זיוף חוזה עם חברת פלאפון - דוגמא לכתב תביעה

##דוגמא לכתב תביעה:## ## א. תיאור בעלי הדין ## 1. התובע, מר _______, ת.ז. _________, תושב _________, _________, הינו אזרח ותושב ישראל. 2. הנתבעת 1, מר _______, ת.ז. _________, תושב _________, _________, שימש כסוכן מכירות מטעם הנתבעת 2 ו/או הצד השלישי בעת הרלוונטית לאירועים נשוא התביעה. 3. הנתבעת 2, _______ תקשורת בע"מ, ח.פ. _________, הינה חברה פרטית המאוגדת בישראל ועוסקת במתן שירותי תקשורת סלולרית. 4. הצד השלישי, _______ החזקות בע"מ, ח.פ. _________, הינה חברה פרטית המאוגדת בישראל, אשר שימשה כגוף מורשה לשיווק ומכירת שירותים מטעם הנתבעת 2. ## ב. הסעד המבוקש ## 5. כבוד בית המשפט מתבקש להורות על ביטול שני החוזים להספקת שירותי רדיו טלפון מיום 25.6.08, אשר נחתמו בין התובע לבין הנתבעת 2. 6. כבוד בית המשפט מתבקש להורות על ביטול כל החיובים שחויב התובע על ידי הנתבעת 2 בגין החוזים שבוטלו, לרבות קנסות וסנקציות שהוטלו עליו עקב ניתוקו משירותיה. 7. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעים 1 ו-2 ואת הצד השלישי, ביחד ולחוד, לפצות את התובע בסך כולל של 17,800 ₪, בגין נזקים שנגרמו לו, לרבות טרחה ועוגמת נפש, כתוצאה ממעשיהם ומחדליהם. 8. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעים 1 ו-2 ואת הצד השלישי, ביחד ולחוד, בהוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין בתוספת מע"מ כחוק. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 9. עילת התביעה נולדה ביום 25.6.08, עת נחתמו שני החוזים בין התובע לנתבעת 2, וכן לאחר מכן, עם גילוי זיוף החוזים, אי קיום ההתחייבויות, והסירוב של הנתבעת 2 לבטל את החוזים. 10. הנתבע 1, סוכן מכירות מטעם הנתבעת 2 ו/או הצד השלישי, הגיע לפגישה עם התובע לאחר פניה מצד הנתבעת 2, והבטיח לו הטבות משמעותיות בתמורה למעבר מחברת _______ לקבלת שירותים מהנתבעת 2. 11. ההבטחות כללו, בין היתר, קבלת שני מכשירי טלפון חינם, תשלום דמי הניתוק לחברת _______, 2 אוזניות _______ ונרתיקים חינם, וכן מכשיר _______ או טלוויזיה חינם. 12. בפועל, התובע חויב בכרטיס אשראי עבור מכשירי הטלפון, המשיך לשלם לחברת _______, חויב עבור מכשיר ה-_______, ולא קיבל את האוזניות והנרתיקים שהובטחו לו. 13. לאחר שהתובע גילה את אי ההתאמות בין ההבטחות לבין המציאות, הוא פנה לנתבעת 2 בבקשה לבטל את החוזים, אך בקשתו סורבה בטענה שחלפו למעלה מ-14 יום. 14. התובע גילה כי החוזים עליהם חתם זוייפו, בכך שהוספו להם פרטים שלא הובאו בפניו בעת החתימה, לרבות סכום חיוב עבור מכשירי הטלפון ואופן התשלום. 15. לאחר שהתובע התנתק משירותי הנתבעת 2 עקב הפרותיה, היא חייבה אותו בקנסות גבוהים, למרות הפגמים המהותיים בחוזים והפרת ההבטחות. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 16. סמכותו העניינית של בית משפט נכבד זה לדון בתביעה נובעת מסכום התביעה, אשר אינו עולה על הסכום הקבוע בחוק לסמכותו של בית משפט השלום. 17. סמכותו המקומית של בית משפט נכבד זה נובעת ממקום מגוריו של התובע, וכן ממקום התרחשות חלק ניכר מהאירועים נשוא התביעה, לרבות חתימת החוזים וקבלת השירותים. 18. התביעה עוסקת בענייני חוזים, הטעיה, חוסר תום לב וזיוף, נושאים הנמצאים בסמכותו של בית משפט נכבד זה. 19. הנתבעת 2 והצד השלישי הינן חברות הרשומות בישראל ופועלות בתחומה, והנתבע 1 הינו אזרח ותושב ישראל, ועל כן לבית משפט נכבד זה סמכות לדון בעניינם. 20. התביעה הוגשה בהתאם להוראות הדין, לרבות תקנות סדר הדין האזרחי, ועל כן לבית משפט נכבד זה סמכות לדון בה. ## ה. פירוט הטענות ## ## זיוף החוזים והוספת פרטים לאחר חתימה ## 21. התובע יטען כי החוזים עליהם חתם זוייפו באופן בוטה, כאשר פרטים מהותיים, כגון סכום החיוב עבור מכשירי הטלפון ואופן התשלום, הוספו לעותקים שהועברו לנתבעת 2 לאחר חתימתו, מבלי שהובאו לידיעתו או קיבלו את הסכמתו. 22. מעשה הזיוף מתבטא באופן מובהק בהשוואת העותקים שנותרו בידי התובע, בהם לא צויין סכום החיוב, לעומת העותקים שהועברו לנתבעת 2, בהם נרשם סכום של 896 ₪ וסומן כי הלקוח מבקש לשלמו ב-36 תשלומים, דבר המעיד על שינוי חד צדדי ופסול. 23. הוספת פרטים מהותיים לחוזה לאחר חתימתו, ללא ידיעת הצד השני והסכמתו, מהווה זיוף במובנו המשפטי, פוגעת באופן אנוש בעקרון חופש החוזים ובאוטונומיית הרצון של התובע, ומצדיקה את ביטול החוזים. 24. הנתבעת 2, באמצעות הנתבע 1, פעלה בחוסר תום לב קיצוני ובמעשה הטעיה מכוון, כאשר הציגה לתובע חוזים חלקיים בעת החתימה, ולאחר מכן השלימה אותם בפרטים מהותיים ששינו את מהות ההתקשרות, ובכך יצרה מצג שווא בפני התובע. 25. העובדה כי הנתבעת 2 לא הצליחה להוכיח שמחיר המכשיר הופיע על החוזים בעת חתימתם על ידי התובע, כפי שהודתה באת כוחה, מחזקת את טענת הזיוף ומטילה ספק כבד באמינות ובחוקיות ההתקשרות כולה. ## הטעיה וחוסר תום לב בכריתת החוזים ## 26. התובע יטען כי הנתבע 1, כסוכן מטעם הנתבעת 2, הטעה אותו במצגי שווא מהותיים טרם חתימת החוזים, כאשר הבטיח לו הטבות משמעותיות, כגון מכשירים חינם וזיכויים מלאים, אשר בפועל לא קוימו או קוימו באופן חלקי ומטעה. 27. ההבטחה למכשירי טלפון חינם, אשר הייתה גורם מכריע בהחלטת התובע לעבור לנתבעת 2, התבררה כהטעיה, שכן התובע חויב בפועל עבור המכשירים, גם אם במנגנון של "חיוב-זיכוי", אשר לא הובהר לו כראוי. 