##דוגמא לכתב תביעה:## ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובעים הינם מר _________ ת.ז. _________ וגב' _________ ת.ז. _________, תושבי _________, _________, אשר הזמינו הפלגה מהנתבעת. 2. הנתבעת הינה חברת _________ בע"מ ח.פ. _________, חברה העוסקת בארגון ושיווק הפלגות נופש, אשר משרדה הרשום נמצא ב_________ _________. ## ב. הסעד המבוקש ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 2,150 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. 4. כבוד בית המשפט מתבקש להורות על המרת ההנחה שניתנה לתובעים להפלגה עתידית, אשר אינה ניתנת למימוש, לפיצוי כספי שווה ערך. 5. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת בהוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין בתוספת מע"מ כחוק. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 6. ביום _________ הזמינו התובעים מהנתבעת הפלגה באנייה "_________". ההפלגה הייתה אמורה לצאת מנמל _________ ביום _________ בשעה 15:00. 7. הנתבעת הבטיחה לתובעים כי ההפלגה תכלול עצירה בקפריסין, שהייתה שיקול מהותי עבור התובעים בהחלטתם להצטרף להפלגה. 8. בפועל, האנייה עזבה את נמל _________ בשעה 20:00, באיחור ניכר של חמש שעות מהמועד המובטח, וכתוצאה מכך בוטלה העצירה המתוכננת בקפריסין. 9. במהלך ההפלגה, סבלו התובעים מתקלה חמורה במערכת הביוב בחדרם, אשר גרמה לריח בלתי נסבל ולמחסור במים חמים במשך כל ההפלגה, ובכך פגעה קשות בהנאתם. 10. כפיצוי חלקי, קיבלו התובעים זיכוי בסך 100$ לשימוש בברים באנייה והנחה של 50% בהפלגה עתידית, אולם הנחה זו אינה ניתנת למימוש מאחר שהאנייה נמכרה לבעלות אחרת. 11. עילת התביעה נולדה ביום _________, עם סיום ההפלגה, כאשר התברר לתובעים מלוא היקף הנזקים והפרת ההתחייבויות מצד הנתבעת. ## ד. הנזקים ## 12. הנזקים שנגרמו לתובעים כוללים עוגמת נפש רבה, אכזבה עמוקה, פגיעה בהנאתם מהחופשה, ואי-מימוש ציפיותיהם מההפלגה, כתוצאה מהאיחור, ביטול העצירה בקפריסין והתקלה במערכת הביוב. 13. שווי ההנחה להפלגה עתידית, אשר אינה ניתנת למימוש, מהווה נזק כספי ישיר לתובעים, שכן הם שילמו עבור שירות שלא קיבלו במלואו ולא זכו לפיצוי הולם. 14. התובעים דורשים פיצוי בסך 2,150 ₪, המשקף את הנזקים שנגרמו להם, לרבות שווי ההנחה שלא מומשה ועוגמת הנפש. ## ה. פירוט הטענות ## ## הפרת חוזה ## 15. הנתבעת הפרה את ההסכם שנכרת בינה לבין התובעים, בכך שלא עמדה בהתחייבויותיה לספק הפלגה במועד שנקבע, לכלול עצירה בקפריסין, ולספק תנאי שהייה הולמים באנייה. 16. האיחור המשמעותי ביציאת האנייה, בניגוד מוחלט להבטחות שניתנו לתובעים, מהווה הפרה יסודית של תנאי ההתקשרות, שכן מועד ההפלגה הוא מרכיב קריטי בחוויית הנופש. 17. ביטול העצירה בקפריסין, שהוצגה כחלק בלתי נפרד מההפלגה וכשיקול מרכזי בהחלטת התובעים להצטרף, מהווה הפרה בוטה של ההסכם ופגיעה מהותית בציפיותיהם הלגיטימיות. 