בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת: להורות על תיקון והבהרת פסק הדין שניתן ביום 19.3.90, באופן שיקבע כי החלטת בית המשפט המחוזי מיום 1.11.89, אשר קבעה כי דמי המזונות יהיו צמודים מיום 15.6.85, הינה החלטת תיקון טעות בפסק דין לפי סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, וכי הערעור עליה הינו בזכות לפי סעיף 81(ד) לאותו חוק, ובהתאם לכך, לקבל את ערעור המבקש לרישום. ואלו נימוקי הבקשה: ## א. הצדדים לבקשה ## 1. המבקש: מר ______, ת.ז. _________, המתגורר ב_________, נצרת. 2. המשיבה: גב'______, ת.ז. _________, המתגוררת ב_________, נצרת. ## ב. מסכת העובדות ## 3. המבקש והמשיבה הינם בני זוג לשעבר, אשר התדיינו ביניהם בענייני מזונות המשיבה. 4. ביום 9.2.88, ניתן פסק דין בתמ"א _________ ו-_________, על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת, אשר קבע כי על המבקש לשלם למשיבה מזונות בסך 300 ש"ח לחודש, בתוספת הצמדה למדד מיום 15.6.85. 5. לימים, הגיש המבקש תביעה לפטור אותו מתשלום דמי המזונות (תמ"א _________), וביום 20.8.89 ניתן פסק דין שקבע כי אין צידוק להפחית את דמי המזונות שנקבעו (300 ש"ח לחודש), אך שוחרר המבקש מתשלומי ההוצאות השוטפות של הדירה וחויב רק בתשלומי המסים החלים עליה. 6. לאחר מתן פסק הדין, פנתה המשיבה לבית המשפט המחוזי בבקשה להבהיר את הפסק ולקבוע כי סכום המזונות צמוד מיום 15.6.85, כפי שנקבע בפסק הדין הראשון. 7. ביום 24.9.89, ניתנה "הבהרת פסק דין" על ידי בית המשפט המחוזי, ובה נקבע כי הבסיס לחישוב תוספת ההצמדה הוא המדד שפורסם ביום 15.1.88. 8. המשיבה הגישה "בקשה לתיקון הבהרת פסק דין" (ב"ש _________), וביום 1.11.89, מצא בית המשפט המחוזי לשנות מהחלטתו הקודמת וקבע כי דמי המזונות יהיו צמודים מיום 15.6.85, כטענת המשיבה. 9. המבקש הגיש בקשה לביטול ההחלטה מיום 1.11.89 (ב"ש _________), אשר נדחתה בהחלטה מיום 19.3.90. 10. המבקש הגיש ערעור על ההחלטה מיום 19.3.90 לבית משפט זה, וביום 14.5.90 הוחלט שלא לקבל את הערעור לרישום, בנימוק ש"אין ערעור בזכות על החלטה שניתנה בבית משפט קמא לאחר מתן פסק הדין שם". 11. המבקש טוען כי החלטת בית המשפט המחוזי מיום 19.3.90 אינה בבחינת החלטה הניתנת לאחר פסק הדין, אלא היא החלטת תיקון טעות בפסק דין לפי סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, שהערעור עליה בזכות לפי סעיף 81(ד) לאותו חוק. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## סיווג החלטת התיקון מיום 1.11.89 ## 12. החלטת בית המשפט המחוזי מיום 1.11.89, אשר שינתה את מועד ההצמדה של דמי המזונות ליום 15.6.85, מהווה תיקון מהותי של פסק הדין המקורי, ולא רק הבהרה טכנית, שכן היא משנה את הבסיס לחישוב סכום המזונות באופן משמעותי. 13. יש לראות בהחלטה זו כהחלטת תיקון טעות בפסק דין לפי סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], שכן היא מתקנת טעות שנפלה בקביעת מועד ההצמדה בפסק הדין המקורי, אשר השפיעה באופן ישיר על גובה הסכומים לתשלום. 