האזורי המערער הועסק בפועל על ידי המשיבה 2 (להלן: רשת קו אופ או הרשת) החל מיום 2.4.1984 ועד ליום 13.6.2002. בתאריך 1.5.2001 נבחר במכרז לשמש כמנהל אגף הסחר בקו אופ ירושלים. על דעת המערער ובידיעתו, התנתה ועדת המכרזים את בחירתו למשרה ושיבוצו הקבוע בה, בלימודי תעודה של קורס ניהול ושיווק ובתקופת ניסיון בת ששה חודשים. בהחלטה מיום 21.11.2001 הוארכה תקופת הנסיון של המערער בששה חודשים נוספים, תוך שהוסבה שימת ליבו של המערער לכך שעליו לעמוד בתנאי של לימודי תעודה. בדיון מיום 3.2.2002 החליטה ועדת המכרזים כי המערער לא עמד בתנאי תקופת הנסיון. טעמיה לכך היו: חוסר התאמה לתפקיד, אי עמידה בתנאי הסף של לימודי תעודה, עזיבת מקום העבודה בשעות הצהריים במשך תקופה ארוכה ללא דיווח או החתמת שעון נוכחות, וקשרי עבודה בלתי תקינים. אי לכך הוחלט כי המערער יחזור לתפקידו הקודם כמנהל מחסן. ביום 21.11.2001 ולאחריו, הגיש המערער תלונות לרשם האגודות השיתופיות על גילויי שחיתויות בהתנהלותם של בכירים במשיבות ושל חברי ועד. תלונותיו נבדקו ולא נמצאו מוצדקות. בעקבות צמצומים וארגון מחדש ברשת הוחלט על סגירת מחסן המכולת במתחם עטרות שביניהול המערער. בעקבות הליכי הצמצום פוטרו עובדי המחסן האחרים משהוחלט על ביטול וצמצום משרותיהם. עם זאת, הוצע למערער לעבור לתפקיד אחר ולשמש מנהל סניף תלפיות מזרח, תוך שהובטחו לו כל הזכויות. המערער דחה הצעה זו משראה בה פגיעה במעמדו. הצעה חלופית מטעם הרשת לשלם למערער פיצויים בשיעור 150% נדחתה אף היא על ידו, וכנגדה תבע פיצויים בשיעור גבוה יותר. בנסיבות אלה, נמסרה למערער ביום 13.6.2002 הודעה על סיום העסקתו במשיבות בעקבות הארגון מחדש, במסגרתו אף בוטל התפקיד שמילא כמנהל המחסן שנסגר. השאלות שבמחלוקת בבית הדין האזורי ובערעור שלפנינו, היו בעיקרן אלה: האם פיטורי המערער באו בעקבות תלונותיו על מעשי שחיתות במשיבות וכתוצאה מהן; האם בשל כך נפל פגם בפיטורים בהיותם בניגוד להוראות חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות), התשנ"ז - 1997 (להלן: חוק הגנה על עובדים או החוק); או לחלופין, האם נעשו הפיטורים מטעמים מוצדקים וללא קשר לתלונותיו של המערער. בפסק דינו הגיע בית הדין האזורי למסקנה כי המערער שהינו עובד המשיבה 2 "אינו חוסה בצל הגנת החוק" בשל תלונותיו, וכי לא הוכחה שחיתות. במסקנתו זו סמך בית הדין על מכלול חומר הראיות והעדויות שהובאו לפניו. אי לכך, נדחו כל טענותיו של המערער בנוגע לזכאותו לסעדים כספיים ופיצויים על פי חוק הגנה על עובדים. בית הדין הוסיף וקבע, כי פיטוריו של המערער נעשו מטעמים עניינים וכי לא נפל בהם פגם כלשהו. על כן נדחו תביעותיו הכספיות בגין פיטורים שלא כדין. הערעור בערעורו חזר המערער, בעיקרם של דברים, על הטענות שהעלה בבית הדין האזורי תוך שהלין על קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי וכפועל יוצא מכך על מסקנותיו המשפטיות. אי לכך, ביקש המערער כי בית דין זה יבחן את חומר הראיות ואת העדויות שהובאו בפני בית הדין האזורי, וייעתר לתביעתו. המשיבות מצידן, סמכו על פסק דינו של בית הדין האזורי וביקשו לדחות את הערעור מכל וכל, תוך חיוב המערער בהוצאות. הכרעה לאחר