## סוג התביעה: ## ## הסעד המבוקש: ## ## אגרה: ## ## האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? ## לא ## א. תיאור בעלי הדין ## 1. התובעים, מר _________ וגב' _________, ת.ז. _________ ו-_________, בהתאמה, הינם בני זוג המתגוררים בבית מגורים פרטי ביישוב _________, גוש _________ חלקה _________ (להלן: "התובעים" ו/או "בני הזוג"). 2. הנתבעת, חברת "בנייה יציבה בע"מ", ח.פ. _________, הינה חברה קבלנית העוסקת במתן שירותי בנייה והקמת בתי מגורים, ומשרדה הרשום נמצא ב_________, _________ (להלן: "הנתבעת" ו/או "החברה הקבלנית"). ## ב. הסעד המבוקש ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת בתשלום הסך הכולל של 111,734 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל, וזאת בגין הנזקים שנגרמו לתובעים כתוצאה מליקויי בנייה חמורים, הפרת הסכם, עוגמת נפש והוצאות נלוות, כמפורט להלן: א. פיצוי בגין ליקויי בנייה והצורך בתיקונם, לרבות עלויות חומרים ועבודה, בסך של 75,794 ₪, בהתאם לחוות דעת מומחה. ב. פיצוי בגין עוגמת נפש, טרדה, אי נוחות ושיבוש שגרת חיים, בסך של 14,500 ₪, כפי שהוסכם במסגרת הסכם הפשרה. ג. החזר עלות חוות דעת הנדסית מטעם המהנדס _________, בסך של 1,066 ₪. ד. החזר עלות חלקם של התובעים בשכר טרחת המגשר, המהנדס _________, בסך של 2,966 ₪. ה. שכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ₪ בתוספת מע"מ. ו. הוצאות משפט נוספות, לרבות אגרות בית משפט, הוצאות נסיעה, הפסד ימי עבודה וכל הוצאה אחרת שנגרמה לתובעים עקב התנהלות הנתבעת וההליך המשפטי. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 4. ביום _________ התקשרו התובעים עם הנתבעת בהסכם למתן שירותי בנייה לצורך הקמת בית מגוריהם ביישוב _________ (להלן: "ההסכם"). 5. עם השלמת הבנייה ואכלוס הבית, התגלו ליקויי בנייה רבים וחמורים, אשר פגעו באיכות החיים של התובעים ובשווי הנכס. 6. התובעים פנו לנתבעת בבקשות חוזרות ונשנות לתיקון הליקויים, אך ניסיונות התיקון שבוצעו על ידי הנתבעת היו חלקיים, לא מקצועיים ולא צלחו, ואף גרמו לנזקים נוספים. 7. עקב התנהלות הנתבעת, נאלצו התובעים להזמין חוות דעת מומחה הנדסית מטעמם, אשר איתרה וכימתה את ליקויי הבנייה ואת עלות תיקונם. 8. משכשלו כל ניסיונות התובעים להביא לתיקון הליקויים על ידי הנתבעת, ולאחר שאיבדו אמון ביכולתה ובכוונתה לתקן את הליקויים כנדרש, נולדה עילת התביעה והוגשה תביעה זו לבית המשפט. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 9. עילת התביעה נובעת מהפרת הסכם למתן שירותי בנייה וגרימת נזקים כתוצאה מליקויי בנייה, אשר התרחשו בתחום שיפוטו של בית משפט נכבד זה. סכום התביעה מצוי בסמכותו העניינית של בית משפט השלום. ## ה. פירוט הטענות ## ## הפרת חובת התיקון והאחריות הקבלנית ## 10. הנתבעת, כחברה קבלנית מקצועית, חבה בחובה חוזית וסטטוטורית לבצע את עבודות הבנייה ברמה מקצועית גבוהה, ללא ליקויים, ולתקן כל ליקוי שיתגלה בתוך תקופת האחריות, חובה שהופרה באופן בוטה במקרה דנן. 11. התובעים העניקו לנתבעת הזדמנויות רבות לתקן את הליקויים, אך הנתבעת שלחה בעלי מקצוע שאינם מיומנים או מתאימים לביצוע התיקונים הנדרשים, ובכך החמירה את המצב וגרמה לתובעים נזקים נוספים. 