14. העובדה שהמשיבה פנתה בבקשת הבהרה, ובית המשפט נענה לה בשינוי מהותי של מועד ההצמדה, מחזקת את הטענה כי מדובר בתיקון טעות ולא בהבהרה גרידא, שכן הבהרה נועדה לפרש את הקיים ולא לשנותו. 15. הפסיקה קבעה כי כאשר בית המשפט משנה מהותית את פסק דינו בעקבות בקשה, יש לראות בכך תיקון טעות, גם אם הבקשה הוגשה במקור כבקשת הבהרה, וזאת בהתאם למהות השינוי שבוצע. 16. המבקש לא התנגד לסמכות בית המשפט ליתן החלטה זו, ובכך אישר למעשה את האופי המהותי של ההחלטה כתיקון פסק דין, ולא כהחלטה אחרת שאינה ניתנת לערעור בזכות. ## זכות הערעור על החלטת תיקון ## 17. סעיף 81(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] קובע מפורשות כי החלטה לפי סעיף קטן (א) (החלטת תיקון) אינה ניתנת לערעור אלא בערעור על פסק הדין או ההחלטה האחרת, ובכך מעניק זכות ערעור בזכות על החלטת תיקון. 18. הפסיקה עקבית בקביעתה כי החלטת תיקון פסק דין נחשבת לחלק אינטגרלי מפסק הדין המקורי, ולכן הערעור עליה הוא בזכות, בדומה לערעור על פסק הדין עצמו. 19. מטרת המחוקק בסעיף 81(ד) הייתה לאפשר לצדדים לערער על תיקונים מהותיים בפסק הדין, שכן תיקונים אלו יכולים להשפיע באופן דרמטי על זכויותיהם וחובותיהם, ולכן יש לאפשר עליהם ביקורת שיפוטית מלאה. 20. שלילת זכות הערעור בזכות על החלטת תיקון פסק דין תפגע בעקרון היעילות הדיונית ותחייב את הצדדים להגיש בקשות רשות ערעור מיותרות, כאשר המחוקק כבר קבע מנגנון ברור לערעור בזכות. 21. יש לפרש את הוראות החוק באופן המרחיב את זכות הגישה לערכאות ואת זכות הערעור, במיוחד כאשר מדובר בתיקון מהותי של פסק דין, אשר משנה את תוצאותיו באופן ניכר. ## סיווג החלטת בית המשפט מיום 19.3.90 ## 22. החלטת בית המשפט המחוזי מיום 19.3.90, אשר דחתה את בקשת המבקש לביטול ההחלטה מיום 1.11.89, אינה מהווה "החלטה אחרת" במובן הרגיל של המונח, אלא היא חלק מההליך של תיקון פסק הדין. 23. יש לראות בהחלטה זו כהחלטה משלימה להחלטת התיקון המקורית מיום 1.11.89, שכן היא עוסקת באותה סוגיה מהותית של תיקון פסק הדין, ולכן יש להתייחס אליה באותו אופן מבחינת זכות הערעור. 24. טענת המשיבה כי החלטה זו היא "החלטה אחרת" שגויה, שכן היא מתעלמת מהקשר ההדוק בין ההחלטה מיום 19.3.90 לבין החלטת התיקון המהותית מיום 1.11.89, אשר עליה קיימת זכות ערעור בזכות. 25. הפסיקה קבעה כי כאשר בקשה לביטול החלטת תיקון נדחית, אין בכך כדי לשנות את אופי החלטת התיקון המקורית, וזכות הערעור עליה נשמרת, שכן מדובר באותו עניין מהותי. 26. פרשנות לפיה החלטה הדוחה בקשה לביטול תיקון פסק דין היא "החלטה אחרת" תרוקן מתוכן את זכות הערעור בזכות על החלטת תיקון, ותחייב את הצדדים להגיש בקשות רשות ערעור מיותרות. ## מועד הגשת הערעור על החלטת תיקון ## 27. סעיף 81(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] קובע כי תוקנו פסק דין או החלטה אחרת, יראו, לעניין ערעור, את מועד החלטת התיקון כמועד מתן פסק הדין או ההחלטה האחרת, ובכך מאריך את מועד הערעור. 28. בהתאם לכך, מועד הגשת הערעור על החלטת התיקון מיום 1.11.89 נדחה למועד מתן החלטה זו, ולכן הערעור שהוגש על ידי המבקש הינו במועד ואינו טעון קבלת רשות. 29. הפסיקה הכירה בכך שתיקון פסק דין מאריך את מועד הערעור, וזאת על מנת לאפשר לצדדים לערער על פסק הדין המתוקן במלואו, כולל התיקון עצמו, מבלי להיפגע מהמועד המקורי. 