טען כי בעת ביצוע העבירה המערער היה מתחת לגיל 21 והיה צורך לשלוח אותו לקבלת תסקיר של שירות המבחן, ומשלא נעשה כן, בית משפט קמא פעל שלא כדין משנתן גזר הדין בטרם קבלת תסקיר. 8. בא כוח המערער הוסיף וטען כי על פי תיקון 113 לחוק העונשין, עקרון ההלימה, חייב בית משפט קמא לקבוע מתחם ענישה למקרה זה ספציפית. לטעמו, מתחם הענישה בעניין זה צריך להיות בין 6 חודשי פסילה ל - 11 חודשי פסילה, מאסר על תנאי וקנס. לטעמו, מתחם הענישה אינו כולל מאסר בפועל, ומשהטיל זאת בית משפט קמא, שגה בגזר דינו. 9. עוד הוסיף בא כוח המערער כי על מנת לקבוע את מתחם הענישה היה על בית משפט קמא לקחת בחשבון את הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה. בעניין זה, הפנה לכך כי הרשלנות אינה משמעותית. אמנם נגרם נזק לאחד הנהגים, אך העונש אמור להיקבע לפי מידת הרשלנות ולא לפי מהות הנזק והיקפו. 10. המערער בחור צעיר, העבירה בוצעה כשהיה חייל ובעקבות התאונה חווה מצוקה, כך שלו היה נשלח לתסקיר, שירות המבחן, לטעם בא כוחו, היה נותן ביטוי משמעותי לכך והדבר היה חלק מהשיקולים לקביעת העונש. עוד הוסיף כי מדובר בעבירה שבוצעה לפני שנתיים וחצי וכי עברו התעבורתי של המערער, אינו מכביד כלל ועיקר. 7. לעניין התסקיר שהוגש עפ"י החלטת בימ"ש זה, עולה הרושם כי שירות המבחן התמקד בעונש המאסר של 5 חודשים ועקב זאת באה המלצתו על של"צ בהיקף 450 שעות, ובכך טעה שירות המבחן. המערער סבור, ששירות המבחן שגה כי בעניינו, אין מקום להשית מאסר בפועל או עבודות של"צ וכמובן לא בהיקף כפי שהציע שירות המבחן. בא כוח המערער הפנה לנסיבותיו הקשות של המערער, אשר מפורטות בתסקיר. 8. בא כוח המערער הפנה לפסיקה אשר לטענתו תומכת בדעתו לעניין קביעת מתחם הענישה בעבירות כגון דא. 9. המשיבה סבורה כי יש לדחות את הערעור. לטעמה, מדובר בתאונה קשה בה נגרמו חבלות חמורות, הגם שהנפגעים לא נשמעו, לא ניתן לומר שלא מדובר בחבלות שהשפיעו ועוד ישפיעו על הנפגעים בעתיד ולטעמה, מדובר בחבלות חמורות שנמצאות ברף הגבוה של חבלות של ממש. 10. לעניין הרשלנות, טען בא כוח המשיבה כי בית משפט קמא קבע שמדובר בדרגת רשלנות גבוהה ביותר ועל אף שלא היה בפניו תסקיר עדיין התייחס בית משפט קמא לעובדה כי מדובר בבחור צעיר שיש לו 2 עבירות קודמות, לעובדה שהודה בכתב האישום וקיבל אחריות וציין כי זאת הסיבה שבית משפט קמא לא מיצה עמו את הדין. 11. לעניין התסקיר, טען בא כוח המשיבה, כי בית משפט קמא כבר הקל עם המערער וזאת לאחר שראה אותו מול עיניו ואף הגדיל לעשות ופירט בגזר דינו על החרטה שהביע המערער בפניו ועל האחריות שלקח. בא כוח המשיבה, הוסיף כי העונש סביר וביקש לדחות את הערעור ולהשאיר את פסק דינו של בית משפט קמא כפי שהוא. דיון והכרעה: 12. לאחר שעיינתי בגזר דינו של בית משפט קמא, בהודעת הערעור, בתסקיר שירות המבחן ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לקבל את הערעור כפי שיפורט בהמשך. אעיר שהיה די בעובדה שהמערער נשלח למאסר בפועל מבלי שבימ"ש קמא הורה על הגשת תסקיר בעניינו בהתחשב בגילו, כדי להביא לקבלת הערעור והחזרת הדיון לבימ"ש קמא, לשם גזירת דינו של המערער מחדש. אך משהצדדים ביקשו להפנותו לשירות המבחן במסגרת הדיון בערעור, פסק הדין יינתן לגוף הערעור. 