איחור לדיון - אי התייצבות בערעור

##השלכות אי התייצבות לדיון שיפוטי ומחיקת הליך## אי התייצבות לדיון שיפוטי ללא קבלת רשות מפורשת מובילה לסנקציות חמורות, החל ממחיקת ההליך ומתן פסק דין בהיעדר התייצבות ועד לחיוב בהוצאות והפקדת ערובה. כפי שעולה מהפסיקה, הודעה גרידא על היעדרות אינה פוטרת מהתייצבות ונתפסת כבזבוז זמן שיפוטי וכניצול לרעה של הליכי משפט. הדין רואה בהתייצבות חובה בסיסית, והפרתה עשויה לסתום את הגולל על בירור הטענות לגופן. ##מעמד ההתייצבות לדיון ואיסור עשיית דין עצמי## התייצבות בעלי דין ובאי כוחם למועדים שנקבעו על ידי ערכאות השיפוט מהווה תנאי מוקדם ויסודי לניהולו של הליך תקין. בפסיקה הובהר כי הודעה חד צדדית המוגשת לתיק בית המשפט אינה מקנה פטור מחובת הנוכחות באולם. בתיק ##עתפ"ב 14693-01-26 (המחוזי תל אביב - יפו)## נדון מקרה שבו נדחה ערעור על החלטת בית משפט קמא לאשר צו הריסה מנהלי, וזאת עקב אי התייצבות המערערים לדיון וניצול לרעה של הליכי משפט. באותו עניין נדונו שני ערעורים במאוחד בהתחשב בעובדה כי מדובר בשתי החלטות דומות שעניינן אי התייצבות המערערים לדיון ומתן פסק דין בעניינם בהיעדרם. בית המשפט קבע מפורשות כי ##הודעה על אי התייצבות איננה מהווה פטור מהתייצבות##. עוד הדגיש בית המשפט כי צו הריסה מנהלי הוא כלי אכיפה שנועד לביצוע מהיר, בהתאם לתיקון 116 לחוק התכנון והבנייה. במסגרת הדיון וההכרעה נקבע כי דין הערעורים להידחות מהנימוק שבניגוד לדברי בא כוח המערערים ניתן להם יומם בבית המשפט, אולם הם לא טרחו לנצל את הזמן השיפוטי הרב שניתן להם כדי להביא את טענותיהם בפני בית המשפט ובזבזו בכל פעם את המשאב השיפוטי היקר ביותר, שהוא זמן, כדי לבקש דחיות. ההשלכות של התנהלות זו מלמדות כי בעל דין הדוחה דיונים שוב ושוב או נמנע מלהתייצב מתוך הנחה כי הדיון יידחה מעצם הגשת הודעה, מסתכן באובדן זכותו להישמע. הזמן השיפוטי מוגדר כמשאב יקר ומוגבל, ואי ניצולו לבירור המחלוקת מוביל לסיום ההליך לחובת הצד הנעדר. ##מתן פסק דין בהיעדר הגנה וסוגיית פסלות שופט## היעדרות נציג או עורך דין מהדיון במועד הנקוב עשויה להביא באופן מיידי לקבלת מלוא הסעדים שנתבעו על ידי הצד שכנגד. מקרה שבו עלתה השאלה של השלכות איחור והיעדרות נדון במסגרת ##עפ"ס 30817-12-25 (עליון)##, שם נדחה ערעור על החלטת פסלות מותב שניתנה בעקבות אי התייצבות ואיחור של בעלי דין לדיונים בבית משפט השלום. על פי המתואר בתיק זה, כפי שעולה מתמלול הדיון, המותב המתין מספר דקות ולאחר שלא התייצב הנציג מטעם המערערת, הכתיב פסק דין בהיעדר הגנה שבו התקבלו כלל הסעדים המבוקשים על ידי המשיבים. במענה לשאלת המותב, הנציג הסביר מדוע איחר לדיון וביקש לפסול את המותב מלשבת לדין. בהחלטה פירט המותב שרשרת של מחדלים מצד המערערת: אי התייצבות באת כוח