בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת להורות על פסילת חוות דעתו של המומחה, פרופ' _________, שמונה מטעם בית המשפט בתחום הכירורגי, וכן להורות על מינוי מומחה אחר תחתיו. ## ואלו נימוקי הבקשה: ## ## א. הצדדים לבקשה ## 1. המבקש, מר _________ ת.ז. _________, הינו התובע בתיק העיקרי, אשר הגיש תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, עקב רשלנות רפואית של הנתבעת ועובדיה. 2. המשיבה, _________ בע"מ ח.פ. _________, הינה הנתבעת בתיק העיקרי, אשר נתבעה בגין רשלנות רפואית של עובדיה, אשר לטענת המבקש, לא מנעו "לכידת" לולאה במהלך ניתוח שבוצע לו. 3. המומחה, פרופ' _________, ת.ז. _________, הינו המומחה שמונה מטעם בית המשפט בתחום הכירורגי, אשר הגיש חוות דעת מטעמו בתיק זה, ואשר פסילתה מתבקשת בבקשה זו. ## ב. מסכת העובדות ## 4. המבקש הגיש תביעה נגד המשיבה בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, עקב רשלנות רפואית במהלך ניתוח שבוצע לו בחודש ינואר 1998, במהלכו לא נמנעה "לכידת" לולאת מעי. 5. בהחלטה מיום 14.11.2010, מונה פרופ' _________ כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הכירורגי, וזאת בהסכמת הצדדים, על מנת לבחון את טענות המבקש בנוגע לרשלנות רפואית. 6. בחוות דעתו מיום 4.8.2011, קבע פרופ' _________ כי למבקש נותרה נכות צמיתה בשיעור 10% בהתאם לסעיף 20(ב), אך לשיטתו לא הייתה התרשלות במהלך הניתוח, שכן הנכות לא נגרמה עקב "לכידת" לולאת המעי. 7. המומחה קבע כי הידבקות לולאת המעי לרשת נוצרה במהלך השנים וכחלק מהתופעות הרגילות של ניתוח כאמור, ובכך שלל קשר סיבתי בין הניתוח לבין הנכות הנטענת כתוצאה מרשלנות. 8. לאחר קבלת חוות דעת זו, נודע למבקש כי נגד המומחה הוגשו בעבר תביעות אישיות בגין רשלנות רפואית, ואף ניתן נגדו פסק דין, וכן כי המומחה נתן חוות דעת לטובת המדינה בתביעות רשלנות רפואית נגדה. 9. לאור המידע החדש שהתגלה, הגיש המבקש את בקשתו דנן לפסילת חוות דעת המומחה, בטענה כי היה על המומחה ליידע את הצדדים בעובדות אלו טרם מינויו, וכי עובדות אלו פוגעות באובייקטיביות שיקול דעתו. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## חובת גילוי נאות של מומחה ## 10. על מומחה הממונה מטעם בית המשפט מוטלת חובה מוגברת לנהוג באובייקטיביות מוחלטת וללא משוא פנים, וכן חובה לגלות לצדדים כל מידע העלול להשפיע על תפיסת אובייקטיביות זו, גם אם לדעתו אין בו כדי לפגוע בה. 11. העובדה כי נגד המומחה הוגשו בעבר תביעות אישיות בגין רשלנות רפואית, ואף ניתן נגדו פסק דין, מהווה מידע מהותי ורלוונטי שיש בו כדי לעורר חשש סביר לפגיעה באובייקטיביות, ועל כן היה על המומחה לגלותו לצדדים. 