##דוגמא לבקשה## בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת: להורות על מחיקת כותרת המרצת הפתיחה שהוגשה על ידי המשיב 1, מר _________, ת.ז. _________, ולחלופין, להורות על העברת ההליך למסלול של תביעה רגילה, וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן. ואלו נימוקי הבקשה: ## א. הצדדים לבקשה ## 1. המבקש, מר _________, ת.ז. _________, הינו אחד המשיבים בהמרצת הפתיחה שהוגשה על ידי המשיב 1, מר _________, ת.ז. _________, בבית המשפט המחוזי בתל אביב. 2. המשיב 1, מר _________, ת.ז. _________, הינו המבקש בהמרצת הפתיחה המקורית, ומשמש כדירקטור בחברות _________ בע"מ ח.פ. _________ ו-_________ בע"מ ח.פ. _________. 3. המבקש הינו בעל מניות בחברת _________ בע"מ ח.פ. _________, ונטען כי הוא האדם הקובע בכל הנוגע לפעולותיה ולמהלכיה של חברה זו. 4. המשיבות 2-8 בהמרצת הפתיחה המקורית כוללות נושאי משרה נוספים בחברות _________ בע"מ ח.פ. _________ ו-_________ בע"מ ח.פ. _________. 5. המרצת הפתיחה עוסקת, בין היתר, בפעולות הנוגעות למניותיה של חברת _________ השקעות ומימון בע"מ ח.פ. _________ (להלן: "_________"), המוחזקות בידי חברת _________ בע"מ ח.פ. _________. ## ב. מסכת העובדות ## 6. המשיב 1 הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב המרצת פתיחה ארוכה ומורכבת, המשתרעת על פני 44 עמודים, בצירוף תצהיר תומך בן 43 עמודים ונספחים רבים. 7. המרצת הפתיחה מעלה טענות חמורות של תרמית, הטעייה, אי חוקיות ושימוש לרעה בזכויות, הנוגעות לפעולות במניות חברת _________ המוחזקות בידי חברת _________ בע"מ ח.פ. _________. 8. המשיב 1 עתר, בין היתר, לאסור על המבקש ועל משיבים נוספים לבצע עסקאות במניות _________ אלא בתנאים מסוימים, ולמנות בעל תפקיד שיחזיק במניות אלו. 9. המבקש הגיש בקשה לביטול המרצת הפתיחה או להעברתה למסלול של תביעה רגילה, בטענה כי ההליך אינו מתאים להידון בדרך דיונית זו, וזאת עוד בטרם הגיש תצהיר תשובה לגופו של עניין. 10. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המבקש, בנימוק שהבקשה לא נתמכה בתצהיר, ועל כן לא ניתן לקבוע שמדובר בסכסוך עובדתי מורכב המצריך העדת עדים רבים. 11. המבקש הגיש בקשה לדחיית המועד להגשת תשובה להמרצת הפתיחה עד לאחר הכרעה בבקשת הביטול, ובקשה זו אושרה על ידי בית המשפט המחוזי. 12. לאחר דחיית בקשת הביטול, הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, ובמקביל עתר לבית המשפט המחוזי להארכת מועד להגשת תשובה עד לאחר הכרעה בבקשת רשות הערעור. 13. בקשתו של המבקש להארכת מועד להגשת תשובה נדחתה על ידי הערכאה הדיונית, ובעקבות זאת הגיש המבקש בקשה לסעד זמני לבית המשפט העליון, אשר גם היא נדחתה. 14. המבקש סבור כי המרצת הפתיחה, על מורכבותה העובדתית והמשפטית, אינה מתאימה להתברר בהליך מהיר ומצומצם, וכי יש להעבירה למסלול של תביעה רגילה. 15. המבקש מדגיש כי טענות של תרמית ואי חוקיות, כפי שהועלו בהמרצת הפתיחה, מחייבות בירור עובדתי מעמיק, חקירות עדים והצגת ראיות מקיפה, שאינם אפשריים במסגרת המרצת פתיחה. