## בקשה לפטור מהפקדת עירבון בעתירה לדיון נוסף ## בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת: להורות על פטור מלא מהפקדת עירבון בעתירה לדיון נוסף שהוגשה על ידי המבקש, ולחלופין, להפחית את סכום העירבון באופן משמעותי, וזאת לאור מצבו הכלכלי הקשה של המבקש וסיכויי ההצלחה של העתירה. ## ואלו נימוקי הבקשה: ## ## א. הצדדים לבקשה ## 1. המבקש: מר _________ ת.ז. _________, המתגורר בחו"ל, קשיש בן 81 שנה, אשר הגיש עתירה לדיון נוסף על פסק דינו של בית המשפט הגבוה לצדק מיום 28.6.2004 בתיק בג"ץ _________, בו נדחתה בקשתו לקבל קצבת זקנה מישראל. 2. המשיבים: המוסד לביטוח לאומי, באמצעות בא כוחו, עורך דין _________. ## ב. מסכת העובדות ## 3. המבקש, מר _________, יליד שנת 1943, הינו אזרח ישראלי לשעבר המתגורר כיום בארצות הברית. 4. המבקש הגיש עתירה לדיון נוסף לבית המשפט העליון, בה הוא מבקש לבחון מחדש את החלטת בית המשפט הגבוה לצדק שדחתה את בקשתו לקבל קצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי בישראל. 5. עתירתו של המבקש מתבססת על טענתו כי הוא זכאי לקצבת זקנה בישראל, וזאת בהתבסס על השנים הרבות בהן היה תושב ישראל ושילם דמי ביטוח לאומי כחוק. 6. המבקש הינו קשיש בן 81, אינו עובד ומתקיים מקצבה חודשית בסך של כ-500 מארק (כ-250 יורו) המשולמת לו על ידי שלטונות גרמניה, וכן מקצבת זקנה ממשלת ארה"ב בסך של כ-150-200 דולר לחודש. 7. למבקש אין כל רכוש בישראל או מחוצה לה, והוא אינו מקבל קצבת זקנה ממשלת ישראל, למרות שנות עבודתו ותשלום דמי הביטוח. 8. המשיבים מתנגדים לבקשה לפטור מעירבון, בטענה כי סיכויי המבקש לזכות בבקשה לדיון נוסף נמוכים ביותר, וכי מצבו הכלכלי של המבקש, כפי שנטען על ידו, מעמיד את המשיבים בסיכון שלא יוכלו לגבות הוצאות אם ייפסקו לטובתם. 9. בקשה זו נתמכת בתצהירה של בתו של המבקש, גב' _________, המאשרת את מצבו הכלכלי הקשה של אביה. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## מצבו הכלכלי הקשה של המבקש ## 10. המבקש, קשיש בן 81, מתקיים מקצבאות זעומות בלבד, בסך כולל של כ-400-450 יורו לחודש, סכום שאינו מאפשר לו קיום בכבוד ובוודאי שאינו מאפשר לו להפקיד עירבון משמעותי. 11. העובדה כי המבקש אינו עובד ואין לו כל רכוש, כפי שאושר בתצהיר בתו, מהווה ראיה חותכת לחוסר יכולתו הכלכלית לעמוד בדרישת הפקדת עירבון, וזאת בהתאם לעקרונות הפסיקה בנושא. 12. דרישת הפקדת עירבון במקרה זה, כאשר המבקש חי על סף העוני, עלולה למנוע ממנו את הגישה לערכאות ולמנוע ממנו את זכותו החוקתית ליום בבית המשפט, זכות יסוד המעוגנת בחוקי היסוד. 13. הפסיקה הכירה בחשיבות מתן פטור מעירבון במקרים בהם המבקש מוכיח חוסר יכולת כלכלית מוחלטת, וזאת על מנת שלא לפגוע בזכות הגישה לערכאות של אזרחים מעוטי יכולת. 14. הטלת עירבון על המבקש בנסיבות אלו תהווה חסם בלתי עביר בפניו, ותמנע ממנו לממש את זכותו להליך משפטי הוגן, ובכך תפגע בעקרונות הצדק והשוויון בפני החוק. ## סיכויי ההצלחה של העתירה לדיון נוסף ## 15. על אף טענות המשיבים, הפסיקה קבעה כי לצורך בקשה לפטור מעירבון, אין צורך להוכיח סיכויי הצלחה גבוהים במיוחד, אלא די בסיכוי סביר או מספק להצלחת ההליך. 16. מהות העתירה לדיון נוסף, העוסקת בזכות יסוד לקצבת זקנה לאחר שנים של תשלום דמי ביטוח, מעלה סוגיות משפטיות כבדות משקל המצדיקות בחינה נוספת על ידי בית המשפט העליון. 