28. הנתבעת 2 פעלה בחוסר תום לב מובהק בכך שלא דאגה להבהיר לתובע את כל תנאי ההתקשרות באופן ברור ושקוף, ובמיוחד את מנגנון ה"חיוב-זיכוי" המורכב, אשר נועד לטשטש את העובדה שהמכשירים אינם ניתנים חינם. 29. התנהלות הנתבע 1, אשר כללה הבטחות שווא לגבי _______ חינם או גלישה חינם, בעוד שבפועל התובע חויב בתשלום קבוע עבור שירות "_______", מהווה הטעיה נוספת ופגיעה באמון הצרכן. 30. חוסר תום הלב של הנתבעת 2 בא לידי ביטוי גם בסירובה לבטל את החוזים, למרות שהוצגו בפניה הוכחות חותכות לזיוף ולהטעיה, ובכך היא המשיכה להחזיק את התובע בהתקשרות פגומה ובלתי חוקית. ## הפרת התחייבויות חוזיות ## 31. התובע יטען כי הנתבעת 2 הפרה באופן יסודי את התחייבויותיה על פי החוזים וההבטחות שניתנו לו טרם חתימתם, בכך שלא סיפקה לו את האוזניות והנרתיקים שהובטחו, ולא שילמה את דמי הניתוק לחברת _______. 32. ההבטחה ל"_______ או גלישה חינם", אשר הופיעה במזכרים שנכתבו על ידי הנתבע 1, הופרה כאשר התובע חויב בתשלומים עבור שירות ה-_______, בניגוד מוחלט למצג שהוצג לו. 33. הנתבעת 2 הכחישה את ההבטחה למתן אוזניות ונרתיקים, ורק לפנים משורת הדין, ובחלוף חודש וחצי מיום העסקה, נאותה להעבירם, דבר המעיד על הפרה ראשונית וניסיון להתחמק מאחריות. 34. אי עמידת הנתבעת 2 בהבטחותיה, ובמיוחד אי תשלום דמי הניתוק לחברת _______, גרמה לתובע נזקים כספיים ישירים, שכן הוא נאלץ לשאת בתשלומים אלו בעצמו. 35. הפרת ההתחייבויות מצד הנתבעת 2, יחד עם זיוף החוזים וההטעיה, מהווה עילה מספקת לביטול החוזים ולחיוב הנתבעים בפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לתובע. ## אחריות הנתבעת 2 למעשי הנתבע 1 והצד השלישי ## 36. התובע יטען כי הנתבעת 2 אחראית למעשיו ומחדליו של הנתבע 1, אשר שימש כסוכן מטעמה, וכן למעשיו ומחדליו של הצד השלישי, אשר שימש כגוף מורשה לשיווק ומכירת שירותים מטעמה. 37. הנתבעת 2 לא יכולה להתנער מאחריותה בטענה שהחוזים לא נכרתו על ידה אלא על ידי הנתבע 1, שכן הנתבע 1 פעל כשלוח מטעמה, והיא נהנתה מפירות פעולותיו. 38. על פי דיני השליחות, מעשיו של שלוח מחייבים את השולח, ועל כן הנתבעת 2 אחראית באופן מלא לזיוף החוזים, להטעיה ולהפרת ההתחייבויות שבוצעו על ידי הנתבע 1. 39. הנתבעת 2, כחברה גדולה ובעלת משאבים, הייתה צריכה לפקח על פעולות סוכניה ועל הגופים המורשים מטעמה, ומשלא עשתה כן, היא נושאת באחריות מלאה לנזקים שנגרמו לתובע. 40. העובדה שהנתבעת 2 סירבה לבטל את החוזים גם לאחר שהוצגו בפניה הוכחות לזיוף, ואף הטילה קנסות על התובע, מעידה על אחריותה הישירה למצב ועל חוסר תום ליבה. ## נזקים שנגרמו לתובע ## 41. התובע יטען כי נגרמו לו נזקים כספיים ישירים כתוצאה מחיובים שגויים, קנסות שהוטלו עליו, ואי קבלת ההטבות שהובטחו לו, אשר מסתכמים בסכום התביעה. 