פסק-דין הצהרתי הקובע כי המבקשים הם הבעלים של חלקה בשטח של כ-270 מ"ר הידועה כחלקה 66 בגוש שומא 30276 (להלן: "חלקה 66") וכן של חלקה בשטח של כ-838 מ"ר הידועה כחלקה 56 בגוש שומא 30276 (להלן: "חלקה 56"), המצויות שתיהן ברחוב איחוד הכפר בשכונת בית צפפא בירושלים". 3. כפי שמצוין בסעיף 18 לתובענה, הרקע לה היה פניה של המבקש 2 ללשכת רישום המקרקעין לצורך ביצוע רישום ראשון (שנדרש לו לקבלת היתר בניה), אשר סורבה לטענתו בשל העדר מסמכים לתמיכה בבעלותו של המנוח בחלקות הנ"ל. 4. המבקש שהיה פעיל בתובענה הוא המבקש 2, שהוא אחד מיורשיו של המנוח אבראהים מוסא אבו דלו, אשר נפטר ב-14.6.91 (שעזבונו הוא המבקש 1 בתובענה). 5. התובענה הוגשה במקורה רק נגד גופים ציבוריים: לשכת רישום המקרקעין בירושלים (המשיבה 1) ומדינת ישראל (המשיבה 2). משיבים אלה הגישו בקשה לסילוק התובענה על הסף מנימוקים שונים וציינו כי בקשה זו היא גם תשובתם לתובענה. 6. בעקבות קדם המשפט הראשון (מ-13.9.12) ביצעו המבקשים פרסומים שונים שתכליתם לאפשר לגורמים רלבנטיים להיות מודעים להליכים הנוכחיים. ואכן, בהמשך הדרך הצטרף משיב נוסף לתובענה, אבראהים אבו דלו, אשר לא היה מיוצג ע"י עו"ד והגיש (ב-19.2.13) תשובה לקונית מאוד לתובענה, שלא צורף אליה תצהיר. 7. בקדם משפט שהתקיים ב-18.3.13, אשר הייתה בו נוכחות מטעם כל הצדדים לתובענה, נרשמה הסכמה כדלקמן: "מוסכם כי המסגרת הדיונית להכרעה בתובענה דנן תהיה שיוגשו סיכומים בכתב על-יסוד מכלול החומר שהצטבר בתיק אשר במסגרתם ניתן יהיה להעלות כל טענות שכל צד ימצא לנכון, לרבות טענות שהועלו בבקשות לסילוק על הסף של התובענה או של ההתנגדות". בהמשך לכך הוסכם על לוח זמנים להגשת הסיכומים במתכונת תלת שלבית שתאפשר לכל צד להעלות טענותיו ולהשיב לסיכומי הצדדים האחרים. 8. בהמשך הדרך הוגשו שני מסמכים נוספים, אשר הוחלט כי יתקבלו על תנאי, בכפוף לאפשרות להעלות התנגדויות לקבלתם במסגרת הסיכומים (ראו החלטות מ-10.4.13 ומ-2.7.13) והוגשו גם סיכומים בהתאם להסכמה (לאחר מתן ארכות שונות). 9. משנשלמה הגשת הסיכומים, הוכשרה הקרקע להכרעה במה שעל הפרק. ב. תוצאה סופית והבסיס לה 10. לאחר שקילת המכלול הגעתי למסקנה כי יש למחוק את התובענה דנן. משמעותו של מהלך זה היא שלא יינתן למבקשים הסעד שהם עותרים לו, אך לא תיחסם הדרך לנקיטת הליכים מתאימים שלא ילקו במה שלוקה התובענה דנן ושיהיו עשויים להביא לתוצאה הרצויה. 11. לתוצאה דלעיל אני מגיע מתוך שמקובלות עליי טענות שונות שהעלו המשיבים 2-1 ואף ללא צורך להיזקק לטענות המשיב 3, אשר לא ביסס כל זיקה משלו למקרקעין הנדונים. 12. הטעמים המרכזיים המובילים לתוצאה הנ"ל הם אלה: א. בתובענה לא היו כל הצדדים הנחוצים למתן הסעד המבוקש. הליקויים בקשר לכך קיימים הן במה שנוגע למבקשים והן במה שנוגע למשיבים. עזבון אינו בעל דין (וראו רע"א 6590/10 עיזבון אשתייה נ' מדינת ישראל, פס"ד מ-28.5.12). כמו כן, לא כל יורשי המנוח אברהים אבו דלו הם צדדים לתובענה (כמבקשים או כמשיבים), לא צורפו יורשי חליל אחמד אבו דלו, אשר בתצהיר המצורף לתובענה נטען כי ממנו רכש המנוח אברהים את חלקה 56 ולא צורפו בעלי חלקות גובלות. בהקשרים אלה לא די בפרסום המאוחר שעשו המבקשים. היה נדרש מלכתחילה לכלול את כל הצדדים הרלבנטיים ואילו היו מתעוררים קשיים בקשר למי מהם - ניתן היה לעתור להסדרים דיוניים מתאימים בקשר אליהם. ב. בנסיבות המקרה נדרש זיהוי באמצעות חוות דעת של מודד בין החלקות המתוארות בצוואה לבין אלה שנטען שהן חלקות 56 ו-66 וכן צירוף כל בעלי החלקות הגובלות, כדי שיוכלו להתמודד עם הנטען בקשר לכך. לעניין זה לא די במפה ובאישור שצורפו כנספחים י"ד-ט"ו לתובענה. זאת בעיקר כשחתימותיהם של הנחזים כבעלים של החלקות הגובלות לא אושרו על ידי עורך דין כנדרש. ג. בהמשך לכל שצוין לעיל ובכלל, המבקשים לא ביססו את טענתם להתיישנות רוכשת. לעניין זה, מקובלות עליי טענות המשיבים 2-1 בסעיפים 19-18 של סיכומיהם. ד. לנוכח התמונה בכללותה נראה גם כי צדקה המשיבה 1 בכך שסירבה לבצע את הרישום הראשון שנתבקש (הן לפי הדין הקודם, הן לפי הדין הנוכחי), כך שלא היה מקום להגיש את התובענה בעקבות עמדתה זו (כנ"ל בסעיף 3). ג. סוף דבר 13. כאמור, השורה התחתונה היא שהתובענה דנן נמחקת (כנ"ל בסעיף 10). 14. למרות התוצאה הנ"ל, לא אחייב את המבקשים בהוצאות בשלב זה ואסתפק בקביעה שאם יינקטו בעתיד הליכים נוספים נגד המשיבים דנן בקשר לעניינים שביסוד תובענה זו, ניתן יהיה לשקול במסגרתם גם את שאלת ההוצאות בקשר אליה (וראו והשוו למשל: בג"ץ 7541/08 גולדשטיין נ' פרקליטת מחוז המרכז, פס"ד מ-8.3.10). בעלותפסק דין הצהרתי