17. העובדה כי עניינו של המבקש נדון בפני מספר ערכאות אינה שוללת בהכרח את קיומו של סיכוי לדיון נוסף, שכן דיון נוסף נועד לבחון סוגיות עקרוניות או מקרים בהם נראה כי נגרם עיוות דין. 18. קיומו של סיכוי מספק להצלחת ההליך, כפי שנקבע בפסיקה, מהווה רכיב מהותי בשיקול הדעת של בית המשפט בעת בחינת בקשה לפטור מעירבון, ואין לדרוש רף הוכחה גבוה מדי. 19. בחינה מעמיקה של טענות המבקש בעתירה לדיון נוסף, ובפרט ההיבטים החוקתיים והסוציאליים של זכאותו לקצבת זקנה, עשויה להצביע על סיכוי ממשי לשינוי ההלכה או לתיקון עוול. ## זכות הגישה לערכאות ## 20. זכות הגישה לערכאות הינה זכות חוקתית יסודית, המהווה נדבך מרכזי בדמוקרטיה ובשלטון החוק, ואין להגבילה אלא במקרים חריגים ומוצדקים. 21. הטלת עירבון על אדם חסר אמצעים עלולה לפגוע בזכות זו באופן בלתי מידתי, ולהפוך את הגישה למערכת המשפט לזכות השמורה לעשירים בלבד. 22. תכלית העירבון היא להבטיח את הוצאות המשיבים, אך תכלית זו אינה יכולה לגבור על זכותו של אזרח ליום בבית המשפט, במיוחד כאשר מדובר בקשיש מעוט יכולת. 23. הפסיקה הדגישה לא אחת את החשיבות שבאיזון בין הצורך להבטיח את הוצאות הצד שכנגד לבין זכות הגישה לערכאות, תוך מתן משקל מיוחד למצבו הכלכלי של המבקש. 24. במקרה דנן, כאשר מדובר בקשיש חסר כל, יש לתת עדיפות מובהקת לזכות הגישה לערכאות, ואין להטיל עליו נטל כלכלי שימנע ממנו לממש זכות זו. ## עקרון השוויון בפני החוק ## 25. עקרון השוויון בפני החוק מחייב כי הגישה למערכת המשפט תהיה שווה לכל אדם, ללא קשר למעמדו הכלכלי או החברתי. 26. הטלת עירבון על המבקש, שאינו מסוגל לעמוד בו, יוצרת אפליה פסולה בין אזרחים עשירים לעניים, ופוגעת בעקרון השוויון. 27. בית המשפט, כשומר חוק וצדק, מחויב להבטיח כי מערכת המשפט תהיה נגישה לכלל האוכלוסייה, ובמיוחד לאוכלוסיות מוחלשות. 28. מתן פטור מעירבון במקרים של חוסר יכולת כלכלית מובהקת, כפי שמתקיים במקרה זה, מהווה יישום נכון של עקרון השוויון בפני החוק. 29. אי מתן פטור מעירבון עלול ליצור רושם כי הצדק נמכר בכסף, ובכך לפגוע באמון הציבור במערכת המשפט ובשלטון החוק. ## מהות העתירה לדיון נוסף ## 30. העתירה לדיון נוסף עוסקת בסוגיה עקרונית וחשובה הנוגעת לזכויות סוציאליות של אזרחים ישראלים לשעבר, אשר שילמו דמי ביטוח לאומי במשך שנים. 31. הסוגיה המשפטית העומדת בבסיס העתירה, בדבר זכאות לקצבת זקנה מישראל על בסיס תקופות ביטוח, הינה בעלת השלכות רוחב על ציבור רחב של אזרחים. 32. דיון נוסף נועד לטפל בסוגיות משפטיות מורכבות ועקרוניות, ובמקרה זה, נראה כי קיימת חשיבות ציבורית רבה לבחינה מחודשת של ההלכה הקיימת. 33. העתירה מעלה שאלות פרשניות חשובות בנוגע לחוק הביטוח הלאומי ולתכליתו, ובפרט ביחס לזכויותיהם של אזרחים ותיקים המתגוררים בחו"ל. 34. מתן אפשרות למבקש להציג את טענותיו בפני הרכב מורחב של בית המשפט העליון, גם ללא הפקדת עירבון, יתרום לבירור יסודי של הסוגיה ולגיבוש הלכה ברורה. ## שיקולי צדק ויושר ## 35. בנסיבות המקרה, כאשר מדובר בקשיש חסר כל, אשר נאבק על זכותו לקצבת זקנה לאחר שנים של תשלום דמי ביטוח, שיקולי צדק ויושר מחייבים מתן פטור מעירבון. 36. הטלת נטל כלכלי בלתי אפשרי על המבקש, תחת נסיבותיו האישיות הקשות, תהווה עוול ותפגע בתחושת הצדק. 37. בית המשפט, בבואו להכריע בבקשה לפטור מעירבון, נדרש לשקול גם את ההיבטים האנושיים והסוציאליים של המקרה, ולא רק את השיקולים הכלכליים הצרים. 38. מתן פטור מעירבון במקרה זה ישקף גישה הומנית ורגישה למצוקתו של המבקש, ויאפשר לו למצות את זכויותיו המשפטיות. 