בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת: להורות על מתן רשות לעיין בשני ההסכמים הנזכרים בתיק בית המשפט העליון, האחד משנת 1958 והשני משנת 1963, וזאת בהתאם לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003. ואלו נימוקי הבקשה: ## א. הצדדים לבקשה ## 1. המבקשים: מר איתן לוי ת.ז _________ וגב' _______ת.ז _________, באמצעות עורך דין _________. 2. המשיבים: א. מר יוסף שטרן ת.ז _________ וגב' ______ת.ז _________ (משיבים 1 ו-2). ב. חברת "_________" ח.פ _________ (משיבה 3). ג. מר דוד גולן ת.ז _________ (משיב 4). ## ב. מסכת העובדות ## 3. המבקשים הינם בעלי זכויות בגג הבניין הממוקם ברחוב _________, ירושלים, זכויות אשר הוקנו להם על ידי המשיבה 3, חברת "_________". 4. המבקשים פנו לעיריית ירושלים בבקשה להגשת תוכניות בנייה על הגג, אולם נתקלו בדרישה להציג שני הסכמים מהותיים: הסכם משנת 1958 שנכרת בין בני הזוג שטרן (משיבים 1 ו-2) לבין חברת "_________" (משיבה 3) להעברת זכויות בבית ברחוב _________, ירושלים, והסכם משנת 1963 בעניין הקניית זכויות לצד שלישי בחדר המדרגות של הבניין. 5. פניית המבקשים למרשם המקרקעין בירושלים לצורך איתור ההסכמים לא הניבה פירות, שכן התברר כי שריפה שאירעה במרשם המקרקעין כילתה את התיק אשר הכיל את ההסכמים המבוקשים. 6. בנסיבות אלו, ולאור חיוניותם של ההסכמים להמשך הליכי התכנון והבנייה, נאלצו המבקשים לפנות לבית המשפט הנכבד בבקשה זו למתן רשות לעיין בהסכמים המצויים בתיק בית המשפט. 7. המשיבים 1 ו-2 מתנגדים לבקשה, בטענה כי המשיבה 3 לא יכלה להעניק למבקשים זכויות קנייניות העולות על אלו שהיו לה עצמה, וכי חדר המדרגות משותף למשיבים 1 ו-2 ולמשיבה 3, ולכן לא ניתן לעשות בו שימוש ללא הסכמתם. 8. המשיבה 3, חברת "_________", הודיעה כי אינה מתנגדת לבקשה, ואילו המשיב 4 השאיר את העניין לשיקול דעת בית המשפט. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## עקרון פומביות הדיון וזכות העיון ## 9. עקרון פומביות הדיון מהווה נדבך יסודי בשיטת המשפט הישראלית, ומבטא את זכות הציבור לדעת ולהיות חשוף להליכים המתנהלים בבתי המשפט, ובכך מחזק את אמון הציבור במערכת המשפט ושקיפותה. 10. הפסיקה קבעה כי עקרון פומביות הדיון אינו מצטמצם רק לנוכחות פיזית באולם בית המשפט, אלא כולל גם את הזכות לעיין במסמכים המצויים בתיקי בית המשפט, שהם חלק בלתי נפרד מההליך השיפוטי. 11. תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, מעגנות את זכות העיון ככלל, וקובעות כי כל אדם רשאי לבקש לעיין בתיק בית המשפט, אלא אם כן העיון אסור על פי דין. 12. הגישה המקובלת בפסיקה היא כי יש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית המשפט, ואף את פרסומם, אלא אם קיימת הוראה תחיקתית או טעם כבד-משקל המצדיקים, באיזון כולל, את מניעת העיון. 13. הנטל להוכיח כי אין להתיר את העיון מוטל על בעל הדין המתנגד לבקשה, שכן נקודת המוצא היא מתן זכות העיון, ועל המתנגד לשכנע כי קיימת הצדקה חריגה לסתור עקרון יסוד זה. ## תכלית העיון הלגיטימית של המבקשים ## 14. מטרת העיון של המבקשים היא לקדם הליכי תכנון ובנייה על גג הבניין, אשר לגביו רכשו זכויות כדין, וזאת באמצעות הצגת ההסכמים הנדרשים לרשויות התכנון. 