12. אי גילוי עובדות אלו על ידי המומחה, בין אם במכוון ובין אם בשגגה, מהווה הפרה של חובת הגילוי המוטלת עליו, ופוגעת באמון שניתן בו כזרועו הארוכה של בית המשפט, ובכך מצדיקה את פסילת חוות דעתו. 13. חובת הגילוי אינה מותנית בכך שהמומחה עצמו ירגיש כי יש פגיעה באובייקטיביות שלו, אלא היא נובעת מהצורך לשמור על מראית עין של צדק ועל אמון הציבור במערכת המשפט ובמומחים הממונים על ידה. 14. במקרה דנן, המידע אודות תביעות הרשלנות ופסק הדין שניתן נגד המומחה, הוא מידע מהותי שיש בו כדי להשפיע על הסכמת הצדדים למינויו, ואי גילויו מראש פוגע בזכותו של המבקש להליך הוגן. ## חשש ממשי לפגיעה באובייקטיביות המומחה ## 15. קיומן של תביעות רשלנות רפואית אישיות נגד המומחה, ובפרט פסק דין שניתן נגדו, יוצר חשש ממשי וסביר כי שיקול דעתו המקצועי עלול להיות מושפע, באופן מודע או לא מודע, מהצורך להגן על שמו הטוב ועל מעמדו המקצועי. 16. חשש זה מתעצם כאשר המומחה נדרש להכריע בשאלת רשלנות רפואית במקרה דומה, שכן קיים חשש כי יטה להרחיק אחריות רפואית באופן כללי, על מנת למנוע מצב בו ייתפס כמי ש"מקל" עם טענות רשלנות. 17. גם אם המומחה סבור כי פעל באובייקטיביות מלאה, עצם קיומו של חשש סביר לפגיעה באובייקטיביות, כפי שעולה מהנסיבות, די בו כדי להצדיק את פסילת חוות הדעת, על מנת לשמור על טוהר ההליך המשפטי. 18. הפסיקה הכירה בחשיבות מראית העין של צדק, וקבעה כי גם חשש סביר לפגיעה באובייקטיביות, ולא רק פגיעה מוכחת, יכול להוות עילה לפסילת מומחה, במיוחד כאשר מדובר במומחה מטעם בית המשפט. 19. במקרה זה, המומחה נדרש להכריע בשאלת רשלנות רפואית בניתוח, כאשר הוא עצמו נתבע בעבר בגין רשלנות רפואית, מצב היוצר ניגוד עניינים מובנה וחשש ממשי לפגיעה באובייקטיביות. ## ניגוד עניינים מובנה ## 20. העובדה שהמומחה נתן בעבר חוות דעת רבות לטובת המדינה בתביעות רשלנות רפואית נגדה, יוצרת ניגוד עניינים מובנה, שכן הוא עלול לחוש מחויבות או נטייה להגן על גופים ציבוריים, ובפרט על המדינה. 21. ניגוד עניינים זה אינו מתמצה רק בקשר ישיר למקרה הספציפי, אלא הוא משקף דפוס פעולה חוזר ונשנה של המומחה, אשר עלול להשפיע על שיקול דעתו הכללי ועל נטייתו להטות את הכף לטובת הנתבעים. 22. גם אם המומחה אינו מודע להשפעה זו, עצם קיומו של קשר עקבי עם צד מסוים, ובפרט עם המדינה, עלול ליצור תלות או נטייה בלתי מודעת, הפוגעת באובייקטיביות הנדרשת ממומחה בית משפט. 23. הפסיקה הדגישה את חשיבות העצמאות והאובייקטיביות של מומחה בית משפט, וקבעה כי כל קשר העלול ליצור ניגוד עניינים, גם אם אינו ישיר, מחייב בחינה מדוקדקת ואף פסילה במקרים המתאימים. 24. במקרה דנן, המשיבה היא גוף ציבורי, והמומחה בעל היסטוריה של מתן חוות דעת לטובת המדינה, מצב המעלה חשש סביר לניגוד עניינים הפוגע באובייקטיביות חוות דעתו. ## פגיעה באמון הציבור במערכת המשפט ## 25. כאשר מתגלה כי מומחה שמונה מטעם בית המשפט, אשר אמור להיות אובייקטיבי ונטול פניות, נתבע בעבר בגין רשלנות רפואית ונתן חוות דעת רבות לטובת צד מסוים, נפגע אמון הציבור במערכת המשפט. 26. אמון הציבור הוא נדבך יסודי במערכת המשפט, וכל פגיעה בו, גם אם אינה משפיעה ישירות על תוצאות התיק, עלולה לכרסם בלגיטימיות של ההליך המשפטי כולו. 27. בית המשפט מחויב לשמור על מראית עין של צדק, ועל כן, גם אם אין הוכחה חד משמעית לפגיעה באובייקטיביות, עצם קיומו של חשש סביר, די בו כדי להצדיק פסילה למען שמירת אמון הציבור. 28. מתן לגיטימציה לחוות דעת של מומחה שנגדו עומדות טענות כה חמורות, עלול לשדר מסר שגוי לציבור, לפיו בית המשפט אינו מקפיד על סטנדרטים גבוהים של אובייקטיביות ויושרה ממומחים מטעמו. 