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## התאמת ההליך הדיוני למורכבות הסכסוך ## 16. הפסיקה קבעה כי השאלה האם תובענה ראויה להתברר על דרך המרצת פתיחה תוכרע על יסוד המורכבות העובדתית של ההליך, הצורך לשמוע עדים רבים והחשש לפגיעה דיונית במשיב, כאשר במקרים של מורכבות גבוהה יש להעדיף הליך רגיל. 17. המרצת הפתיחה דנן, המשתרעת על פני עשרות עמודים וכוללת טענות חמורות של תרמית, הטעייה ואי חוקיות, מעידה על מורכבות עובדתית ומשפטית יוצאת דופן, שאינה מאפשרת בירור יעיל והוגן במסגרת הליך מהיר. 18. טענות בדבר תרמית ואי חוקיות, מעצם טיבן, מחייבות בירור עובדתי מעמיק, הצגת ראיות רבות, חקירות נגדיות של עדים רבים, וניתוח מסמכים מורכבים, אשר אינם מתיישבים עם הפרוצדורה המצומצמת של המרצת פתיחה. 19. בירור טענות כה מורכבות במסגרת המרצת פתיחה עלול לפגוע בזכויותיו הדיוניות של המבקש, למנוע ממנו להציג את מלוא הגנתו באופן הולם, ולסכן את יכולתו של בית המשפט להגיע לחקר האמת. 20. העברת ההליך למסלול של תביעה רגילה תאפשר לכל הצדדים להציג את טענותיהם במלואן, להגיש כתבי טענות מפורטים, לקיים הליכי גילוי מסמכים ושאלונים, ולהעיד עדים כנדרש, ובכך להבטיח הליך הוגן ויעיל יותר. ## הצורך בחקירות עדים מקיפות ## 21. טענות המשיב 1 בדבר תרמית והטעייה, הנוגעות לפעולות במניות חברת _________, מחייבות בירור עובדתי מעמיק באמצעות חקירות נגדיות של עדים רבים, לרבות נושאי משרה בחברות המעורבות, מומחים פיננסיים וגורמים נוספים. 22. הפרוצדורה של המרצת פתיחה, המבוססת בעיקרה על תצהירים, אינה מאפשרת בדרך כלל חקירות עדים מקיפות כפי שנדרש במקרה זה, ובכך עלולה לפגוע ביכולת המבקש להפריך את טענות המשיב 1. 23. בירור טענות כה חמורות ללא אפשרות לחקירה נגדית אפקטיבית של המצהירים והעדים מטעם המשיב 1, עלול להוביל לעיוות דין ולמנוע מבית המשפט להתרשם באופן בלתי אמצעי ממהימנות העדים. 24. רק במסגרת הליך רגיל, הכולל שלב הוכחות מלא, ניתן יהיה לזמן את כל העדים הרלוונטיים, לחקור אותם חקירה ראשית ונגדית, ולהציג את מלוא הראיות הנדרשות להוכחת או להפרכת הטענות המורכבות. 25. העדר אפשרות לחקירות עדים מקיפות בהליך של המרצת פתיחה, במקרה שבו המחלוקת העובדתית כה עמוקה ומהותית, מהווה פגיעה מהותית בזכותו של המבקש להליך הוגן ולבירור עובדתי ממצה. ## היקף המחלוקת העובדתית ## 26. המרצת הפתיחה, על עשרות עמודיה ונספחיה הרבים, חושפת מחלוקת עובדתית רחבה ועמוקה בין הצדדים, הנוגעת למהות הפעולות בחברת _________, למניעים שמאחוריהן, ולחוקיותן. 27. המחלוקת אינה מצטמצמת לשאלות משפטיות גרידא, אלא נוגעת לליבת העובדות, לכוונות הצדדים, למצגי שווא נטענים, ולמעשים המיוחסים למבקש ולמשיבים האחרים. 28. בירור היקף המחלוקת העובדתית דורש הצגת ראיות רבות, לרבות מסמכים פנימיים של החברות, פרוטוקולים, התכתבויות, דוחות כספיים וחוות דעת מומחים, שאינם ניתנים לטיפול הולם בהמרצת פתיחה. 29. רק לאחר הגשת כתבי הגנה מפורטים, גילוי מסמכים הדדי ושאלונים, ניתן יהיה לגבש תמונה מלאה של המחלוקת העובדתית ולהבין את היקפה האמיתי, דבר שאינו אפשרי בשלב זה. 30. העדר תשובה מפורטת מטעם המבקש, הנתמכת בתצהיר, אינו מעיד על היעדר מחלוקת עובדתית, אלא נובע מהחלטה טקטית לטעון תחילה למחיקת הכותרת, ואין בכך כדי למנוע מבית המשפט להכיר במורכבות העובדתית הקיימת. ## פגיעה בזכויות דיוניות של המבקש ## 31. ניהול הליך כה מורכב בהמרצת פתיחה פוגע בזכותו של המבקש להליך הוגן, שכן הוא מוגבל ביכולתו להציג את מלוא הגנתו, לזמן עדים, לחקור אותם ולהציג ראיות באופן מקיף. 32. המגבלות הדיוניות של המרצת פתיחה, כגון היעדר שלב גילוי מסמכים ושאלונים מלא, מונעות מהמבקש גישה למידע חיוני הנדרש לו לצורך הכנת הגנתו באופן אפקטיבי. 