פסק דין רקע : עסקינן בתביעה כספית לפיצויים, בסך של 104,620 ₪, בגין פגמים נטענים בעבודות הרכבת מטבח אשר ביצעו הנתבעים בביתם של התובעים, במהלך חודש יוני 2006. הנתבע 2, מנהל עסק לריהוט העסק הוא בבעלותו של הנתבע 1, אשר הינו אדם מבוגר. בפועל. מנהלו הינו הנתבע 2, והוא זה אשר ביצע את עבודות הרכבת המטבח בביתם של התובעים. הצדדים סיכמו ביניהם, כי עלות המטבח החדש, אשר תשולם לנתבעים, תהיה 55,000 ₪ בתוספת מע"מ. לאחר סיום עבודות הרכבת המטבח, טענו התובעים לליקויים ופגמים בעבודת הנתבע 2, ופנו אליו לטענתם, הן בכתב והן בעל פה, על מנת שיתקן הליקויים. משלא נענו דרישות התובעים, הגישו תביעתם דנן. הנתבעים הגישו תביעה שכנגד, בסך של 23,525 ₪, אשר לטענתם, לא שילמו להם התובעים עבור עבודתם, בניגוד למוסכם בין הצדדים. במהלך הדיון ביום 20.3.08, הגיעו הצדדים להסכמה, כי פסק הדין בתיק זה יינתן על סמך כתבי הטענות, סיכומי הצדדים וחוות הדעת המצויות בתיק. משהבשילו התנאים, והוגשו הסיכומים, הנני לפסוק בדין. טענות התובעים/הנתבעים שכנגד : לטענת התובעים, הם פנו אל הנתבע 2, בעקבות המלצות אשר קיבלו ממכרים. בעקבות פנייתם, הגיע הנתבע 2 לבית התובעים, במהלך חודש יוני 2006, על מנת למדוד את גודל המטבח, ולסכם בנוגע למחיר ולסוג וטיב העץ בו ישתמש לצורך בניית הארונות. לטענת התובעים, במהלך הפגישה נכח במקום,מר סאלים גראבלי. לטענת התובעים, במטבח שהתקין להם הנתבע 2 נמצאו פגמים רבים, הן בהרכבה עצמה והן בסוג העץ בו נעשה שימוש. בתמיכה לטענתם זו, צרפו התובעים את חוות דעתו של מר אפרים משה וחוות דעתו של מר א. לוינשטיין (נספחים א' ו - ב' לסיכומי התביעה) המפרטות את הליקויים הנטענים במטבח התובעים. התובעים, לטענתם, ביקשו והזמינו ארונות מטבח מעץ מייפל הכוללים הרכבה וגימור מקצועי. הנתבעים התחייבו לספק בתמורה ארונות מטבח, אבזור ועבודות גימור ברמה גבוהה. בפועל, טוענים התובעים, הפרו הנתבעים את ההסכם עמם, כאשר סיפקו ארונות מטבח פגומים, לא סיפקו את האיבזורים וביצעו עבודות גמר בלתי מקצועיות. התובעים טוענים לכישלון תמורה מלא, ומשכך, סוברים כי הם זכאים להשבת התמורה אשר שילמו, במלואה, בצירוף פיצויים. באשר לכתב התביעה שכנגד, טוענים התובעים כי מדובר בתביעה אשר הוגשה בחוסר תום לב, תוך הטעיית בית המשפט, תוך יצירת חוב "יש מאין". התובעת מפנה את בית המשפט לחוות דעתו המפורטת של המומחה מטעם בית המשפט, ומציינת כי הוא תאר בהרחבה את הפגמים אשר מצא במטבח. עוד טוענת התביעה בהקשר זה, כי ההלכה הפסוקה הינה, כי לשם סטייה מהמלצותיו של מומחה אשר מונה מטעם בית המשפט, יש להראות כי בבסיס חוות דעתו עומדים שיקולים לא ראויים. התובעת מכמתת את הסעד הכספי הנתבע, באופן הבא: א. סכום ששולם לנתבע 55,000 ₪ ב. שכ"ט שמאי מר א. לוינשטיין 420 ₪ ג. שכ"ט שמאי מר א. משה 1,200 ₪ ד. עלות אבן שיש למטבח 10,000 ₪ ה. עבודות אינסטלציה, קרמיקה וחשמל 15,000 ₪ ו. הוצאות פירוק המטבח 3,000 ₪ ז. עגמת נפש 20,000 ₪ סה"כ 104,620 ₪ לטענת התובעים, הם יאלצו לבצע תיקונים נוספים במטבח, על מנת לאפשר את החלפת הארונות. כן טוענים הם כי ייגרם נזק ניכר ללוח השיש, אותו יאלצו לפרק לשם החלפת הארונות, והם יאלצו לרכוש לוח שיש חדש, בעלות של 10,000 ₪ (נספח ו' לסיכומי