האם מקבלים משכורת בזמן השעיה ? מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא משכורת בזמן השעיה: 1. לפנינו תביעה לחייב הנתבעת לשלם לתובע הסכומים הבאים: א. שכ"ע (שכר עבודה) בתקופת ההשעיה עד לזיכוי 681,600 ₪ ב. פיצויי פיטורים 154,425 ₪ ס ה " כ 836,025 ₪   זאת בגין יחסי עובד ומעביד שהתקיימו בין הצדדים מ- 21/11/82 עד לפיטוריו ביום 17/2/92.   2. בכתב ההגנה הוכחשו טענות התובע, כן נטען שהתביעה התיישנה. נטען שהתובע פוטר בחשד גניבה, הודה במעשים, לפיכך, אינו זכאי לפיצויי פיטוירם. כן נטען שבפגישה במועצת הפועלים סוכם על גורל פיצויי הפיטורים.   3. להלן העובדות הנוגעות לענין: א) הנתבעת הנה בעלים של מוסך טרקטורים וציוד כבד.   ב) התובע עבד אצל הנתבעת כמכונאי טרקטורים.   ג) יחסי עבודה נמשכו בין הצדדים מ- 21/11/82 עד 17/2/92, מועד בו התובע הושעה, עקב חשד לגניבה (ראה נספח א' לת/1).   לצורכי נוחות להלן נוסח מכתב ההשעיה:   "לכבוד 17/2/92 X גוש חלב   הנדון: מכתב השעיה   על פי תקנון העבודה, סעיף 53(ג) אתה נחשד על ידי הנהלת המפעל בגניבה, ולפיכך, הינך מושעה מעבודתך מיידית, וזאת עד לבירור הנושא בין הצדדים וגמר חקירת המשטרה.   בכבוד רב   הדסים בע"מ"   ד)(1) ביום 20/2/92 התקיימה פגישה עם נציג מועצת הפועלים ובה נרשמו הפרטים הבאים (נספח ב' לת/1).   לצרכי נוחות להלן נוסח הדברים:     "בירור לעובד חאתם גובראן - הדסים נוכחים: דן - נציג הנהלת הדסים. חאתם גובראן - עובד. אביסידריס יצחק - מזכיר איגוד מקצועי. יום חמישי 20/2/92 שעה 10:30.   בירור זה התקיים בעקבות השעיה אשר נשלח לעובד ע"י הנהלת הדסים ביום 17/2/92.   המקרה נתקבלו ידיעות ע"י השומר להנהלת הדסים על גניבות אשר בוצעו ע"י העובד, בעקבות טענה זו זומנו לבירור השומר והעובד בסיכום הבירור כל אחד דבק בגרסתו. הומלץ ואף התקבל על דעת העובד והשומר לקיים בדיקה במכונת פוליגרף בתאריך 16/2/92 בוצעה הבדיקה. בתאריך 16/2/92 נתקבלו תוצאות הבדיקה המורים באופן מוחלט שהשומר דובר אמת ואילו העובד לא דובר אמת ברוב הסעיפים. תוכן תוצאות הבדיקה הועברו לידיעת השומר והעובד.   לאור ממצאים אלו פנתה הנהלת הדסים בתלונה למשטרה לשם חקירת הנושא, במקביל הוצא ע"י הנהלת הדסים מכתב השעיה לעובד לאלתר, עד לקיום בירור זה ואכן הושמעו טענות הצדדים וסכום על דעת הצדדים: (1) העובד ימשיך לשהות בהשעיה מהעבודה. (2) עם סיום חקירת המשטרה וע"פ מסקנותיה באם יוחלט להעביר את הנושא לדיון משפטי לשם העמדת העובד למשפט ויוכח כאשם, אזי העובד יפוטר כאשר מועד הפיטורים יהיו מיום ההשעיה (12/2/92). (3) הזכאות לדמי פיצויים ידון בין הצדדים. (4) והיה והמשטרה משקולים שלה תבטל את המשך החקירה ותראה שאין ממצאים המעידים העמדה לדין את העובד אזי העובד יחזור לעבודה ויקבל שכר מיום ההשעיה, כמו כן ישלח מכתב לעובד ע"י הנהלת הדסים המודיע על זיכוי והתנצלות על המקרה. (5) באם יצא העובד זכאי, מבקש העובד להעמיד לבירור את השומר ולמצות עמו את הדין. (6) העובד יחזיר את כל הציוד עליהם חתום וכל חוסר של ציוד העובד ישא בתשלום כמתחייב. (7) סכום זה נתקבל על דעת הצדדים לבירור.   