1. הוגשה תביעה להכיר בפגיעה של התובע בצוואר, כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק. 2. לאחר שמיעת עדות התובע, ניתנה החלטתנו מיום 10/12/08 לפיה יש למנות מומחה רפואי על פי עובדות שנקבעו בהחלטה. 3. בית הדין מינה כמומחה רפואי את ד"ר לב אל אסא. להלן העובדות שהועברו למומחה - א.        התובע עוסק בתחום אביזרי רכב כ- 20 שנה מתוכם כ- 17 שנה כעצמאי. ב.         ביום 10/5/05 עלה על סולם כדי להרכיב אביזר בעסק. מסיבה כלשהי, איבד את שיווי משקלו ונפל מהסולם. בעל החנות שלידו עזר לו לקום ולשטוף את עצמו. ג.         לא ירד לו דם. התובע חשב שיתאושש תוך זמן קצר. ד.         התובע נסע למוקד קופת חולים מכבי בחולון, וטופל כמפורט בתעוד הרפואי. ה.        לאחר מספר ימי התאוששות, חזר לעבודה. ו.         התובע אובחן כסובל מפריצת דיסק ונותח כמתועד במסמכים הרפואיים. ז.         לא הוכח כי בתקופה בין הפגיעה בפנים לבין אבחון פריצת הדיסק, התובע סבל מכאבים. להלן השאלות שהופנו למומחה - האם קיים קשר סיבתי בין הפגיעה בפנים מיום 10/5/05 לבין פריצת דיסק בצווארו של התובע. 4. להלן חוות דעת המומחה מיום 28/5/09 - א. אין קשר סיבתי בין הפגיעה בפנים מיום 10/5/05 לבין פריצת הדיסק בצווארו של התובע. (ההדגשה הוספה) להלן מספר מילים לנימוק קביעתי: האבחנה של פריצת דיסק בעמוד השדרה הצוארי של התובע נעשתה במקרה. השתלשלות העניינים שהביאה לכך שהתובע עבר ניתוח לכריתת דיסק פרוצה בצווארו ב-22/10/2006 הנה כדלקמן: התובע פנה לקבלת עזרה רפואית בשל שינויי תחושה ברגל שמאל והפרעה בשליטה על רגל ימין. תלונה ראשונה בהקשר זה רשומה בביקור אצל רופאת המשפחה ביום 4/6/2006. שם כתוב כי הוא חש נימול מזה 3 ימים בעקבות "תנועה בגב תחתון". ב-25/7/06 הוא נבדק על ידי נוירולוג (ד"ר פלכטר) שהתרשם כי קיימת תסמונת של לחץ על חוט השדרה בגובה עמוד השדרה החזי והפנה אותו לבדיקת מר"י של ע"ש צווארי הראה פריצת דיסק צווארית גדולה. ממצא זה הוביל לניתוח הנ"ל. השתלשלות העניינים כזאת כמתואר למעלה הנה טיפוסית למחלה ניוונית של הדיסקות המתפתחת לאיטה לאורך השנים ואינה תוצאה של אירוע חבלתי. (ההדגשה הוספה) 5. ביום 21/9/09 הופנו למומחה שאלות הבהרה כדלקמן:          האם נכון כי בדיקת ההדמיה המיטבית לע"ש צווארי היא MRI ?         האם נכון כי ב- MRI ניתן לאבחן דיקופתיה ניוונית בדיסק כגון "סימון וואקום"? 3.         האם נכון כי בפריצות דיסק חריפות לא רואים שינויים ניווניים אלא פריצת חומר דיסקאלי ? 4.        האם נכון כי תסמונת מיאלופתית יכולה להתקדם בצורה מאוד הדרגתית? 5.         האם נכון כי מטופל יחוש בסימנים קליניים לעיתים רק במצבים מאוד מתקדמים של מיאלופתיה ? 6.         האם נכון כי מיאלופתיה יכולה להתפתח במשך שנה ויותר? 7.         האם נכון כי לעיתים TRIGGER חבלתי, ולעיתים קל, יכול לגרום לפריצת דיסק בו הייתה עובר לפגיעה רק בליטה? 8.         