30. שלילת הארכת המועד לערעור במקרה של תיקון פסק דין תפגע בזכותו של המבקש לערער על ההחלטה המהותית ששינתה את חובת המזונות שלו, ותרוקן מתוכן את הוראת סעיף 81(ג). 31. יש לפרש את הוראות החוק באופן המאפשר לצדדים למצות את זכות הערעור שלהם על פסק דין מתוקן, וזאת על מנת להבטיח הליך הוגן ויעיל. ## חוסר יסוד פרוצדורלי לבקשה לביטול ## 32. אמנם, הפסיקה התריעה על שימוש לא נכון בכללי הפרוצדורה וריבוי התדיינויות, אך אין בכך כדי לשלול את זכותו המהותית של המבקש לערער על החלטת תיקון פסק דין. 33. העובדה שבית המשפט המחוזי מצא לנכון לדון בבקשת המבקש לביטול ההחלטה מיום 1.11.89, למרות חוסר היסוד הפרוצדורלי לכאורה, מעידה על כך שגם בית המשפט ראה חשיבות בבחינת טענות המבקש. 34. אין להעניש את המבקש על כך שניסה למצות את זכויותיו בדרך שגויה מבחינה פרוצדורלית, כאשר קיימת לו זכות מהותית לערער על החלטת תיקון פסק דין. 35. יש להעדיף את בירור המחלוקת המהותית על פני דקדוק יתר בכללי הפרוצדורה, במיוחד כאשר מדובר בזכות ערעור על החלטה המשפיעה באופן ניכר על זכויות הצדדים. 36. גם אם הדרך הפרוצדורלית שנבחרה על ידי המבקש לא הייתה אופטימלית, אין בכך כדי לשלול את זכותו לערעור בזכות על החלטת תיקון פסק דין, אשר ניתנה בסופו של דבר. ## השלכות דחיית הערעור לרישום ## 37. דחיית הערעור לרישום, בנימוק שאין ערעור בזכות על החלטה שניתנה לאחר פסק הדין, מתעלמת מהאופי המיוחד של החלטת תיקון פסק דין, אשר נחשבת לחלק מפסק הדין עצמו. 38. קבלת עמדת המשיבה תפגע בזכותו של המבקש לביקורת שיפוטית מלאה על החלטה מהותית ששינתה את חובת המזונות שלו, ותותיר אותו ללא סעד הולם. 39. שלילת זכות הערעור בזכות במקרה זה עלולה ליצור תקדים מסוכן, לפיו ניתן יהיה לתקן פסקי דין באופן מהותי, מבלי לאפשר לצדדים לערער על כך בזכות. 40. יש להבטיח כי לצדדים תהיה אפשרות לערער על כל החלטה המשנה באופן מהותי את פסק הדין, וזאת על מנת לשמור על עקרונות הצדק וההגינות. 41. דחיית הערעור לרישום במקרה זה עלולה להוביל לתוצאה בלתי צודקת, שבה המבקש ייאלץ לשלם מזונות בסכום גבוה יותר ממה שנקבע במקור, ללא אפשרות לערער על כך בזכות. ## ההבחנה בין הבהרה לתיקון ## 42. יש להבחין באופן ברור בין "הבהרה" של פסק דין, אשר נועדה לפרש את הקיים, לבין "תיקון" של פסק דין, אשר משנה את תוכנו באופן מהותי, כפי שקרה במקרה דנן. 43. החלטת בית המשפט המחוזי מיום 1.11.89, אשר שינתה את מועד ההצמדה, אינה בגדר הבהרה, שכן היא לא פירשה את הקיים אלא שינתה את הבסיס לחישוב המזונות. 44. הפסיקה קבעה כי הבהרה לפי סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל נחשבת לחלק מפסק הדין לעניין ערעור, אך גם תיקון לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט נחשב לחלק מפסק הדין לעניין ערעור בזכות. 