חיפוש מתקדם
קטגוריה

תחומים ראשיים

חוקים בנושא פיצויי פיטורים

סעיף 1 לחוק פיצויי-פיטורים, התשכ"ג-1963 כל כולו קובע המשכיות כאשר עובד נשאר לעבוד באותו מקום עבודה. וזו לשונו: סעיף זה מסדיר את הזכאות לפיצויי פיטורין כאשר קיימת רציפות בעבודה באותו מקום עבודה.

החוק מכיר ברציפות בעבודה לא רק אצל אותו מעביד אלא גם במקום עבודה אחד. מכאן, שלפי לשון סעיף 1(א) לחוק, חילופי מעבידים שאינם כרוכים בשינוי מקום העבודה - הם כשלעצמם - אינם מהווים עילה לתשלום פיצויי פיטורים

על פי הפסיקה צריך להיות אקט ברור לפיטורים. היסוד הן של פיטורים והן של התפטרות הוא שהצד הפועל נתן ביטוי שאינו משתמע לשתי פנים לכוונתו להביא את יחסי העובד ומעביד, הקיימים בין השניים, לידי גמר.

חישוב פיצויי פיטורים:

הרכיבים הכלולים בשכר הקובע לעניין פיצויי פיטורים, נקבעו בתקנה 1(א) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964, ועל כך נפסק בבית הדין לעבודה כי הרכיבים שבאים בחשבון שכר עבודה לענין חישוב פיצויי פיטורים נקבעו בתקנה 1 לתקנות ולא תמצא ביניהם רכיב של שעות עבודה נוספות. לא היה חולק כי התשלום ששולם בגין עבודת שעות נוספות היה עבור שעות עבודה שאותו עבד בפועל מעבר לשעות העבודה הרגילות, ומשכך הדבר אין לכלול את השעות הנוספות בענין השעות אותן יש להביא בחישוב פיצויי הפיטורים.

הלנת פיצויי פיטורים :

סעיף 20(ג) לחוק הגנת השכר תשי"ח-1958 קובע כי מי שזכאי לפיצויי פיטורים שלא מכוח סעיפים 1(א) או 5 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963, לא יחול לגביו המועד לתשלום פיצויי פיטורים כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנמסרה למעביד קודם לכן דרישה בכתב לתשלום הפיצויים תוך ציון העילה לדרישה: נמסרה הדרישה למעביד לאחר המועד האמור - יחול לגביו המועד לתשלום הפיצויים ביום מסירת הדרישה.

הפסיקה אף קבעה בענין סעיף זה, כי המחוקק מבחין בין מועדים לתשלום פיצויי פיטורים, בין מעביד המפטר עובד לבין עובד המתפטר בנסיבות שקמה לעובד זכות לפיצויי פיטורים בגינן שאינה פיטורים - ובמקרה זה, המועד לתשלום הפיצויים יהיה יום הגשת הדרישה למעביד ע"י העובד (דב"ע מז/6-3 מרדכי קנובל נ' אחדות 1974 בע"מ, פד"ע יח' 378).

עוד קובעת הפסיקה כי עם מסירת מכתב השחרור וט' 161 לעובד או לשליחו (סוכן הביטוח) או לחברת הביטוח, עמד המעביד במחויבותו בשחרור כספי הפיצויים.

שימוע לפני פיטורים :

בית הדין לעבודה פסק כי זכות הטיעון עומדת למי שצפוי להיות נפגע בכל דרך שהוא. זכות זו עומדת לו גם כאשר הדבר לא עולה ממסמך כלשהו. זוהי זכות יסוד הנובעת מכללי הצדק הטבעי.

מטרת השימוע -

בית הדין לעבודה פסק כי הזכות לשימוע לפני פיטורים - זכות הטיעון, נמנית על זכויות היסוד של שיטתנו המשפטית ומטרתה להביא לידי כך שתתקבל החלטה עניינית, מושכלת ומבוררת, תוך מתן תשומת לב מלאה ומתן משקל ראוי לעמדותיו ולעניינו של מי שעלול להפגע מן ההחלטה .

זוהי זכותו הראשונית של העובד לדעת מה הן הטענות המועלות נגדו, או בעניינו ובהתאם ליתן תגובתו להן, להציג את האידך גיסא, מנקודת ראותו, ולנסות לשכנע את בעל הסמכות לשנות מדעתו ככל שיש בה לפגוע בזכויותיו .