האם נכון כי בדיקת ה-MRI של איבן דב מתאריך 16.9.06 אין שינויים ניווניים דיסקאלטיים בע"ש צווארי? 9.         האם נכון כי הפתולוגיה מתמקדת בדיסקים C5- 6 C4-5 בלבד? 10.       האם נכון כי לאור מהלך האירועים שקרו למר איבן דב לא ניתן לשלל כי: ארעה חבלה לע"ש צווארי בתאריך 10.5.05 בה נחבל גם בצוואר, נגרמה בליטת דיסק, לאחריה כאביו החמירו בהדרגה ורק בעקבות טראומה ו/או אירועים טראומתטיים מבודדים ומצטברים נוספים עד לתאריך 7/06 או בסמוך לכך הפכה בליטת הדיסק לפריצה המלווה בתסמונת נוירולוגית חריפה? 6. להלן תשובת המומחה מיום 12/9/09 - א. אי אפשר לומר באופן גורף כי בדיקת בת"מ (MRI) היא הבדיקה המיטבית לע"ש צווארי. עם זאת במקרה שלפנינו בדיקת בת"ם הנה הבדיקה שתיתן את מירב האינפורמציה לגבי מצבו של חוט השדרה הצוארי והרקמות שסביבו. ב. דיסקופתיה צווארית ניתן לאבחן על נקלה באמצעות בת"ם וכן ט"מ (CT). לא מוכר לי המושג "סימון ואקום" ואני מניח שהכוונה הייתה "סימן ואקום" שזה שם נרדף למושג השגור "תופעת ואקום". תופעת הואקום הנה קודם כל ממצא רדיולוגי בצילומי רנטגן רגילים ובת"מ אך היא מובחנת גם בבת"ם. ג. אין זה נכון כלל ועיקר. לא נדיר כלל למצוא פריצה "חריפה" ושינויים נווניים. יש לזכור כי בגיל 30 לכל אדם יהיו שינויים נווניים לפחות ברמה מיקרוסקופית ולקראת גיל 40 נמצא ברוב בני האדם שינויים נווניים בצילומי רנטגן. ד. הסיבה השכיחה ביותר להתפתחות מיאלפותיה צווארית הנה ספונדילוזיס צווארי או בשם אחר "מחלה נוונית של הדיסקות בצוואר". התהליך הספונדילוטי מתחיל כבר בעשור הרביעי לחיים והוא מתקדם לאיטו תוך שהוא גורם היצרות מתקדמת של תעלת השדרה ולחץ על חוט השדרה הסימנים הקליניים יופיעו בעשורים החמישי ואילך. ה. המטופלים יתחילו לחוש סימנים קליניים של לחץ על חוד השדרה (מיאלופתיה) כאשר תחול היצרות של כ-30% בקוטר תעלת השדרה. עם זאת יש שונות רבה בין המקרים והחומרה של הסימנים תלך ותגדל עם החמרתה מיאלופתיה כך שנכון יהיה לומר כי חומרת הסימנים הקליניים עומדת ביחס ישר לחומרת מיאלופתיה. ו. מיאלופתיה יכולה להתפתח במשך שנה ויותר. ז. האמירה בשאלה זאת הנה ספקולטיבית בעיקרה ואינה מאפשרת השענות על עובדות. מוכחות רלוונטיות לעניינו של התובע. ידוע כי בקרב אנשים שאינם סובלים כל מחוש (מתנדבים) העוברים בדיקת בת"מ יש שכיחות גבוהה יחסית של פריצת דיסק (עד 50%). ובלטי דיסקה. כאשר אנו מבצעים בדיקת בת"מ איננו יודעים עפ"ר האם הפריצה או הבלט שמצאנו חדשים הם או ישנים. המדריך היחיד שבידינו הוא סיפור המחלה, אותו אנו מקבלים מפי המטופל, וידיעתנו את המהלך הטבעי של המחלה. בהקשר עניינים כזה אנו נוטים לפעמים לחשוב שאירוע חבלתי קל היווה מנגנון "הדק" להסתמנות הקלינית של פריצת דיסקה. אבל כאן יש להדגיש כי המדובר הוא בהופעה פתאומית של כאב, עם או בלי תסמינים נוספים, עקב פגיעה בשורש עצב. אין הדברים שייכים לעניין מיאלופתיה. ח. לא מצאתי בגיליון המסמכים הרפואיים של התובע את כתב הפענוח של בדיקת הבת"ם אותה עבר ב-19/6/06 וכן לא ראיתי את הצילומים עצמם. המידע שבידי לגבי הבדיקה הנו מכלי שני בלבד כלומר מדיווחי הרופאים שבדקו את התובע במסגרת קופת החולים. דיווחים אלו מטבע התרכזו בממצא העיקרי שהיה מרשים מאוד או כפי שהוגדר על ידי פרופ' מכאל היים כ-HUGE CERVICAL DISC", אי לכך אין לכך אין ביכולתי לענות על השאלה. 