33. כפיית הליך מהיר על סכסוך כה מורכב, שבו מועלות טענות חמורות של תרמית, עלולה להוביל לתוצאה שגויה ולעיוות דין, שכן לא יתאפשר בירור יסודי וממצה של כלל העובדות והטענות. 34. זכות הגישה לערכאות כוללת גם את הזכות להליך הוגן ומתאים לאופי הסכסוך, ובמקרה זה, הליך המרצת פתיחה אינו עונה על דרישות אלו ופוגע בזכויותיו המהותיות של המבקש. 35. העברת ההליך למסלול רגיל תאפשר למבקש לממש את זכויותיו הדיוניות במלואן, להציג את גרסתו באופן מפורט ומנומק, ולהתמודד עם טענות המשיב 1 בדרך הולמת וצודקת. ## עקרון היעילות הדיונית הכוללת ## 36. אף שבית המשפט שואף ליעילות דיונית, יעילות זו אינה יכולה לבוא על חשבון בירור הוגן וממצה של הסכסוך, במיוחד כאשר מדובר בטענות כה חמורות ומורכבות. 37. ניסיון לברר סכסוך מורכב בהליך מהיר של המרצת פתיחה עלול להוביל להליכים חוזרים ונשנים, לערעורים ולבזבוז זמן שיפוטי יקר בטווח הארוך, ובכך לפגוע ביעילות הדיונית הכוללת. 38. העברת ההליך למסלול רגיל, על אף שהיא נתפסת כהליך ארוך יותר, תאפשר בירור יסודי ומקיף של כלל הטענות והראיות, ובכך תמנע צורך בהליכים נוספים ותתרום ליעילות מערכתית. 39. הפסיקה הכירה בכך שקיימים מצבים בהם האינטרס הקיבוצי של כלל המתדיינים, המבקש יעילות, צריך להידחות מפני הצורך בבירור הוגן וממצה של סכסוך ספציפי, במיוחד כאשר מדובר בפגיעה בלתי מידתית בזכותו של בעל דין. 40. במקרה דנן, הפגיעה בזכויותיו הדיוניות של המבקש, אם ההליך יישאר כהמרצת פתיחה, תהיה בלתי מידתית, ועל כן יש להעדיף את העברת ההליך למסלול רגיל, גם אם הדבר כרוך בהארכת משך הטיפול בתיק. ## טענות תרמית ואי חוקיות ## 41. טענות בדבר תרמית, הטעייה ואי חוקיות, כפי שהועלו בהמרצת הפתיחה, הן טענות חמורות במיוחד, המחייבות רמת הוכחה גבוהה ובירור עובדתי קפדני. 42. הגישה המקובלת בפסיקה היא כי כאשר מועלות טענות כה חמורות, יש לאפשר בירורן במסגרת הליך דיוני מלא, המאפשר הצגת ראיות מקיפה וחקר האמת. 43. המרצת פתיחה, המיועדת לרוב לסכסוכים פשוטים יותר או לשאלות משפטיות מובהקות, אינה הכלי המתאים לבירור טענות מורכבות מסוג זה, שכן היא מגבילה את היקף הראיות והחקירות. 44. בירור טענות תרמית דורש לעיתים קרובות חשיפת כוונות, מניעים ופעולות נסתרות, דבר שאינו אפשרי ללא הליכי גילוי מסמכים ושאלונים מקיפים, שאינם זמינים בהמרצת פתיחה. 45. העברת ההליך למסלול רגיל תאפשר לבית המשפט לבחון את טענות התרמית והאי חוקיות באופן יסודי ומעמיק, תוך מתן אפשרות לכל הצדדים להציג את מלוא ראיותיהם וטיעוניהם. ## היעדר תצהיר תומך לבקשת הביטול ## 46. אף שבית המשפט המחוזי דחה את בקשת הביטול בשל היעדר תצהיר תומך, אין בכך כדי למנוע מבית המשפט לבחון את מורכבות המרצת הפתיחה עצמה ואת אי התאמתה להליך. 47. המבקש טען, וטוען גם כעת, כי כבר מתוך המרצת הפתיחה עצמה, על היקפה ותוכנה, ניתן ללמוד על מורכבות הסכסוך ועל הצורך בבירור רגיל. 48. היעדר תצהיר תומך לבקשת הביטול נבע מהחלטה טקטית, אשר נועדה למנוע חשיפה מוקדמת של טענות המבקש לגופו של עניין, ואין לפרש זאת כהסכמה למורכבות נמוכה של הסכסוך. 49. בית המשפט העליון ציין כי במקרים חריגים ויוצאי דופן, כאשר יש סיכוי סביר לטענה הדיונית המקדמית והנתבע נדרש להשקיע משאבים רבים באופן בלתי פרופורציונלי, ניתן ליתן ארכה להגשת טענות לגופו של עניין. 