התביעה - חשבונית מס). עוד טוענים התובעים כי ייגרם להם נזק נוסף בגין עבודות ריצוף, אינסטלציה וחשמל (נספח ז' לסיכומי התביעה - חשבונית מס). התובעים צרפו לסיכומיהם את תצהירו של מר סלים גראבלי,אשר הצהיר כי נכח בפגישה בין הצדדים, בה סוכמה העסקה ביניהם. מר גראבלי מצהיר כי התובעים הזמינו ארונות מעץ איכותי מסוג "מייפל" והתחייבו לשלם 55,000 ₪. טענות הנתבעים/התובעים שכנגד : לטענת הנתבעים, הנתבע 2 הינו נגר מקצועי ומיומן, אשר עובד בתחום הנגרות מזה מספר שנים. הנתבעים טוענים, כי הנתבע 1 פנה אליהם בעקבות המלצותיו של מר אלגרבלי סלים, אשר הינו מכר משותף הצדדים. לטענת הנתבעים, הנתבע 1 הזמין את הנתבע 2 לביתו, והזמין עבודות ייצור והרכבת ארונות מטבח מעץ סנדוויץ', כאשר הדלתות יהיו מעץ מלא בשילוב עץ "סנדוויץ'" אדום, חלון מטבח, שתי דלתות כולל משקופים ושלושה משקופים [להלן: "ההזמנה"], והכל בתמורה לסך של 55,000 ₪ בתוספת מע"מ (העתק הזמנת העבודה צורף כנספח א' לתצהיר ההגנה). הנתבעים מדגישים, כי עלותו של עץ "מייפל", אשר התובעים טוענים כי הוא העץ אשר הוזמן, גבוהה בהרבה משוויו של עץ "סנדויץ' אדום", ואם אכן היה מדובר בהזמנת עץ "מייפל", הרי שהעלות הכוללת הייתה מסתכמת בסכום גבוה בהרבה מ 55,000 ₪. התובעים שילמו, לטענת הנתבעים, סך של 40,000 ₪ בלבד וסכום נוסף של 15,000 ₪ שולם בהמחאה אשר לא כובדה על ידי הבנק, בשל הוראת ביטול (להלן ייקרא סכום זה - "החוב"). לטענת הנתבע 2, הוא ביצע מלאכתו כפי שסוכם, ובאיכות ובטיב אשר סוכמו ואין ממש בטענות התביעה. לטענת הנתבע 2, לאחר הרכבת המטבח, החלו התובעים להטרידו בטענות לגבי טיב עבודתו, בכדי להתחמק מתשלום החוב. הנתבע 2 הזמין שמאי מטעמו - מר יצחק סידי, אשר ערך חוות דעת לגבי טיב ואיכות העבודה, ומצא כי כל הפגמים אשר נמצאו והוצגו, ניתנים לתיקון, צביעה או החלפה באם לא ניתן יהא לתקנם. עוד קבע השמאי, כל חלקי הארון יוצרו והורכבו מעץ, לוחות ואבזרי סוג א' בלבד. (חוות הדעת צורפה כנספח ג' לתצהיר ההגנה). בסיכום חוות דעתו, חלק מר סידי על דעת השמאי שלומי ברנשטיין, מטעם התובעים, וקבע כי אין צורך להחליף את כל המטבח, וכי ניתן לתקן הליקויים. על כן, תיקון הנתבע 2 את הנדרש ואף החליף מספר חלקים מהמטבח, על מנת לרצות את התובעים. הנתבע 2 טוען, כי הגיע לבית התובעים מספר פעמים על מנת לבצע תיקונים, וכי צדדים שלישיים, אשר שימשו כבוררים בין הצדדים, קבעו כי העבודה בוצעה בצורה מקצועית ועל הצד הטוב ביותר. את כל התיקונים ביצע הנתבע 2, כך לטענתו, ללא דרישת תשלום נוספת, למרות ההוצאות אשר נגמרו לו בגין קניית חומרים, עבודה וזמן אשר נגזלו ממנו. לטענתו, על אף שתוקנו כל הליקויים, המשיכו התובעים להלין ולדרוש תיקונים נוספים, וזאת לשווא, שכן עבודתו של הנתבע 2 תאמה את המסוכם בהזמנת העבודה. לטענת הנתבע 2, מטרת התובעים הייתה להתחמק מתשלום היתרה המגיעה לו. לטענת הנתבעים, מינוי המומחה מטעם בית המשפט - מר א. שנהב, נדרש לאור הפערים המשמעותיים בין חוות הדעת מטעם התובעים, אשר גרסו כי יש צורך בהחלפת המטבח כולו, לבין חוות הדעת מטעם הנתבעים אשר גרסה כי ניתן לתקן מרבית הליקויים. הנתבעים טוענים, כי חוות הדעת המומחה מטעם בית המשפט, קבעה כי אין צורך להחליף את המטבח בשלמותו, וכי