1. המבקשת מס' 1 (להלן: "המבקשת") היא קטינה ילידת 4.9.2002 והמבקשים 3-2 הם הוריה. המבקשת עתרה בכתב התביעה לפיצוי על נזקים חמורים שנגרמו לה בשל צריכת מוצר פגום של תחליף חלב אם צמחי על בסיס סויה (להלן: "רמדיה צמחית"), ובקיצור, המבקשת טענה כי היא אחת הקורבנות לפרשה הידועה במקומותינו כפרשית רמדיה. המשיבה מס' 1 כפרה בקשר הסיבתי בין מצבה של המבקשת לבין צריכת הרמדיה הצמחית. נקודה עיקרית השנויה במחלוקת בין הצדדים היא, מתי החלה המשיבה להפיץ את הרמדיה הצמחית הפגומה, ומתי החלה המבקשת לצרוך את הרמדיה הצמחית. המבקשת צרפה חוות דעת רפואית של הנוירולוגית ד"ר אביבה פתאל - שהיא הרופאה שגילתה בשעתו את הקשר הסיבתי בין צריכת הרמדיה הצמחית הפגומה לבין הנזק הקשה שנגרם לפעוטות עקב צריכתה - ואילו המשיבה הסתמכה בכתב הגנתה על חוות דעתו של הנוירולוג פרופ' שטיינברג. בחוות דעתו, בחן פרופ' שטיינברג את עניינה של המבקשת תוך השוואה לנתונים בתיקיהם הרפואיים של אחד עשר פעוטות, שלדעתו נפגעו מצריכת רמדיה צמחית פגומה. לחוות הדעת צורפה טבלה, בה מאוזכרים בראשי תיבות שמותיהם של 11 הפעוטות ונתונים רלוונטיים לגביהם. 2. המבקשת עתרה להעביר לעיונה של ד"ר פתאל, המומחית מטעמה, את תיקיהם הרפואיים של 11 הפעוטות עליהם נסמך פרופ' שטיינברג בחוות דעתו, אך המשיבה התנגדה לכך מטעמים של חסיון רפואי ופגיעה בפרטיות של צד ג'. לאור זאת, עתרה המבקשת בבקשה דכאן, להורות למשיבה לחשוף בפניה את התיקים הרפואיים הנ"ל. 3. בבוא בית המשפט לדון בבקשה לגילוי מסמכים, יש לפתוח בשאלת הרלוונטיות. במקרה שלפנינו, לאור חוות דעתו של פרופ' שטיינברג, ועל מנת שיתאפשר למומחים מטעמה של המבקשת להעביר את חוות הדעת תחת שבט ביקורתם, דומה שלא יכולה להיות מחלוקת של ממש, כי המסמכים המבוקשים הם רלוונטיים. יפים לענייננו דברים שנאמרו ברע"א 4385/04 פרוך נ' בית חולים מקאסד (ניתן ביום 21.8.2007): "בשכל הישר אין להלום, כי מסמך יהא חלק מתשתיתה של חוות דעת רפואית המהוה עיקר עמדתו של בעל הדין במשפט, אך העניינים הרלבנטיים שבו לא יגולו לבעל הדין שכנגד, שעה שלא נותרו במעגל הפנימי בין יוצר המסמך לעורך הדין....אין בעל הדין (מקאסד) יכול להחסותו שעה ששימש בעליל בהכנת חוות הדעת..". בהחלטתי במהלך הישיבה מיום 24.12.2006 הוריתי אפוא כלהלן: "...בשלב זה, שמא ניתן לפתור את הסוגיה שהניחו הצדדים לפתחו של בית המשפט אני מורה לנתבעת 1 (רמדיה) למסור לב"כ התובעים את שמותיהם של עורכי הדין שטיפלו באותן משפחות על מנת שב"כ התובעים תפנה אליהם בבקשה כי יוותרו על החסיון הרפואי העומד לזכותם ויסכימו כי החומר שהועבר על ידם בשעתו לרמדיה, יועבר לעיון המומחה מטעמם. למען הסר ספק, מובהר בזה כי התובעים מתחייבים ויתחייבו בפני אותן משפחות שלא לעשות כל שימוש בנתונים אלא לצורכי הליך זה. בית המשפט מביע תקוותו כי תהיה הסכמה לחשיפת הנתונים על ידי אותן משפחות, שאם לא כן, יראה בית המשפט ליתן החלטה לגופה של בקשה. כבר עתה, אקדים ואומר, כי מאחר והבקשה נוגעת לעניינם של צדדים שלישיים, קרי, אותן 11 משפחות, הרי שכל משפחה שמבקשת להתנגד לבקשה לחשיפת הנתונים והמסמכים, תגיש עמדתה לתיק ביהמ"ש לבש"א 15304/06 ועל ב"כ התובעים ליידע אותם לגבי זכותם זו. ב"כ התובעים תצרף העתק החלטה זו למכתבים שתפנה לבאי כוח אותן משפחות". 