50. במקרה זה, מורכבות המרצת הפתיחה והטענות החמורות שבה מצדיקות בחינה מחודשת של הצורך בתצהיר תומך לבקשת הביטול, ומתן אפשרות למבקש להעלות את טענותיו המקדמיות. ## שיקולי פרופורציונליות והשקעת משאבים ## 51. דרישה מהמבקש להגיש תשובה מפורטת הנתמכת בתצהיר, הכוללת התייחסות לכלל הטענות המורכבות והחמורות שהועלו בהמרצת הפתיחה, מהווה השקעת משאבים בלתי פרופורציונלית בשלב זה. 52. אם בסופו של יום יתברר כי המרצת הפתיחה אינה מתאימה להתברר בהליך זה, הרי שהשקעת המשאבים בהכנת תשובה מפורטת תהיה מיותרת ותגרום לבזבוז זמן וכסף. 53. הפסיקה הכירה בכך שניתן לסטות מהכלל של הגשת תשובה לגופו של עניין במקביל לבקשה דיונית, כאשר נראה על פני הדברים שיש סיכוי סביר לטענה הדיונית המקדמית. 54. במקרה דנן, לאור היקף המרצת הפתיחה, מורכבות הטענות והאופי החמור של טענות התרמית, קיים סיכוי סביר מאוד שההליך אינו מתאים להתברר כהמרצת פתיחה. 55. על כן, יש לאפשר למבקש לטעון למחיקת הכותרת או להעברת ההליך למסלול רגיל, מבלי לחייב אותו בשלב זה להשקיע משאבים עצומים בהכנת תשובה לגופו של עניין. ## סמכות בית המשפט להעביר הליך ## 56. לבית המשפט סמכות רחבה להורות על העברת הליך שהוגש בהמרצת פתיחה למסלול של תביעה רגילה, כאשר הוא סבור שהדבר נחוץ לצורך בירור הוגן ויעיל של הסכסוך. 57. סמכות זו נועדה להבטיח שכל סכסוך יתברר בדרך הדיונית המתאימה ביותר לאופיו ולמורכבותו, ובכך למנוע עיוות דין ופגיעה בזכויות הצדדים. 58. במקרה זה, לאור כל הנימוקים שהוצגו לעיל, ברור כי המרצת הפתיחה אינה מתאימה להתברר בהליך מהיר, וכי העברתה למסלול רגיל היא הדרך הנכונה והצודקת. 59. בית המשפט אינו כבול להחלטה קודמת שניתנה בהיעדר תצהיר, ויכול לבחון מחדש את התאמת ההליך לאור מכלול הנסיבות והטענות המועלות כעת. 60. הפעלת סמכות זו על ידי בית המשפט תתרום ליעילות הדיונית הכוללת, שכן היא תמנע הליכים מיותרים ותבטיח בירור יסודי וממצה של הסכסוך כבר בשלב הראשון. ## השלכות דחיית הבקשה ## 61. דחיית בקשה זו והותרת ההליך כהמרצת פתיחה עלולה להוביל לפגיעה בלתי הפיכה בזכויותיו של המבקש, שכן הוא יאלץ להתמודד עם טענות חמורות ללא הכלים הדיוניים המתאימים. 62. מצב זה עלול להוביל לתוצאה שגויה, שכן בית המשפט לא יוכל להגיע לחקר האמת באופן מלא ומקיף, ובכך יפגע באמון הציבור במערכת המשפט. 63. דחיית הבקשה תאלץ את המבקש להגיש תשובה מפורטת הנתמכת בתצהיר, תוך השקעת משאבים עצומים, וזאת כאשר קיים סיכוי גבוה שהליך זה אינו מתאים מלכתחילה. 64. במקרה כזה, גם אם בסופו של יום יתברר שהמרצת הפתיחה אינה מתאימה, הנזק שייגרם למבקש מבחינת זמן ומשאבים כבר יהיה בלתי הפיך. 65. על כן, יש להעדיף את העברת ההליך למסלול רגיל כבר בשלב זה, על מנת למנוע נזקים מיותרים ולשמור על זכויותיו הדיוניות של המבקש. ## עקרונות צדק ושוויון ## 66. עקרונות הצדק והשוויון מחייבים כי כל בעל דין יקבל הזדמנות הוגנת להציג את טענותיו ולהתמודד עם טענות הצד שכנגד, וזאת באמצעות הליך דיוני מתאים. 67. במקרה זה, כאשר המשיב 1 הגיש המרצת פתיחה מורכבת הכוללת טענות חמורות, אין זה צודק או שוויוני לכפות על המבקש להתמודד עם טענות אלו במסגרת הליך מצומצם. 68. מתן אפשרות למבקש לנהל את ההליך במסלול רגיל, הכולל את כל הכלים הדיוניים הנדרשים, יבטיח שוויון הזדמנויות בין הצדדים ויאפשר בירור צודק של הסכסוך. 