1. לפני תביעה להשבת מוצר בהתאם לחוק הגנת הצרכן. 2. לטענת התובעת היא ביקשה לרכוש שמלה לחתונת בתה. היא הגיעה לחנות הנתבעת ביום 8.1.12 וראתה שמלה. התובעת מדדה השמלה ולטענתה היא הייתה שלא במידתה. חרף זאת שילמה היא סך של 3,000 ₪ עבורה. אין מחלוקת שהתובעת לא נטלה השמלה אותו יום, אלא זו נותרה אצל הנתבעת לצורך תיקונים והצדדים קבעו שהתובעת תגיע בהמשך "למדידות". 3. התובעת טוענת כי לאחר יומיים הגיעה לחנות הנתבעת והודיעה שהיא מעוניינת לבטל את העסקה, אך סורבה. אין גם מחלוקת שהנתבעת לא ביצעה בשמלה כל תיקון וזו נותרה כפי שהייתה בעת כריתת העסקה. 4. הנתבעת טוענת שהתובעת הגיעה וביקשה לבטל את העסקה לאחר יותר מ - 48 שעות ובכל מקרה היא לקחה לביתה שמלה אחרת (סגולה) במועד מאוחר יותר ואף אותה החזירה. עוד טענה הנתבעת כי אין בחנות שלט בדבר מדיניות החזרת מוצרים והודתה שלא הסכימה להשיב לתובעת את כספה כי "היא טרטרה אותי חודש ימים. אני קניתי סחורה בשבילה כדי שהיא תהיה מרוצה". 5. דין התביעה להתקבל. 6. כניסתן לתוקף של תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) , התשע"א - 2010 (להלן - התקנות) שינו את כללי המשחק ביחס לכוחו של הצרכן להשיב מוצר שרכש וזאת אף ללא כל סיבה. מאז כניסתן לתוקף יכול הצרכן להחזיר לספק, ללא כל סיבה, מוצרים רבים בכפוף לתנאים הקבועים בתקנות ובלבד שלא חלף המועד הקבוע בתקנות. 7. במחלוקת שבין הצדדים ביחס למועד בו הוחזרה השמלה אני מעדיף את גרסת התובעת לפיה ביקשה לבטל את העסקה לאחר יומיים. בהתאם לתקנה 2(2) לתקנות בשילוב עם פריט 7 לתוספת השנייה, ניתן להחזיר פריט ביגוד בתוך שני ימי עסקים. כאשר קבעתי שהתובעת הודיעה על ביטול העסקה לאחר יומיים, עמדה התובעת בנטל להראות שהייתה זכאית לקבל את התמורה ששילמה אף מבלי להציג טעם לביטול. לעניין זה ראוי להדגיש כי יכול ותקנה 2(2) המגבילה את ההשבה למועד של שני ימי עסקים, אינה חלה בעניינו, שכן הזכות להחזיר לאחר יומיים חלה "ובלבד שתווית המחיר ...לא הוסרה" . נראה כי בקובעו תקופת החזרה כה קצרה, אגב שמירת תווית המחיר, ביקש מחוקק המשנה למנוע מצב בו הצרכן ילבש את פריט הביגוד ויבקש להשיבו לאחר מכן. בענייננו אין מחלוקת שהתובעת לא לקחה השמלה לביתה אלא זו נותרה אצל הנתבעת ומכאן שיכול ועומדת לרשותה תקופת החזרה ארוכה יותר. אולם, דברים אלו נאמרו שלא לצורך הכרעה, שכן קבעתי שהתובעת ביקשה לבטל העסקה לפני חלוף התקופה בת שני ימי עסקים. 8. למעלה מהדרוש אציין עוד כי אף אם הייתה התובעת מבקשת לבטל את העסקה לאחר יותר משני ימי עסקים, עדיין היה בידה לעשות כן, שכן הנתבעת הודתה שלא הציגה שלט בחנות בדבר מדיניות החזרת מוצרים בבית העסק. במצב זה חל סעיף 4ג(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 1981 לפיו חזקה כי מדיניות בית העסק "לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם היא מתן אפשרות לצרכן להחזיר לו את הטובין". 9. לא התעלמתי מהטענה לפיה התובעת לקחה שמלה אחרת (סגולה) לאחר שהחזירה את השמלה הראשונה, אולם התרשמתי כי היה זה עקב חוסר האונים שחשה כאשר הנתבעת סירבה להשיב לה את כספה ועל כן ניסתה למדוד שמלה אחרת שמא תתאים לה ובכך תמנע מהפסד כספה. על כן לא ראיתי בכך משום ויתור על בקשתה לביטול העסקה או כריתתה של עסקה חדשה שיש לבחון את התנאים לביטולה. 10. התוצאה היא שאני מורה על ביטול העסקה שבין הצדדים ומחייב את הנתבעת להשיב לתובעת את הסכום ששילמה - 3,000 ₪ בניכוי 100 ₪ כאמור בתקנות ובסה"כ -2,900 ₪. 11. היות והנתבעת נהגה בניגוד לחוק הגנת הצרכן, לא הציבה שלט בדבר מדיניות החזרת מוצרים, סירבה שלא בדין להשיב לתובעת את ששילמה ואילצה אותה, ללא כל הצדק, להגיש תביעה זו, תשלם לתובעת בנוסף אף הוצאות משפט בסכום של 1,000 ₪. 12. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלום המלא בפועל. 13. זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 יום. 14.בגדים (הגנת הצרכן)ביטול עסקה (הגנת הצרכן)