4. בהתאם להחלטה זו, פנו ב"כ התובעים אל עורכי הדין שייצגו את 11 המשפחות בצירוף העתק ההחלטה (המכתבים הוגשו לתיק בית המשפט). בעקבות הפנייה, ניתנה הסכמה של חמישה מהורי הפעוטות לחשיפת החומר הרפואי, אם כי שניים מהם סייגו הסכמתם בדרישה, שמכל חומר שיועבר, יימחק שמו של הילד. ב"כ המשיבה טען כי המדובר במאות מסמכים, ותהא זו הכבדה רבתי, שאין הוא יכול לעמוד בה, לעבור על כל מסמך ומסמך, ולמחוק את הפרטים המזהים בכל מסמך ומסמך. הנה כי כן, ניצבות בפנינו שתי בעיות: במישור הדיוני-ראייתי - האם ניתן להורות על חשיפת מסמכים של מי שאינו צד להליך? במישור הטכני - עד כמה ניתן להכביד על המשיבה בדרישה לעמול ולמחוק את שמות הפעוטות או שמות הוריהם מאלפי המסמכים הרפואיים. 5. הליכי גילוי מתנהלים בין בעלי הדין לבין עצמם, לגבי מסמכים הקשורים לבעלי הדין עצמם. עם זאת, לעיתים מעורב בהליכי הגילוי צד שלישי. ברגיל, ניתן להבחין בין שלושה סוגים של צדדים שלישיים העשויים להיות מעורבים או נפגעים עקב צו גילוי מסמכים: א. צד שלישי המחזיק במסמכים מושא בקשת הגילוי, אך המידע עצמו עניינו בבעל הדין עצמו, כגון בנק המחזיק בדפי חשבון, רופא המחזיק בתיק רפואי, מס הכנסה המחזיק בדו"חות מס או משטרת ישראל לגבי הרישום הפלילי של בעל הדין. ב. צד שלישי העשוי להיפגע כבדרך אגב מגילוי המסמכים שבידי בעל דין או בידי צד שלישי המחזיק בהם. לדוגמה: צו גילוי המופנה לבנק, אם כבעל דין ואם כצד שלישי המחזיק במסמכים, המורה לבנק לגלות מסמך הכולל פרטים על אודות לקוחות שאינם צד להליך. ג. צו גילוי המופנה ישירות כלפי צד שלישי אף שזה אינו צד להליך, כגון, דרישה כלפי הצד השלישי למסור את דפי חשבון הבנק שלו. לדיון מפורט לגבי שלוש הקבוצות ראה י. עמית "קבילות, סודיות, חסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי - נסיון להשלטת סדר" ספר אורי קיטאי (נבו הוצאה לאור, תשס"ח-2007) 247, עמ' 280-292. ענייננו נופל לכאורה לסוג השני של המקרים. במסגרת הליכי גילוי מסמכים, עלולים להיפגע אינטרסים מוגנים של צדדים שלישיים, שאינם צד להליך ואין להם קשר למושא הסכסוך, כגון פגיעה בפרטיות או חשיפה של סודות מסחריים שלהם. בפסיקה אנו מוצאים מקרים, בהם נדחתה עקב כך בקשת בעל דין להורות על גילוי מסמכים. כך, לדוגמה, בת.א. (מחוזי ת"א) 594/96 משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ נ' דן מרגלית (לא פורסם, 15.9.98) סירב בית המשפט לבקשתו של הנתבע כי הבנק-התובע יגלה מסמכים בתיקי הלוואות של לווים שונים, מאחר שהגילוי עלול לפגוע בפרטיות ובסודיות הבנקאית של לקוחות ושל ערבים להלוואות שאינם צד להתדיינות. מנגד, ניתן להצביע על החלטות בהן הורה בית המשפט לחשוף מסמכים למרות שכללו פרטים הקשורים לצדדים שלישיים. כך, לדוגמה, ברע"א 5460/06 טלבי נ' בנק הפועלים בע"מ (ניתן ביום 13.12.2006) החזיר בית המשפט העליון את התיק לבית המשפט המחוזי, על מנת שיבחן אם ניתן להורות על גילוי מסמכים של חברות שנטלו מהבנק אשראי, ושאינן צד לבקשה לגילוי מסמכים, תוך מניעה או צמצום האפשרות לפגיעה באותן חברות, אם על ידי מחיקת פרטים מזהים או בכל דרך אחרת כפי שימצא