29. במקרה זה, פסילת חוות הדעת ומינוי מומחה אחר, תהווה מסר ברור כי בית המשפט רואה בחומרה כל חשש לפגיעה באובייקטיביות, ותחזק את אמון הציבור במערכת המשפט. ## חשיבות גילוי מוקדם של ניגוד עניינים ## 30. חובת הגילוי המוטלת על מומחה בית משפט היא חובה מוקדמת, שיש למלאה טרם מתן חוות הדעת, על מנת לאפשר לצדדים ולבית המשפט לשקול את מינויו לאור כל הנתונים הרלוונטיים. 31. גילוי מאוחר של ניגוד עניינים, לאחר שחוות הדעת כבר הוגשה, פוגע ביעילות ההליך המשפטי ומעמיס על הצדדים ועל בית המשפט התדיינויות מיותרות, כפי שקורה במקרה דנן. 32. לו היה המומחה מגלה את העובדות הרלוונטיות מראש, ייתכן שהצדדים לא היו מסכימים למינויו, או שלכל הפחות, בית המשפט היה שוקל את מינויו בזהירות רבה יותר. 33. אי גילוי מוקדם של ניגוד עניינים, גם אם לא נעשה בזדון, מהווה פגם מהותי בהתנהלות המומחה, ופוגע ביכולת הצדדים להסתמך על חוות דעתו בלב שלם. 34. במקרה זה, המבקש גילה את העובדות רק סמוך להגשת חוות הדעת, ועל כן, אין לזקוף לחובתו את העיתוי המאוחר של הגשת הבקשה, שכן לא יכול היה לדעת על כך קודם לכן. ## השפעת פסק הדין נגד המומחה ## 35. פסק דין שניתן נגד המומחה בגין רשלנות רפואית, גם אם בהיעדר הגנה, אינו עניין של מה בכך, והוא מעיד על פגם מקצועי חמור, שיש בו כדי להשפיע על תפיסת אמינותו וכישוריו. 36. גם אם המקרה הספציפי בו ניתן פסק הדין אינו זהה למקרה דנן, עצם קיומו של פסק דין כזה מעלה שאלות לגבי רמת המקצועיות הכללית של המומחה ועלול להשפיע על שיקול דעתו. 37. הטענה כי המבקש לא הצביע על קשר ישיר בין הרשלנות שיוחסה למומחה בהליך הקודם לבין הרשלנות המיוחסת למשיבה, אינה גורעת מהחשש הכללי לפגיעה באובייקטיביות. 38. מומחה בית משפט נדרש להיות מעל לכל חשד, ופסק דין המייחס לו רשלנות, גם אם בהקשר אחר, פוגע במעמדו זה ומעורר ספקות לגבי יכולתו לשמש כזרועו הארוכה של בית המשפט. 39. במקרה זה, המבקש אינו נדרש להוכיח קשר סיבתי ישיר, אלא די לו להצביע על חשש סביר לפגיעה באובייקטיביות, ופסק דין נגד המומחה בהחלט יוצר חשש כזה. ## עיתוי הגשת הבקשה ## 40. העובדה שהבקשה הוגשה לאחר קבלת חוות הדעת, אינה צריכה לשמש כנגד המבקש, שכן המידע הרלוונטי נודע לו רק סמוך להגשת חוות הדעת, ולא הייתה לו כל דרך לדעת על כך קודם לכן. 41. אין לזקוף לחובת המבקש את העיתוי המאוחר של הגשת הבקשה, שכן הוא פעל מיד עם היוודע העובדות, ואין לצפות ממנו לדעת על עברו המקצועי של המומחה ללא גילוי מצידו. 42. הפסיקה אמנם נוטה לנקוט בזהירות בבחינת בקשות לפסילת מומחה לאחר מתן חוות דעתו, אך זאת כאשר המידע היה ידוע או יכול היה להיות ידוע לצדדים מראש. 43. במקרה דנן, המידע אודות תביעות הרשלנות ופסק הדין נגד המומחה, כמו גם מתן חוות דעת לטובת המדינה, הוא מידע שאינו נגיש לציבור הרחב, ועל כן, אין לצפות מהמבקש לגלותו בעצמו. 