9. ראה תשובתי לשאלה מס' 8. 10. הסבירות של התרחיש המתואר בשאלה מס' 10, אם גם אינה אפסית, היא הרבה יותר קרובה לצד האפס של הסקאלה. עוד יצויין כי לא מדובר כאן בתסמונת נוירולוגית חריפה אלא בתסמונת שהתפתחה לאיטה והתגלתה במקרה". 7. התובע ביקש למנות מומחה רפואי אחר על פי החלטתנו, נקבע שיש למנות מומחה רפואי נוסף. כמומחה רפואי מונה ד"ר אנג'ל דוד. 8. להלן חוות דעת המומחה ד"ר אנג'ל מיום 27/1/10 - אין קשר סיבתי בין הנפילה מיום 10/5/05 לבין פריצת הדיסק הצווארי שנמצאה באוגוסט 06'. לא היו כל תלונות בצוואר ביום האירוע ובשנה שאחריו. רדימות ברגל שמאל החלה ביוני 06' וסמנים נוירולוגים אחרים נמצאו מאוחר יותר. ב-4/6/06 נרשם שהרדימות היא מזה 3 ימים. ב-25/7/06 נרשם שהתלונות הן מזה כחודש והחלו "מתוך בריאות שלמה". כאבים ורגישות בצוואר רשומים גם בשנת 2003. מצב רישומים כזה לחלוטין אינו מתאים למצב בו מחלת דיסק צווארי קרתה או אף החמירה באירוע מיום 15/5/05". (ההדגשה הוספה) 9. ביום 24/3/10 הופנו למומחה שאלות הבהרה כדלקמן -         אנא פרט מהם המסמכים הרפואיים המדוייקים שהיו מונח ים בפניך טרם מתן חוות דעתך מיום ה- 24/1/2010.         האם בדיקת ה- MRI של המבקש הייתה מונחת בפניך בטרם מתן חוו"ד?         האם לא קיימת סתירה בין הרישום מיום 25/7/06 לפיו התלונות החלו "מתוך בריאות שלמה" לבין הרישום משנת 2003 לפיו קיימות כבר תלונות על כאבים ורגישות בצ וואר?         האם נכון כי הפתולוגיה מתמקדת בדיסקים C5-6 , C4-5 בלבד?         האם נכון כי בדיקת ההדמיה המיטבית לע"ש צווארי היא MRI ?         האם נכון כי ב- MRI ניתן לאבחן דיקופתיה ניוונית בדיסק כגון "סימן וואקום"?         האם נכון כי בפריצות דיסק חריפות נראה פריצת חומר דיסקאל?         האם נכון כי תסמונת מיאלופתית יכולה להתקדם בצורה מאוד הדרגתית?         האם נכון כי מטופל יחוש בסימנים קליניים לעיתים רק במצבים מאוד מתקדמים של מיאלופתיה?       האם נכון כי מיאלופתיה יכולה להתפתח במשך שנה ויותר?       האם נכון כי לעיתים TRIGGER חבלתי, ולעיתים קל, יכול לגרום לפריצת דיסק בו הייתה עובר לפגיעה רק בליטה?       האם נכון כי לאור מהלך האירועים שקרו למר איבן דב לא ניתן לשלול כי: ארעה חבלה לע"ש צווארי בתאריך 10/5/05 בה נחבל גם בצוואר, נגרמה בליטת דיסק, לאחריה כאביו החמירו בהדרגה, ורק בעקבות טראומה ו/או אירועים טראומתיים מבודדים ומצטברים נוספים עד לתאריך 07/06 או בסמוך לכך, הפכה בליטת הדיסק לפריצה המלווה בתסמונת נוירולוגית חריפה?".   