שעיינו בכלל החומר שהובא לפנינו ונתנו דעתנו לטיעוני הצדדים לפנינו בכתב ובעל פה, הגענו למסקנה, כי דין הערעור להידחות. פסק דינו של בית הדין האזורי מבוסס היטב בממצאיו העובדתיים ובמסקנותיו המשפטיות ולא מצאנו כל טעם משפטי המצדיק התערבותה של ערכאת ערעור בקביעות שבמהימנות ובעובדה, או בממצאים המבוססים על התרשמות הערכאה הדיונית מהעדים שהעידו בפניה [עע 424/06 מטבחי שרת בע"מ - ילנה גרוחולסקי, ניתן ביום 2.8.07]. על כן ראוי פסק דינו של בית הדין האזורי להתאשר מטעמיו כהוראת תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991. על האמור, נוסיף ונעמוד בקצירת האומר, על עיקרי הדברים שיש בהם כדי ליתן תוקף למסקנה לפיה פיטוריו של המערער נעשו כדין. זאת, הן משום שהמערער לא עמד בנטל להוכחת התנאים המוקדמים והמצטברים הנדרשים בחוק להוכחת קיומו של קשר סיבתי לכאורי בין תלונותיו, לבין ביטול מינויו כמנהל אגף הסחר ופיטוריו; והן מן הטעם שהחלטת הפיטורים התקבלה משיקולים עניניים ובהיוועצות כדין. בנוגע לתלונות שהגיש המערער נגד המשיבות קבע בית הדין האזורי, כי חלקן סבו על "הפרת חיקוק במקום העבודה" או "הפרת חיקוק בקשר לעסקו או פעילותו של המעביד" [סעיף 4 לחוק] והוגשו בתום לב. אולם, לא נמצא בהן ממש "ולא הוכח כי נמצאה כל עבירה בקשר לחיקוק" או כי מדובר בתלונות אמת. מנגד, בהתייחס למרבית התלונות שהגיש המערער מנובמבר 2001 ואילך, לא התקיים התנאי של הגשת תלונה בתום לב כנדרש בסעיף 4 לחוק [לעניין התנאים הנדרשים להוכחת קשר סיבתי בין תלונות העובד לפיטורים, ראו: עע 259/06 רפי רותם - מדינת ישראל -משרד האוצר (לא פורסם), 20.9.07 - עתירה לבג"ץ נדחתה על הסף: בג"ץ 1233/08 רפי רותם נ' ורדה סאמט, שופטת בית הדין האזורי לעבודה ואח', 3.3.08 (להלן:עניין רפי רותם)]. בהקשר זה קבע בית הדין האזורי, כי רשם האגודות השיתופיות לא מצא לנכון לנקוט בהליכים בהתייחס לתלונתו של המערער מנובמבר 2001. זאת, לאחר שקיבל מן המשיבות את המסמכים הנדרשים ומשנחה דעתו מתגובת המשיבות לשאלותיו. בהתייחס לתלונותיו של המערער, הוסיף בית הדין וציין כי "אופי התלונות וריבוי האנשים נגדם הופנו התלונות, לרבות חבריו, מצביע [צ.ל.- מצביעים - נ.א.] על חוסר מיקוד וחוסר תום לב"; כי סמיכות הזמנים בין תלונתו של המערער לרשם לתאריך קבלת המכתב בדבר הארכת תקופת הניסיון והחיוב בלימודי תעודה "מעוררת בהחלט ספק לגבי מניעיו האמיתיים" משמסמכים הנוגעים לתפקודו של המערער "הובאו לידיעתו טרם תלונתו"; וכי המערער "לא מיצה את התהליכים בחברה כנדרש בחוק, עובר פנייתו לרשם" [על מיצוי הליכים בתוך מקום העבודה במסגרת חובת תום הלב ראו: עע 115/06 96/06 ד"ר מיכאל בוגר- מקורות חברת מים בע"מ, (לא פורסם) 16.10.06 - בג"ץ 1837/07 ד"ר מיכאל בוגר - בית הדין הארצי לעבודה, (לא פורסם) 1.9.08; עע 502/05 אסף גרטי - מדינת ישראל, (לא פורסם) 25.7.0.6]. המערער לא עמד בדרישות סעיף 3א(2) לחוק הגנה על עובדים. לפי העולה מחומר הראיות המערער לא הוכיח כי "לא היתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפגוע בתנאי עבודתו או לפטרו, ולענין פגיעה בתנאי עבודה שלגביהם קבע המעביד תנאים או כישורים - גם כי