39. הצדק מחייב כי אדם לא יימנע מגישה לערכאות בשל עוניו, ובמיוחד כאשר מדובר בזכויות יסוד כגון קצבת זקנה. ## תקנה 6 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף ## 40. תקנה 6 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, תשמ"ד-1984, מאפשרת לבית המשפט להפחית את סכום העירבון או לפטור ממנו, וזאת בהתאם לשיקול דעתו. 41. סמכות זו מעניקה לבית המשפט גמישות לפעול בהתאם לנסיבותיו הייחודיות של כל מקרה, ובפרט במקרים בהם קיימת מצוקה כלכלית. 42. במקרה דנן, נסיבותיו הכלכליות הקשות של המבקש, יחד עם סיכויי ההצלחה המספקים של העתירה, מצדיקות הפעלת סמכות זו במלואה. 43. הפחתת סכום העירבון לסכום סמלי, או פטור מלא, תהיה בבחינת יישום נכון של התקנה ושל עקרונות הצדק. 44. בית המשפט רשאי, ואף חייב, להפעיל את שיקול דעתו באופן שיאפשר גישה לצדק גם לאלו שאין ידם משגת, וזאת בהתאם לרוח התקנות. ## היעדר רכוש בישראל ## 45. העובדה כי למבקש אין כל רכוש בישראל, כפי שנטען וכפי שאושר בתצהיר, מקשה על המשיבים לגבות הוצאות גם אם ייפסקו לטובתם. 46. עם זאת, אין בעובדה זו כשלעצמה כדי לשלול את זכותו של המבקש לפטור מעירבון, שכן מטרת העירבון אינה להבטיח גבייה בכל מחיר, אלא לאזן בין אינטרסים. 47. במקרים בהם המבקש חסר כל, גם אם הוא מתגורר בחו"ל, יש לבחון את הבקשה לפטור מעירבון בזהירות וברגישות, תוך מתן משקל למצבו האנושי. 48. הפסיקה הכירה בכך שקיומו של בעל דין בחו"ל עשוי להקשות על גביית הוצאות, אך אין בכך כדי להצדיק דחייה אוטומטית של בקשה לפטור מעירבון. 49. יש לאזן בין החשש של המשיבים לבין זכותו של המבקש לגישה לערכאות, ובמקרה זה, האיזון נוטה לטובת המבקש לאור מצבו הכלכלי הקיצוני. ## תצהיר בתו של המבקש ## 50. תצהירה של בתו של המבקש, גב' _________, המאשרת את מצבו הכלכלי הקשה של אביה, מהווה ראיה מהימנה וחשובה התומכת בבקשה לפטור מעירבון. 51. תצהיר זה, המוגש על ידי גורם קרוב המכיר את מצבו של המבקש היטב, מחזק את הטענה בדבר חוסר יכולתו הכלכלית של המבקש. 52. על אף שהמבקש עצמו אינו מצרף ראיות נוספות, תצהיר בתו, יחד עם נסיבות המקרה, מספק תשתית ראייתית מספקת לצורך קבלת הבקשה. 53. בית המשפט נדרש להתייחס לתצהיר זה בכובד ראש, ולהכיר בכך שהוא משקף את המציאות הכלכלית העגומה של המבקש. 54. אין לדרוש מהמבקש, קשיש המתגורר בחו"ל וחסר אמצעים, להציג ראיות פורמליות נוספות, כאשר תצהיר בתו מספק תמונה ברורה של מצבו. ## עקרון המידתיות ## 55. הטלת עירבון בסכום גבוה על המבקש, בנסיבותיו הכלכליות הקשות, אינה עומדת במבחן המידתיות, שכן היא פוגעת בזכותו לגישה לערכאות באופן בלתי סביר. 56. יש לבחון האם קיימת חלופה פחות פוגענית להבטחת הוצאות המשיבים, כגון הפחתת העירבון לסכום סמלי או פטור מלא, אשר תאפשר למבקש לממש את זכותו. 57. הפגיעה בזכות הגישה לערכאות, במקרה זה, אינה עומדת ביחס סביר לתועלת שתצמח למשיבים מהפקדת העירבון, במיוחד לאור חוסר יכולתו של המבקש. 58. עקרון המידתיות מחייב כי כל הגבלה על זכות יסוד, כגון זכות הגישה לערכאות, תיעשה באופן מידתי ותוך פגיעה מינימלית בזכות. 59. במקרה זה, הפקדת עירבון בסכום משמעותי תהווה פגיעה בלתי מידתית בזכותו של המבקש, ועל כן יש להורות על פטור או הפחתה משמעותית. ## ד. סיכום הסעד: ## לאור האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על פטור מלא מהפקדת עירבון בעתירה לדיון נוסף שהוגשה על ידי המבקש, ולחלופין, להפחית את סכום העירבון באופן משמעותי, וזאת לאור מצבו הכלכלי הקשה של המבקש וסיכויי ההצלחה של העתירה. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.ערבוןבג"ץ (בית המשפט הגבוה לצדק)