יש לבצע תיקונים בעלות של 25,300 ₪, וניתן יהא להמשיך ולהתגורר בדירה מעת ביצוע התיקונים. חוות דעת זו, טוענים הנתבעים, תואמת את האמור בחוות הדעת מטעמם. באשר לתביעת התובעים, כי יושבו להם 55,000 ₪, טוענים הנתבעים כי מלכתחילה שלמו התובעים 40,000 ₪ בלבד, מה עוד שהתובעים עושים שימוש במטבח ואף מומחה בית המשפט קבע כי ניתן לעשות בו שימוש. באשר לשכר טרחת המומחים מטעם התביעה, טוענים הנתבעים, מדובר בחוות דעת המנוגדות לחוות דעתו של מומחה בית המשפט. מדובר בחוות דעת מופרכות ומוגזמות, כך לטענת הנתבעים. חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט וכן חוות הדעת מטעם הנתבעים, לא ציינו כי יש להחליף את לוח השיש, ולכן סוברים הנתבעים כי אין לחייבם בגין החלפה זו. לטענת הנתבעים, לאור חוות הדעת של מומחה בית המשפט, אין צורך בעבודות אינסטלציה, קרמיקה, חשמל והוצאות נלוות נוספות, ועל כן אין לחייבם בגינן. הנתבעים טוענים, כי הליקויים אשר נמצאו בחוות דעתו של מומחה בית המשפט, אינם מפריעים לתובעים לעשות שימוש מלא במטבח, ועל כן אין מקום לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש. הנתבעים מבקשים מבית המשפט, לקבל את התביעה שכנגד אשר הגישו. לטענתם, עבודת הרכבת המטבח בוצעה בהתאם למוסכם והזמנת העבודה, ואף מעבר לכך. התובעים הם אלו, לטענת הנתבעים, אשר לא עמדו בהסכם ונותרו חבים לנתבע 2 סכום של 15,000 ₪ וכן את תשלום המע"מ עבור העסקה כולה. משכך, טוענים הנתבעים כי התובעים נותרו חברים להם סך של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ על העסקה כולה בגובה 8,525 ₪ ובסה"כ 23,525 ₪. הנתבעים טוענים, כי אף התובעים עצמם מודים, במסגרת סיכומיהם (סעיף 17), כי לא שילמו לנתבעים את כל הסכום עבור ארונות המטבח. הנתבעים טוענים עוד, כי טרם הגשת התביעה שכנגד, פנו לנתבעים במספר הזדמנויות, בעל פה ובכתב, בדרישה כי יסלקו את חובם, על מנת להימנע מהליכים משפטיים, אך ללא הועיל. לטענת הנתבעים, סירוב התובעים לשלם את החוב, כאשר הם ממשיכים לעשות שימוש במטבח, מהווה עשיית עושר ולא במשפט. הנתבעים טוענים, להפרה יסודית מצד התובעים. עוד טוענים הנתבעים, כי התובעים נהגו ונוהגים בחוסר תום לב כלפיהם, הן באי קיום ההסכם והן בעת ניהול המשא ומתן לכריתתו. דיון : בחוות דעתו, בדק המומחה מטעם בית המשפט את ממצאי חוות הדעת של המומחים מטעם הנתבעים, ומצא כי העלות הכוללת של תיקון הליקויים במטבח הינה בסך של 25,300 ₪,כולל מע"מ. עוד קבע המומחה מטעם בית המשפט, כי אין צורך בפינוי הדירה בעת ביצוע התיקונים. סקירת התיקונים המנויים בחוות דעתו של מומחה בית המשפט מעלה, כי אין הוא סבור כי קיים צורך בתיקוני אינסטלציה, חשמל והחלפת לוח השיש. מעמדו של מומחה מטעם בית המשפט, נידון במספר רב של פסקי דין שבהם נקבע בעקביות, כי בהעדר סיבה מהותית, יש להעדיפו על פני חוות דעתם של מומחים מטעם הצדדים. אם כן,מומחה מטעם בית המשפט, מוחזק כמומחה ניטרלי שאינו בעל אינטרס בתיק או עבור מי מהצדדים. בתי המשפט לא יסטו מממצאים של המומחים מטעמם כל עוד לא עלתה סיבה המצדיקה סטייה מעין זו. אביא בעניין זה, מדברי כבוד השופט משה גל, בת.