18. התקלה במערכת הביוב והמחסור במים חמים בחדר התובעים במשך כל ההפלגה, מהווים הפרה של חובת הנתבעת לספק שירותי לינה סבירים ותנאי היגיינה בסיסיים, ובכך פגעו באיכות החופשה. 19. הפיצוי החלקי שניתן לתובעים, בדמות זיכוי והנחה עתידית שאינה ניתנת למימוש, אינו מהווה סעד הולם להפרות החוזיות החמורות שבוצעו על ידי הנתבעת. ## רשלנות ## 20. הנתבעת התרשלה במילוי חובותיה כלפי התובעים, בכך שלא נקטה באמצעים סבירים למנוע את האיחור בהפלגה, את ביטול העצירה בקפריסין ואת התקלה במערכת הביוב. 21. חובת הזהירות של הנתבעת, כמי שארגנה ושיווקה את ההפלגה, כללה את הצורך לוודא עמידה בלוחות הזמנים, תקינות המערכות באנייה, ומתן מידע מדויק ואמין לתובעים. 22. הנתבעת הייתה צריכה לצפות כי איחור משמעותי, ביטול יעד מרכזי, ותקלות תשתית חמורות יגרמו נזק ועוגמת נפש לתובעים, ובכל זאת לא פעלה למנוע זאת. 23. התנהלות הנתבעת, אשר לא סיפקה הסברים מספקים או פתרונות הולמים בזמן אמת לתקלות, מעידה על רשלנותה ועל אי-עמידתה בסטנדרט ההתנהגות המצופה ממארגנת הפלגות. 24. גם אם הנתבעת פעלה כסוכנת, חלה עליה חובת זהירות כלפי לקוחותיה לוודא שהשירותים שהיא מתווכת אכן יסופקו ברמה סבירה ובהתאם להבטחות שניתנו. ## אחריות סוכן נסיעות ## 25. על אף טענת הנתבעת כי פעלה כסוכנת בלבד, הרי שעל פי הפסיקה, סוכן נסיעות אינו פטור מאחריות כאשר הוא בוחר את השירותים ומתחייב על רמתם ומועדיהם. 26. הנתבעת, כמי ששיווקה את ההפלגה וגבתה תשלום מהתובעים, יצרה מצג של אחריות כלפיהם, ועל כן אינה יכולה להתנער מאחריותה בטענה של היעדר יריבות. 27. התובעים התקשרו עם הנתבעת באופן ישיר, סמכו על הבטחותיה ועל מקצועיותה, ועל כן הנתבעת היא הכתובת הלגיטימית לדרישותיהם ולתלונותיהם בגין הכשלים בהפלגה. 28. הנתבעת, כגורם המקצועי והמתווך, הייתה בעלת הידע והיכולת לבחון את טיב השירותים המוצעים על ידי בעלי האנייה, ועל כן חבה בחובת זהירות מוגברת כלפי התובעים. 29. העובדה שהנתבעת ניסתה לצרף את בעלי האנייה כנתבעים, ולאחר מכן משכה את בקשתה, מחזקת את הטענה כי היא עצמה ראתה עצמה כבעלת אחריות כלפי התובעים. ## עוגמת נפש ## 30. התובעים סבלו מעוגמת נפש רבה כתוצאה מהאיחור המשמעותי, ביטול העצירה בקפריסין, והתנאים הירודים בחדרם, אשר פגעו קשות בחוויית הנופש שלהם. 31. חופשה, ובפרט הפלגה, נועדה להנאה ולרוגע, והכשלים הרבים שפורטו לעיל הפכו את החוויה למתסכלת ומאכזבת, ובכך גרמו נזק בלתי ממוני משמעותי. 32. הציפייה לטיול מהנה ורגוע התחלפה באכזבה מרה, תסכול וחוסר נוחות, וזאת בשל התנהלות רשלנית והפרת התחייבויות מצד הנתבעת. 33. הפסיקה מכירה בזכות לפיצוי בגין עוגמת נפש במקרים של הפרת חוזה ורשלנות, ובפרט כאשר מדובר בשירותי תיירות ונופש, בהם מרכיב ההנאה הוא מרכזי. 