42. בנוסף לנזקים הכספיים, התובע עבר מסכת של טרטורים, זלזול, בזבוז זמן ועוגמת נפש רבה, כתוצאה מהתקשרותו בחוזים הפגומים ומהניסיונות הכושלים לבטלם. 43. הטרחה ועוגמת הנפש נבעו מהצורך להתמודד עם זיוף החוזים, עם סירוב הנתבעת 2 לבטלם, ועם הצורך לנהל הליכים משפטיים על מנת להשיב את זכויותיו. 44. התנהלות הנתבעים, אשר כללה הטעיה, זיוף וסירוב לתיקון העוול, גרמה לתובע תחושות של חוסר אונים ותסכול, ופגעה קשות באמונו במערכת היחסים הצרכנית. 45. כבוד בית המשפט מתבקש לפסוק לתובע פיצוי הולם בגין כלל הנזקים שנגרמו לו, לרבות נזקים לא ממוניים, על מנת להשיב לו את המצב לקדמותו ולפצותו על עוגמת הנפש הרבה. ## ביטול החוזים עקב פגם מהותי ## 46. התובע יטען כי הפגם המהותי בזיוף החוזים, קרי הוספת פרטים מהותיים לאחר חתימתו, מקימה עילה ברורה לביטול החוזים מחמת חוסר תום לב ו/או הטעיה, ועל כן יש להורות על ביטולם. 47. העובדה כי הנתבעת 2 לא הצליחה להוכיח שמחיר המכשיר הופיע על החוזים בעת חתימתם, מהווה הודאה בפגם מהותי המצדיק את ביטול ההתקשרות כולה. 48. ביטול החוזים נדרש גם לאור הפרת ההבטחות המהותיות שניתנו לתובע, אשר היוו תנאי יסודי להתקשרותו, ומשלא קוימו, החוזים אינם תקפים. 49. הפסיקה קבעה כי חוזה שנכרת בחוסר תום לב או בהטעיה, ניתן לביטול על ידי הצד הנפגע, ועל כן במקרה דנן, לאור מכלול הנסיבות, יש להורות על ביטול החוזים. 50. ביטול החוזים יחזיר את הצדדים למצבם טרם ההתקשרות, ויחייב את הנתבעת 2 לבטל את כל החיובים שחויב התובע בגינם, תוך השבת כל פריט שנותר ברשותו של התובע. ## אחריות אישית של הנתבע 1 ## 51. התובע יטען כי הנתבע 1 אחראי באופן אישי למעשי הזיוף, ההטעיה וחוסר תום הלב שביצע כלפי התובע, ועל כן יש לחייבו בפיצויים בגין נזקיו. 52. הנתבע 1, כמי שניהל את המשא ומתן וחתם על המזכרים המבטיחים, ידע היטב על ההבטחות שניתנו לתובע, ופעל במכוון להטעותו ולזייף את החוזים. 53. אי התייצבותו של הנתבע 1 לדיון, על אף שזומן כדין, מחזקת את הטענות נגדו ומעידה על ניסיון להתחמק מאחריות למעשיו. 54. הנתבע 1, כמי שפעל באופן ישיר מול התובע, יצר את המצג השוואי והיה הגורם הישיר לזיוף החוזים, ועל כן אחריותו לנזקים היא אחריות אישית וישירה. 55. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבע 1 בפיצוי התובע בגין חלקו בנזקים שנגרמו לו, כפי שנקבע בפסיקה במקרים דומים. ## חובת גילוי נאות ויחסי צרכנות ## 56. התובע יטען כי הנתבעת 2 הפרה את חובת הגילוי הנאות המוטלת עליה כיחסי צרכנות, בכך שלא הציגה בפניו את כל הפרטים המהותיים של החוזים באופן ברור ושקוף. 57. יחסי צרכנות מחייבים את הספק לנהוג בשקיפות מלאה ובאופן הוגן כלפי הצרכן, ובמקרה דנן, הנתבעת 2 כשלה בכך באופן חמור. 58. הוספת פרטים לחוזה לאחר חתימתו, מבלי ליידע את הצרכן, מהווה הפרה בוטה של עקרונות הגילוי הנאות וההגינות ביחסי צרכנות. 