המערערת לדיון קדם המשפט שנערך ביום 29.9.2025; אי הגשת ראיות המערערת במועד; אי התייצבות נוספת של באת כוח המערערת לדיון קדם המשפט שנערך ביום 7.12.2025; וכן איחורו והתנהלותו הבעייתית של הנציג במהלך הדיון. השתלשלות זו ממחישה כי הצטברות מחדלים דיוניים, ובפרט היעדרות חוזרת מקדמי משפט ואיחור להתייצבות, אינם מהווים עילה לפסלות שופט אלא מובילים למתן פסק דין מידי לחובת בעל הדין המפר. ##סנקציות כספיות וחיוב בהפקדת ערובה## מעבר למתן פסק דין לגופו של עניין, אי התייצבות לדיונים עשויה לגרור חיובים כספיים אישיים והכבדה על המשך ניהול התביעה באמצעות דרישה להפקדת ערובה. בסוגיה זו עסק מקרה שנדון בתיק ##ע"ר 9602-04-26 (אזורי לעבודה תל אביב - יפו)##, בו נדחה ערעור על החלטת רשם לחייב בהפקדת ערובה עקב אי התייצבות המערערים לדיון מוקדם ואי תשלום הוצאות שנפסקו בגין מחדל זה. במסגרת אותו הליך, המערערים לא התייצבו לדיון המוקדם שנקבע ליום 30.12.2025 מבלי להודיע על כך מראש לבית הדין, מבלי לקבל את רשותו ומבלי שצלח בידם להוכיח את הסיבה להיעדרותם. בעקבות כך, ביום 6.1.2026 נעתר הרשם לבקשת המשיבה וחייב את המערערים בהוצאות בסך 600 ש"ח כל אחד בשל אי התייצבותם. אי תשלום ההוצאות לצד ההיעדרות הבלתי מוצדקת היוו תשתית להטלת חיוב בהפקדת ערובה, מה שמעיד על כך שהפרת חובת הנוכחות משליכה ישירות על התנאים להמשך ההתדיינות. ##מחיקת הליכי ערעור עקב אי התייצבות## ההשלכות של אי התייצבות חלות בעוצמה זהה גם בהליכי ערעור בערכאות שונות, פליליות ואזרחיות כאחד. בתיק ##רע"פ 823/21 (עליון)## נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי למחוק ערעור פלילי עקב אי התייצבות המבקש ובא כוחו לדיון. באותו עניין הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעפ"ת 34388-04-20 מיום 26.1.2021, שבה נדחתה בקשה לביטול מחיקת ערעור שהוגש על החלטת בית משפט השלום לתעבורה במחוז מרכז בתת"ע 3937-02-20. באת כוח המשיבה עתרה למחיקת הערעור מחמת אי ההתייצבות. בית המשפט המחוזי הורה על מחיקת הערעור בשים לב לכך שהדיון הקודם נדחה אף הוא בשל אי התייצבות המבקש ובא כוחו, ולאור העובדה שנדחתה הבקשה לדחיית מועד הדיון. מדיניות זו מיושמת גם בערכאות מיוחדות. בתיק ##1259117/1 (רבני הגדול)## נדון מקרה שבו נמחקה תביעת ערעור בענייני יוחסין (איסור להינשא) עקב אי התייצבות המערערים לדיון שנקבע לכ"ט בסיוון התש"ף (21.6.2020) ואי הנמקת ההיעדרות כהוראת בית הדין. נקבע כי מן הדין להורות על מחיקת הערעור וסגירת התיק מטעם זה בלבד, ותוך חיוב בהוצאות על הטרחת בית הדין בכדי. באותו עניין נמנע בית הדין מחיוב בהוצאות לפנים משורת הדין, אך ציין כי למרות הדחייה בשל אי ההתייצבות, סיכויי הערעור לגופו לא היו מן המשופרים נוכח החזקה המשפחתית בכהונה. מקרה