45. אין לבלבל בין שני המנגנונים, שכן לכל אחד מהם תכלית שונה, אך שניהם מאפשרים ביקורת שיפוטית על החלטות המשנות או מבהירות את פסק הדין. 46. במקרה דנן, השינוי במועד ההצמדה הוא שינוי מהותי, ולכן יש לראות בו תיקון פסק דין, ולא הבהרה גרידא, ובהתאם לכך להעניק זכות ערעור בזכות. ## עקרון סופיות הדיון מול זכות הערעור ## 47. אמנם, פסק דין אמור להביא לסיום המחלוקת בין הצדדים, אך עקרון סופיות הדיון אינו מוחלט, והוא נסוג מפני זכות הערעור במקרים מסוימים, כגון תיקון פסק דין. 48. המחוקק עצמו קבע חריגים לעקרון סופיות הדיון, כגון סעיף 81 לחוק בתי המשפט, אשר מאפשר תיקון פסק דין ומעניק זכות ערעור בזכות על תיקון זה. 49. יש לאזן בין עקרון סופיות הדיון לבין זכותו של בעל דין לביקורת שיפוטית על החלטות המשנות את פסק הדין, ואיזון זה מושג באמצעות זכות הערעור בזכות על תיקון. 50. שלילת זכות הערעור בזכות במקרה זה תפגע באיזון העדין שקבע המחוקק, ותרוקן מתוכן את הוראות סעיף 81 לחוק בתי המשפט. 51. יש לפרש את הוראות החוק באופן המאפשר לצדדים למצות את זכויותיהם, תוך שמירה על עקרונות הצדק וההגינות, גם במחיר של הארכת הליכים במקרים חריגים. ## פרשנות תכליתית של סעיף 81 ## 52. יש לפרש את סעיף 81 לחוק בתי המשפט פרשנות תכליתית, אשר תגשים את מטרתו לאפשר תיקון טעויות בפסקי דין, תוך שמירה על זכות הערעור של הצדדים. 53. תכלית הסעיף היא לאפשר תיקון טעויות מהותיות, ולא רק טעויות קולמוס, ובהתאם לכך, יש להעניק זכות ערעור בזכות על תיקונים אלו. 54. פרשנות מצמצמת של סעיף 81, אשר תשלול זכות ערעור בזכות על תיקון מהותי, תפגע בתכלית החוק ותרוקן אותו מתוכן. 55. יש לראות בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 1.11.89 כהחלטת תיקון מהותית, אשר נופלת בגדרו של סעיף 81(א), ולכן הערעור עליה הינו בזכות. 56. פרשנות זו עולה בקנה אחד עם עקרונות הצדק וההגינות, ומבטיחה כי לצדדים תהיה אפשרות לערער על החלטות המשנות את זכויותיהם וחובותיהם באופן מהותי. ## השפעת הערעור שהוגש על ידי המשיבה ## 57. העובדה שהמשיבה הגישה ערעור על פסק הדין המקורי, ולאחר מכן חזרה בה מערעורה בעניין גובה המזונות ומועד הבסיס להצמדתם, מחזקת את הטענה כי החלטת התיקון הייתה מהותית ושינתה את מצבה. 58. חזרתה של המשיבה מערעורה בעניין המזונות מעידה על כך שהיא קיבלה את מבוקשה באמצעות החלטת התיקון, ובכך למעשה אישרה את אופייה המהותי של ההחלטה. 59. אין לאפשר למשיבה ליהנות מתיקון מהותי של פסק הדין, תוך שלילת זכות הערעור בזכות מהמבקש, שכן הדבר יוצר חוסר שוויון בין הצדדים. 60. יש לראות בהתנהלות המשיבה כהכרה בכך שהחלטת התיקון הייתה מהותית ושינתה את פסק הדין, ולכן יש להעניק למבקש זכות ערעור בזכות עליה. 61. העובדה שהמשיבה צמצמה את ערעורה לעניינים אחרים, לאחר קבלת החלטת התיקון, מחזקת את הטענה כי החלטת התיקון הייתה בעלת משמעות רבה עבורה, ולכן גם עבור המבקש. ## ד. סיכום הסעד: ## לאור האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על קבלת הבקשה, לקבוע כי החלטת בית המשפט המחוזי מיום 1.11.89 הינה החלטת תיקון טעות בפסק דין לפי סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, וכי הערעור עליה הינו בזכות לפי סעיף 81(ד) לאותו חוק, ובהתאם לכך, לקבל את ערעור המבקש לרישום. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.בקשת הבהרה