69. בית המשפט, כמי שאחראי על שמירת עקרונות הצדק, נדרש לבחון את ההליך לא רק מנקודת מבט של יעילות, אלא גם מנקודת מבט של הגינות ושוויון כלפי כלל המתדיינים. 70. העברת ההליך למסלול רגיל תבטיח כי המבקש לא ייפגע באופן בלתי מידתי בשל בחירה דיונית של המשיב 1, ותאפשר לו להגן על זכויותיו באופן מלא והוגן. ## מניעת ניצול לרעה של הליכים ## 71. הגשת המרצת פתיחה בסכסוך כה מורכב, הכולל טענות תרמית ואי חוקיות, עלולה להיחשב כניסיון לנצל לרעה את ההליך הדיוני המהיר, על מנת להשיג יתרון בלתי הוגן. 72. בית המשפט נדרש למנוע ניצול לרעה של הליכים דיוניים, ולוודא כי כל הליך מתנהל בדרך המתאימה ביותר לאופיו ולמורכבותו של הסכסוך. 73. אם יתאפשר למשיב 1 לנהל את ההליך כהמרצת פתיחה, הדבר עלול לעודד בעלי דין אחרים להגיש תביעות מורכבות בהליכים מהירים, ובכך לפגוע ביעילות ובצדק. 74. על בית המשפט להעביר מסר ברור כי הליכים מהירים אינם מיועדים לסכסוכים מורכבים, וכי יש לנהל כל סכסוך בדרך הדיונית ההולמת אותו. 75. מניעת ניצול לרעה של הליכים תתרום לשמירה על תקינות מערכת המשפט ועל אמון הציבור בה, ותבטיח כי הליכים יתנהלו באופן הוגן ויעיל. ## ד. סיכום הסעד: ## לאור האמור לעיל בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על מחיקת כותרת המרצת הפתיחה שהוגשה על ידי המשיב 1, מר _________, ת.ז. _________, ולחלופין, להורות על העברת ההליך למסלול של תביעה רגילה. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה. ##דוגמא להחלטה## 1. המשיב 1 (להלן - המשיב) הגיש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב תובענה על דרך המרצת פתיחה נגד המבקש ונגד המשיבים 8-2. המבקש עתר לביטול המרצת הפתיחה ולחלופין להעברתה למסלול של תביעה רגילה. בית המשפט (כבוד סגן הנשיא י' זפט) דחה את הבקשה בציינו כי בקשת המבקש לא נתמכה בתצהיר ועל כן לא ניתן לקבוע שמדובר בסכסוך עובדתי מורכב, שיצריך העדתם של עדים רבים. מכאן בקשת רשות ערעור זו. 2. המרצת הפתיחה שהגיש המשיב הינה ארוכה ומורכבת. הבקשה עצמה משתרעת על פני 44 עמודים ואילו התצהיר התומך בה מחזיק 43 עמודים. לתצהיר מצורפים נספחים רבים. על פי האמור בתובענה, המשיב הינו דירקטור במשיבות 4 ו-5. המשיבה 4 הינה חברת בת בבעלות מלאה של המשיבה 5. המבקש הינו בעל מניות במשיבה 5 ונטען כי הוא האדם הקובע בכל הנוגע לפעולותיה ולמהלכיה של המשיבה 5. חלק מהמשיבים האחרים הינם נושאי משרה במשיבות 4 ו-5. המרצת הפתיחה מעלה טענות רבות של תרמית, הטעייה, אי חוקיות ושימוש לרעה בזכויות באשר לפעולות הנוגעות למניותיה של חברה מסוימת (סנס השקעות ומימון בע"מ, שתיקרא להלן - סנס) המוחזקות בידי המשיבה 4. המשיב עתר לאסור על המבקש ועל משיבים מסוימים לעשות עיסקה במניות של סנס המוחזקות בידי המשיבה 4, אלא בהתמלא תנאים מסוימים. הוא אף עתר למינוי בעל תפקיד שיחזיק באותן מניות על מנת לוודא שהעיסקה במניות תיעשה על פי דרישות הדין. בבקשה דנא טוען המבקש כי כבר מן המרצת הפתיחה ניתן לגלות שאין ההליך מתאים להידון בדרך הדיונית שננקטה, אף בלא שהוא, כאחד המשיבים בהמרצת הפתיחה, הגיש תצהיר לביסוס טענותיו. המבקש מדגיש את אופיין של הטענות המועלות בהמרצת הפתיחה, שעל פי טיבן וסוגן אינן ראויות, לסברתו, להתברר אלא על דרך הליך המתנהל על פי כתב תביעה וכתב הגנה. 3. השאלה האם תובענה ראויה להתברר על דרך המרצת פתיחה תוכרע על יסוד המורכבות העובדתית של ההליך, הצורך לשמוע עדים רבים והחשש לפגיעה דיונית