א. ( מחוזי ירושליים) 95 / 83 שאול אסרף נ' י' אדלר ובנו חברה להשקעות בע"מ, עמוד :3 "לא מצאתי כי יש מקום להתערב במסקנותיו בנושא של מר קדרון: הן לאור ההלכות הנוהגות לעניין היקף ההתערבות השיפוטית בקביעותיו של מומחה מוסכם והן לגופן של הטענות. חוות-דעתו ניתנה, כאמור, על יסוד הסכמת הצדדים. על טיבה של הסכמה זו נאמר בפסיקה, שהיא "כמו מלמדת מעצמה, כי הצדדים נמנו וגמרו ביניהם שחוות-הדעת תהווה תשקיף נאמן של המציאות הנדונה כלפי בית המשפט, עד שזה האחרון יוכל לראותה כמשקפת נאמנה את מסכת העובדות המוגמרות והמוסכמות על הצדדים" (ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל, פ"ד נב(4) 563, 568 מול ז'"). במקרה דכאן, הצדדים עצמם, לא העלו טענות כלשהן כלפי חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט ואף ויתרו על זכותם לחקור אותו. הצדדים לא חלקו, על ממצאי חוות דעתו, של מומחה בית המשפט. הצדדים אף הסכימו, כי פסק הדין יינתן על יסוד הכתב, ועל יסוד חוות דעת המומחה. חוות דעת המומחה, מכרעת איפוא. מכאן אפנה לבחינת ראשי הנזק, כמופיע בסעיף 34 לסיכומי התביעה: א. אין מקום להשיב, כפי שדורשים התובעים, את הסכום ששולם לנתבעים במלואו, שכן כאמור, אני מקבלת את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, ועל כן בראש נזק זה אני פוסקת לתובע 25,300 ₪, כולל מע"מ. ב. אני דוחה את התביעות בגין עלות שיש, עבודות אינסטלציה, חשמל וקרמיקה. כן נדחית התביעה לפיצוי בגין הוצאות נלוות לפירוק המטבח. הכל כפי שקבע המומחה שנהב. ג. עגמת נפש - קביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת נפש, נתונה לשיקול דעת בית המשפט והיא חייבת לעמוד במבחן הסבירות. בשקלול הנתונים , אני פוסקת פיצוי בגין ראש נזק זה בסך של 3,000 ₪. ד. אני מקבלת את התביעה עבור שכ"ט המומחים מטעם התביעה בסך של 1,620 ₪. התביעה שכנגד : אין כל מחלוקת, כי הצדדים סיכמו ביניהם, כי התמורה בגין העבודות אשר ביצעו הנתבעים במטבח התובעים תהא 55,000 ₪ בתוספת מע"מ. כך אף עולה מהזמנת העבודה, אשר צורפה כנספח א' לתצהירי ההגנה. בניגוד לנטען בכתבי הטענות אשר הוגשו על ידי התובעים, לא שולמו לתובעים לנתבעים 55,000 ₪ בתוספת מע"מ, כי אם 40,000 ₪ בלבד. כך נאמר במפורש בכתב התביעה, בכתב ההגנה שכנגד וכך אף מצהיר התובע עצמו, בסעיפים 9 ו - 15 לתצהיר מטעמו. במסגרת כתב ההגנה לתביעה שכנגד, הועלתה טענה כי המכר המשותף - מר סאלים גראבלי, שילם לנתבעים במזומן, את היתרה בסך של 15,000 ₪. בשים לב לכך, ובהתייחס לחוות דעת המומחה ממנה עלה כי העבודה שבוצעה אינה מניחה את הדעת, בלשון המעטה, אני קובעת כי אין מקום לדרישות תשלום נוספות של הנתבעים/תובעים שכנגד, מאת התובעים/נתבעים שכנגד. התביעה שכנגד נדחית איפוא. סוף דבר : לאור כל האמור לעיל, הנני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעים סך של 29,920 ש"ח צמוד ונושא ריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למלוא התשלום בפועל. סכום זה מורכב מצירוף הסכומים הבאים : 25,300 ₪,3,000 ₪, 1,620 ₪. כמו כן הנני מחייבת את הנתבעים בתשלום הוצאות התובעים בגין אגרת המשפט בסך של 1,484 ₪ צמוד למדד ונושא ריבית מיום 5/12/06 וכן שכ"ט עורך דינם, בסך כולל של 4,000 ₪, צמוד ונושא ריבית כחוק, מהיום ועד למלוא התשלום בפועל. שאלות משפטיותפיצוייםתביעות מטבחים