תביעת עיריית חולון לתשלום חוב ארנונה, מים ופינוי פסולת

תביעתה של עיריית חולון לתשלום חוב ארנונה, מים ופינוי פסולת בדיונים המוקדמים ומהראיות שבתיק ניתן לחלק את התקופה לשתי תקופות נפרדות: א. התקופה הראשונה השנויה במחלוקת מיום 3.6.05 ועד ליום 30.9.05, שהחוב הנתבע בגינה הינו בסך של 37,263 ₪, נכון ליום 18.4.13. ב. התקופה השנייה שמיום 1.10.05 ועד ליום 14.12.05, שהנתבע מודה כי החזיק בנכס, סך של 23,595 ₪, נכון ליום 18.4.13. 2. הבעלים של הנכס היו הוריו המנוחים של הנתבע, כל אחד בתקופתו, והנתבע הינו אחד היורשים. בהתאם לחוזה שכירות מתאריך 6.9.01, הושכר הנכס למוסך ברמה (2001) בע"מ שסיימה את החזקתה בנכס בתאריך 3.6.05, לגרסת התובעת ובתאריך 30.9.13, לגרסת הנתבע. בתאריך 7.11.05, נחתם הסכם שכירות עם פלסטיקה משוריינת מוצרי פיברגלס בע"מ שהחזקתה בנכס החלה ביום 15.12.05. 3. במסגרת ההוכחות הוגש מטעם התובעת תצהירו של מר אילן בוסקילה, מנהל מחלקת הגבייה בעירייה שנחקר בחקירה נגדית. מטעם הנתבע הוגש תצהירו של הנתבע ושל ד"ר אשכנזי בנימין ושניהם נחקרו בחקירה נגדית. לתצהירים צורפו מסמכים שונים ובמהלך חקירתו של עד התובעת הוגשה קבלה מתאריך 26.5.05 על הפקדת 3 שיקים מעותדים על ידי מוסך ברמה לתשלום על חשבון חוב לתובעת. בדיון הסכימו הצדדים כי ההכרעה לתקופה השנייה תהייה על דרך הפשרה, בהתאם לסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב). בסיום שמיעת הראיות ויתרו הצדדים על הגשת סיכומים, לגבי שתי התקופות והסכימו כי יינתן פסק דין ללא סיכומים. 4. בתקופה השנייה הסכים הנתבע כי עליו לשלם את חוב הקרן, הפרשי הצמדה ואף הסכים לשלם ריבית משפטית, ואילו התובעת מחשבת את החוב בתוספת ריבית על פי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) תש"מ - 1980. ההפרש הכספי בין שני שיעורי הריבית הינו כ- 8,600 ₪. בקביעת הסכום נתתי דעתי בין היתר לתקופה שעברה מאז היווצרות החוב ועד למועד הגשת התביעה ולעקרון הפשרה אשר בבסיס ההסכמה הדיונית. אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 18,000 ₪ שישולם תוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין. בחלוף המועד ובהעדר תשלום, ישא הסך של 18,000 ₪ הפרשי הצמדה וריבית שתחושב לפי חוק הרשויות המקומיות,ממועד מתן פסה"ד ועד לתשלום בפועל. 5. את החזקה בתקופה הראשונה מבקשת התובעת להוכיח באמצעות עדותו של מנהל מחלקת הגביה המסמך על טופס חילופי דיירים, נספח 3 לתצהירו. לעד אין ידיעה אישית, לא שוחח עם עורכת המסמך ולמעשה מסתכמת עדותו בהצגת המסמך ובמתן הסברים לגביו. נטל הראיה להוכחת חזקה בנכס לצורך חיוב בארנונה מוטל על התובעת וניתן לקבוע כבר כעת כי התובעת לא הרימה הנטל. לא קבלתי הסבר כיצד מבצעת התובעת רישום רטרואקטיבי לגבי מחזיק בנכס לעומת למשל בקשה לקבלת פטור שיש להגיש בזמן אמת. המסמך נערך בתאריך 16.10.05, ונרשם בו כי החזקה בנכס חדלה ביום 3.6.05. 6. המסמך נרשם ברשלנות כאשר החלק המהותי במסמך לא נרשם וכוונתי לחתימת המוסר או מקבל הנכס האמור להצהיר על נכונות הנתונים שמסר. בעניינינו אין חתימה של המדווח ואף לא פרטיו של המדווח ואין לדעת מי מסר את ההודעה על בסיסה ביצעה התובעת שינוי ברישומיה. לו היה נרשם שמו של המדווח ניתן היה להזמינו למסירת עדות ולעמת את התאריך אל מול התאריך שמוסר הנתבע לגבי פינוי הנכס על ידי המחזיק הקודם, מוסך ברמה בע"מ. המחדל כמובן פועל לחובתה של התובעת. אל מול הגרסה הבלתי משכנעת של התובעת מצאתי את עדותו של הנתבע אמינה, סבירה, וקוהורנטית ואף נתמכת בעדותו של עד חיצוני, ד"ר אשכנזי. 7. לגרסת הנתבע היו לו קשיים רבים בגביית דמי השכירות ממוסך ברמה, והיה מעוניין כי תפנה כמה שיותר מהר. לגרסתו פונה הנכס בתחילת חודש אוקטובר 2005, לאחר שהחל בהליכי פינוי בהוצל"פ. לאחר הפינוי פרסם מודעה להשכרה וחוזה שכירות עם שוכרת חדשה נחתם בחודש נובמבר 2005. הנתבע לא היה מודע לכך שמוסך ברמה הותיר חוב לתובעת, שכן לא קיבל התראה או מכתב דרישה ולראשונה נודע לו על החוב עם קבלת כתב התביעה. הנתבע מפנה לקבלה שהוצגה וממנה ניתן להסיק כי מוסך ברמה החזיקה בנכס עד חודש אוגוסט ולו התכוונה לפנות בתחילת חודש יוני הייתה מוסרת על כך הודעה לתובעת, יחד עם ביצוע התשלום בסוף חודש מאי. 8. את טענתו בדבר חובותיה של מוסך ברמה תמך הנתבע בהצגת העתקי שיקים שלא כובדו ובהסדר חוב בשנת 2007 עם הערב, ד"ר אשכנזי. לו ידע על חוב לעירייה היה הנתבע דואג לתשלום, באמצעות הערב שקיבל על עצמו לשלם את חובות השכירות. בנוסף סעיף 2 להסדר החוב החתום גם על ידי מוסך ברמה מלמד כי לא הייתה מחלוקת כי מוסך ברמה החזיקה בנכס עד ליום 30.9.05, וחזקה עליה שלו באמת פינתה ביוני 2005, לא הייתה מקבלת על עצמה להציג קבלות תשלום עד סוף חודש ספטמבר. 9. לסיכום, נדחית התביעה המתייחסת לתקופה שמיום 3.6.05 ועד 30.9.05. בגין התקופה שמיום 1.10.05 ועד 14.12.05, ישלם הנתבע לתובעת סך של 18,000 ₪, כמפורט בסעיף 4 לעיל. לאור התוצאה ובהתחשב בכלל הנסיבות אין צו להוצאות. ארנונה (חובות)פינוי פסולתעירייהפסולתחובארנונהפינוימים