דרישת הכתב - מה נחשב "מסמך בכתב" ?

על פי ההלכה הפסוקה בנושא דרישת הכתב, "מסמך בכתב יכול להיות מורכב משני מסמכים המתקשרים זה לזה באופן טבעי" - ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני, פ"ד ל"ו (2), 151, 160, 161. המקור הפורמאלי לפרשנות המילה "כתב" בסעיף 8 לחוק המקרקעין הינו פקודת הפרשנות. והנה סעיף 1 לפקודה קובע, כי: "'בכתב - לרבות בדפוס, בליטוגרפיה, במכונת כתיבה, בצילום ובכל דרך אחרת של הצגת מילים או ספרות או העתקן, בצורה הנראית לעין" (ההדגשה אינה במקור). האם הקלטה במכשיר טלפון נייד היא מהווה מסמך בכתב ? בית המשפט פסק כי דומה כי הרציונל ההרתעתי של דרישת הכתב שוקל לעבר מסקנה, כי הקלטה על גבי המשיבון הסלולרי, אינה מהווה "מסמך בכתב". אין בכוחה של הקלטה כגון זו להבטיח את המתקשר מפני קלות הדעת והפזיזות העשויות להיות כרוכות בהבטחות הניתנות בעל פה (לרציונל הכפול של דרישת הכתב ובפרט למטרתה ההרתעתית ראו, בין השאר: ע"א 726/71 גרוסמן נ' בידרמן , פ"ד כו (2) 789,781 ; ע"א 106/87 שוויגר נ' רז, פ"ד מו (3) 2, 25). בע"א 380/88 טוקאן נ' אלנששיבי פ"ד מ"ה (5) 410, 423 סיכם כב' השופט בך את ההלכה הנוגעת למהות המסמך הנדרש בזו הלשון: "נוכל, אם כן, לסכם כי דרישת הכתב היא מהותית במובן זה, שללא מסמך בכתב המעיד על קיום עסקה במקרקעין (על כל פרטיה המהותיים שאינם ניתנים להשלמה מהחוק), העיסקה אינה תקפה, ולא ניתן להוכיח את קיומה בדרכים חלופיות... עם זאת, אין המסמך חייב לגלם את ההתחייבות עצמה, אלא מספיק שהוא מעיד באופן ברור על קיומה". ודוק: על המסמך להעיד באופן ברור על התחייבות המוכר - ראו לעניין זה גם את ע"א 276/71 גרוסמן נ' בידרמן , פ"ד כו (2) 781, 788. בע"א 986/93 קלמר נ' גיא, פ"ד נ' (1), 105. נערך בין הצדדים הסכם קומבינציה. ההסכם לא הועלה על הכתב, אך היו קיימים מסמכים לא מעטים שהעידו על היחסים בין הצדדים: תוכנית לבניית הבתים; שיק על סך 15,000$ ששולמו ע"ח; זכרון דברים שהסדיר את בניית השלד אשר נחתם על ידי חלק מהצדדים; מסמכי פתיחת חשבון בנק משותף; בקשות להיתרי בנייה אשר אופן החתימות עליהן יכל לתת אינדיקציה למה שסוכם; טיוטת חוזה לא חתומה להעברת הזכויות במחצית המגרש. בית המשפט פסק, כי למרות שאפשר לדלות מהמסמכים פרטים מהותיים שונים עדיין אין הם מוכיחים בצורה ברורה, בין השאר, כי המשא ומתן בין הצדדים התגבש כדי הסכם.