12. ניסיונות התיקון הכושלים של הנתבעת, אשר כללו עבודות בהיקף נרחב תוך כדי מגורי התובעים בבית, גרמו לשיבוש חמור של שגרת חייהם, לטרדה ולאי נוחות מתמשכת, והפכו את ביתם ל"אתר בנייה" בלתי ראוי למגורים. 13. הנתבעת התעלמה מחובתה לתקן את הליקויים באופן יסודי ומקצועי, ובכך הפרה את התחייבויותיה החוזיות כלפי התובעים, וגרמה להם נזקים כספיים ישירים ועקיפים, לרבות הצורך בתיקונים על ידי גורם חיצוני. 14. התנהלות הנתבעת, אשר לא הצליחה לתקן את הליקויים למרות הזדמנויות חוזרות ונשנות, מהווה הפרה יסודית של הסכם הבנייה ומצדיקה את דרישת התובעים לפיצוי מלא בגין כל הנזקים שנגרמו להם. ## עוגמת נפש וטרדה ## 15. התובעים סבלו סבל רב, עוגמת נפש, אכזבה ומפח נפש ניכרים נוכח ליקויי הבנייה החמורים בביתם החדש, אשר אמור היה להיות מקום מבטחים ונוחות, והפך למקור לדאגה ותסכול מתמשכים. 16. ניסיונות התיקון הכושלים של הנתבעת, אשר כללו כניסת בעלי מקצוע רבים לביתם, הפסד ימי עבודה, וחיים בתוך אתר בנייה, שיבשו את שגרת חייהם באופן קיצוני וגרמו להם לטרדה ואי נוחות בלתי נסבלת. 17. אובדן האמון בנתבעת וביכולתה לתקן את הליקויים, יחד עם ההתמודדות המתמשכת עם הליקויים והצורך לנהל הליך משפטי, גרמו לתובעים עוגמת נפש רבה, אשר יש לפצותם עליה במלואה. 18. הפיצוי בסך 14,500 ₪ שהוסכם במסגרת הסכם הפשרה, משקף רק חלק קטן מעוגמת הנפש והטרדה שנגרמו לתובעים, ואינו מכסה את מלוא הסבל והנזק הלא ממוני שחוו. 19. כבוד בית המשפט מתבקש להכיר בסבלם של התובעים ולפסוק להם פיצוי הולם בגין עוגמת הנפש והטרדה שנגרמו להם, מעבר לסכום הפשרה, וזאת לאור התנהלותה הרשלנית והמזלזלת של הנתבעת. ## עלויות חוות דעת מומחים ## 20. התובעים נאלצו לשאת בעלות חוות דעת הנדסית מקיפה, אשר הייתה הכרחית לצורך איתור, אבחון וכימות ליקויי הבנייה, וזאת לאחר שהנתבעת לא עמדה בחובתה לתקן את הליקויים באופן מקצועי. 21. עלות חוות הדעת מטעם המהנדס _________, בסך 1,066 ₪, הינה הוצאה סבירה והכרחית שנגרמה לתובעים עקב מחדלי הנתבעת, ועל הנתבעת לשאת בה במלואה. 22. הנתבעת לא יכולה לטעון כי חוות הדעת של התובעים הייתה מופרזת, שכן היא עצמה הזמינה חוות דעת מטעמה לצורך תיקון הליקויים עוד בטרם הגשת התביעה, ומיאנה להסתמך על כל חוות דעת אחרת. 23. העובדה שחוות הדעת של התובעים הוזמנה לצורך בירור הנזקים והכנת התביעה, אינה הופכת אותה לבלתי סבירה או למיותרת, אלא משקפת את הצורך האמיתי של התובעים להגן על זכויותיהם. 24. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת בהחזר מלא של עלויות חוות הדעת ההנדסית, שכן הוצאה זו נגרמה ישירות כתוצאה מהפרת חובותיה של הנתבעת כלפי התובעים. ## עלויות הליך הגישור ## 25. התובעים נאלצו לשאת בחלקם בשכר טרחת המגשר, המהנדס _________, בסך 2,966 ₪, וזאת כחלק מהליך הגישור אליו הופנו הצדדים על ידי בית המשפט, במטרה לסיים את המחלוקות. 