59. הפסיקה קבעה כי על חברות גדולות מוטלת חובה מוגברת לנהוג בתום לב ובשקיפות כלפי צרכנים, וכי מעשים כגון זיוף חוזים אינם מקובלים במסגרת יחסי צרכנות. 60. כשל הנתבעת 2 בעמידה בחובת הגילוי הנאות ובהתנהלות הוגנת, מצדיק את ביטול החוזים ואת חיובה בפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לתובע. ## התנהלות הנתבעת 2 לאחר גילוי הזיוף ## 61. התובע יטען כי התנהלות הנתבעת 2 לאחר גילוי הזיוף הייתה בלתי סבירה ובלתי הוגנת, בכך שסירבה לבטל את החוזים למרות שהוצגו בפניה הוכחות חותכות לזיוף. 62. הנתבעת 2, במקום לתקן את העוול ולבטל את החוזים הפגומים, בחרה להתכחש לטענות התובע ולהפעיל נגדו קנסות וסנקציות בגין ניתוקו משירותיה. 63. סירוב הנתבעת 2 לבטל את החוזים, למרות הודאת באת כוחה כי לא ניתן להוכיח שמחיר המכשיר הופיע על החוזים בעת חתימתם, מעיד על חוסר תום לב מתמשך ועל ניסיון להתחמק מאחריות. 64. התנהלות זו של הנתבעת 2 גרמה לתובע טרחה ועוגמת נפש נוספת, והכריחה אותו לנקוט בהליכים משפטיים על מנת להגן על זכויותיו. 65. כבוד בית המשפט מתבקש לראות בהתנהלות הנתבעת 2 לאחר גילוי הזיוף כגורם מחמיר, המצדיק פסיקת פיצויים גבוהים יותר לתובע. ## הפרת חובת הזהירות ## 66. התובע יטען כי הנתבעת 2 הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה כלפי לקוחותיה, בכך שלא פיקחה כראוי על פעולות סוכניה ועל תהליכי כריתת החוזים. 67. חובת הזהירות מחייבת את הנתבעת 2 לוודא כי החוזים הנחתמים מטעמה תקינים, חוקיים ומשקפים את הסכמת הצדדים, וכי לא מתבצעים בהם זיופים או הטעיות. 68. כשל הנתבעת 2 בפיקוח על הנתבע 1 ועל הצד השלישי, אשר הוביל לזיוף החוזים ולהטעיית התובע, מהווה הפרה של חובת הזהירות וגורם לאחריותה בנזיקין. 69. הנתבעת 2 הייתה צריכה לצפות כי אי פיקוח הולם על סוכניה עלול להוביל למעשים פסולים כגון זיוף והטעיה, ועל כן היא נושאת באחריות לנזקים שנגרמו. 70. הפרת חובת הזהירות מצד הנתבעת 2, יחד עם שאר העילות, מצדיקה את חיובה בפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לתובע. ## עשיית עושר ולא במשפט ## 71. התובע יטען כי הנתבעת 2 התעשרה שלא כדין על חשבונו, בכך שגבתה ממנו תשלומים עבור שירותים ומכשירים שלא סופקו לו כפי שהובטח, או עבור חוזים שזוייפו. 72. החיובים שבוצעו על ידי הנתבעת 2 עבור מכשירי הטלפון, ה-_______ והקנסות, כאשר החוזים פגומים ובוטלו, מהווים עשיית עושר ולא במשפט. 73. הנתבעת 2 קיבלה כספים מהתובע ללא בסיס חוקי או חוזי תקף, ועל כן עליה להשיבם לתובע בתוספת ריבית והצמדה. 74. עקרון עשיית עושר ולא במשפט מחייב את הנתבעת 2 להשיב לתובע את כל הכספים שנגבו ממנו שלא כדין, על מנת למנוע התעשרות בלתי מוצדקת. 