15. אינטרס זה של המבקשים, לקדם פיתוח ומימוש זכויות קנייניות שרכשו, הינו אינטרס לגיטימי וראוי, המהווה "טעם ראוי" המצדיק מתן רשות לעיון בתיק בית המשפט. 16. ללא עיון בהסכמים המבוקשים, נמנעת מהמבקשים האפשרות להשלים את הליכי התכנון והבנייה, ובכך נפגעת זכותם הקניינית וזכותם לשימוש סביר בנכס. 17. העיון בהסכמים אינו נועד למטרה פסולה או טורדנית, אלא לצורך ענייני וממשי, הנובע ישירות מהצורך להסדיר את מעמדם המשפטי והתכנוני של הזכויות בגג. 18. הפסיקה הכירה בחשיבות מתן עיון במסמכים לצורך קידום הליכים מנהליים ומימוש זכויות, וזאת כחלק מהבטחת גישה יעילה לצדק וליכולת לממש זכויות קנייניות. ## היעדר איסור בדין לעיון בחומר המבוקש ## 19. המערערים, שהתנגדו לבקשה, לא טענו כי קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש, וטענתם התמקדה בסוגיות מהותיות הנוגעות לזכויות הקניין עצמן. 20. בהיעדר הוראת חוק מפורשת האוסרת על עיון בהסכמים אלו, ובהיעדר טענה מצד המתנגדים לאיסור כזה, יש להחיל את הכלל המנחה של התרת העיון. 21. ההסכמים המבוקשים אינם מכילים מידע חסוי, סודות מסחריים, או פרטים אישיים רגישים אשר פרסומם עלול לפגוע בצנעת הפרט או באינטרסים מוגנים אחרים. 22. העיון בהסכמים, שהם מסמכים משפטיים הנוגעים לזכויות קניין, אינו עולה כדי פגיעה בפרטיות או בחיסיון כלשהו, ועל כן אין מניעה חוקית לאפשרו. 23. תקנה 4(א) לתקנות קובעת במפורש כי "כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית המשפט ובלבד שהעיון בו אינו אסור על-פי דין", ובענייננו לא נטען ולא הוכח איסור כזה. ## העדר פגיעה באינטרסים לגיטימיים של המתנגדים ## 24. התנגדות המשיבים 1 ו-2 התבססה על טענות לגופה של המחלוקת בעניין הזכויות בחדר המדרגות ובגג הבניין, ולא על טענה כי העיון עצמו יביא לפגיעה באינטרסים לגיטימיים שלהם. 25. המשיבים 1 ו-2 לא טענו כי העיון בהסכמים יביא לפגיעה בעניינים שבצנעת הפרט, בסודות מסחריים, או בזכויות אחרות המוגנות על פי דין. 26. טענותיהם של המשיבים 1 ו-2 בדבר היקף הזכויות הקנייניות בחדר המדרגות ובגג הבניין הן טענות מהותיות שיש לבררן במסגרת הליך משפטי נפרד, ואין מקומן להתברר במסגרת בקשה לעיון בתיק. 27. מתן רשות עיון בהסכמים אינו מהווה הכרעה בזכויות הקניין עצמן, אלא רק מאפשר למבקשים לקבל מידע חיוני לצורך קידום ענייניהם, מבלי לפגוע בזכויות המהותיות של המתנגדים. 28. הפסיקה קבעה כי טענות מהותיות הנוגעות לזכויות הצדדים אינן מהוות עילה מספקת למנוע עיון בתיק, כל עוד אין פגיעה ממשית ומוכחת באינטרסים מוגנים. ## חשיבות ההסכמים להליכי התכנון והבנייה ## 29. ההסכמים המבוקשים, משנת 1958 ומשנת 1963, הינם מסמכים מהותיים וחיוניים לצורך הגשת תוכניות בנייה על הגג לרשויות התכנון, כפי שנדרש על ידי העירייה. 30. ללא הצגת הסכמים אלו, המבקשים אינם יכולים להשלים את הליכי הרישוי והתכנון, ובכך נמנעת מהם האפשרות לממש את זכויותיהם הקנייניות בגג הבניין. 