44. דחיית הבקשה רק בשל עיתוי הגשתה, כאשר המבקש פעל בתום לב ומיד עם היוודע העובדות, תהווה פגיעה בזכותו להליך הוגן ותעודד אי גילוי מידע מצד מומחים. ## חובת המומחה ליידע את הצדדים ## 45. על המומחה, מתוקף מעמדו המיוחד כזרועו הארוכה של בית המשפט, מוטלת חובה אקטיבית ליידע את הצדדים ואת בית המשפט על כל נסיבה העלולה לעורר חשש, ולו קל, לפגיעה באובייקטיביות שלו. 46. חובה זו אינה מותנית בבקשה מצד הצדדים, אלא היא חובה עצמאית הנובעת מעצם מינויו כמומחה מטעם בית המשפט, ותכליתה לשמור על טוהר ההליך המשפטי. 47. אי מילוי חובה זו על ידי המומחה, מהווה פגם מהותי בהתנהלותו, ופוגע באמון שניתן בו, ועל כן, יש לראות בכך עילה מספקת לפסילת חוות דעתו. 48. המומחה, כאיש מקצוע, מודע היטב לחשיבות האובייקטיביות ולחובת הגילוי, ועל כן, אי גילוי העובדות הרלוונטיות במקרה זה, מעיד על כשל בהבנת תפקידו או על זלזול בחובותיו. 49. במקרה זה, המומחה לא יידע את הצדדים על תביעות הרשלנות נגדו ועל מתן חוות דעת לטובת המדינה, ובכך הפר את חובת הגילוי המוטלת עליו, ופגע בזכותו של המבקש להליך הוגן. ## עקרון מראית העין של צדק ## 50. עקרון מראית העין של צדק מחייב כי לא רק שהצדק ייעשה, אלא גם שייראה כי הצדק נעשה, ועל כן, כל חשש סביר לפגיעה באובייקטיביות של מומחה בית משפט, די בו כדי להצדיק פסילה. 51. גם אם בפועל המומחה פעל באובייקטיביות מלאה, עצם קיומו של חשש סביר, כפי שעולה מהנסיבות, פוגע במראית העין של צדק ומכרסם באמון הציבור במערכת המשפט. 52. בית המשפט, כנאמן הציבור, מחויב לשמור על עקרון זה, ועל כן, עליו לנקוט בזהירות יתרה בכל מקרה בו עולה חשש לפגיעה באובייקטיביות של מומחה מטעמו. 53. במקרה זה, העובדות שהתגלו אודות המומחה, יוצרות חשש סביר לפגיעה באובייקטיביות, ועל כן, למען שמירת מראית העין של צדק, יש לפסול את חוות דעתו. 54. פסילת חוות הדעת ומינוי מומחה אחר, תבטיח כי ההליך המשפטי יתנהל באופן שקוף והוגן, ותחזק את אמון הציבור במערכת המשפט וביכולתה להגיע לחקר האמת. ## חשיבות האובייקטיביות של מומחה בית משפט ## 55. מומחה בית משפט משמש כזרועו הארוכה של בית המשפט, ותפקידו לסייע לבית המשפט בהכרעה בסוגיות מקצועיות מורכבות, ועל כן, אובייקטיביות מוחלטת היא תנאי הכרחי לתפקידו. 56. סטייה מעקרונות האובייקטיביות והיושרה, גם אם אינה מכוונת, פוגעת ביכולתו של בית המשפט להסתמך על חוות הדעת ולקבל החלטות מושכלות המבוססות על עובדות אובייקטיביות. 57. הפסיקה הדגישה לא אחת את חשיבות האובייקטיביות של מומחה בית משפט, וקבעה כי כל פגם היורד לשורשו של עניין, שיש בו כדי לגרום לעיוות דין, מצדיק פסילה. 58. במקרה זה, החשש לפגיעה באובייקטיביות המומחה, הנובע מתביעות הרשלנות נגדו ומהקשרים עם המדינה, הוא פגם מהותי היורד לשורשו של עניין, ועל כן, יש לפסול את חוות הדעת. 59. מינוי מומחה אחר, נטול כל חשש לניגוד עניינים או לפגיעה באובייקטיביות, יבטיח כי בית המשפט יקבל חוות דעת מקצועית ואובייקטיבית, שתסייע לו בהכרעה צודקת בתיק. ## ד. סיכום הסעד: ## לאור האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על פסילת חוות דעתו של המומחה, פרופ' _________, שמונה מטעם בית המשפט בתחום הכירורגי, וכן להורות על מינוי מומחה אחר תחתיו. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה. פסילת חוות דעתמומחהפסילת מומחהחוות דעת מומחהחוות דעת