במשיב (למשל, ע"א 137/74 פורת נ' סולומינסקי, פ"ד כח(2) 602; ע"א 610/81 נוטקוביץ נ' נוטקוביץ, פ"ד לו(3) 495). אכן, כאשר מדובר בטענות של תרמית או אי-חוקיות, צפוי שהעניין יהיה מורכב מבחינה עובדתית. ברם, אין מקום לקביעה אפריורית שכאשר אלה הן הטענות לעולם לא יתנהל ההליך על דרך המרצת פתיחה (ראו, ע"א 594/79 פאקא תעשיות בע"מ נ' רוטנברג, פ"ד לו(3) 309). הכרעה בשאלה האם עסקינן במחלוקת עובדתית מורכבת ומסובכת תלויה במידה מכרעת בטענות שבתצהיר התומך בתשובה. כאשר השופט מעמיד זה מול זה את התצהירים מטעם בעלי הדין הניצים, יכול הוא לקבוע האם אמנם לא ניתן לטפל בסכסוך במסגרתה של המרצת הפתיחה. 4. מתברר, כי עם הגשתה של הבקשה לביטולה של המרצת הפתיחה הגיש המבקש בקשה לדחיית המועד להגשת התשובה להמרצת הפתיחה, כך שיוכל להגיש את התשובה תוך 30 ימים מעת שתינתן החלטה בבקשת הביטול. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה. משמע, בפני בית המשפט לא נמצאה תשובה להמרצת הפתיחה אלא אך בקשה לביטול המרצת הפתיחה ולחלופין להעבירה למסלול של תביעה רגילה. בקשת הביטול לא נתמכה בתצהיר. 5. המקרה הנוכחי מהווה דוגמה לדרך טקטית בה נוקטים לעתים משיבים בהמרצות פתיחה ונתבעים בתביעות שונות. תחת העלאת טענות לגופו של עניין בצד טענות דיוניות, מועלות אך ורק טענות דיוניות, שמטרתן להביא לסילוק על הסף או לתוצאה דומה. בהחלט ניתן להבין מדוע משיב או נתבע נוקט דרך מעין זו. מטבע הדברים שבעל הדין המתגונן מעונין להקשות ככל הניתן על המבקש או על התובע. אם יצליח המשיב לסלק התובענה על הסף, לגרום לכך שההליך יועבר למסלול של תביעה רגילה, או לעיכוב בהתנהלותה של התובענה - תהא בכך תרומה חשובה להצלחתו בהליך, או למצער להגברת סיכוייו להצליח. ברם, מהלך כאמור, בלא שמלווה הוא בהצגת הטענות לגופן של דברים, עלול להקשות על בית המשפט לנהל את ההליך. נביא דוגמה מתחום אחר שתמחיש העניין. 6. נתאר לעצמנו שמוגשת תובענה בסדר דין מקוצר. הנתבע אינו מגיש בקשת רשות להתגונן אלא מגיש בקשה למחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר". מהלך כזה אין בו די מבחינת הנתבע. אם תידחה הבקשה למחיקת כותרת עלול הנתבע למצוא עצמו וידיו על ראשו, שכן לא הגיש במועד בקשת רשות להתגונן (ראו למשל, ע"א 465/66 גלבר נ' טורנר, פ"ד כ(4) 772). כדי למנוע זאת מלווה הבקשה למחיקת כותרת בבקשה אחרת - להאריך את המועד להגשת בקשת הרשות להתגונן עד לאחר הכרעה בבקשת המחיקה. מהלך כאמור הינו מובן מאליו, כאשר בוחנים אותו מנקודת מבטו של הנתבע. אם יצליח בבקשה למחיקת כותרת יהפוך ההליך מתביעה בסדר דין מקוצר לתביעה בסדר דין רגיל. אין צורך לומר שאפשרות זו עדיפה היא מבחינת הנתבע (ראו, א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית, 2005) עמ' 374-373). או אז יוכל הוא להגיש כתב הגנה, בלא שחייב הוא לתמוך טענותיו בתצהיר. היה ותידחה בקשתו למחיקת כותרת יוכל הוא לעתור, לאחר הדחייה, לקבלת רשות להתגונן. אם נבחן אפשרות זו מנקודת מבט של יעילות דיונית כוללת, היינו מזווית הראייה של כלל המתדיינים המתדפקים על דלתות בית המשפט, ברי כי האפשרות האמורה אינה יעילה. לשון אחר, ניתן יהיה לנצל ביתר יעילות את הזמן השיפוטי, שהינו המשאב היקר ביותר של מערכת המשפט, אם ניתן יהיה לטפל בעת ובעונה אחת בשתי הבקשות, זו למחיקת כותרת וזו למתן רשות להתגונן. אלמלא ניתנה הארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן, היה