13. כאשר הגעתי למסקנה דלעיל, לא נעלמה מעיניי, ההלכה הקובעת כי ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בעונש שהטילה הערכאה הדיונית, למעט המקרים החריגים ויוצאי הדופן, שעניינו של המערער נימנה עמם. 14. המדובר במערער בן 22, יליד הארץ, רווק, מתגורר עם הוריו ועובד מזה כשנתיים וחצי כמחסנאי. למערער יש הרשעה אחת נוספת בגין עבירה של אי ציות לתמרור. עבירה שבוצעה כחודש לפני ביצוע העבירה נשוא הערעור. 15. תסקיר שירות המבחן מתייחס לנסיבות בהן גדל המערער והאווירה הלא קלה, בלשון המעטה, אשר שררה בתוך משפחתו. שירות המבחן ציין את העובדה שהמערער השתלב באורח יציב בתחום התעסוקה ומתפקד על פי מערכת ערכים נורמטיבית, הוא למד על קיומם של גורמים מפחיתי סיכון להישנות ביצוע העבירות בתחום התעבורה או בכלל. 16. אין ספק שהתנהגותו של המערער מעידה על התנהלות לא ראויה של נהג המורשה על פי דין. התנהלות שבמהלכה עבר עבירות תעבורה בהן נפגעו אנשים. התנהלות שמעידה על רמה גבוהה של רשלנות וחוסר התחשבות במשתמשים בדרך, על כן, הענישה תקבע בהתאם לנסיבות ביצוע העבירה ובהתחשב במכלול השיקולים האחרים. 17. שירות המבחן המליץ להעמיד את המערער במבחן למשך שנה. במהלכה, יסייע למערער להעמיק הבנתו לגבי ההשלכות של נסיבות חייו ולתאונה שלהתרחשותה הוא אחראי וכתוצאה ממנה נפגעו אנשים. שירות המבחן המליץ גם להטיל על המערער עבודות של"צ בהיקף של 450 שעות. 18. עניינו של המערער יוצר התלבטות לא קלה ביחס לעונש הראוי שיש להטיל עליו. מחד, המערער כבר השתלב בשוק העבודה ומתפקד כאדם נורמטיבי ומאידך, ביצע עבירות חמורות שמחייבות הטלת עונש הולם שכולל בחובו עונשים מרתיעים. אכן, קיים חשש כי המערער יאבד את מקום עבודתו עקב עונש המאסר שהוטל עליו, הגם שעונש זה ירוצה בעבודות שירות, ולכן יש לתת את הדעת על כך ולקבוע עונש שיהיה בו כדי להרתיע את המערער ולמנוע התדרדרות במצבו. 19. מבלי להתעלם מכל השיקולים שעל ערכאת הערעור לבחון בבואה לקבוע אם הערכאה הדיונית חרגה מרמת הענישה המקובלת, אני מחליט לקבל את הערעור ולבטל את עונש המאסר בפועל שהוטל על המערער, הגם שמדובר במאסר שירוצה בעבודות שירות. עוד אני מורה כי עונש הפסילה בפועל יעמוד על 18 חודשים מיום הפקדת הרישיון 17.1.13, זאת בהתאם למידה הרשלנות הלא מבוטלת של המערער. העונשים שהוטלו עליו, על ידי בימ"ש קמא חרגו מרמת הענישה המקובלת והצדיקו התערבות ערכאה זו. 20. בהתחשב בהמלצת שירות המבחן והאמור בתסקיר וכלל השיקולים, אני מורה על העמדת המערער במבחן למשך שנה שבמהלכה ישולב בתוכנית טיפולית בהתאם להצעת שירות המבחן. זאת ועוד, אני מטיל על המערער, 100 שעות של"צ, בהתאם לתוכנית שיגיש שירות המבחן. 21. יתר רכיבי גזר הדין יעמדו על קנם, כך שעל המערער לקיים את גזר הדין של בית משפט קמא כאשר מניין הזמן מהיום. משפט פלילישירות המבחן