34. סכום הפיצוי הנדרש בגין עוגמת נפש משקף את הפגיעה הניכרת בהנאתם של התובעים ואת התסכול הרב שנגרם להם עקב הכשלים בהפלגה. ## אי-מימוש ההנחה העתידית ## 35. ההנחה שניתנה לתובעים להפלגה עתידית אינה ניתנת למימוש בפועל, שכן האנייה נמכרה לבעלות אחרת, ובכך הפכה את הפיצוי החלקי שניתן לחסר משמעות. 36. הנתבעת, כמי שהציעה את ההנחה, הייתה צריכה לוודא את יכולת מימושה, ובכך שלא עשתה כן, היא למעשה לא סיפקה פיצוי אמיתי לתובעים. 37. אי-מימוש ההנחה מהווה נזק כספי ישיר לתובעים, שכן שווי ההנחה היה אמור לקזז חלק מהנזקים שנגרמו להם, וכעת הם נותרו ללא פיצוי זה. 38. כבוד בית המשפט מתבקש להורות על המרת שווי ההנחה לפיצוי כספי, על מנת להשיב לתובעים את שווי הפיצוי שהובטח להם ולא מומש. 39. אין זה סביר לדרוש מהתובעים להפליג שוב באותה אנייה, במיוחד לאור החוויה השלילית שעברו, ועל כן יש להמיר את ההנחה לפיצוי כספי. ## חובת גילוי נאות ## 40. הנתבעת הפרה את חובת הגילוי הנאות כלפי התובעים, בכך שלא גילתה להם מראש על הסיכונים לאיחור בהפלגה, לביטול העצירה בקפריסין, או לתקלות אפשריות במערכות האנייה. 41. לו היו התובעים מודעים לסיכונים אלו, ייתכן שהיו בוחרים שלא להצטרף להפלגה כלל, או שהיו דורשים תנאים אחרים, ועל כן אי-הגילוי פגע באוטונומיית הרצון שלהם. 42. חובת הגילוי חלה על הנתבעת כגורם מקצועי בתחום התיירות, אשר מחויב לספק מידע מלא ואמין ללקוחותיו, ובכך לאפשר להם לקבל החלטות מושכלות. 43. הסתרת מידע מהותי אודות תנאי ההפלגה והסיכונים הכרוכים בה, מהווה התנהלות בחוסר תום לב מצד הנתבעת ופוגעת באמון שניתן בה. 44. הנתבעת הייתה צריכה לכלול בתנאים הכלליים התייחסות ברורה לסיכונים אלו, ובכך שלא עשתה כן, היא הפרה את חובתה כלפי התובעים. ## אחריות למצגי שווא ## 45. הנתבעת הציגה בפני התובעים מצגי שווא בנוגע למועד היציאה של האנייה ולכלול העצירה בקפריסין, מצגים שהתבררו כלא נכונים. 46. התובעים הסתמכו על מצגים אלו בעת קבלת החלטתם להזמין את ההפלגה, ועל כן הנתבעת אחראית לנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהסתמכות זו. 47. מצגי השווא, בין אם נעשו בזדון ובין אם ברשלנות, יצרו אצל התובעים ציפיות שלא מומשו, ובכך גרמו להם נזק ישיר ועקיף. 48. הנתבעת, כגורם מקצועי, הייתה צריכה לוודא את אמיתות המידע שהיא מוסרת ללקוחותיה, ובכך שלא עשתה כן, היא הפרה את חובתה. 49. הפסיקה מכירה באחריות בגין מצגי שווא, גם אם לא נכללו במפורש בחוזה, כאשר הם מהווים חלק מהרקע להתקשרות ומשפיעים על החלטת הצדדים. ## התעשרות שלא כדין ## 50. הנתבעת התעשרה שלא כדין על חשבון התובעים, בכך שגבתה מהם תשלום מלא עבור שירות שלא סופק במלואו ובתנאים שהובטחו. 51. הנתבעת קיבלה תמורה עבור הפלגה שכללה עצירה בקפריסין ותנאי שהייה הולמים, אך בפועל סיפקה שירות חלקי ופגום, ובכך נהנתה מרווח בלתי מוצדק. 52. העובדה שהנתבעת לא סיפקה פיצוי הולם לתובעים, ובפרט שההנחה שניתנה אינה ניתנת למימוש, מחזקת את טענת ההתעשרות שלא כדין. 53. כבוד בית המשפט מתבקש להורות על השבת הסכומים שנגבו ביתר או על פיצוי התובעים בגובה ההתעשרות שלא כדין של הנתבעת. 