נוסף שבו צוין ההליך ברשימת הפסיקה הוא ##רמ"ש 21266-10-22 (המחוזי תל אביב - יפו)##, המשתלב במערך המקרים שבהם נבחנו סוגיות אי ההתייצבות והשלכותיהן. ##צעדים מעשיים למניעת סנקציות בגין היעדרות מדיון שיפוטי## 1. הימנעות מהסתמכות על הודעות חד צדדיות: אין לראות בהגשת הודעה על אי התייצבות או בבקשת דחייה משום פטור מהתייצבות עד שניתנת החלטה שיפוטית מפורשת המאשרת זאת. 2. הקפדה על עמידה בזמנים: יש להתייצב באולם הדיונים טרם השעה היעודה, שכן איחור של מספר דקות בלבד עשוי להוביל למתן פסק דין בהיעדר הגנה או למחיקת ההליך. 3. פנייה מוקדמת ומתן נימוקים מוכחים: ככל שקיימת מניעה ממשית להתייצב, יש להגיש בקשה מנומקת מבעוד מועד, בצירוף אסמכתאות המוכיחות את סיבת ההיעדרות. 4. תשלום הוצאות שנפסקו במועדן: אי תשלום הוצאות שהוטלו עקב מחדלי התייצבות עשוי להוביל לסנקציות נוספות כגון חיוב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות. ##שאלות ותשובות## ##ש:## האם הגשת הודעה לבית המשפט על חוסר יכולת להתייצב פוטרת מהגעה לדיון? ##ת:## לא. כפי שנקבע בפסיקה, הודעה על אי התייצבות איננה מהווה פטור מהתייצבות. רק החלטה שיפוטית מפורשת הדוחה את הדיון או פוטרת מנוכחות משחררת את בעל הדין מחובתו להתייצב. ##ש:## מה עשוי לקרות כאשר בעל דין מאחר לדיון קדם משפט מספר דקות? ##ת:## המותב רשאי להכתיב פסק דין בהיעדר הגנה ולקבל את מלוא הסעדים שנתבעו, במיוחד כאשר לאיחור נלווים מחדלים דיוניים קודמים כגון אי הגשת ראיות במועד או היעדרויות קודמות. ##ש:## האם אי התייצבות לדיון מוקדם יכולה להוביל לחיוב בהפקדת ערובה? ##ת:## כן. במקרים שבהם בעלי דין לא התייצבו לדיון מוקדם ללא הודעה וללא הוכחת סיבת ההיעדרות, ולא שילמו הוצאות שנפסקו לחובתם, רשאי בית הדין לחייבם בהפקדת ערובה כתנאי להמשך ההליך. ##ש:## האם ערכאת ערעור מוסמכת למחוק ערעור אך ורק בשל אי התייצבות? ##ת:## בהחלט. הן בערעורים פליליים והן בערעורים אזרחיים ורבניים, אי התייצבות בעל הדין ובא כוחו, בפרט לאחר שנדחו בקשות דחייה, מהווה עילה מספקת למחיקת הערעור ולסגירת התיק. תקנה 450 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 קובעת לענין אי התייצבות בתאריך שנקבע לדיון בערעור או לדיון נדחה ינהגו כך: ##(1)## נמסרה על הדיון הודעה כראוי ואיש מבעלי הדין לא התייצב, רשאי בית המשפט לדחות את הדיון למועד אחר או למחוק את הערעור; ##(2)## התייצב המערער, ואילו המשיב לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, יתברר הערעור או יידחה למועד אחר, כפי שיחליט בית המשפט; ##(3)## התייצב המשיב, ואילו המערער לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, יתברר הערעור או יימחק או יידחה למועד אחר, הכל כפי שיחליט בית המשפט. ##להלן החלטה בנושא אי