לנכון. במקרה אחר, הורה בית הדין לעבודה לגלות פרטים הנוגעים לעובדים שלא היו צד לדיון, תוך הוראה למחוק את שמות העובדים כדי למנוע פגיעה בפרטיותם - עב' (איזורי חיפה) 4322/06 ארז נ' חברת גל מעתון שיווק והפצת עיתונים בע"מ (ניתן ביום 29.11.2006). בשורה של החלטות, הורו בתי המשפט למכס לחשוף רשימוני יבוא או מסמכים הכוללים פרטים לגבי יבואנים שלא היו צד להליך, תוך הוראה על מחיקת פרטים מזהים או פרטים שיש בהם כדי לפגוע בסודות מסחריים של אותם יבואנים - ה.פ. (מחוזי י-ם) 364/93 רוסון בע"מ נ' אבנעל, פ"מ תשנ"ו(2) 500; ת.א. 195/01 (מחוזי חי') י. גיל אימפורט בע"מ נ' מדינת ישראל - אגף המכס תק-מח 2005(1) 6461 (2005); ת.א. (מחוזי י-ם) 7057/05 בש"א 1632/06 פרמה גורי בע" נ' מדינת ישראל - אגף המכס (ניתן ביום 2.11.2006). 6. עיננו הרואות כי ניתן להורות על גילוי מסמכים גם כאשר הגילוי משתרע על מסמכים הנוגעים לצדדים שלישיים, תוך הקפדה על כך שהפגיעה באותם צדדים שלישיים, אם בכלל, תהיה מינימלית ככל שניתן. במקרה דנן, נחה דעתי כי ניתן להיעתר לבקשה מהנימוקים הבאים: ראשית, אקדים ואזכיר כי לכל אחד מהצדדים השלישיים ניתנה אפשרות לעתור לבית משפט זה בבקשה לאסור על גילוי מסמכים הנוגעים לו, אך אף אחד מהצדדים השלישיים לא עשה כן. שנית, ועיקרו של דבר, ניתן לצמצם עד מאוד את הפגיעה בצדדים השלישיים, אם בכלל. גילוי המסמכים המתבקש הוא אך ורק לצורך תיק זה, אך ורק לעיניה של ד"ר פתאל, המומחית מטעם המבקשת, ולאחר שכבר נעשה שימוש במסמכים על ידי פרופ' שטיינברג, המומחה מטעם המשיבה. שני המומחים אמונים על סודיות רפואיות. שמם של הפעוטות או הוריהם או פרטים מזהים אחרים לא ייחשף, כפי שלא נחשף עד היום, וההתייחסות אליהם תיעשה בראשי תיבות בלבד, כפי שנעשה על ידי פרופ' שטיינברג בחוות דעתו. בנוסף לכל אלו, ולשם הזהירות גרידא, יחתמו הורי המבקשת על כתב התחייבות (בנוסח שנשלח על ידם במכתבם מיום 25.1.2007 לאחד מעורכי הדין שייצגו חלק מ-11 הפעוטות). בהתחשב באמור לעיל, איני רואה פגיעה של ממש באינטרס של 11 הפעוטות והוריהם שלגביהם מתבקש גילוי המסמכים (ואזכיר כי חמישה מהם נתנו ממילא את הסכמתם הפוזיטיבית והיתר לא הביעו התנגדות). דווקא בהתחשב בטרגדיה האנושית הקשה שנגרמה עקב פרשית רמדיה, דומני כי ניתן להניח שהורי 11 הפעוטות שנפגעו חשים סולידריות עם הורי המבקשת, בבחינת "אחים לצרה", נוכח האפשרות כי גם המבקשת היא אחת מקורבנות הפרשה. אשר על כן, אני מורה כלהלן: 7. הצדדים יתאמו העברת המסמכים באופן מסודר ומאובטח ממשרדי באי כוח המשיבה אל ד"ר פתאל, על מנת שיתאפשר לה לעיין במסמכים בניחותא לצורך הכנת חוות דעת משלימה. המסמכים יוחזרו על ידי ד"ר פתאל בצורה מסודרת ומאובטחת כעבור 30 יום. למותר לציין כי בחוות הדעת המשלימה של ד"ר פתאל, יוזכרו שמות הפעוטות בראשי תיבות, כפי שנעשה על ידי פרופ' שטיינברג ולמותר לציין כי אף אחד מהצדדים לא יעשה שימוש כלשהו במסמכים אלו, אלא לצרכי המשפט. לאור זאת, אין צורך להורות על מחיקת הפרטים המזהים של 11 הפעוטות מהמסמכים הרפואיים, כך שאיננו נדרשים לשאלת ההכבדה שעוררה המשיבה. ניתנה היום כ"ט ב אדר א, תשס"ח (6 במרץ 2008) בהעדר הצדדים. י. עמית, שופט עיון במסמכיםמסמכים