בברכה אביסידריס יצחק מ.א מקצועי העתקים: דן - הדסים אזור תעשיה מחניים. חאתם גובראן עובד גוש חלב תיק אישי כאן".   (2) בעקבות הפגישה הנ"ל שלח מר דן ארז מכתב למועצת הפועלים שנוסחו כדלהלן (נספח ג' לת/1):   "לכבוד 12/3/92 מועצת הפועלים חצור הגלילית לידי מזכיר האיגוד המקצועי מר אביסידריס יצחק   א.נ.   הנדון: פגישה במועצת הפועלים ב- 20/2/92 בענינו של חאתם גובראן   סיכום הפגישה הנ"ל, אשר נרשם על ידך, נתקבל אצלנו ב- 11/3/92. אני מבקש להעיר בזה את ההערות הבאות לגבי תכנו, כדלקמן: סעיף 3 - סוכם כי נושא הזכאות לפיצויים יידון עם סיום חקירת המשטרה סעיף 4 - סוכם כי עם קבלת תוצאות החקירה המשטרתית, ישקל נושא ההשעיה של חאתם מחדש ע"י הדסים. סעיף 5 - נושא זה נדון בפגישה הנ"ל בנוכחותי.   אודה לך אם תכניס השינויים הנ"ל בסיכום הדברים.   ב ב ר כ ה דן ארז העתק: חאתם גובראן".   ה) ביום 1/9/92 הוגשה תביעה לבית הדין לשכ"ע (ראה נספח ה' לת/1).   ו) בישיבה שהתקיימה ביום 11/1/93 הגיעו ב"כ הצדדים להסדר דיוני כדלהלן (נספח ה' לת/1):   " בפני השופט: ח. סומך נציגי ציבור: מר ארצי ומר מיבר   המבקש: הדסים בא כוח: עו"ד נגה לוין המשיב: חאתם גובראן בא כוח: מר אבו סידיס   עו"ד לוין: הגשנו ערעור על החלטת המשטרה והפרקליטות החליטה להעמיד לדין את התובע לפי הסכם שהגענו אליו עם המועצת הפועלים אם יש החלטה כאמור התובע לא זכאי לשכר. מר אבו סידיס: אני מסכים למסמך שהוצג בפני לענין העמדה לדין. יש להמתין עם כך לסיום ההליך הפלילי, ובהתאם לתוצאות יש לישם את הסכמה שהגיע מועצת הפועלים עם הנתבעת במיוחד סעיף 4. עו"ד לוין: אנו נפעל לפי ההסכמה עם מועצת הפועלים מיום 20/2/92 בצירוף הסתייגויותנו מיום 12/3/92. מר אבו סידיס: בשלב זה אני מבקש למחוק התביעה ונחליט להגישה במועד שנמצא לנכון. עו"ד לוין: אני מסכימה למחיקת התביעות.   פסק דין התביעות בתיקים נג/3/2 ונג/13/2 נמחקות. הודע במעמד הצדדים".   ז) נגד התובע הוגש כתב אישום על גניבת שמן מנוע ושני גלגלי טרקטור (ראה נספח ו' לת/1).   ח) בעקבות הגשת כתב האישום קבל התובע מכתב פיטורים שנלח ביום 14/12/92 (ראה נספח ז' לת/1).   ט) בהכרעת הדין שנתנה בת.פ. 1063/92 ביום 5/6/97 זוכה התובע מאשמת גניבה. (ראה נספח ח' לת/1).   י) שכרו של התובע היה כמפורט בנספח ט' לת/1.   יא) במהלך הראיות הוגשה בדיקת פוליגרף של העד אחמד בן קאסם הייב שלקבלתה התנגד ב"כ התובע.   4. העידו בפנינו התובע, העד אחמד קאסם וכן מנהל הנתבעת אשר נחקרו על תצהיריהם. כמו כן הוגשו מוצגים שונים לתיק בית הדין בצירוף לתצהיריהם וכן בהסכמה.    