הליכי פשיטת רגל מאפשרים תפיסת כל נכסי החייב וריכוזם ולאחר מכן למכירתם ולתשלום חובות , אפשרות שאיננה קיימת במסגרת הליך לפי סעיף 19א'. כאשר חייב עובר ממערכת של הוצל"פ למערכת של פשיטת רגל, חלות עליו הוראות סעיף 20(א) לפקודת פשיטת הרגל הקובעת כי: משניתן צו כינוס, ובאין הוראה אחרת, לא תהיה תרופה לנושה כנגד החייב לו חוב בר תביעה , ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט , ועל כן, אין מקום עוד להגבלות לבקשת נושה פרטני, אלא להגבלות המשרתות את כלל הנושים בהיות ההליך, הליך קולקטיבי. חייב המנהל הליך לפי סעיף 19א' ומבקש להסדיר את חובותיו מבלי שיינתן נגדו צו כינוס מחייב את בית המשפט לנקוט במשנה זהירות הנדרשת כדי שהנושים "לא יפלו בין הכיסאות" , חשש שאיננו קיים כאשר ניתן "צו כינוס" שבמסגרתו מוטלות הגבלות על החייב שהן מעין "חלף" להגבלות שבתיק הפש"ר ובכך מאזן בית המשפט בין הנזק שעלול להיגרם לנושים ובין האינטרס של החייב לפתוח דף חדש [ראה פסק דינו של השופט כב' מינץ בפש"ר 6291/09 הודיס נ' הכנ"ר (מחוזי ירושלים) המנתח את הליך ההסדר לפי סעיף 19א]. במסגרת הליכי הוצל"פ רשאי ראש ההוצל"פ להטיל על חייב הגבלות שונות על מנת לגרום לחייב לשלם את חובו, וביניהן : מעצר למניעת הפרעה בביצוע (סעיף 13), עיכוב יציאה מהארץ (סעיף 14, סעיף 66א, סעיף 374), חיפושים (סעיף 15), עיקול מטלטלין ומכירתם (סעיף 21) , עיקול רכב (סעיף 22), הוצאת מעוקלים (סעיף 21), העמדת נאמן (סעיף 25), ביטול עסקאות במקרקעין (סעיף 30), עיקול מקרקעין וזכויות חייב במקרקעין (סעיף 34), מכירת מקרקעין שעוקלו (סעיף 35), מינוי כונס נכסים לשם ביצוע פסק דין (סעיף 53), הגבלות על קבלת דרכון, עיכוב יציאה מהארץ, הגבלת החייב כ"לקוח מוגבל מיוחד", הגבלה מלעשות שימוש בכרטיס אשראי הגבלת חייב מהיות בעל עניין או מייסד בתאגיד. באשר להגבלה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה שהוטלה על ידי ראש ההוצל"פ לפי סעיף 66א ושאותה מבוקש לבטל : סעיף 66(א)(6) קובע, כי הגבלה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה, לא תוטל אם שוכנע ראש ההוצל"פ כי הטלתה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב או שרשיון הנהיגה חיוני לחייב עקב נכותו או נכות בן משפחה התלוי בו. פירוש הדברים הוא שההנחה היא שראש הוצל"פ שהורה על הגבלה על רישיון הנהיגה, השתכנע שההגבלה עלולה לגרום לפגיעה ממשית בעיסוקו של החייב או ביכולתו לשלם את החוב או שהוא זקוק לרישיון בשל נכות שלו או של בן משפחתו. ההגבלות שבחוק ההוצל"פ נועדו להעמיד לרשות הציבור מנגנון, באמצעותו יוכל בעל דין לממש פסק דין שניתן לטובתו ולביצוע מסמכים משפטיים הניתנים לביצוע כפס"ד, שטרי משכון, משכנתא, שטרות ושיקים וכדומה, תוך שמירה על צרכים בסיסיים של החייב על מנת לא להופכו לחסר כל ולנטל על החברה. חייב הטוען כי ההגבלה על רישיון הנהיגה פוגעת פגיעה ממשית בעיסוקו וביכולתו לשלם את החוב או שירישון הנהיגה חיוני לו עקב נכותו, רשאי לפנות לגורם שהורה על ההגבלה והוא זה המוסמך להורות על ביטול ההגבלה בבחינת "הפה שאסר הוא הפה שהתיר", מכח סמכותו כקבוע בחוק ההוצל"פ. האינטרס של הנושים לזכות הקניין שלהם, שהיא זכות חוקתית, איננה מאפשרת "יצירת חלל" של יציאה מהליכי ומגבלת ההוצל"פ ללא כניסה למערכת האלטרנטיבית של הפש"ר. חייב הנקלע למצב של "חדלות פירעון" - כאשר נכסיו אינם מספיקים כדי לפרוע את חובותיו, רשאי ויכול לבקש "צו כינוס", המקנה לו את הגנת פקודת פשיטת הרגל. לצורך כך, צריך חייב לצרף לבקשתו תצהיר שתוכנו, כמפורט בטופס 4, שהוא מצהיר שאין ביכולתו לשלם את חובותיו, דהיינו שהוא חדל פירעון. ברע"א 5137/11 פלוני נ' עו"ד עודד הכהן (כב' השופטים נאור גרוניס ועמית) נדונה והוכרעה השאלה מה דינה של הגבלה שהוטלה על חייב במסגרת הליכי הוצל"פ לאחר שניתן נגדו צו כינוס בהליכי פש"ר. באותו מקרה, התמקד הערעור בבקשה לביטול ההגבלה על רישיון הנהיגה.הסדר נושיםנושהפשיטת רגל