1. נגד הנאשמים הוגש כתב אישום במסגרתו יוחס לנאשמת 1 עבירת העסקת שבעה עובדים זרים ללא חוזה עבודה ובניגוד לסעיף(1)ג, 2(ב)(2) לחוק עובדים זרים, תשנ"א - 1991 (להלן: "חוק עובדים זרים") ולנאשם 2 עבירה לפי סעיף 5, ו- 2(ב)2 לחוק עובדים זרים. 2. הנאשמת 1, "מ.צ.פ.ה בע"מ", ח. 3. הנאשם 2, מר איתן יובל, 4. על פי כתב האישום, ביום 8.6.04 ערכו מפקחי משרד התמ"ת ביקורת במפעלה של הנאשמת באשדוד (להלן:"האירוע"), בעת הביקורת נמצאו באתר 7 עובדים זרים כמפורט בכתב האישום, אשר עסקו בעבודות שונות במפעל. הנאשמים לא המציאו חוזי העסקה עם העובדים נשוא כתב האישום. 5. מטעם המאשימה העידו מר שמעון זיטזג ומר ירון הלפגוט, מפקחי משרד התמ"ת שנכחו בביקורת שנערכה במפעל המאשימה. כן הוגשו תעודות עובד ציבור של גב' זהבה קדוש רכזת תיעוד במינהל אוכלוסין (מא/2-מא/8). הנאשם 2 העיד בפרשת ההגנה. 6. בתום הבאת הראיות הגישו הצדדים סיכומים בכתב. 7. הנאשמים לא כפרו בעצם העסקת העובדים הזרים, אלא כפרו בטענת המאשימה לפיה העובדים הועסקו ללא חוזה העסקה, וטענו כי העובדים הועסקו באמצעות חוזה העסקה שנחתם בין הנאשמת 1, חברת כח אדם "ידיד" והעובדים עצמם (להלן: "חוזים משולשים"). לטענתם, התנהלות זו היתה מקובלת במועד האירוע - בשנת 2004. 8. עוד טענו הנאשמים כי חוזי ההעסקה המשולשים הנ"ל, היו מצויים בחברת כח האדם "ידיד" וכי במועד האירוע לא נדרשו להמציא את החוזים המשולשים הנ"ל וכעת, לאחר שחלפו שנים ממועד האירוע, וחברת כח האדם "ידיד" איננה פעילה עוד, לא ניתן לאתר את החוזים הנ"ל, וחלוף הזמן הרב ממועד האירוע ועד למועד הגשת כתב האישום פוגע בהגנתם. הכרעה 9. נטל השכנוע מוטל על התביעה. היא נושאת בעול הוכחת האשמה ואין היא יוצאת ידי חובה זו,אלא אם כן יש בחומר הראיות כולו, בין זה הבא מטעמה ובין זה הבא מטעם ההגנה, כדי להוכיח את כל יסודות העבירה נושא כתוב האישום, במידה של למעלה מספק סביר, היינו, מידה גבוהה של הסתברות הגובלת בוודאות, אם כי אינה מגיעה לכלל ודאות מוחלטת. 10. לאור דברים אלו, עלינו לבחון האם עמדה המאשימה בנטל מעל לכל ספק סביר, להוכיח כי הנאשמים ביצעו את העבירות המיוחסות להם בכתב האישום. ראה: יעקב קדמי על הראיות, חלק ד',עמ' 1648 (2009) 11. כאמור, הנאשמים לא כפרו בעובדה שהנאשמת העסיקה 7 עובדים זרים, במועד הביקורת של משרד התמ"ת. משהעסיקה הנאשמת את העובדים הזרים, הרי שעל פי הוראות חוק עובדים זרים, היה עליה לחתום עימם על חוזי העסקה. 12. הנאשמים לא המציאו במועד הביקורת, או במעמד חקירתו של הנאשם 2 במשרדי התמ"ת חוזי העסקה כנדרש, ורק בפני בית הדין טענו בפעם הראשונה לקיומם של חוזים משולשים עם העובדים. 