10. להלן חוות דעת המומחה מיום 19/4/10 - א. עמדו בפני המסמכים שבתיק ביה"ד. מדובר בעשרות מסמכים שצולמו מתיקו הרפואי בקופ"ח. כל המסמכים נשלחו אלי בדואר רשום והוחזרו לבית הדין בדואר רשום. אני מניח שהצדדים יכולים לעיין בהם. ב. בדיקת MRI לא נשלחה אלי. עם זאת, בתאריך 22/8/06 ובתאריכים אחרים יש רישומים שמציינים את ממצאי ה-MRI (בקע בדיסק C5-6 עם מיילופטיה). ג. אין כאן סתירה ניכרת. באוקטובר 03 היו כאבי צוואר ונמצאה רגישות בצוואר. ביולי 06 רשומות תלונות בצוואר שהחלו חודש לכן "מתוך בריאות שלמה". אפשרי מצב שביוני 06 וגם בשנים 04 ו-05 לא היו תלונות ולכן נרשם "מתוך בריאות שלמה" גם אם היה כאב צוואר שנתיים ושבעה חודשים קודם לכן. ד. הדיסק הצווארי שמוזכר ברישומים שבתיק הוא - C-5-6 וזה גם הדיסק שנותח. ה. בדיקת MRI הינה בדיקה מיטבית לרוב הבעיות בע"ש צווארי. ו. כן. ז. כן. ח. כן. ט. אפשרי שתלונות יופיעו רק במצבים מתקדמים של מיילופטיה אולם ברוב המקרים יהיו תלונות וסמנים עוד לפני המיילופטיה חמורה. י. כן. יא. חבלה יכולה לגרום החמרה במצב דיסק. אפשרי מצב שבלט יחמיר לפריצה. בדרך כלל זו תהיה חבלה לא קלה. בכל מקרה פריצת דיסק חריפה גם כשהיא על רקע בלט קודם תכאב מאד וצפוי שתשתקף ברישומים לאחר האירוע. יב. מהלך עניינים כמתואר בשאלה אינו סביר. בלט דיסק הבלתי צפוי לכאוב ולהשתקף ברישומים אחריו. לא סביר לקשור דיסק לחבלה כשאין שום רישום שמציין כאב צוואר לאחר האירוע ובמשך שנה שלמה". 11. לאחר עיון בחומר שבתיק ובסיכומי הצדדים, להלן פסק הדין. 12. שני מומחים קבעו באופן ברור שלא קיים קשר סיבתי כלשהו בין הפגיעה בעבודה מיום 10/5/05 לבין פריצת דיסק שבה לקה התובע. 13. התובע מלין על כך ששני המומחים קבעו שבדיקת MRI היא החשובה ביותר אך לא עיינו בבדיקה אלא הסתמכו על פענוח הבדיקה על ידי רופא אחר. 14. טרוניה זו של התובע אינה ברורה בעליל. התובע לא צירף את ממצאי בדיקת MRI לתיק בית הדין. ככל שסבר שמן ההכרח לעיין בהם בטרם תינתן חוות דעת המומחים מטעם בית הדין, לא ברור מדוע לא צרפם לתיק. התמיהה גדולה עוד יותר שעה שהתובע לא צירף מסמכים אלה למומחה השני, לאחר שנקבע שיש למנות מומחה נוסף. התובע אף לא מצא לנכון לצרף חוות דעת של רופא מטעמו, המפענח את צילומי MRI באופן אחר משראו זאת שני המומחים שמינה בית הדין. 15. שני המומחים ציינו שראו את פענוח הבדיקה. כן קבעו, ללא קשר לבדיקה, כי פריצת דיסק אצל התובע לא התרחשה על רקע פגיעה בעבודה אלא על רקע מצב תחלואתי של התובע. שניהם קבעו חד משמעית שאין כל קשר בין האירוע בעבודה לבין פריצת דיסק. 16. חוות הדעת של שני המומחים ברורה וחד משמעית ואין כל הצדקה לסטות ממנה. 17. התביעה נדחית. לפנים משורת הדין איננו מחייבים את התובע בתשלום הוצאות משפט. ניתן היום, 9/8/10 בהעדר הצדדים ויישלח אליהם. נ.צ.מ. - מר גז'בין הדס יהלום,שופטת נ.צ.ע. - גב' הרצברג עמוד השדרהתאונות נפילהבקע דיסקשאלות משפטיותנפילה מגובה / מסולםנפילה