הנתבע נאלץ להגיש הן את הבקשה למחיקת כותרת והן את בקשת הרשות להתגונן בעת ובעונה אחת (אין זה משנה אם הבקשות היו מוגשות כשתי בקשות נפרדות בכתב או בגדרה של בקשה אחת שבה סעדים חלופיים). דיון אחד בשתי הבקשות היה חוסך זמן שיפוטי. ניתן היה לדון ולהכריע בבקשה למחיקת כותרת תחילה. דחיית הבקשה על אתר הייתה מאפשרת לדון בו במעמד בבקשת הרשות להתגונן. כאשר שתי הבקשות נמצאות בפני בית המשפט (או בפני הרשם) בדיון אחד, ניתן אף להציע הצעות שונות ורעיונות יצירתיים לבעלי הדין. כך יכול בית המשפט לנסות ולקדם פשרה כוללת. למצער יכול הוא להציע, במקרה מתאים, שהנתבע יחזור בו מבקשת המחיקה ואילו התובע יסכים למתן רשות להתגונן. דבר אחד ברור, מבחינה ניהולית-דיונית כוללת עדיף הוא ששתי הבקשות תמצאנה בפני בית המשפט באותה עת ובאותו דיון. 7. ניתן לערוך ניתוח דומה אף לגבי מקרה דוגמת זה הנוכחי, בו מוגשת המרצת פתיחה. הגשת בקשה לביטול המרצת הפתיחה או להעברתה למסלול של תביעה רגילה (על פי תקנה 258 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), בלא שנלוותה לבקשה תשובה להמרצת הפתיחה, לא תאפשר לבית המשפט לפעול ביעילות מירבית. כל עוד לא מונחת בפני בית המשפט תשובה לגופם של דברים יקשה מאוד, אם בכלל ניתן יהיה, לנסות ולפעול להשגת הסדר פשרה כולל. בית המשפט אף יתקשה מאוד להעלות רעיונות יצירתיים לגבי דרך התנהלותו העתידית של ההליך. למשל, להביא את הצדדים להסכמה כי ההליך יימשך כהמרצת פתיחה, אלא שכל בעל דין יהיה רשאי להעיד עד נוסף על נותן התצהיר מטעם כל צד. והעיקר, כל עוד לא הוגשה תשובה הנתמכת בתצהיר מטעם המשיב, לא ניתן לדעת מה היקף המחלוקת בין בעלי הדין. משנמצאים בפני בית המשפט שני תצהירים, זה מטעם המבקש וזה מטעם המשיב, יוכל הוא להכריע בטענתו של המשיב כי אין ההליך מתאים להידון בגדר המרצת פתיחה בשל מורכבותו העובדתית והמספר הרב של העדים שיצטרכו להעיד. כמו כן, רק כאשר מונחים שני התצהירים בפני בית המשפט יוכל הוא לערוך רשימה של הסוגיות המשפטיות והעובדתיות, והכל במטרה לקדם ביעילות את ההליך. 8. דומה שאין טוב מאשר לתאר את ההשתלשלות במקרה הנוכחי כדי להראות שמהלכיו השונים של המבקש אינם תורמים לייעול ההליך משבוחנים את הסוגיה מנקודת המבט של כלל המתדיינים, אלא דווקא מקשים הם על ניהול יעיל. המבקש עתר בתחילת הדרך לדחיית המועד להגשת תשובה עד לאחר הכרעה בבקשתו לביטול המרצת הפתיחה (או להסבת ההליך למסלול רגיל). בית המשפט נעתר לבקשה לדחיית המועד להגשת תשובה. לאחר מכן נדחתה הבקשה לביטול המרצת הפתיחה. משכך, הוגשה הבקשה דנא לרשות ערעור. זמן מה לאחר מכן עתר המבקש לפני בית המשפט המחוזי להארכת מועד להגשת תשובה להמרצת הפתיחה עד לאחר הכרעה בבקשת רשות הערעור. בקשה זו נדחתה על ידי הערכאה הדיונית. בעקבות זאת עתר המבקש בבית משפט זה לסעד זמני להתליית פועלה של החלטת בית משפט קמא, והכל במטרה להביא לדחיית המועד להגשת תשובה להמרצת הפתיחה. בקשה זו נדחתה על ידי ביום 9.1.07. אלמלא המהלכים השונים שנקט המבקש הייתה תשובתו להמרצת הפתיחה מונחת בפני הערכאה הדיונית לפני חודשים רבים. איני מתעלם מכך שייתכן ובית משפט קמא היה מחליט לבטל את המרצת הפתיחה (או להעבירה למסלול של תביעה רגילה), לאחר שהייתה מונחת בפניו תשובתו של המבקש להמרצת הפתיחה, ובה גם טענות מקדמיות. במקרה כזה יכול היה המבקש לשאול ובצדק, מדוע נזקק הוא להגיש תשובה לגופה, אשר