13. למעשה, כאשר נחקר הנאשם 2 ביום האירוע במשרדי התמ"ת, אמר במפורש כי אין בידיו חוזי העסקה (דוח החקירה מא/9): "כרגע אין לי חוזה עבודה מול העובדים אולם לאחר שהסברת לי מה המשמעות ואת הצורך בחוזה, אני אעשה חוזה מול כל עובד ועובד בעברית ובשפתו של העובד ואשלח לכם עותק מחוזים אלו תוך שבועיים מיום זה". 14. ב"כ הנאשמים טען כי הנאשם התכוון באמירתו הנ"ל לכך שאין לו חוזה עבודה ישיר עם העובדים, אולם יש חוזה משולש בין הנאשמת מס' 1 לבין חברת כח אדם "ידיד" והעובדים עצמם. פרשנות זו איננה מקובלת. היא איננה עולה בקנה אחד עם אמירתו של הנאשם בחקירתו, איננה מתיישבת עם עדויות הצדדים וההיגיון הבריא, ואף איננה מתיישבת עם נסיבות העניין. הנאשם העיד בפני בית הדין כי: "אני מודה שבעדות לא כתוב שיש חוזה משולש" (עמ' 16 מול שורה 26). 15. הנאשם מודה אם כן, כי המילים "חוזים משולשים" לא בא זכרם בחקירתו וככל שהיו חוזים כאלה, חזקה על הנאשם שהיה מציין זאת במסגרת החקירה. הטיב לתאר זאת מר שמעון זיטזג אשר חקר את הנאשם במשרדי התמ"ת ואשר הסביר בעדותו מדוע פרשנות זו איננה הגיונית: "ת. פרשנות כאת לא תיתכן. מנהל מפעל אדם שמסוגל לנהל מפעל הוא אדם אחראי, לנוסח הפרסומים בשנת 2004, 2005 לגבי חוק עובדים זרים, והקנסות הקשורים אליה, אדם אחראי היה טורח להזכיר את העובדה שקיים חוזה כזה, וגם אם שכח במעמד גביית העדות הנחקר יכל לשלוח בטווח חודשים אל החוקרים חוזה שכזה" (עמ' 6 מול שורות 27-30) 16. כן ציין מר זיטזג כי הנוהג בקרב המעסיקים באותה תקופה היה שלא למלא אחר הוראות החוק ולהשאיר את ההתקשרות בכתב לחברות כח האדם, ורק לעיתים נדירות היתה התקשרות משולשת כמו זו שטען לה הנאשם (עמ' 6 ליד השורות 12-16). . 17. זאת ועוד, בחקירתו מא/9 מיום 8.6.04, ציין הנאשם כי לאחר שהוסברה לו המשמעות והצורך בחוזים, ידאג לעשות חוזה מול כל עובד ולהמציא אותו בתוך שבועיים. ואכן, הנאשמים הזדרזו להחתים את העובדים כשמונה ימים לאחר מועד החקירה, על חוזי העסקה שנשלחו למשרדי התמ"ת מא/12). 18. העובדה שהנאשמים שלחו חוזים חדשים שנחתמו עם העובדים מס' ימים לאחר מועד החקירה מצביעה על כך שלא היו חוזי העסקה כלשהם חתומים עם העובדים שכן, ככל שהיו בידי הנאשמים חוזי העסקה משולשים, מן הסתם הם היו דואגים לשלוח אותם למשרדי התמ"ת, אולם חוזים כאלה לא נשלחו אלא נשלחו חוזים חדשים, אשר כאמור, נחתמו עם העובדים לאחר מועד האירוע ונושאים תאריך 16.6.04. וכפי שהעיד מר זיטזג: "לפי החומר שנמצא בתיק, ומעיוני בתיק נראה שהחוזים היחידים שנשלחו אלינו אלה חוזים שנשלחו ב- 16.6.04, 8 ימים לאחר מועד הביקורת. זה מופיע ביומן החקירות" (עמ' 8 מול שורות 23-24). 