חיפוש מתקדם
קטגוריה
פסיקה
79,887
חקיקה
6,853

תחומים ראשיים
 כללי
55,519
 דיני נזיקין
13,372
 מקרקעין / תכנון ובניה
13,199
 סדרי דין וראיות
12,015
 דיני עבודה
9,358
 פלילי
6,149
 חוזים
5,193
 ביטוח לאומי
4,514
 מנהלי וחוקתי
4,123
 הוצאה לפועל / פשיטת רגל / פירוק חברה
3,947
 הגנת הצרכן
3,696
 מיסים
3,684
 חברות / מסחרי
3,130
 תעבורה
2,833
 ביטוח
2,744
 בנקאות / שטרות
2,064
 דיני משפחה
1,673
 משרד הביטחון
1,633
 משרד הפנים / הגירה
1,034
 רשלנות רפואית
954
 קניין רוחני
899
 ירושה
644

האם אפשר לערער על פסק דין שניתן על דרך הפשרה על פי סעיף 79א' ?

ערעור על פסק דין לפי סעיף 79א

ערכאת ערעור תתערב איפוא בקביעת הערכאה הראשונה הפוסקת על פי סעיף 79א' רק במקרים הבאים, כנובע מהפסיקה (אף כי הרשימה אינה נסגרת בכך), בהתחשב בתכליתה של ההוראה האמורה וזאת אף אם אילו היא אינה ערכאה ראשונה, היא היתה אולי פוסקת אחרת:

(1) בית המשפט חרג מסמכותו.

(2) בית המשפט הגיע למסקנות ולתוצאות בלתי סבירות לחלוטין על פני הדברים.

(3) בית המשפט התעלם לחלוטין מטענות באי כח הצדדים.

(4) בית המשפט לא נתן לבאי כח הצדדים לטעון טענותיהם.

(5) נימוקים אחרים בעלי חשיבות שמטעמם אין להשלים, בשום אופן, עם תוצאות פסק הדין, כגון שבית המשפט טעה בהבנת ההסכמה בין הצדדים; וטעות זו עולה על פני הדברים."

ההסדר הקבוע בסעיף 79א' לחוק שעל פיו ניתן פסק הדין: "נועד להחיש את פתרון הסכסוך מחד ולהקל מעומס ההתדיינות שבבתי המשפט מאידך (ראה דברי ההסבר להצעת חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תיקון מס' 15 התשנ"א1991-, ה"ח 319, 322)."

כבר נפסק לא אחת כי העילות להתערבות בפסק הדין שניתן על דרך הפשרה מצומצמת יותר מאשר במקרה של ערעור רגיל ובית המשפט יטה להתערב בפסק הדין שעל דרך הפשרה אך ורק במקרים בולטים וקיצוניים ואף רק במקרים של חריגה קיצונית ביותר מגבולות הסבירות (ראה בר"ע 6765/95 זוננשוילי נ' חוד, דינים עליון נ"ג 27 וגם ראה רע"א 4721/97 כהן נ' אוזן, דינים עליון נ"ג 883).

לאחרונה בית המשפט העליון נתן שוב את דעתו בענין מיידנברג (רע"א 2578/98 מיידנברג ייצור ובנית מבנים בע"מ נ' מלכי ששון, דינים עליון, כרך 99(3), ואף קבע באיזה מקרים יש צורך שהערכאת הערעור תתערב למרות שפסק הדין ניתן על דרך הפשרה.

להלן פסק דין בנושא פסק דין

ס. ג'ובראן, שופט [אב"ד]:

בפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בחיפה (להלן: "בית משפט קמא), מיום 1.6.99, שניתן ע"י כבוד הנשיא א. קיטאי, בת.א. 4792/96.

העובדות הצריכות לעניין

המערער יליד 1950, נפגע בתאונת עבודה ביום 14.5.93, בעת שנחבל בראשו ובמצחו מקורה אשר נמצאת בחדר המדרגות במקום עבודתו, אצל המשיבה.

הצדדים הסכימו בבית משפט קמא על ניהול הדיון על דרך הפשרה לפי הוראות סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ה1984- (להלן: "החוק"), כאשר פסק הדין יהיה מנומק.

טענות הצדדים

ב"כ המערער טען כי יש מקום שערכאת הערעור תתערב בפסק הדין של בית משפט קמא למרות שפסק הדין ניתן על דרך הפשרה על פי סעיף 79א' לחוק, וזאת מכיוון שמדובר בערעור העוסק בטעמים משפטיים עקרוניים ואשר בהם יש צורך להתערבות כזו.

ב"כ המערער טוען עוד כי בית משפט קמא טעה כשלא מינה מומחה מטעם בית המשפט וזאת לאור הפער בין חוות הדעת השונות של הצדדים.

ב"כ המערער טען עוד כי בית משפט קמא טעה כאשר לא התייחס לתוכן חוות הדעת של הצדדים, ולא נתן כל נימוק מדוע אחוזי הנכות אותם קבע המומחה מטעם המערער גבוהים לדעתו ואילו אחוזי הנכות אותם קבע המומחה מטעם המשיבה מקובלים עליו, אלא עשה שימוש בדעה אישית שהתגבשה אצלו לגבי אמינות חוות הדעת של המומחים וכל זאת מתיקים אחרים אשר התנהלו בפני בית משפט קמא.