התייצבות לדיון בערעור:## 1. בא-כוחה של המבקשת, שהגישה לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע ערעור על פסק- דין של בית-משפט השלום באשדוד, איחר ב-35 דקות לדיון שנקבע לשעה 09:30 לצורך שמיעת השלמת טיעון שבעל-פה מטעם הצדדים. איחורו של בא-כוח המבקשת נבע, לטענתו, מתקלה שאירעה לו ומכך שעוכב על-ידי עומס תנועה בדרכו מחיפה לבאר-שבע. לבקשתו, הודיע בא-כוח המשיבות להרכב השופטים מיד בפתיחת הדיון על דבר האיחור, הביע את הסכמתו להמתין ליריבו, ולחלופין ביקש כי הדיון יידחה תוך שהמבקשת תחויב בהוצאות. ברם בית-המשפט דחה את הבקשה והורה בפסק-דין שנתן על דחיית ערעורה של המבקשת ועל מחיקת הערעור שכנגד שהגישו המשיבות. 2. בקשה מוסכמת שהגישו הצדדים לביטול פסק-הדין נדחתה תוך שבית-המשפט המחוזי כותב בהחלטתו כך: "בית המשפט המתין לעורך-דין קיסרי, בא-כוח [המבקשת], עד שניתן פסק- הדין עד לשעה 09:50. לצערנו הרב האיחורים של עורכי הדין לדיונים המתקיימים במותב זה נעשו לחזיון נפוץ. ... אם נבטל את פסק הדין שניתן כי אז התוצאה תהיה שהמותב יצטרך לקבוע את התיק לדיון במועד חדש ולקראת דיון זה על כל אחד מחברי ההרכב יהיה להקדיש מספר שעות כדי ללמוד מחדש את התיק עב הכרס. לימוד כזה של התיק יצריך הקדשת מספר שעות עבודה מצד כל אחד מחברי המותב, וזאת לאור מימדי התיק. כדי להפיס את דעתו של עורך-דין קיסרי, בא-כוח [המבקשת], נציין שלאחר שקראנו את התיק כולו ואת עיקרי הטיעון שהגישו הצדדים נחה דעתנו שבערעור אין ממש ומן הדין היה למוחקו. ... [עם זאת] לצערנו, נפלה בהחלטתנו טעות קולמוס שכן במקום להורות על מחיקת הערעור נכתב שהערעור נדחה וכידוע יש חשיבות לאבחנה בין מחיקת ערעור לבין דחייתו". 3. על החלטה זו של בית-המשפט המחוזי הגישה המבקשת לבית-משפט זה בקשה למתן רשות ערעור. בקשתה נדחתה תוך שבית-המשפט (מפי השופט א' ריבלין) מעיר כי "בית המשפט המחוזי נעתר במקצת למבקשת וביטל את הוראתו בדבר דחיית הערעור ובכך פתח אולי פתח לברור מחודש של העניין". המבקשת הגישה אפוא מחדש את ערעורה לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, בצירוף בקשה להארכת המועד להגשת הערעור, ברם בקשה זו נדחתה, תוך שבית-המשפט המחוזי מציין כי נראה שאין נפקות מעשית להבחנה בין מחיקה לבין דחייה בהליך של ערעור. עוד קבע בית-המשפט המחוזי, כי המבקשת השתהתה במשך למעלה מחודשיים בהגשת הבקשה להארכת המועד, מה גם שההרכב שהיה אמור לדון בערעור קבע כי סיכויי הערעור הם אפסיים. 4. מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, שבגדרה טענה המבקשת כי בית-המשפט המחוזי שגה בקובעו כי גם נוכח מחיקת הערעור - להבדילה מדחייתו - אין אפשרות להאריך את המועד להגשת הערעור מחדש. עוד טענה המבקשת כי נגרם לה עוול עקב סירוב בית-המשפט המחוזי לדון בערעורה, אף שאיחור בא-כוחה להגיע לדיון נבע מתקלה אנושית טבעית. המבקשת הוסיפה וטענה כי במקום לסלק את ערעורה היה ראוי להטיל עליה סנקציה מידתית של חיוב בהוצאות לטובת הצד שכנגד או לטובת אוצר המדינה. מנגד, תמכו המשיבות בהחלטת בית-המשפט המחוזי, ולחלופין ביקשו כי אם יתקבל ערעורה של המבקשת, יוחזר לשמיעה אף הערעור שכנגד שהגישו הן. 5. החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וכאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. ערעור זה בדין יסודו. 6. תקנה 450(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, שכותרתה "אי התייצבות בערעור", קובעת: "התייצב המשיב, ואילו המערער לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, יתברר הערעור או יימחק או יידחה למועד אחר, הכל כפי שיחליט בית המשפט". תקנה זו העמידה הסדר גמיש המקנה לבית-המשפט שיקול-דעת רחב כיצד לנהוג במצב שבעל-דין בו נמנע מלהופיע לדיון בערעורו, או איחר להגיע. ברי כי על בית-המשפט להפעיל שיקול-דעת זה, בין היתר על-פי עקרון המידתיות. ובהקשר זה, כידוע, ההיזקקות לסמכות בית-המשפט לפסוק הוצאות ולסמכותו של בית-המשפט לקבוע את סדר הדיונים בתיקים שבפניו מאפשרת לבית-המשפט לעצב סנקציה הולמת שיש בה, מחד גיסא, כדי לתקן באורח מדויק את הנזק שגרמה התנהלותו של בעל-הדין, ואף כדי להרתיעו, ומאידך גיסא, כדי להבטיח כי הפגיעה בבעל-הדין - שלעתים אינו יכול להשפיע על התנהלות עורך-דינו - לא תהיה מעבר לנדרש. יוער בהקשר זה כי מבחינת בית-המשפט, שנדרש להעניק לאזרח שירות של יישוב סכסוך, אחת היא אם ידון פעם נוספת בתיק ששמיעתו נדחתה או אם ישמע תיק חדש. ובעניין זה על בית-המשפט להקפיד אך על יחס שוויוני לכלל המתדיינים בפניו בהתחשב בכך שעל-פי רוב נאלצים הם להמתין עד שניתן להם יומם בפני בית-המשפט. 7. במקרה שבפניי הורה בית-המשפט המחוזי שבפניו התברר ערעורה של המבקשת על מחיקת הערעור בעטיו של איחור של כ-35 דקות של בא-כוח המערערת. בית-המשפט המחוזי - למרות הערתו בעניין סיכויי הערעור - אף נמנע מלשמוע השלמת טיעון שבעל-פה כך שלמבקשת לא ניתנה מלוא האפשרות להציג את טענותיה. כל זאת נעשה חרף הסכמה של הצד שכנגד לשמיעת הערעור תוך חיוב המבקשת בהוצאות, והגם שנראה כי סנקציה של מחיקת הערעור אינה מתאימה למצב שבעל-הדין בו איחר, אך הספיק להגיע לדיון. בכך נפגעו זכויותיה של המבקשת מעבר לדרוש. במצב דברים זה מן הדין היה להורות, כמקובל, על החזרת הערעור לשמיעה מחדש - במידת הצורך תוך הארכת המועד להגשת הערעור מחדש - ויש להצטער אפוא על כי כך לא נעשה. אשר-על-כן הערעור מתקבל, החלטת בית-המשפט המחוזי מתבטלת, וניתן בזאת צו לשמיעת הערעור והערעור שכנגד מחדש. בנסיבות העניין ראוי הוא כי הערעורים יישמעו בפני הרכב אחר. אין צו להוצאות. איחור לדיוןדיוןערעור