75. כבוד בית המשפט מתבקש להורות לנתבעת 2 להשיב לתובע את כל הסכומים שנגבו ממנו שלא כדין, כחלק מהסעדים המבוקשים בתביעה. ## אחריות הצד השלישי ## 76. התובע יטען כי הצד השלישי, _______ החזקות בע"מ, אחראי אף הוא לנזקים שנגרמו לו, שכן הנתבע 1 פעל כעובד או שלוח מטעמו. 77. הצד השלישי, כגוף מורשה לשיווק ומכירת שירותים מטעם הנתבעת 2, היה צריך לפקח על פעולות עובדיו וסוכניו, ומשלא עשה כן, הוא נושא באחריות למעשיהם. 78. טענת הצד השלישי כי הנתבע 1 אינו עובד אצלו עוד, וכי לא אותר לקראת הדיון, אינה פוטרת אותו מאחריות למעשים שבוצעו בעת שהנתבע 1 פעל מטעמו. 79. הצד השלישי, כמי שהיה אחראי על הכשרת הנתבע 1 ועל פיקוחו, נושא באחריות למעשי הזיוף וההטעיה שבוצעו על ידו. 80. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הצד השלישי בפיצוי התובע בגין חלקו בנזקים שנגרמו לו, כפי שנקבע בפסיקה במקרים דומים. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. ##פסק דין לדוגמא:## לפניי תביעה, במסגרתה עתר התובע, כי חברת פלאפון תקשורת בע"מ (להלן הנתבעת 2) ומר עזר ארז ששימש כסוכן מכירות שלה (להלן- הנתבע 1), יפצו אותו בסך של 17,800 ₪ בגין זיוף חוזה, אי קיום התחייבויות על פי החוזה, טרחה ועוגמת נפש שנגרמו לו לטענתו, עקב התקשרותו עם הנתבעת 2 בשני חוזים להספקת שירותי רדיו טלפון מיום 25.6.08 (להלן- החוזים). לטענת התובע, הנתבע 1, אשר הגיע לפגישה עימו לאחר פניה מצד הנתבעת 2, הבטיח לו כי אם יעבור מחברת סלקום לקבלת שירותים מהנתבעת 2, יקבל שני מכשירי טלפון חינם, תשלום דמי הניתוק לחברת סלקום, 2 אוזניות "בלוטוס" ונרתיקים חינם, וכן ג'י.פי.אס או טלויזיה חינם, אך בפועל הוא חוייב בכרטיס אשראי עבור מכשירי הטלפון, המשיך לשלם לחברת סלקום, חוייב עבור הג'י.פי.אס, ולא ניתנו לו האוזניות והנרתיקים. לטענתו, לאחר שגילה זאת ופנה בבקשה לבטל את החוזים, הנתבעת 2 סירבה לביטול החוזים בטענה שחלפו למעלה מ-14 יום, ולאחר שהתנתק משירותיה, חייבה אותו בקנסות גבוהים. עוד טען התובע, כי לאחר שנאמר לו ע"י הנתבעת 2 כי בחוזים עליהם חתם נאמר מפורשות כי הוא מתיר לה לגבות את שווי מכשירי הטלפון בתשלומים, הוא בדק וגילה כי החוזים זוייפו, כך שהוספו להם פרטים שלא הובאו בפניו בעת שחתם עליהם. התובע צירף לכתב התביעה העתקים של החוזים שהיו בידיו, העתקים של החוזים שנשלחו לו ע"י הנתבעת 2, וכן מזכרים שנכתבו לטענתו ע"י הנתבע 1. הנתבעת 2 טענה כי החוזים לא נכרתו על ידה, אלא ע"י הנתבע 1, שאינו עובד שלה אלא של חברת מוטי כהן החזקות בע"מ (להלן- הצד השלישי), גוף מורשה לשיווק ומכירת שירותים מטעמה. לפיכך, הגישה הודעה לצד שלישי, וטענה כי אין לחייבה בגין מעשיו או מחדליו של