בדיעבד התברר כי אין בה צורך. ואולם, אין בית המשפט צריך לבחון את העניין אך ורק בעיני בעלי הדין שבהליך ספציפי. בית המשפט אחראי לכלל המתדיינים ולא רק לאלה העומדים בפניו בתיק מסוים. מנקודת מבט מערכתית, הנושאת עיניה לטיפול יעיל בכלל התיקים, עדיף הוא, דרך כלל, שתוגש תשובה להמרצת הפתיחה. זאת מן הטעמים שציינתי, אף אם בסופו של יום יתברר שהתשובה הייתה מיותרת. ניתן להציג את הדברים כהתנגשות בין האינטרס של המתדיין הבודד, במקרה זה המשיב בהמרצת הפתיחה, לבין האינטרסים של כלל המתדיינים. אלה הנזקקים לשירותיה של מערכת המשפט מעוניינים, כקבוצה, שההליכים יתנהלו ביעילות וכי יקטן משך הזמן מעת הגשתו של הליך ועד לסיומו. בהתנגשות זו חובה על בית המשפט להעדיף את האינטרס הקיבוצי של כלל המתדיינים, ובלבד שהעדפה זו לא תגרום לפגיעה בלתי מידתית בזכותו של בעל דין מסוים. ההתחשבות באינטרס של המתדיין הבודד תיעשה על דרך שימוש במכשיר ההוצאות. כלומר, אם יתברר כי אותו מתדיין נאלץ להגיש תשובה להמרצת פתיחה אף שההליך איננו מתאים למתכונת דיונית זו, יהא על הצד שכנגד לשפותו, בלא קשר לתוצאות הסופיות של התובענה. 9. יחד עם זאת, יהיו מצבים חריגים ויוצאי דופן בהם ראוי יהיה ליתן ארכה לבעל דין להגשת טענותיו לגופם של דברים (בין אם מדובר בכתב הגנה, בבקשת רשות להתגונן, בתשובה להמרצת פתיחה או במצבים דומים). זאת, כאשר מתקיימים שני תנאים מצטברים: ראשית, נראה על פני הדברים שיש סיכוי סביר לטענה הדיונית המקדמית; שנית הנתבע או המשיב חייב להשקיע משאבים רבים ביותר, שאינם פרופורציונליים בנסיבות העניין, על מנת להתגונן לגופם של דברים וכל עוד לא הוכרעה טענתו המקדמית. היחס בין שני התנאים האמורים ניתן להגדרה כמקבילית כוחות (השוו, רע"א 10066/04 נ.ר. ספאנטק תעשיות בע"מ נ' ד.ס.פ. ספיר אנטרפרייז בע"מ, פ"ד נט(4) 700; רע"א 6550/06 עמותת מוסדות סאטמר נ' שיכון קרית יואל בע"מ (טרם פורסם)). כלומר, ככל שמשקלו של אחד מבין שני התנאים רב יותר ניתן יהיה להסתפק במטען נמוך יותר לגבי התנאי האחר. בחינה של המקרה הנוכחי, שמטבע הדברים יכולה להיעשות אך ורק על בסיס המרצת הפתיחה, מגלה שתנאים אלה אינם מתקיימים. 10. חשוב לזכור, כי העובדה שהמבקש ייאלץ להגיש תשובה להמרצת הפתיחה, לא תמנע ממנו להביא בגדרה של התשובה ובראשיתה את הטיעון שהוא העלה בכל הנוגע לביטולה של המרצת הפתיחה (או להעברתה למסלול של תביעה רגילה). אכן, הגשתה של תשובה, שיש להניח כי תיתמך בתצהיר, תביא לחשיפה אף של טענותיו של המבקש לגופם של דברים. גם אם מבחינתו אין הדבר רצוי, הרי משיקולים של יעילות דיונית כוללת עדיף שכך ייעשה. עוד ברצוני לציין, כי העובדה שהוגשה תשובה הנתמכת בתצהיר, אינה צריכה להוביל בהכרח לחקירה של המצהירים, לעניין הטענה המקדמית. במילים אחרות, כאשר מוגשת תשובה להמרצת הפתיחה וכאשר כוללת היא טענה מקדמית לביטולה של המרצת הפתיחה, אין מוטלת על בית המשפט חובה לאפשר חקירה של המצהירים מזה ומזה לשם הכרעה בטענה המקדמית. זאת ועוד, וכפי שכבר צוין, אם תתקבל הטענה המקדמית יוכל בית המשפט לפסוק הוצאות לחובת המשיב ובדרך זו לפצות את המבקש על ההוצאות שהוציא בשל כך שנאלץ להגיש גם תשובה לגופם של דברים, אף שלאחר מעשה התברר שלא היה בה צורך. 11. אי לכך, הנני דוחה את בקשת רשות הערעור בלא צורך בתשובה. כמובן, שהמבקש רשאי להעלות את הטענות לביטולה של המרצת הפתיחה במסגרת תשובתו לה. המרצת פתיחהמחיקת כותרת