התקיימו בו התנאים או הכישורים האמורים" וכי התנהלותו הרגילה בעבודתו לא גיבשה כל סיבה לפטרו [ראו: עניין רפי רותם; עע 65/08 איתן שרעבי - עזרה וביצרון חברה לשיכון בע"מ (לא פורסם), 7.4.2009]. כדין קבע בית הדין כי החלטות ועדת המכרזים להתנות את שיבוצו של המערער בתקופת נסיון, להאריך את תקופת הנסיון, לבטל את מינויו ולהחזירו לתפקידו הקודם התקבלו כדין, מטעמים ענייניים ומקצועיים, ללא קשר לתלונותיו ולטענותיו בדבר חשיפת שחיתויות. וכבר פסק בית דין זה, כי "טענה שמעלה עובד בדבר חשיפת שחיתויות במקום העבודה, אין די בה, כשלעצמה, כדי לשמש לו חליפת מגן מפני בירור טענות המעסיק על תפקודו בעבודה, בחינתן וקבלת ההחלטה הנדרשת בנסיבות המקרה" [עניין רפי רותם; עע 683/05 חנה לוי - מדינת ישראל-משרד החינוך (לא פורסם), 17.1.08]. דברים אלה יפים לענייננו. בית הדין האזורי פירט את התשתית הראייתית עליה ביסס מסקנותיו לפיהן ניתנה למערער הזדמנות לשטוח טיעוניו בנוגע להמשך תקופת הנסיון בשיבוצו לתפקיד. עוד נקבע כי המערער "לא עמד בתקופת הנסיון במחויבויות התפקיד"; וכי ההחלטה לבטל את מינויו ולהעבירו לתפקידו הקודם כמנהל מחסן מכולת ניתנה בהתאם להסכם הקיבוצי החל על הצדדים, לנוהלי המשיבות ומשיקולים עניינים הקשורים לליקויים שנמצאו בתפקודו. ממצאים ומסקנות אלה מבוססים כדין ובדין ולא נמצא טעם המצדיק התערבותנו בהם. צדק בית הדין האזורי במסקנתו כי המערער פוטר כדין, בתיאום עם כל הגורמים המוסמכים במשיבות ובהסתדרות. בהסתמך על מכלול חומר הראיות קבע בית הדין כי "נסיבות פיטוריו הצביעו במובהק על פיטורי צמצום" משהחלטת המשיבות בדבר ארגון מחדש בקו אופ ירושלים, תוך סגירת מחסן המכולת וביטול משרתו של המערער, נעשתה על רקע "עסקי - כלכלי טהור" ללא קשר למערער ולתלונותיו. על כך נוספו אי שביעות הרצון מתפקודו של המערער כמנהל אגף הסחר ומהתנהלותו. בית הדין דחה את טענת המערער, לפיה סירובו להצעת המשיבות להעבירו לתפקיד ניהול בסניף אחר ברשת, היה בעידנא דריתחא. זאת, משנמצא כי ניתנו למערער הזדמנויות חוזרות ונשנות לכלכל צעדיו, מלכתחילה ובדיעבד. על כן, משמוצו האפשרויות להגיע עימו להסדר, לרבות סירובו לתשלום פיצויים מוגדלים, ניתנה הסכמת ההסתדרות לפיטוריו. במצב דברים זה, בדין קבע בית הדין האזורי כי המערער פוטר כדין, בתיאום עם כל הגורמים המוסמכים במשיבות ובהסתדרות. כללם של דברים: המערער לא הוכיח כי התקיימו התנאים המצטברים הנדרשים בדין, בדבר העדר ליקוי בתפקודו ותום ליבו. המערער לא הוכיח זיקה ממשית בין הגשת התלונות, לבין הפגיעה הנטענת בו בגין ההחלטות לבטל מינויו ולהחזירו לתפקידו הקודם ומאוחר יותר לפטרו; לא התעורר ספק ממשי ביחס לכשרות שיקולי המשיבות בהחלטותיהן [עניין רפי רותם; בג"ץ 6840/01 פלצמן בל יפה נ' ראש המטה הכללי - צבא ההגנה לישראל, פ"ד ס(3) 121]. בנסיבות אלה, לא הוכח קשר סיבתי בין תלונותיו לפיטוריו ובדין נדחתה תביעתו ואין לו לערעור על מה שיסמוך. 11. סוף דבר - הערעור נדחה. המערער ישלם למשיבות שכר טרחת עורך-דין בסך 7,500 ש"ח בתוך 30 יום מהיום. לא יבוצע התשלום במועדו ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. חשיפת שחיתות במקום העבודה