19. הנאשמים טענו כי לא מן הנמנע כי גם "החוזים המשולשים" הומצאו למשרדי התמ"ת וכעת הם אינם מצויים בתיק (סעיף 11 לסיכומי הנאשמים). אין בידנו לקבל גם טענה זו. 20. מר הלפגוט העיד כי בעת עריכת הביקורת, מסר לנאשם 2 דרישה להמצאת מסמכים (מא/11), לפיה התבקשו הנאשמים להמציא, בין היתר, חוזה העסקה עם העובד. הנאשם 2 חתום על מסמך הדרישה. העד הלפגוט התייחס לאפשרות כי המסמכים הוצגו בפניו לאחר מועד החקירה והשיב במסגרת החקירה החוזרת : "חברי הציג בפניך את האפשרות שבעקבות מא/11 שלחו אליכם את ההסכמים המשולשים מציג בפניך את כל התיק ותאמר לי האם נשלחו אליכם כאלה דברים (הסכמים משולשים) או לא? ת. (לאחר עיון בתיק ) לא מצאתי לא נשלחו מסמכים כאלו". (עמ' 13 מול שורות 16-19). 21. זאת ועוד, מר ירון הלפגוט אף ציין בעדותו בהתייחס לטענת הנאשמים לפיה החברה היתה חתומה על הסכמי עבודה משולשים כי "מהאינטרקציה שלי במקום ואחד שניהל את התיק לאחר מכן הבנתי שאין חוזה עבודה. אם היו חוזה עבודה או התקשרות זה היה מצויין בעדות של שמעון או על ידי והדבר היה מקבל ביטוי בתיאור המקרה אם היה נמסר לי יותר מאוחר אם זה היה נאמר לי בטלפון הייתי מציין גם כן או אם היה נמסר לי הייתי מציין". (עמ' 11 מול שורות 19-22). 22. גם מעדותו של הנאשם בפני בית הדין לא ניתן ללמוד בוודאות כי אכן היו חוזים משולשים או שחוזים כאלה נשלחו למאשימה וכפי שהעיד: "היתה גם דרישה לחוזה עבודה במעמד הזה אנחנו ציינו שאנחנו את העובדים קיבלנו דרך חברת כח אדם שהביא את העובדים עזרה לנו לקבל את ההיתרים ולכן מן הסתם ישנו חוזה עבודה שהם קושרים יחד איתנו" (עמ' 14 מול השורות 13-15). 23. הנה כי כן, גם מעדותו של הנאשם לא עולה בוודאות כי אכן היו "חוזים משולשים", ובתשובה לשאלה האם שלח את החוזים המשולשים, אמר: "אני לא יכול לזכור אם שלחתי או לא שלחתי את החוזה המשולש" (עמ' 16 מול שורה 13) 24. הנאשמים אף טענו כי ככל שהחוזים לא נשלחו, היה זה כי החוקרים גרמו לנאשמים להבין כי אין בחוזים אלו די וכי יש צורך בחוזים ישירים בין הנאשמת לעובדים הזרים (סעיף 9 לסיכומי הנאשמים). גם טענה זו איננה מתיישבת עם עדותו של מר זיטזג אשר העיד על הלך הרוח באותה עת, לפיו אם היו מוגשים חוזים משולשים על ידי הנאשמת, היה נשקל בחיוב שלא להמשיך את ההליכים "יתכן והעניין היה נשקל למרות שחוזה כזה הוא בעייתי" (עמ' 6 מול השורות 30-31). 25. גם עדותם של ירון הלפגוט ושמעון זיטזג, לפיה הגיעו לביקורת במפעל הנאשמת לאחר שהתקבלה תלונה מעובד המפעל, מחזקת את המסקנה כי לא היו חוזים חתומים עם העובדים, שכן אם אכן היו חוזים כאלה, עובד המפעל לא היה מוצא לנכון להתלונן אודות הנאשמים (עדות זיטזג בעמ' 5 מול שורה 19 עדות הלפגוט בעמ' 10 מול שורה 23, וכן תאור המקרה מא/10) 26. הנאשם העיד כי לא ברור לו מדוע הוגש כתב האישום וכי לאחר הביקורת התרשם מהפקחים שהכל תקין: "אני יכול לזכור שסך הכל התרשמו שהכל תקין". גם גרסה זו איננה מתקבלת שכן לאחר הביקור במפעל הוא הוזמן לחקירה ואף קיבל דרישה להמצאת מסמכים מא/11. ככל שהכל היה אכן תקין כדבריו לא היה צורך בהזמנתו לחקירה במשרדי התמ"ת או בדרישה להמצאת מסמכים. 