31. העובדה כי ההסכמים אבדו בשריפה במרשם המקרקעין מדגישה את הצורך הדחוף והלגיטימי של המבקשים לקבל עותקים מהם מתיק בית המשפט. 32. מדובר במסמכים היסטוריים בעלי חשיבות קניינית ותכנונית, אשר קיומם והצגתם הכרחיים להוכחת רצף הזכויות ולהסדרת מעמד הנכס. 33. מניעת העיון בהסכמים אלו תגרום למבקשים נזק ממשי ובלתי הפיך, שכן היא תעכב ואף תסכל את יכולתם לבנות על הגג ולממש את השקעתם. ## איזון אינטרסים נכון ## 34. באיזון בין עקרון פומביות הדיון וזכות העיון של המבקשים, לבין האינטרסים הנטענים של המשיבים 1 ו-2, יש להעדיף את מתן רשות העיון. 35. האינטרס של המבקשים לקדם הליכי תכנון ובנייה הינו אינטרס לגיטימי ומוכח, בעוד שהתנגדות המשיבים 1 ו-2 אינה מבוססת על פגיעה ממשית כתוצאה מהעיון עצמו. 36. הפסיקה מדגישה כי יש לנקוט בגישה ליברלית במתן רשות עיון, וכי הנטל להוכיח פגיעה ממשית ומוכחת מוטל על המתנגד. 37. במקרה דנן, לא הוכחה פגיעה ממשית באינטרסים מוגנים של המשיבים 1 ו-2 כתוצאה מהעיון, וטענותיהם נוגעות למחלוקת מהותית שאינה רלוונטית לבקשה זו. 38. מתן רשות עיון יאפשר למבקשים לממש את זכויותיהם, מבלי לפגוע בזכויות המהותיות של המתנגדים, אשר יוכלו לברר את טענותיהם במסגרת הליך נפרד. ## סבירות הקצאת המשאבים ## 39. בקשת העיון אינה דורשת הקצאת משאבים חריגה מבית המשפט, שכן מדובר באיתור והצגת מסמכים קיימים בתיק. 40. היענות לבקשה תאפשר למבקשים לקדם את ענייניהם ביעילות, ובכך תמנע צורך בהליכים משפטיים נוספים ומורכבים יותר בעתיד, אשר עלולים להטיל עומס רב יותר על המערכת. 41. מניעת העיון, לעומת זאת, עלולה להוביל לסרבול בירוקרטי ולצורך בהליכים משפטיים ארוכים ויקרים יותר, אשר יטילו עומס מיותר על הצדדים ועל בית המשפט. 42. בית המשפט נדרש לשקול את סבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה, ובענייננו, הקצאת המשאבים הינה סבירה ומוצדקת לאור חשיבות העיון למבקשים. 43. מתן רשות עיון תורם ליעילות המערכת המשפטית ולפתרון סכסוכים בדרכים פשוטות ומהירות יותר, כאשר הדבר אפשרי. ## היעדר חלופות סבירות לאיתור ההסכמים ## 44. המבקשים פעלו בשקידה ובניסיון לאתר את ההסכמים במרשם המקרקעין, אך ללא הצלחה, עקב השריפה שפקדה את התיק הרלוונטי. 45. העובדה כי ההסכמים אינם זמינים במרשם המקרקעין, שהוא המקור הרשמי והעיקרי למסמכי קניין, מדגישה את הצורך החיוני בגישה לתיק בית המשפט. 46. לא הוצגה כל חלופה סבירה אחרת לאיתור ההסכמים, ועל כן, תיק בית המשפט מהווה את המקור היחיד והאמין שנותר למבקשים. 47. מניעת העיון בתיק בית המשפט, בנסיבות אלו, תותיר את המבקשים ללא כל דרך לגיטימית להשיג את המסמכים החיוניים להם. 48. בית המשפט נדרש לסייע לאזרחים לממש את זכויותיהם, במיוחד כאשר נסיבות חיצוניות (כגון שריפה) מנעו מהם גישה למסמכים חיוניים. ## עמדת המשיבה 3 והמשיב 4 ## 49. המשיבה 3, חברת "_________", שהיא צד מרכזי להסכם משנת 1958, הודיעה כי אינה מתנגדת לבקשה, ובכך למעשה תומכת במתן רשות העיון. 