הצד השלישי. בנוסף, טענה הנתבעת 2, כי כל תנאי ההתקשרות עימה הובהרו לתובע ע"י הנתבע 1, לרבות העובדה שהמכשירים נמכרו לו במנגנון של "חיוב-זיכוי מלא", וכי בפועל התובע חוייב בעלות המכשיר בפריסה לתשלומים וזוכה בסכום העולה על סכום החיוב. הנתבעת 2 טענה, כי התובע חתום על החוזים בהם כתובים עלות המכשירים ואופן התשלום, ועל כן לטענת התובע, כי היה עליה לתת לו את מכשירי טלפון בחינם, אין על מה לסמוך, וכך גם לגבי טענתו בדבר זיוף החוזים. עוד טענה הנתבעת 2, כי שילמה לתובע זיכויים עבור התניידותו מחברת סלקום, מעבר לסכומים שנטענו על ידו. בנוסף טענה הנתבעת 2, כי למרות שבחוזים לא כתוב דבר לגבי ההבטחה לאספקת אוזניות, נרתיקים ושקע למצת רכב, היא נאותה, לפנים משורת הדין, להעביר לתובע את האביזרים הנ"ל ביום 5.8.08, אך הדבר לא ריצה אותו, והוא בחר להתנתק משירותיה ולהפר את החוזים, דבר שאסור היה לו לעשות. הצד השלישי, שהגיש כתב הגנה גם בשם הנתבע 1, טען כי מעולם לא הובטחו לתובע מכשירי טלפון בחינם, או קבלת דמי ההתניידות מ"סלקום" בחזרה, אלא הובטחו לו זיכויים שונים בחשבונות שיוצאו ע"י הנתבעת 2, והוא קיבל כל מה שהובטח לו ומעבר לכך. לטענת ב"כ הצד השלישי, הנתבע 1 כבר לא עובד אצלו, ולא אותר לקראת הדיון, ועל כן אין בידיו מידע האם הכתב במסמכים שצורפו ע"י התובע, הוא אכן כתב ידו של הנתבע 1. יצויין, כי הנתבע 1 לא התייצב לדיון על אף שזומן כדין. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובנספחיהם, ושמעתי את טענות הצדדים לפניי, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי. יצויין, כי לגבי הנתבע 1, מתקבלת התביעה גם מכח אי התייצבותו לדיון. מעיון במסמכים שהגיש התובע, עולה כי על עותק העמוד הראשון לכל אחד מהחוזים, אשר נותר בידי התובע, לא צויין סכום החיוב עבור מכשירי הטלפון, ואילו על העותק שהועבר לנתבעת 2 נרשם סכום של 896 ₪, וסומן כי הלקוח מבקש לשלמו ב- 36 תשלומים. כלומר, מהמסמכים הנ"ל עולה כי הוספו לחוזים פרטים נוספים לאחר חתימתו. מדובר במעשה חמור, וגם אם הוא מבטא את הסכמת הצדדים, שכן הוסכם על הסדר של חיוב-זיכוי (ולמרות הכחשת התובע, או טענתו לחוסר הבנת המונח, הדבר ברור מהמזכרים שצירף לתביעה, שנכתבו לטענתו בכתב ידו של הנתבע 1), מדובר במעשה שלא ייעשה במסגרת יחסי צרכנות בין החברות הגדולות לצרכן. יצויין, כי לדעתי, עובדה זו מהווה פגם מהותי בחוזים, ומקימה עילות לביטול החוזים מחמת חוסר תום לב ו/או הטעיה. יצויין, כי במהלך הדיון, ב"כ הנתבעת 2 הודה כי לא ניתן להוכיח שמחיר המכשיר הופיע על החוזים בעת חתימתם ע"י התובע, ובנסיבות אלו, לא ברור מדוע הנתבעת 2 התכחשה לטענות התובע ולא הסכימה לביטול החוזים, למרות הפגם המשמעותי שהוכח בפניה. בנוסף, מהמזכרים