54. אין זה צודק שהנתבעת תיהנה מרווחים על חשבון פגיעה בזכויותיהם של התובעים ואי-עמידה בהתחייבויותיה. ## חוסר תום לב ## 55. הנתבעת פעלה בחוסר תום לב כלפי התובעים, הן בשלב המשא ומתן והן במהלך קיום ההסכם, ובפרט בהתנהלותה לאחר התקלות. 56. אי-גילוי הסיכונים, הצגת מצגי שווא, ומתן פיצוי חלקי שאינו ניתן למימוש, מהווים כולם ביטויים לחוסר תום לב מצד הנתבעת. 57. חובת תום הלב חלה על כל צד לחוזה, ובפרט על גורם מקצועי המספק שירותים לציבור, והנתבעת הפרה חובה זו באופן בוטה. 58. התנהלות הנתבעת, אשר התנערה מאחריותה וניסתה לגלגל את האשמה על גורמים אחרים, מעידה על חוסר תום לב ועל ניסיון להתחמק מחובותיה. 59. הפסיקה קובעת כי הפרת חובת תום הלב יכולה להקים עילת תביעה עצמאית ולזכות את הנפגע בפיצויים. ## אחריות שילוחית ## 60. גם אם הנתבעת פעלה כסוכנת, הרי שהיא אחראית באופן שילוחי למעשי ומחדלי בעלי האנייה, שכן היא בחרה בהם ופעלה מטעמם בשיווק ההפלגה. 61. הנתבעת יצרה מצג כלפי התובעים כאילו היא הגורם האחראי על ההפלגה, ועל כן היא אינה יכולה להתנער מאחריות למעשי הגורמים שהיא בחרה לעבוד איתם. 62. הפסיקה מכירה באחריות שילוחית של סוכנים כלפי לקוחותיהם, במיוחד כאשר הסוכן הוא הגורם המקצועי והמתווך בין הלקוח לספק השירות. 63. הנתבעת הייתה בעלת היכולת והסמכות לפקח על פעילות בעלי האנייה ולוודא עמידה בהתחייבויות, ובכך שלא עשתה כן, היא נושאת באחריות. 64. העובדה שהנתבעת משכה את בקשתה לצירוף בעלי האנייה כנתבעים, מחזקת את הטענה כי היא רואה עצמה כבעלת אחריות ישירה או שילוחית כלפי התובעים. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. ##להלן דוגמא לפסק דין:## עניינה של התובענה שלפנינו, שהוגשה ביום 23.12.07, פיצוי התובעים בשל הפלגה ביום 31.5.07 באניה "DREAM" שאורגנה על ידי הנתבעת (להלן - ההפלגה). לטענת התובעים, האניה עזבה את נמל אשדוד בשעה 20:00, למרות שהובטח להם כי ההפלגה תהיה בשעה 15:00. כתוצאה מכך, בוטלה עצירה של האניה בקפריסין, שהיתה מבחינתם אחד משיקוליהם להצטרפות להפלגה. עוד טוענים התובעים כי הנאתם מן ההפלגה נפגמה קשות כתוצאה מתקלה במערכת הביוב באניה, שגרמה לריח בלתי נסבל ולמחסור במים חמים בחדרם במשך כל ההפלגה. כפיצוי, קיבל כל חדר זיכוי בגובה של 100$ לשימוש בברים הפזורים באניה והנחה של 50% בהפלגה עתידית של האניה. התובעים מדגישים כי בתביעתם זו אין הם דורשים פיצוי עבור הנזק שנגרם להם, אלא דרישתם מהנתבעת היא להמיר את ההנחה שניתנה להם להפלגה עתידית בכסף הואיל והם אינם מעוניינים להפליג באותה אוניה שוב וכן כי האניה נמכרה לבעלות אחרת, וככל הנראה, לא תהיה אפשרות לממש את ההנחה שניתנה להם. התובעים דורשים סכום של 2,150 ₪. לטענת הנתבעת, דין התביעה נגדה להידחות על הסף בהעדר יריבות בינה לבין התובעים. הנתבעת מעולם לא היתה