26. עלות הגישור הינה הוצאה הכרחית שנגרמה לתובעים עקב הצורך לפתור את הסכסוך שנוצר כתוצאה מליקויי הבנייה של הנתבעת, ועל כן על הנתבעת לשאת בה במלואה. 27. הליך הגישור הוביל להסכם פשרה שחסך זמן שיפוטי יקר והביא לסיום המחלוקות העיקריות, ועל כן יש לראות בהוצאות הגישור כחלק בלתי נפרד מהוצאות ההליך המשפטי. 28. טענת הנתבעת כי התובעים התנגדו בתחילה להליך הגישור אינה רלוונטית לעניין החזר הוצאות הגישור, שכן בסופו של דבר הליך הגישור התקיים והוביל לפתרון הסכסוך. 29. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת בהחזר מלא של עלויות הגישור, שכן הוצאה זו נגרמה לתובעים כתוצאה ישירה מהצורך לפתור את הסכסוך שנוצר באשמת הנתבעת. ## שכר טרחת עורך דין ## 30. התובעים נאלצו לשכור שירותי עורך דין לצורך הגשת התביעה וניהול ההליך המשפטי, וזאת עקב מחדלי הנתבעת וסירובה לתקן את הליקויים באופן הולם. 31. שכר טרחת עורך הדין בסך 7,500 ₪ בתוספת מע"מ, הינו סכום סביר והולם ביחס להיקף העבודה המשפטית שנדרשה, למורכבות התיק ולתוצאה שהושגה. 32. התובעים זכו בדינם, שכן הושג הסכם פשרה במסגרתו הנתבעת חויבה בפיצוי כספי, ועל כן הם זכאים להחזר הוצאות משפט ריאליות, לרבות שכר טרחת עורך דין. 33. העובדה שהתביעה הוגשה על סכום גבוה יותר מזה שנפסק בפשרה, אינה שוללת את זכאות התובעים לשכר טרחת עורך דין, שכן התביעה הייתה מוצדקת והוגשה כמוצא אחרון. 34. כבוד בית המשפט מתבקש לפסוק לתובעים שכר טרחת עורך דין מלא וראוי, המשקף את העבודה שהושקעה ואת הצורך של התובעים להגן על זכויותיהם המשפטיות. ## התנהלות הנתבעת בחוסר תום לב ## 35. הנתבעת פעלה בחוסר תום לב מובהק בכך שלא תיקנה את ליקויי הבנייה באופן מקצועי ויסודי, למרות פניות חוזרות ונשנות של התובעים והזדמנויות שניתנו לה. 36. סירוב הנתבעת להסתמך על חוות דעת מומחים חיצונית, והתעקשותה על תיקונים חלקיים ולא מספקים, מהווה התנהלות בחוסר תום לב אשר גרמה להארכת הסכסוך ולהוצאות מיותרות. 37. הנתבעת לא הציעה לתובעים פיצוי סביר מבעוד מועד, ורק לאחר הגשת התביעה והתנהלות הליך משפטי, הסכימה לפשרה, דבר המעיד על חוסר רצונה לפתור את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט. 38. טענת הנתבעת כי התביעה הוגשה על סכום מופרז, אינה עומדת במבחן המציאות, שכן היא עצמה לא הציעה כל פתרון הולם או פיצוי סביר לפני הגשת התביעה. 39. כבוד בית המשפט מתבקש להתחשב בהתנהלותה חסרת תום הלב של הנתבעת, אשר גרמה לתובעים נזקים רבים וטרחה מיותרת, בעת פסיקת הוצאות המשפט. ## אובדן אמון בנתבעת ## 40. התובעים איבדו את אמונם בנתבעת וביכולתה לתקן את הליקויים, וזאת לאחר ניסיונות תיקון כושלים ומתמשכים, אשר רק החמירו את המצב וגרמו להם נזקים נוספים. 41. אובדן האמון היה מוצדק לאור העובדה שהנתבעת שלחה בעלי מקצוע שאינם מיומנים, וביצעה עבודות תיקון חלקיות ולא מספקות, אשר לא פתרו את הבעיות היסודיות. 42. בנסיבות אלו, לא ניתן היה לצפות מהתובעים להמשיך ולאפשר לנתבעת לבצע תיקונים נוספים, במיוחד כאשר מדובר בעבודות בהיקף נרחב המשבשות את שגרת חייהם. 