כאשר בעל דין בהליך אזרחי מייחס מעשה פלילי לצד שכנגד נדרשת הוכחה קרובה יותר לוודאות מן המבחן הרגיל, וכך לגבי טענת מרמה יש להביא הוכחות ליסודה כ'אפשרות גבוהה' (ראו י' קדמי, "על הראיות", חלק רביעי, עמ' 1775). בע"א 2275/90 לימה חברה ישראלית לתעשיות כימיות בע"מ נ' רוזנברג, פ"ד מז (2) 615 (1993), קבע בית-המשפט: "...לא נתעלמה מאתנו ההלכה, כי לעניין טענת רמייה מוטל על בעל הדין המטיל דופי בחברו נטל מיוחד באשר למשקל הראיות שעליו לערום לפני בית-המשפט (וזאת, בין אם מדברים אנו בנטל מיוחד לעצמו - בצד הנטל המוטל על צד במשפט אזרחי והנטל המוטל על התביעה במשפט פלילי - ובין אם מדברים אנו בנטל הראיות במשפט אזרחי ובגדריו - במשקל ראיות כבד במיוחד)...". דברים דומים קבע בית-המשפט בע"א 10467/08 עומר חג'אזי נ' אדיב עיאס (לא פורסם, 3.11.10): "...כבר נקבע בפסיקה כי טענות בדבר קנוניה או מרמה יבחנו על פי אמות מידה מחמירות, ואין די בעצם העלאת החשד על ידי הצד שכנגד...". משפט פליליפסק דין פלילי כראיה במשפט אזרחי