בעלת ו/או מפעילת האניה נשוא התביעה, אלא סוכנת עמילה ומתווכת בין ציבור המפליגים לבין בעלי האנייה. לגופו של עניין טוענת הנתבעת, כי האיחור בהפלגה היה אירוע בלתי צפוי שנבע מעיכובים בביקורת של משטרת הגבולות ולא היתה לנתבעת שליטה עליהם. העיכובים הבלתי צפויים שיבשו את לוח הזמנים של האניה, וכתוצאה מכך הוחלט לוותר על הביקור בקפריסין. טענה דומה מעלה הנתבעת לגבי בעיות האינסטלציה באניה במהלך ההפלגה. הנתבעת טוענת כי כמתווכת בלבד אינה חבה חובת זהירות קונקרטית כלפי התובעים הואיל ולא היתה אמורה לצפות את הנזק שייגרם מהעיכוב של משטרת הגבולות וכן בעת ההפלגה עצמה, ולכן אין להטיל עליה כל אחריות בגין עוולת רשלנות. ביום 14.2.08 התקבלה בקשת הנתבעת לצרף כנתבעים את בעלי האניה, החברות TUMACO NAVIGATION ו - DREAM PRINCE CRUISES (להלן - בעלי האניה), ואף ניתן היתר לפי תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי להמצאת כתב התביעה אל מחוץ לישראל. ביום 30.6.08 הגישה הנתבעת בקשה למשיכת הבקשה לצירוף בעלי האניה כנתבעים מהטעם שהאניה נמכרה לגוף שלישי, ולא נותרו עוד כספים מכספי התמורה ואף אין עוד ייצוג משפטי לבעלי האניה בישראל. בהעדר התנגדות מצד התובעים, הואיל ולטענתם הנתבעת היא האחראית הבלעדית כלפיהם, בקשת הנתבעת התקבלה, והתיק נקבע לדיון, כאשר רק הנתבעת נותרה כנתבעת בתיק. בדיון שהתקיים בפני ביום 14.6.09 חזרו הצדדים על עמדותיהם. עיון בתנאים הכלליים שנמסרו לתובעים על ידי הנתבעת (נספח א' לכתב ההגנה) מעלה, כי הנתבעת פעלה כסוכנת נסיעות המתווכת בין התובעים לבין בעלי האניה ושיווקה עבורם את ההפלגות מישראל. על אף שברורה לי תחושתם של התובעים לפיה הנתבעת היא זו שמכרה להם את ההפלגה ומבחינתם היא הכתובת לתלונותיהם, ואף המלצתי לצדדים לסיים את התיק מחוץ לכתלי בית המשפט - הרי שמבחינה משפטית אין יריבות בין התובעים לנתבעת, אלא רק בינם לבין בעלי האניה. על פי ההלכה הפסוקה, משבחר סוכן הנסיעות את השירותים ושאר האמצעים הדרושים כדי שהטיול אשר נמכר באמצעותו יקוים במועדים עליהם התחייב וברמה עליה התחייב - אין הוא אחראי לשיבושים שחלו ושאותם לא ניתן היה ולא צריך היה לצפות (ראה לעניין זה, ת"א (מחוזי י-ם) 165/88 דהן אאידה ואח' נ. זאב רפאל). לצערי, המקרה של התובעים איננו המקרה היחיד. בתביעות שהוגשו נגד הנתבעת בבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה (ת"ק 2409/07 ו-ת"ק 2410/07) בדיוק באותו נושא והמתייחסות לאותה ההפלגה באניה "DREAM", אימץ כב' השופט (בדימוס) שטרסמן גבריאל, בפסק דין מיום 2.12.07, את עמדת הנתבעת, וקבע כי לא היתה לתובעים עילת תביעה כלפי הנתבעת. כך גם בפסקי דין אחרים, וביניהם ת"ק 3583/07 בבית משפט זה. לפיכך, אין מנוס מדחיית התביעה. הואיל והתברר כי הגשת התביעה נגד בעלי האניה איננה אפשרית מבחינה מעשית - לא ראיתי ליתן צו להוצאות. כתב תביעהמסמכיםהפלגות נופש (תביעות)משפט ימי - דיני ימאות