43. אובדן האמון הצדיק את פניית התובעים לבעלי מקצוע מטעמם לצורך תיקון הליקויים, ואת הגשת התביעה לבית המשפט, שכן לא נותרה להם כל ברירה אחרת. 44. כבוד בית המשפט מתבקש להכיר באובדן האמון המוצדק של התובעים בנתבעת, כגורם משמעותי שהוביל להגשת התביעה ולצורך בפיצוי מלא. ## נזקים ישירים ועקיפים ## 45. ליקויי הבנייה גרמו לתובעים נזקים ישירים רבים, לרבות הצורך בתיקונים יקרים, עלויות חוות דעת מומחים, והוצאות משפטיות, אשר כולם נגרמו באשמת הנתבעת. 46. בנוסף לנזקים הישירים, נגרמו לתובעים גם נזקים עקיפים משמעותיים, כגון הפסד ימי עבודה, שיבוש שגרת חיים, טרדה, אי נוחות ועוגמת נפש, אשר יש לפצותם עליהם. 47. הנתבעת אחראית לכלל הנזקים שנגרמו לתובעים, הן הישירים והן העקיפים, וזאת מכוח הפרת הסכם הבנייה, רשלנותה וחוסר תום ליבה. 48. הפיצוי המבוקש בתביעה זו משקף את מלוא הנזקים שנגרמו לתובעים, ונועד להשיב את המצב לקדמותו ככל הניתן, ולהעניק להם פיצוי הולם על סבלם. 49. כבוד בית המשפט מתבקש לפסוק לתובעים פיצוי מלא בגין כלל הנזקים שנגרמו להם, לרבות אלו שאינם ממוניים, וזאת על מנת להבטיח צדק והגינות. ## אחריות הנתבעת להוצאות המשפט ## 50. התובעים זכו בדינם, שכן הושג הסכם פשרה במסגרתו הנתבעת חויבה בפיצוי כספי, ועל כן הם זכאים להחזר הוצאות משפט ריאליות, לרבות שכר טרחת עורך דין ועלויות מומחים. 51. התביעה הוגשה כמוצא אחרון, לאחר שכל ניסיונות התובעים לפתור את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט כשלו עקב התנהלות הנתבעת, ועל כן על הנתבעת לשאת במלוא הוצאות ההליך. 52. העובדה שהתביעה הוגשה על סכום גבוה יותר מזה שנפסק בפשרה, אינה שוללת את זכאות התובעים להוצאות, שכן התביעה הייתה מוצדקת והובילה לתוצאה חיובית עבורם. 53. הנתבעת היא זו שגרמה לצורך בהליך המשפטי, ועל כן עליה לשאת במלוא העלויות הכרוכות בו, לרבות אגרות, שכר טרחת עורך דין, ועלויות מומחים. 54. כבוד בית המשפט מתבקש לפסוק לתובעים הוצאות משפט מלאות וראויות, המשקפות את העבודה שהושקעה ואת הצורך של התובעים להגן על זכויותיהם המשפטיות. ## הפרת חובת הזהירות והרשלנות ## 55. הנתבעת, באמצעות עובדיה וקבלני המשנה מטעמה, פעלה ברשלנות ובחוסר מקצועיות בביצוע עבודות הבנייה, ובכך הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה כלפי התובעים. 56. ליקויי הבנייה הרבים והחמורים שהתגלו בבית התובעים, מעידים על רשלנות מובהקת מצד הנתבעת, אשר לא הקפידה על סטנדרטים מקצועיים נאותים בביצוע העבודות. 57. הנתבעת לא נקטה באמצעי זהירות סבירים למניעת ליקויים, ולא פיקחה כראוי על עבודת קבלני המשנה, ובכך גרמה לנזקים משמעותיים לתובעים. 58. התנהלות הנתבעת, אשר לא הצליחה לתקן את הליקויים למרות הזדמנויות חוזרות ונשנות, מהווה המשך של רשלנותה ומחדליה, ומצדיקה את דרישת התובעים לפיצוי. 59. כבוד בית המשפט מתבקש לקבוע כי הנתבעת פעלה ברשלנות, וכי רשלנות זו היא הגורם הישיר והבלעדי לנזקים שנגרמו לתובעים, ועל כן עליה לפצותם במלואם. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה.כתב תביעהבניהמסמכיםקבלןשירותי בניה