27. אמירותיו של הנאשם בפני מפקחי התמ"ת, עדותם של המפקחים בפני בית הדין וכן המסמכים המצויים בתיק מובלים כולם למסקנה היחידה כי במועד עריכת הביקורת לא היו חוזי העסקה חתומים עם העובדים. 28. אשר על כן, נוכח משקלם המצטבר של כל הראיות והעדויות המפורטות לעיל, יש לקבוע כי הנאשמת העסיקה את העובדים ללא חוזים על פי דין. נאשם 2 - עבירה לפי סעיף 5 לחוק עובדים זרים 29. משמצאנו כי יש להרשיע את הנאשמת בעבירות לפי סעיף 1(ג) 2(ב)(2) לחוק עובדים זרים, יש לבחון האם הנאשם 2 ביצע עבירה לפי סעיף 5 לחוק עובדים זרים סעיף זה קובע - "(א) נושא משרה חייב לפקח ולעשות כל שאפשר למניעת עבירות כאמור בסעיפים 2 עד 4 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר את חובתו כאמור, דינו - קנס כקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977; לעניין סעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד שותף, למעט שותף מוגבל, ופקיד שחובתו מטעם התאגיד היא לפעול לקיום חובות התאגיד לפי הסעיפים האמורים. (ב) נעברה עבירה לפי סעיפים 2 עד 4 בידי תאגיד, חזקה היא שנושא משרה הפר חובתו האמורה בסעיף זה, אלא אם כן הוכיח שנהג בלא מחשבה פלילית ובלא רשלנות ושעשה כל שאפשר כדי למנוע את העבירה". 30. אין מחלוקת כי הנאשם הינו נושא משרה בחברה, וזאת על פי הודאתו (עמ' 1 לפרוטוקול מיום 17/05/10). 31. סעיף 5 לחוק עובדים זרים קובע חזקה לפיה נושא משרה הפר את חובתו, אלא אם הוכיח שנהג בלא מחשבה פלילית ובלא רשלנות ושעשה כל שאפשר למנוע את העבירה. 32. הנאשם לא סתר את החזקה ולא הוכיח כי לא פעל מתוך כוונה, או לכל הפחות ברשלנות. הנאשם טען בגרסתו כי העובדים הועסקו אצלו באמצעות חברת כח אדם "ידיד", אך לא הציג בפנינו כל ראייה בדבר התקשרותו עם חברה זו, וגם גרסתו באשר לאירועים, אינה מתיישבת עם חקירתו מא/9 ועדויות התביעה. 33. אשר על כן מצאנו לנכון להרשיע את הנאשם 2 בעבירות המיוחסות לו. 34. טרם נסיים, נציין כי לא מצאנו ממש בטענת הנאשמים לפיה חלוף הזמן ממועד האירוע ועד להגשת כתב האישום, פגע בהגנתם. הכרעת הדין, ניתנה בהתאם למסמכים המצויים בתיק, וכן בהתאם לאמירותיו של הנאשם במסגרת חקירתו במשרדי התמ"ת ביום האירוע. הנאשם לא טען כי עדותו נכפתה עליו או כי נפלו טעויות בדו"ח מא/9. גם שני המפקחים אשר ערכו את הביקורת נשוא כתב האישום, התייצבו בפני בית הדין והעידו אודות ממצאיהם, עדות מספקת על מנת להרשיע את הנאשמים. סוף דבר 35. הרינו מרשיעים את הנאשמת 1 בעבירות לפי סעיפים 1ג, 2(ב)(2) לחוק עובדים זרים, תשנ"א - 1991. 36. הרינו מרשיעים את הנאשם 2 בעבירות לפי סעיף 5, ו -2(ב)2 לחוק עובדים זרים, תשנ"א - 1991. 37.חוזה עבודהחוזהעובדים זרים