שלטענת התובע נכתבו ע"י הנתבע 1 (טענה אשר לא נסתרה) עולה כי במסגרת ההבטחות שהובטחו לתובע לפני חתימת החוזים, היו "GPS או גלישה חינם". אמנם, בעמוד 2 לכל אחד מהחוזים נרשם כי התובע יחוייב בתשלום קבוע בסך 19.90 ₪ לחודש עבור שירות "navigator", אולם, התובע טען כי לא ראה מעולם דפים אלו, ולאור העדר חתימתו על עמודים אלו, ומהימנותו הבעייתית של הנתבע 1, נראה לי כי יש ממש בטענת התובע כי גם הבטחה זו לא קויימה ע"י הנתבעת 2, שכן חוייב בתשלומים עבור הג'י.פי.אס. עוד יצויין, כי על טופס שכותרתו "הצהרה" נרשם כי "הלקוח מקבל החזרי קנסות מלאים של 1,620 ₪" וכן "2 נרתיקים 2 אוזניות", כך שלא ברור מדוע הכחישה הנתבעת 2 את ההבטחה למתן אוזניות ונרתיקים, ומדוע נעתרה לה רק לפנים משורת הדין, ורק בחלוף חודש וחצי מיום העסקה. בנסיבות אלו, ולמרות שלא הוכח לפניי כי הנתבעת 2 לא עמדה בהבטחה לחיוב-זיכוי מלא עבור המכשירים, או עבור דמי הניתוק מחברת "סלקום", נראה לי כי די בכך שהחוזים עם התובע נכרתו בחוסר תום לב או בהטעיה מצד הנתבע 1, לאור שינויו באופן חד צדדי לאחר כריתתו (דבר שבהחלט יכול להקרא זיוף), ובכך שהנתבעת 2 הפרה הבטחות שהופיעו בחוזים, ולכן אני קובעת כי דין החוזים להתבטל. לאור ביטול החוזים, ברור כי על התובע להשיב כל פריט שנמסר לו עקב ההתקשרות בחוזים, אם עדיין נותר ברשותו, וכי על הנתבעת 2 לבטל את החיובים שחייבה את התובע בגינם. כאמור, התובע עתר גם לפיצוי עבור הטרחה ועוגמת הנפש שנגרמו לו. התרשמתי כי התובע עבר מסכת של טרטורים, זלזול, בזבוז זמן ועוגמת נפש עקב התקשרותו בחוזים עם הנתבעת 2 ועקב הנסיון לבטלם. עם זאת יצויין, כי התובע לא צירף מסמכים התומכים בגובה הנזק שנגרם לו. האחריות העיקרית לנזקי התובע מוטלת על הנתבע 1 ועל הצד השלישי, בשל זיוף החוזים, אולם אין להתעלם מכך, שהתובע הציג לנתבעת 2 הוכחות חותכות לזיוף החוזים, ובכל זאת היא לא שעתה לבקשותיו לבטל את החוזים, ואף הפעילה נגדו קנסות וסנקציות בגין ביטולם על ידו. לפיכך, אני סבורה כי על הנתבעים והצד השלישי להתחלק בנזקיו של התובע, כפי שהוערכו ע"י בית המשפט. לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה. אני מורה על ביטול החוזים שנחתמו בין התובע לנתבעת 2, ועל ביטול החיובים שהנתבעת 2 חייבה את התובע בגינם. הנתבע 1 ישלם לתובע סך של 1,500 ₪, בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יתווספו לסכום האמור הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל. הנתבעת 2 והצד השלישי ישלמו לתובע סך של 1,000 ₪ כל אחד, בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יתווספו לסכום האמור הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל. כתב תביעהמסמכיםפלאפוןסלולר (תביעות)זיוףחוזה