5.(א) בהתאם להלכה הפסוקה "מעביד הטוען כי אינו חייב בתשלום פיצויי פיטורים כאשר פיטר את העובד בשל מעשה פלילי צריך להוכיח את טענתו במידת הוכחה גדולה יותר מאשר בתביעה אזרחית רגילה (ראה לו/1/3, הלמן נ. שנגרד (לא פורסם) צוטט בדב"ע מז/4/3 שלפי נ. אגד, פד"ע י"ט 49, 56, אוזכר בדיון נג/3/31 ד"ר אדוארד וראובן טון נ. מוטורולה (9/3/94). (ב) כן נפסק שאם עובד זוכה מעבירת גניבה לא יבוא בית הדין ויבחן שמא על פי כמות הראיות הדרושה להליך שאינו פלילי נתן להגיע לתוצאה שונה. (ראה נא/3/12 יעקב בנג'ו נ. יוסף בן חמו פד"ע כ"ד 101). (ג) כפי שצויין לעיל הנטל להוכיח עובדת הגניבה מוטל על המעביד ונטל זה לא הורם בנסיבות הענין, גם אם לא נתייחס להלכה כפי שנפסקה בפס"ד בנג'ו הנ"ל. (ד) בעדויות שהוצגו לפנינו הכחיש התובע מעשה הגניבה, ובעובדות שהוצגו בפנינו לא הועשרנו בראיות נוספות מעבר להליך הפלילי שיש בהן להוביל לתוצאה שונה. (ה) עדותו של מר אחמד קאסם לא העשירה אותנו יתר על המידה, מעבר לפרטים שנותחו בהליך הפלילי. מכאן גם התוצאה בבית הדין אינה יכולה להיות שונה. כשם שבהליך הפלילי לא הוצגה כל ספירת מלאי כך גם בהליך בפנינו לא הוצגה כל ספירת מלאי שיש בה לאשש גירסת הנתבעת או לחזקה. העובדה שבבדיקת הפוליגרף יצא העד דובר אמת, אין די בה כדי להשליך על גרסת התובע ונטל הראיה המוטל על הנתבעת. (ו) גם עדותו של מר בן עמי לא הוסיפה דבר שיוביל למסקנה שונה. בהגינותו ציין מר בן עמי שהוא לא היה שומר על התובע, והוא לא ראה אותו גונב או לוקח ג'ריקנים ואת הפרטים קבל כמנהל הנתבעת (ראה עמ' 6 שורות 27-32). (ז) נוסיף שגם על פי סיכום הדברים במועצת הפועלים זיכוי במשפט הפלילי צריך היה להוביל לחיוב הנתבעת בפיצויי פיטורים.   6. המסקנה מכל האמור לעיל שהתובע זכאי לפיצויי הפיטורים שנשללו ממנו.    7. לענין שכ"ע לתקופת ההשעיה - דין סעד זה להידחות מהטעמים הבאים: א) בפגישה במועצת הפועלים הוסכם שאם יוחלט להעביר הנושא להליך הפלילי מועד הפיטורים יהיה מיום ההשעיה (ראה נספח ה' לת/1), התוצאה מכך שהתובע אינו זכאי לכל תמורה נוספת. ב) ב"כ התובע לא הפנה אותנו להוראה בדין ו/או בהסכם הקיבוצי שנתן לחייב הנתבעת בשכ"ע בתקופת ההשעיה. ג) למרות האמור לעיל יחסי עובד ומעביד הסתיימו לפי מכתב הפיטורים ביום 14/12/92 וממועד זה אין התובע זכאי לכל סעד שהוא. ד) מהראיות שהוצגו בפנינו לא עולה כי הנתבעת נקטה בהליך שנקטה במזיד.   8. לפיכך, יש לחייב הנתבעת לשלם לתובע פיצויי פיטורים לפי המשכורת הקובעת עובר לסיום עבודתו (סכום של 2,880 ₪ - 115.20 ₪ X 25 ימי עבודה), בסכום כולל של 26,608 ₪ בתוספת הצמדה וריבית מיום 14/12/92 ועד התשלום המלא בפועל.   כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. הסכום ישא הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. שאלות משפטיותהשעיהמשכורת