50. עמדתה של המשיבה 3 מחזקת את הלגיטימיות של הבקשה ומעידה על כך שאין בה פגיעה באינטרסים שלה, כצד ישיר להסכם. 51. המשיב 4 השאיר את העניין לשיקול דעת בית המשפט, ובכך לא הביע התנגדות אקטיבית לבקשה, מה שמחזק את הנטייה הכללית לאפשר עיון. 52. היעדר התנגדות מצד גורמים רלוונטיים נוספים, למעט המשיבים 1 ו-2, תומך במסקנה כי אין מניעה עניינית למתן רשות העיון. 53. עמדות אלו, יחד עם עקרון פומביות הדיון, מחזקות את הצורך להיעתר לבקשה ולאפשר למבקשים גישה למסמכים. ## היעדר פגיעה בפרטיות או סודיות ## 54. ההסכמים המבוקשים נוגעים לזכויות קניין במקרקעין, ואינם מכילים מידע אישי רגיש או סודות מסחריים אשר פרסומם עלול לפגוע בצנעת הפרט. 55. מסמכי קניין, מעצם טבעם, הינם מסמכים פומביים במידה רבה, וזאת על מנת להבטיח שקיפות ויציבות בעסקאות מקרקעין. 56. לא נטען ולא הוכח כי העיון בהסכמים יחשוף מידע חסוי או סודי אשר עלול לגרום נזק בלתי הפיך למי מהצדדים. 57. הפסיקה קבעה כי רק במקרים חריגים, בהם קיימת פגיעה ממשית ומוכחת בפרטיות או בסודיות, יש מקום להגביל את זכות העיון. 58. במקרה דנן, לא מתקיימים תנאים אלו, ועל כן אין מקום למנוע את העיון בהסכמים בטענות של פגיעה בפרטיות או סודיות. ## עקרון תום הלב והגינות ## 59. מניעת עיון במסמכים חיוניים, כאשר אין לכך הצדקה עניינית, עלולה לעלות כדי חוסר תום לב מצד המתנגדים, ובכך לפגוע בעקרונות יסוד של הגינות וצדק. 60. המבקשים פועלים בתום לב ובשקיפות מלאה, ומטרתם היחידה היא להשיג את המסמכים הנדרשים להם לצורך מימוש זכויותיהם כדין. 61. התנגדות המשיבים 1 ו-2, המבוססת על טענות מהותיות שאינן רלוונטיות לבקשת העיון, אינה עולה בקנה אחד עם עקרון תום הלב. 62. בית המשפט נדרש להבטיח כי צדדים לא ינצלו הליכים משפטיים כדי למנוע מצדדים אחרים גישה למידע חיוני, במיוחד כאשר אין לכך הצדקה אמיתית. 63. מתן רשות עיון יבטיח כי המבקשים יוכלו לפעול בהגינות ובשקיפות מול רשויות התכנון, ובכך יקדם את עקרונות תום הלב והצדק. ## סמכות בית המשפט ## 64. לבית המשפט סמכות רחבה להורות על מתן רשות עיון בתיקים המצויים בפניו, וזאת בהתאם לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003. 65. סמכות זו נובעת מעקרון פומביות הדיון ומחובתו של בית המשפט להבטיח גישה יעילה לצדק ולאפשר לצדדים לממש את זכויותיהם. 66. בית המשפט רשאי לשקול את מכלול הנסיבות, לרבות עניינו של המבקש, עניינם של בעלי הדין, וסבירות הקצאת המשאבים, בבואו להכריע בבקשה. 67. במקרה דנן, כל השיקולים מובילים למסקנה כי יש להפעיל את סמכות בית המשפט ולהיעתר לבקשה למתן רשות עיון. 68. הפעלת סמכות זו תשרת את האינטרס הציבורי בשקיפות ובנגישות למידע, ותאפשר למבקשים לממש את זכויותיהם כדין. ## ד. סיכום הסעד ## לאור האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על מתן רשות עיון מלאה בשני ההסכמים הנזכרים בתיק בית המשפט העליון, האחד משנת 1958 והשני משנת 1963, וזאת ללא כל הגבלה או תנאי. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.מסמכיםעיון בתיק בית משפט