כלל פרי העץ המורעל

בית המשפט ציין בפסיקתו כי בישראל לא התקבל הכלל הראייתי המוכר המשפט האמריקאי (The Exclusionary Rule) בדבר פסילת קבילותן של ראיות שהושגו באמצעים פסולים (כלומר פסילת פרי העץ המורעל). בישראל התקבל העקרון בדבר קבילותן של ראיות, גם אם הושגו באמצעים פסולים תוך הותרת שיקול הדעת לגבי משקלן לבית המשפט הדן בתיק, כלומר דוקטרינת פסילת פירות העץ המורעל לא התקבלה בארץ, עם זאת נקבעו בחקיקה הוראות פסילה חריגות בשני עניינים; סעיף 13 לחוק האזנת סתר וסעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות. סעיף 13 לחוק האזנת סתר קובע כלל פסילה מחמיר המונע קבלת כל ראיה שהתקבלה בניגוד להוראות החוק (ראה ע"פ 2286/91, מדינת ישראל נ' אילוז, פד"י מה(4), 289, 305 לאחר מתן פסק דין זה תוקן החוק ובמצבים מוגדרים ומצוצמים ניתן לקבל כראיה גם דברים שנקלטו בהאזנת סתר). לעומת זאת מותיר סעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות שיקול דעת לבית המשפט לקבל ראיה שהושגה תוך פגיעה בפרטיות "מטעמים שירשמו" או "אם היו לפוגע, שהיה צד להליך, הגנה או פטור לפי חוק זה" (ראה דנ 9/83, בית הדין הצבאי לערעורים נ' ועקנין, פד"י מב(3), 837, 872; בש"פ 901/89, בן חמו נ' מדינת ישראל, פד"י מד(4), 524, 526). עוד צוין ע"י בית המשפט כי דיני הקבילות הנהוגים בישראל משקפים תפיסה משפטית ולפיה ככלל, למעט מקרים חריגים, יש להעדיף את גילוי האמת על פני ערכים נוגדים. כידוע במשפט האזרחי בירור האמת הינה הדרך הראויה לפתרון הסכסוך שבין בעלי הדין ולסיומו. החריגים לעקרון הכללי נועדו להדגיש את עמדת המחוקק כי בנסיבות מיוחדות וחריגות קיימים ערכים העדיפים על פני גילוי האמת. עם חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו והכרה בזכות לכבוד ובזכות לפרטיות כזכויות חוקתיות, היו מי שסברו כי הגיעה העת לבחון מחדש את דיני הקבילות של ראיות שהושגו באמצעים פסולים. כך נמצאו מספר מקרים בהם סברו בתי-משפט כי ניתן לפסול הודאת נאשם אם לא נמסרה לו אזהרה כנדרש, נפגעה זכות השתיקה של הנאשם או אם נפגעה זכותו להיוועצות בעו"ד. עם זאת לא נקבע מעולם בפסיקה כי יש מקום לשנות מדיני הראיות המוכרים ולהחיל באופן גורף את כלל הפסילה של ראיות שהושגו באמצעים פסולים. גם אם ניתן לשקול במקרים המתאימים, שבהם עומדים על הכף ערכים כבדי משקל, הרחבת החריגים המאפשרים פסילת ראיות, ברי כי לא מדובר בפתיחת פתח גורף לפסילתן של ראיות ממין אלה. כללים משפטייםקבילות ראיות