ב"כ המערער טען כי דעה זו של בית משפט קמא, הקיימת טרם הערכת הנתונים בתיק, מהווה משוא פנים לכל דבר ועניין מכיוון שבית משפט קמא קבע את דעתו על אופיו של המומחה וטיב חוות הדעת על דרך של דעה מוקדמת.

ב"כ המערער טען שבמידה והיה יודע על קיומה של דעה מוקדמת של בית משפט קמא בענין המומחה מטעמו, היה מבקש לאלתר, את פסילתו של כב' השופט קמא והיה מתנגד בכל תוקף להליך על פי סעיף 79א' לחוק שהוא פסק דין על דרך הפשרה.

ב"כ המערער טען עוד כי אחת הסיבות לבקשתו שפסק הדין יהיה מנומק, היא על מנת לאפשר התערבות של ערכאת הערעור לאור הנמקות אלו.

ב"כ המשיבה טענה שדין הדיון לפי סעיף 79א' לחוק כוללת לא רק דרך דיונית אלא גם אלמנט של ויתור על חקירת הרופאים, ומשויתר ב"כ המערער על חקירתו, הביא על עצמו את האפשרות שבית משפט קמא יעדיף אחת מחוות הדעת.

ב"כ המשיבה טענה עוד שפסק הדין של בית משפט קמא ניתן לפי סעיף 79א' לחוק ואין דרכו של בית המשפט לערעורים להתערב בפסק דין על דרך הפשרה.

עוד טענה ב"כ המשיבה כי בית המשפט הוא הפוסק האחרון גם בשאלות הרפואיות.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובפסק דינו של בית משפט קמא, נחה דעתי כי יש לדחות את הערעור שכן לא מצאתי שטענותיו של ב"כ המערער יכולים לעמוד במבחנים שהתווה פסק דין זה.

"מי שנתן הסכמתו להליך של מתן פסק דין על דרך הפשרה, אינו יכול להתנער מבחינתו מאחר שתוצאת ההליך לא השביעה את רצונו."

(ע"א 4721/97 הנ"ל).

יש לציין שגם לגופו של עניין, אין אני רואה צורך להתערב בפסק הדין של בית משפט קמא שכן התוצאה הסופית אליה הגיע בית משפט קמא מקובלת עלי.

לפיכך, לו דעתי היתה נשמעת, הייתי מציע לחברי לדחות את הערעור.

ס. ג'ובראן, שופט[אב"ד]

מ. נאמן, שופט:

אני מסכים.

מ. נאמן, שופט

י. גריל, שופט:

עצם העובדה שערכאת הערעור היתה פוסקת אחרת אילו היה הדיון בתיק מובא בפניה כערכאה דיונית, אין די בה כדי להצדיק התערבות בפסק-דין הניתן על דרך הפשרה.

הקריטריונים להתערבות מעין זו נקבעו בפסיקת ביהמ"ש העליון, כפי שפורטה בפסק-דינו של חברי, כב' השופט ס. ג'ובראן.

לפי אמות מידה אלה, התערבותה של ערכאת הערעור בכל הנוגע לפסק-דין שניתנו על דרך הפשרה, צומצמה למסגרת המקרים שפירט ביהמ"ש העליון בענין מיידנברג הנ"ל (ע"א 2578/98).

פסק הדין שבפנינו, נשוא הערעור, איננו נכנס למסגרת המקרים על פי אמות מידה אלה.

מטעם זה אני מסכים לתוצאה לפיה דין הערעור להידחות.

הייתי מציע גם שלא יינתן צו להוצאות, וכי הפקדון, אם אמנם הופקד, יוחזר למערער.

י. גריל, שופט

לפיכך, הוחלט כאמור בפסק דינו של כב' השופט ס. ג'ובראן.

אין צו להוצאות.

הפקדון, באם הופקד, יוחזר למערער.



חיפוש לפי נושא
חוזה
4,988
מסמכים
3,806
רפואה
3,799
מקרקעין
3,543
בניה
3,415
פיצויים
3,149
צווים
3,082
שאלות משפטיות
3,046
משפט פלילי
3,036
מיסים
2,897
תאונת דרכים
2,892
משפט תעבורה
2,720
ערעור
2,719
תקנות
2,569
רכב
2,449
נכות
2,097
פיטורים
1,557
צבא
1,548
הצעות חוק
1,464
דיני חברות
1,422
עורך דין
1,389
קרקעות
1,388
ביטוח לאומי
1,371
חוק
1,332
שכירות
1,324
חוב
1,322
קטינים
1,247
התיישנות
1,235
תאונת עבודה
1,196
פוליסה
1,148
בנק
1,113
רשלנות
1,107
דיון
1,020
משרד הפנים
967
תביעות רשלנות רפואית
943
ארנונה
939
ערר
935
מעצר
919
יישוב סכסוכים
870
צו (חקיקה)
847
דיני חינוך
815
התפטרות
812
מומחה
790
מכרז
790
נפילה
788
הוצאה לפועל
712
הסכם קיבוצי
711
מס הכנסה
666
פינוי
658
עיקול
657
שיקים
652