הגדרת סבירות בתביעות רשלנות רפואית

מהי "סבירות" בתביעות רשלנות רפואית ? הביטוי "סבירות" מאופיין על ידי בחינה אובייקטיבית הנעשית בידי בית המשפט. ידיעתו או מחשבתו הסובייקטיבית של הנתבע אינה מכרעת בהקשר זה. הביטוי סבירות מצביע על הצורך ברמה נאותה ומספקת של זהירות. טענת הנתבע כי לא צפה את הנזק וכי לא התכוון להזיק אינה מועילה, גם אם בית המשפט מאמין לו, כיוון שהמבחן הוא אובייקטיבי. בית המשפט מתרשם לאחר מעשה מכל נסיבות האירוע, מהמחלה ומהטיפול. ההכרעה המסורה לבית המשפט נעשית במרבית המקרים על-פי חוות דעת של מומחה. בהסתמך על חוות דעת זו, בית המשפט קובע מה היא הרמה המקצועית הנאותה בתחום מסוים של רפואה, מה הן הפעולות שניתן היה לבצע ושהיה צורך לבצע, ומה נעשה בפועל במקרה הקונקרטי. האיזון בין הסיכונים והסיכויים של הטיפולים האפשריים אל מול הטיפול שניתן בפועל והשוואת רמת הטיפול שניתן בפועל לידוע, לאפשרי ולמקובל ברפואה, מלמד לרוב אם ניתן טיפול סביר או שמא ניתן טיפול שאינו עומד ברמה המקצועית הנדרשת. כאשר קיים אשם אובייקטיבי של סטייה מרמת הזהירות של האדם הסביר, הרי אז קמה אחריות בשל רשלנות. יש לבודד את ההתנהגות שגרמה לנזק ולבחון אם מדובר בהתנהגות בלתי סבירה העולה לכדי רשלנות רפואית המקנה פיצויים לנפגע מהמעשה הרשלני.