החובה על המעביד - להציג בפני העובד את הטענות המופנות כלפיו, את השאלות שעלו בעניינו אשר יש בהן כדי להשפיע על מקבל ההחלטה כל זאת, בפתיחות, בהגינות, ובתום לב, מבלי לכחד דבר מן העובד.

השימוע בא לאפשר למחליט ההחלטה העומדת לפגוע בעובד, לשמוע את טיעוניו באופן שיוכל לשקול את כל ההיבטים ולא רק את עמדת המעביד. הדבר נכון לגבי כל מעביד.

עוד נקבע בפסיקה כי זכות יסד של האדם בישראל היא, כי רשות ציבורית, הפוגעת במעמדו של אדם, לא תעשה כן, בטרם תעניק לאותו אדם את ההזדמנות להשמיע את דעתו. לעניין זכות יסוד זו, אין נפקא מינה, אם הרשות הציבורית פועלת מכוח חיקוק או הנחיה פנימית או מכוח הסכם... בכל מקרה, בו רשות ציבורית מבקשת לשנות את מעמדו של אדם, עליה לפעול כלפיו בהגינות, וחובה זו מטילה על הרשות את החובה להעניק לאותו אדם את ההזדמנות להשמיע את דעתו.

זכות הטיעון של אדם הנפגע על ידי החלטה של השלטון מוכרת בשיטתנו המשפטית. יש והיא קבועה במפורש בדבר חקיקה. אך יש ודבר חקיקה אינו מזכיר אותה במפורשות אלא עובד עליה בשתיקה. גם במקרה זה הזכות קיימת, שכן קיומה של הזכות אינו מותנה בהוראה מפורשת בחוק. נמצא, כי הוראת חוק דרושה, לא כדי להכיר בזכות הטיעון, אלא כדי לשלול אותה. שלילה זו צריכה להיות בלשון ברורה ומפורשת. במקום שהוראת חוק ניתנה למספר פירושים, עדיף הפירוש אשר יתן תוקף ולא יסתור את זכות הטיעון.

הזכות לפיצויי פיטורים סעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים :

(א) מי שעבד שנה אחת ברציפות - ובעובד עונתי שתי עונות בשתי שנים רצופות - אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל ממעבידו שפיטרו פיצויי-פיטורים. "עונה" לעניין חוק זה - שלושה חדשים רצופים בשנה שבהם עבד לפחות 60 יום.

(ב) עובד שעבר ממקום עבודה למקום עבודה אצל אותו מעביד ונתחלפו המעבידים במקום העבודה הנוכחי, זכאי לקבל פיצויי-פיטורים מהמעביד הקודם בעד תקופת עבודתו אצלו או במקום העבודה הקודם כאילו פוטר העובד ביום חילופי המעבידים כאמור; קיבל המעביד החדש כאמור על עצמו, על פי התחייבות בכתב כלפי העובד, את האחריות לפיצויי-הפיטורים שהיה העובד זכאי לקבלם מהמעביד הקודם כאמור, יהיה המעביד הקודם פטור מתשלום הפיצויים ויראו, לעניין חוק זה, את תקופת עבודתו של העובד אצל המעביד הקודם או במקום העבודה הקודם כאילו עבד במקום העבודה הנוכחי.

הודאת סילוק בגין פיצויי פיטורים:

סעיף 29 לחוק פיצויי פיטורים מכשיר 'פשרה' ו'הודאת סילוק', בגין פיצויי פיטורים, אך בית הדין לעבודה ציין בפסיקתו כי באותו סעיף מדובר ב'פשרה' וב'הוראת סילוק' לעניין פיצויי פיטורים במשמעות החוק, היינו בפיצויים עקב סיים יחסי עובד-מעביד, בנסיבות המחייבות בתשלום פיצויים.

עילת התביעה לפיצויי פיטורים נולדת במועד סיום יחסי העבודה, לפי סעיף 11(ה) לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג-1963 הקובע כדלקמן:

"התפטר עובד לאחר שהגיע לגיל הפרישה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים; ואולם מותר לזקוף על חשבון פיצויי הפיטורים המגיעים מכוח סעיף קטן זה, או במקומם, כל סכום המשתלם לעובד מקופת גמל, כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה, עקב תשלומי המעביד לקופה, ושנועד לשמש כפיצויי פיטורים או לבוא במקומם, והוא אף אם לא נתקיימו התנאים האמורים בסעיף 14 או 20".



חיפוש לפי נושא